יום טוב - עישון סיגריות ביום טוב | ענייני דיומא יום טוב - עישון סיגריות ביום טוב | ענייני דיומא

ספרייה תורנית

משתמש רגיל
gemgemgem
הודעות
147
תודות
328
נקודות
56
לא כל כך מבין איך ניתן להגדיר את העישון כאינו שווה לכל נפש, איני יודע כמה אחוזים בדיוק מעשנים היום בעולם, אבל ודאי מדובר על למעלה ממיליארד (!!!)

עי’ ביאור הלכה סימן תקיא סעיף ד ד”ה אין עושין, שהביא דעות הפוסקים בזה ושהכרעת הפוסקים נוטה להקל, ואף בזמנינו כתבו מאחרוני זמנינו להתיר. כך דעת האגרות משה להקל כמ”ש בספרו אגרות משה אורח חיים ח”ה סימן לד וכן דעת הגאון רבי ישראל יעקב פישר באבן ישראל. וכך כתב בפסקי תשובות. וכן דעת הגאון רבי בן ציון אבא שאול שהתיר כמש"כ בספר אור לציון ח"ב. וכן דעת הגר”ע יוסף להתיר וכמ”ש בשו”ת יביע אומר ח”א או”ח סימן לג אות יב וח”ה או”ח סי’ לט ולאחרונה האריך בזה שוב בחזון עובדיה (יום טוב, הלכה יד והערה עט) ובשו"ת השבי"ט ח"ג דף קלד ע"ב ואדמור"י בית חב"ד. וכן דעת הציץ אליעזר חלק יז סימן כא וכן דעת הרב משה שטרנבוך בתשובות והנהגות.
 
אמנם החזו"א אסר כבר בזמנו.
הגרי"ש אלישיב הביא בשמו הגרמ"מ קארפ שאסור בזמננו מדאורייתא.
הגר"ש וואזנר כתב הגרמ"ש קליין בשמו בזמנו לפני 20 שנה, שבזמננו יש לחוש להחמיר בזה לכו"ע. והגרמ"ש קליין עצמו, וכן גם פירסם במכתב הגרי"מ שטרן, וכן עוד מהדיינים והמוצים של הרב וואזנר מורים בשמו שהוא אחז לאחמ"כ לגמרי שזה אסור מן הדין, אלא שלא רצה לכתוב בפירוש מחללי יו"ט כדי לא להוציא לעז על אותם שוגגים. וכן כתב תלמידו הגרש"א שטרן שבכל שאיפה ושאיפה עוברים על איסור דאורייתא ביו"ט.
הגר"נ קרליץ פרסם שזה אסור מדינא.
הגרש"ז אויערבאך כתב במכתב ש"מסתבר" שבזמננו זה אסור לכו"ע.
הגר"מ שטרנבוך כתב בתשוה"נ שזה אסור מדינא מדאורייתא, מלבד למי שמצטער לאכול ללא עישון שיש מקום לומר שאי"ז דאורייתא מצד חילול יו"ט כיון שעושה לצורך אוכ"נ ממש.
הגר"ע טולדנו כתב בספרו שזה "חשש איסור תורה"
הגר"ב זילבר כתב באז נדברו, שזה איסור תורה ממש.
הגר"ש גראס כתב בשבט הקהתי שהוא איסור תורה ממש ושצריך למחות ביד המעשנים ביו"ט
הגר"ש דבילצקי כתב בתשנ"ט, שבזמננו [הוא כתב "בעשור האחרון"] קשה מאוד לומר שזה שוה לכל נפש, ויש להחמיר ולהימנע מזה ביו"ט. יצויין כי בשנים קודמות הוא עצמו היה מעשן גם ביו"ט.
 
סיכום

מתירים:
משנ"ב (אמנם בזמנו לא ידעו את סכנת העישון)
אג"מ
הגרי"י פישר
הגרב"צ אבא שאול
הגר"ע יוסף
ציץ אליעזר
שו"ת השבי"ט
אדמור"י חב"ד
הגר"מ שטרנבוך


אוסרים:
החזו"א
הגריש"א
הגרשז"א
הגר"ש ואזנר
הגר"ב זילבר
הגר"ש דבליצקי (יש להחמיר)
הגר"נ קרליץ
הגר"מ שטרנבוך (מלבד מי שמצטער עי"ז באוכל)
הגר"ע טולדנו (חשש איסור תורה)
הגרש"ק גרוס
הגר"א וייס
 
לא כל כך מבין איך ניתן להגדיר את העישון כאינו שווה לכל נפש, איני יודע כמה אחוזים בדיוק מעשנים היום בעולם, אבל ודאי מדובר על למעלה ממיליארד (!!!)
האם מיליארד מתוך כלל האוכלוסייה נחשב ל''כל נפש''?
מתירים:
משנ"ב (אמנם בזמנו לא ידעו את סכנת העישון)
בביה''ל הוא כותב בפי' וז''ל וכל זה דווקא באותן מקומות שהעולם רגילין בזה והוא דבר השווה בכל נפש, דאי לאו הכי מדינא אסור!
 
האם מיליארד מתוך כלל האוכלוסייה נחשב ל''כל נפש''?
למה לא? זה מנהג רווח ונפוץ!! צריך שכל אחד ממש יעשה את זה בשביל שיחשב שווה לכל נפש? מי שאוהב את זה ונהנה מזה מעשן, ומי שלא לא! אם כל מי שנהנה ואוהב לעשן עושה את זה, ומדובר על אחוזים מכובדים מאד מהציבור (לא שיגעון של יחידים) זה לא מספיק להיחשב שווה לכל נפש?
 
משנ"ב (אמנם בזמנו לא ידעו את סכנת העישון)
האם מי שאוסר לעשן אוסר את זה מחמת הסכנה? אני לא מבין למה סכנה יכולה להחשיב את זה כלא שווה לכל נפש, לכאורה הדבר היחיד שמעניין זה כמה אנשים עושים את זה. (גם לאכול שומן טראנס זה נורא מסוכן, אז אולי אסור לאפות בורקסים ביום טוב?)
 
לא כל כך מבין איך ניתן להגדיר את העישון כאינו שווה לכל נפש, איני יודע כמה אחוזים בדיוק מעשנים היום בעולם, אבל ודאי מדובר על למעלה ממיליארד (!!!)

עי’ ביאור הלכה סימן תקיא סעיף ד ד”ה אין עושין, שהביא דעות הפוסקים בזה ושהכרעת הפוסקים נוטה להקל, ואף בזמנינו כתבו מאחרוני זמנינו להתיר. כך דעת האגרות משה להקל כמ”ש בספרו אגרות משה אורח חיים ח”ה סימן לד וכן דעת הגאון רבי ישראל יעקב פישר באבן ישראל. וכך כתב בפסקי תשובות. וכן דעת הגאון רבי בן ציון אבא שאול שהתיר כמש"כ בספר אור לציון ח"ב. וכן דעת הגר”ע יוסף להתיר וכמ”ש בשו”ת יביע אומר ח”א או”ח סימן לג אות יב וח”ה או”ח סי’ לט ולאחרונה האריך בזה שוב בחזון עובדיה (יום טוב, הלכה יד והערה עט) ובשו"ת השבי"ט ח"ג דף קלד ע"ב ואדמור"י בית חב"ד. וכן דעת הציץ אליעזר חלק יז סימן כא וכן דעת הרב משה שטרנבוך בתשובות והנהגות.
שווה לכל נפש לא תלוי באחוזי אוכלסיית העולם כלל, אלא פירושו אם הדבר ראוי לכל נפש והעישון גם אם אם נפוץ (איני יודע בכמה) אבל לא ראוי לנפש
 
בספר אגרות משה סימן לד' כותב : [פסקים של ר' משה פייינשטיין]
ולדינא היום הגם שאפשר לטעון שמאחר שיש הרבה שאינם מעשנים מחמת שמחזיקים לזה סכנה,וכו'
וממילא עישון סיגריות היום נעשה אינו שווה לכל נפש , מ"מ קשה להכריע כנגד מה שנהגו העולם .
בפרט שאפשר שלדינא אין נפק"מ בטעם הדבר מדוע ענין מסוים אינו נהוג לכל אדם אם הוא מחמת סכנה או מחמת טעם אחר .
וממילא לא נשתנה הדין מן הזמן שכתבו בו הפוסקים שגם אז לא כולם עישנו .
ועוד יש לומר שמעשה שמאות מליונים אנשים בעולם עושים נחשב שווה לכל נפש ,
הגם שישאנשים רבים בעולם שאינם מעשנים .
ולפיכך למרות שוודאי שרואי לבעל נפש להחמיר בזה לדינא קשה לאוסרו.
 
הגריש"א והרב וואזנר הוציאו מכתב חריף נגד מי שמיקל לעשן ביום טוב.
מה הפשט באמת , הרי אם היה ישיבה באי בודד שהרוב מעשנים וודאי הוי שווה לכל נפש ....
אם כן גם ישיבה רגילה לא הולכים בתר העולם אלא בתר המקום והישיבה ששם הם חיים ..
אשמח לתשובה.
 

חברים מקוונים לאחרונה

הודעות מומלצות

מנחות צט, ילפינן מפרשתן שיש ב' הלכות:
מעלין...

משתמשים שצופים באשכול הזה

חזור
חלק עליון
למעלה