שבועות - עליונים ששו בקבלת תורה? | ענייני דיומא שבועות - עליונים ששו בקבלת תורה? | ענייני דיומא
נוסף ללוח שנה: 05-25-25, 06-01-25

אחד יחיד

משתמש מוביל
gemgemgemgemgem
פרסם מאמר
פרסם 5 מאמרים
פרסם 15 מאמרים!
הודעות
1,639
תודות
3,374
נקודות
385
'עליונים ששו ותחתונים עלזו בקבלת תורה הכתובה מסיני' (פיוט למוסף חג השבועות)

תמה רבי שלמה קלוגר זצ"ל (בהקדמת ספר 'החיים') איך אומרים אנו שעליונים ששו בקבלת התורה? הרי איתא בגמ' (שבת פ"ח:): אמר רבי יהושע בן לוי, בשעה שעלה משה למרום אמרו מלאכי השרת לפני הקב"ה: ריבונו של עולם, מה לילוד אשה בינינו? אמר להן: לקבל תורה בא, אמרו לפניו: חמדה גנוזה שגנוזה לך 974 דורות קודם שנברא העולם, אתה מבקש ליתנה לבשר ודם, 'מה אנוש כי תזכרנו ובן אדם כי תפקדנו', 'תנה הודך על השמים'(תהלים ח), א"כ חזינן שהמלאכים התנגדו לכך שעם ישראל יקבלו את התורה.
וי"ל:
א. מה שלא הסכימו המלאכים ליתן התורה לישראל, הוא משום שהוצרך הקב"ה לכפות עליהם הר כגיגית, ועל כך אמרו המלאכים להקב"ה: למה לך ליתן לישראל התורה בכפייה ובאונס?! תנה הודך על השמים, ואנו נקבלנה ברצון בלי כפייה! אך כל טענתם הייתה על התורה שבעל פה, אבל על תורה שבכתב, אותה קיבלו ישראל ברצון, דהרי אמרו 'נעשה ונשמע', כמבואר במדרש (תנחומא פר' נח) שעל זה לא צריך היה כפיה, וכל הכפיה הייתה רק על התורה שבע"פ - בוודאי גם הם היו מרוצים לזה שיתנו להם את התורה בשמחה, וזהו שאמר 'עליונים ששו ותחתונים עלזו בקבלת תורה הכתובה מסיני', דהיינו תורה שבכתב, שקבלו ברצון - גם עליונים ששו בקבלתם (כך תירץ בשו"ת בית היוצר בדרוש למתן תורה).
ב. בתחילה התנגדו המלאכים לכך שיילוד אשה יקבלו את התורה, כיון שיש לבני האדם יצה"ר, ותורה היא דבר רוחני וקדוש עד למאוד, ולכן התנגדו, ואח"כ שראו שעם ישראל התכוננו במשך כל ימי הספירה לקבלת התורה, וגם כתוב (בגמ' ע"ז כ"ב:) כי בעת מתן תורה פסקה זוהמתן של ישראל, וכן איתא במדרש שנעקר יצה"ר מליבם, ראו כי גם בשר ודם, אם רוצה - יכול הוא להתעלות במעלות רוחניות ולהיות קדוש, לכן לבסוף שמחו העליונים, ועל זה אמרינן 'עליונים ששו ותחתונים עלזו' (מעדני אשר).
 
אינני יודע אם זה נכון או אם מותר לומר פי' כזה אבל כיוון שעלה ברעיוני אכתוב
ואם שגיתי ה' הטוב יכפר בעדי

הרי ויכוחו של משה רבינו עם המלאכים היה לאחר מתן תורה כשעלה משה למרום ל40 יום הראשונים
ומלכתחילה שמחו המלאכים שהכירו את טיב התורה ואת אהבת הקב"ה אליה שהקב"ה משתף בזה את כלל ישראל אומתו הנבחרת
אך לא הסכימו הם לוותר עליה לגמרי.
וכשבא משה לקחתה אמרו לו שאין הם מוכנים שהתורה תישאר למטה והם לא יהיו קשורים אליה כלל
"מה אנוש כי תזכרנו" יותר ממלאכים, ו"תנה הודך על השמים".
 
לולי דמסתפינא אמינא
על פי ביאור המלבי"ם ירמיה
ההבדל בין ששון לשמחה. השמחה היא בלב, והששון הם הסימנים החיצונים שיעשו להראות השמחה כמו לבישת בגדי יו"ט ודומיהם, וכן האבל הם הסימנים החיצונים שיעשו להראות האבל, והיגון הוא בלב, וע"כ מגביל אבל נגד ששון, ושמחה נגד יגון
 
א"כ חזינן שהמלאכים התנגדו לכך שעם ישראל יקבלו את התורה.
למלאך אין אינטרסים ואין נגיעות ואין עצבים ואין הפגנות
הוא אמר מה שהוא אמר
אבל אם הקב''ה מחליט אחרת
זה מה שעושים וכל מאי דעביד רחמנא לטב עביד
 
ועל זה השאלה שלו א''כ למה שמחו
למה שלא ישמחו הרי הקב''ה רוצה לתת
מה שהם התנגדו כי זה היה הדעת תורה שלהם
ללא נגיעות וללא אינטרסים
וכעת הם מבטלים דעתם ושמחים בשמחת התורה לישראל
 
אני קצת לא מבין את השיח

הוויכוח של משה רבינו עם המלאכים היה אחרי קבלת התורה
ואם כן א"א לומר שאחרי שהבינו שזה רצון ה' הם שמחו
שהרי הם ידעו קודם לכן שזה רצונו יתברך
 
עיין רש''י פרשת יתרו
וכמדומה שידוע לכל דרדק
 
מצאנו שמשה"ר עלה למרום קודם מעמד קבלת התורה?
שמות פרק יט פסוק א - ו (פרשת יתרו)
(א) בחדש השלישי לצאת בני ישראל מארץ מצרים ביום הזה באו מדבר סיני:
(ב) ויסעו מרפידים ויבאו מדבר סיני ויחנו במדבר ויחן שם ישראל נגד ההר:
(ג) ומשה עלה אל האלוקים ויקרא אליו יי מן ההר לאמר כה תאמר לבית יעקב ותגיד לבני ישראל:
(ד) אתם ראיתם אשר עשיתי למצרים ואשא אתכם על כנפי נשרים ואבא אתכם אלי:
(ה) ועתה אם שמוע תשמעו בקלי ושמרתם את בריתי והייתם לי סגלה מכל העמים כי לי כל הארץ:
(ו) ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש אלה הדברים אשר תדבר אל בני ישראל:
 
עיין רש''י פרשת יתרו
וכמדומה שידוע לכל דרדק
אני בעניותי אינני זוכר רש"י כזה
(ג) ומשה עלה אל האלוקים ויקרא אליו יי מן ההר לאמר כה תאמר לבית יעקב ותגיד לבני ישראל:
מה זה קשור??

הדיבור היה לעלייתו למרום, הפסוק שהבאת מדבר על עלייתו להר סיני אל האלוקים כמ"ש
ויקרא אליו יי מן ההר לאמר
ופשוט!
וכמדומה שידוע לכל דרדק...
 
מה זה קשור??

הדיבור היה לעלייתו למרום, הפסוק שהבאת מדבר על עלייתו להר סיני אל האלוקים כמ"ש
אתה צודק
אבל קשה שהרי הקב''ה עדיין לא ירד על ההר אלא רק ביום השלישי
אמנם האור החיים כבר עמד על השאלה הזאת וביאר כדלהלן

מן ההר לאמר. פירוש לצד כי דבר ה' בא מן שמי השמים כי עדיין לא ירד ה' על הר סיני, אשר על כן בא להודיענו הכתוב כי צוה ה' על הקול שיעבור דרך הר ומשם ישמע משה אמריו ולא יפנה לצדדין גם לא ישמע לאוזן משה קודם שיגיע להר אלא להר יבא ומן ההר יהיה נשמע אליו. וזה הוא שיעור הכתוב ויקרא אליו ה' ממקום ששמו שם כידוע וקריאה זו מן ההר לאמר פירוש מן ההר התחיל האמירה ולא קודם ולא מן הצדדים, ואם לא אמר הכתוב תיבת לאמר היה בנשמע כי התחלת הקריאה היה מן ההר וכבר ירדה שכינה שמה ולא כן הוא עכ''ל
 

הודעות מומלצות

אי' אם אין אני לי מי לי מרמז על...​

משתמשים שצופים באשכול הזה

חזור
חלק עליון