- הודעות
- 5,793
- תודות
- 9,470
- נקודות
- 787
'עליונים ששו ותחתונים עלזו בקבלת תורה הכתובה מסיני' (פיוט למוסף חג השבועות)
תמה רבי שלמה קלוגר זצ"ל (בהקדמת ספר 'החיים') איך אומרים אנו שעליונים ששו בקבלת התורה? הרי איתא בגמ' (שבת פ"ח:): אמר רבי יהושע בן לוי, בשעה שעלה משה למרום אמרו מלאכי השרת לפני הקב"ה: ריבונו של עולם, מה לילוד אשה בינינו? אמר להן: לקבל תורה בא, אמרו לפניו: חמדה גנוזה שגנוזה לך 974 דורות קודם שנברא העולם, אתה מבקש ליתנה לבשר ודם, 'מה אנוש כי תזכרנו ובן אדם כי תפקדנו', 'תנה הודך על השמים'(תהלים ח), א"כ חזינן שהמלאכים התנגדו לכך שעם ישראל יקבלו את התורה.
וי"ל:
א. מה שלא הסכימו המלאכים ליתן התורה לישראל, הוא משום שהוצרך הקב"ה לכפות עליהם הר כגיגית, ועל כך אמרו המלאכים להקב"ה: למה לך ליתן לישראל התורה בכפייה ובאונס?! תנה הודך על השמים, ואנו נקבלנה ברצון בלי כפייה! אך כל טענתם הייתה על התורה שבעל פה, אבל על תורה שבכתב, אותה קיבלו ישראל ברצון, דהרי אמרו 'נעשה ונשמע', כמבואר במדרש (תנחומא פר' נח) שעל זה לא צריך היה כפיה, וכל הכפיה הייתה רק על התורה שבע"פ - בוודאי גם הם היו מרוצים לזה שיתנו להם את התורה בשמחה, וזהו שאמר 'עליונים ששו ותחתונים עלזו בקבלת תורה הכתובה מסיני', דהיינו תורה שבכתב, שקבלו ברצון - גם עליונים ששו בקבלתם (כך תירץ בשו"ת בית היוצר בדרוש למתן תורה).
ב. בתחילה התנגדו המלאכים לכך שיילוד אשה יקבלו את התורה, כיון שיש לבני האדם יצה"ר, ותורה היא דבר רוחני וקדוש עד למאוד, ולכן התנגדו, ואח"כ שראו שעם ישראל התכוננו במשך כל ימי הספירה לקבלת התורה, וגם כתוב (בגמ' ע"ז כ"ב:) כי בעת מתן תורה פסקה זוהמתן של ישראל, וכן איתא במדרש שנעקר יצה"ר מליבם, ראו כי גם בשר ודם, אם רוצה - יכול הוא להתעלות במעלות רוחניות ולהיות קדוש, לכן לבסוף שמחו העליונים, ועל זה אמרינן 'עליונים ששו ותחתונים עלזו' (מעדני אשר).
תמה רבי שלמה קלוגר זצ"ל (בהקדמת ספר 'החיים') איך אומרים אנו שעליונים ששו בקבלת התורה? הרי איתא בגמ' (שבת פ"ח:): אמר רבי יהושע בן לוי, בשעה שעלה משה למרום אמרו מלאכי השרת לפני הקב"ה: ריבונו של עולם, מה לילוד אשה בינינו? אמר להן: לקבל תורה בא, אמרו לפניו: חמדה גנוזה שגנוזה לך 974 דורות קודם שנברא העולם, אתה מבקש ליתנה לבשר ודם, 'מה אנוש כי תזכרנו ובן אדם כי תפקדנו', 'תנה הודך על השמים'(תהלים ח), א"כ חזינן שהמלאכים התנגדו לכך שעם ישראל יקבלו את התורה.
וי"ל:
א. מה שלא הסכימו המלאכים ליתן התורה לישראל, הוא משום שהוצרך הקב"ה לכפות עליהם הר כגיגית, ועל כך אמרו המלאכים להקב"ה: למה לך ליתן לישראל התורה בכפייה ובאונס?! תנה הודך על השמים, ואנו נקבלנה ברצון בלי כפייה! אך כל טענתם הייתה על התורה שבעל פה, אבל על תורה שבכתב, אותה קיבלו ישראל ברצון, דהרי אמרו 'נעשה ונשמע', כמבואר במדרש (תנחומא פר' נח) שעל זה לא צריך היה כפיה, וכל הכפיה הייתה רק על התורה שבע"פ - בוודאי גם הם היו מרוצים לזה שיתנו להם את התורה בשמחה, וזהו שאמר 'עליונים ששו ותחתונים עלזו בקבלת תורה הכתובה מסיני', דהיינו תורה שבכתב, שקבלו ברצון - גם עליונים ששו בקבלתם (כך תירץ בשו"ת בית היוצר בדרוש למתן תורה).
ב. בתחילה התנגדו המלאכים לכך שיילוד אשה יקבלו את התורה, כיון שיש לבני האדם יצה"ר, ותורה היא דבר רוחני וקדוש עד למאוד, ולכן התנגדו, ואח"כ שראו שעם ישראל התכוננו במשך כל ימי הספירה לקבלת התורה, וגם כתוב (בגמ' ע"ז כ"ב:) כי בעת מתן תורה פסקה זוהמתן של ישראל, וכן איתא במדרש שנעקר יצה"ר מליבם, ראו כי גם בשר ודם, אם רוצה - יכול הוא להתעלות במעלות רוחניות ולהיות קדוש, לכן לבסוף שמחו העליונים, ועל זה אמרינן 'עליונים ששו ותחתונים עלזו' (מעדני אשר).