ענוותן כמשה או כהלל? תשובת הגראי"ל (1 צופה)

[נדיב לב]

התורה מעידה על משה רבינו שהיה "עניו מאוד מכל האדם". ואילו חז"ל אומרים "לעולם יהא אדם ענוותן כהלל".
לכאורה יש כאן סתירה?

אלא, רבי משה הלל זו התשובה...

כך התבטא חכימא דיהודאי מרן הרב שטיינמן על רבי משה הלל הירש.
(שמעתי זאת מידיד, שסיפר לו הרב שטראוס ששמע זאת מפ"ק של הגראי"ל).

 

[שטייגניסט]

בפשטות בפסוקים:

חז"ל אומרים "לעולם יהא אדם ענוותן כהלל"

לחץ כדי לכווץ...

וכמשה אי אפשר כי התורה העידה

על משה רבינו שהיה "עניו מאוד מכל האדם"

לחץ כדי לכווץ...

ואיך נהיה ענוים כמותו אם הוא העניו מ כ ל האדם

 

[התורה]

בפשטות בפסוקים:

וכמשה אי אפשר כי התורה העידה

ואיך נהיה ענוים כמותו אם הוא העניו מ כ ל האדם

לחץ כדי לכווץ...

פשוט שהכוונה כדברי הרב @שטייגניסט ומוכרח כפשטות הדברים ודקדוקיהם.

 

[נדיב לב]

בפשטות בפסוקים:

וכמשה אי אפשר כי התורה העידה

ואיך נהיה ענוים כמותו אם הוא העניו מ כ ל האדם

לחץ כדי לכווץ...

אכן זה בפשיטות.
רק דרוש להעמיד את הדברים עם מה שכתב הרמב"ם (בפרק ה' מהלכות תשובה ה"ב) וז"ל: "אל יעבור במחשבתך דבר זה שאומרים טפשי אומה"ע ורוב גולמי בני ישראל שהקב"ה גוזר על האדם מתחלת ברייתו להיות צדיק או רשע, אין הדבר כן אלא כל אדם ראוי לו להיות צדיק כמשה רבינו או רשע כירבעם או חכם או א סכל או רחמן או אכזרי או כילי או שוע וכן שאר כל הדעות, ואין לו מי שיכפהו ולא גוזר עליו ולא מי שמושכו לאחד משני הדרכים אלא הוא מעצמו ומדעתו נוטה לאי זו דרך שירצה" ע"כ.

ובדוחק י"ל שדקדק בלשונו לכתוב "ראוי לו". ויל"ד.

 

[שטייגניסט]

אלא כל אדם ראוי לו להיות צדיק כמשה רבינו

לחץ כדי לכווץ...

צדיק
ולא עניו [שזהו בגדר חסיד כדאיתא במשנה]

 

[בד קודש]

לא הבינותי השאלה.
הגמ' לא עוסקת במשה אלא בהלל, והובא שם בדמ' המעשה עם הלל ולא מעשה עם משה.
לו היה המעשה על משה ודאי הייתה הגמ' כותבת לעולם יהיה כמשה...

 

[צריך ביאור]

חז"ל אומרים "לעולם יהא אדם ענוותן כהלל".

לחץ כדי לכווץ...

עיין ב"מ פד: שמבואר ששלושה ענוותנין הם ומסקנת הגמ' היא שרבן שמעון בן גמליאל הוא ענוותן.
ויל"ע האם כוונת הגמ' יותר מהלל או לא?

 

[ענף עץ]

אכן זה בפשיטות.
רק דרוש להעמיד את הדברים עם מה שכתב הרמב"ם (בפרק ה' מהלכות תשובה ה"ב) וז"ל: "אל יעבור במחשבתך דבר זה שאומרים טפשי אומה"ע ורוב גולמי בני ישראל שהקב"ה גוזר על האדם מתחלת ברייתו להיות צדיק או רשע, אין הדבר כן אלא כל אדם ראוי לו להיות צדיק כמשה רבינו או רשע כירבעם או חכם או א סכל או רחמן או אכזרי או כילי או שוע וכן שאר כל הדעות, ואין לו מי שיכפהו ולא גוזר עליו ולא מי שמושכו לאחד משני הדרכים אלא הוא מעצמו ומדעתו נוטה לאי זו דרך שירצה" ע"כ.

ובדוחק י"ל שדקדק בלשונו לכתוב "ראוי לו". ויל"ד.

לחץ כדי לכווץ...

במהלך ביקור חיזוק של הגראי"ל שטיינמן במחנה 'בני תורה', הרב בן ציון אזרחי, בנו של ר' ברוך מרדכי זצ"ל, אמר לבחורים שכל אחד יכול לצמוח כמו משה רבינו!.
אבל הרב שטיינמן תיקן אותו שלא שייך להגיע לדרגתו של משה רבינו. ובתגובה שלף לו ר' ברוך מרדכי את הרמב"ם הזה, ור' אהרון לייב קיבל את דבריו.

 

[בד קודש]

במהלך ביקור חיזוק של הגראי"ל שטיינמן במחנה 'בני תורה', הרב בן ציון אזרחי, בנו של ר' ברוך מרדכי זצ"ל, אמר לבחורים שכל אחד יכול לצמוח כמו משה רבינו!.
אבל הרב שטיינמן תיקן אותו שלא שייך להגיע לדרגתו של משה רבינו. ובתגובה שלף לו ר' ברוך מרדכי את הרמב"ם הזה, ור' אהרון לייב קיבל את דבריו.

לחץ כדי לכווץ...

הרמב"ם אומר ראוי, לא יכול.
וזה הבדל עצום.
ב'בכוח' יש לכל איש מישראל את האפשרות להגיע לדרגות גבוהות מאוד, אבל ב'בפועל' הגוף החומרי אינו מאפשר לנו להוציא את זה.

 

[AVRAHAM]

אכן זה בפשיטות.
רק דרוש להעמיד את הדברים עם מה שכתב הרמב"ם (בפרק ה' מהלכות תשובה ה"ב) וז"ל: "אל יעבור במחשבתך דבר זה שאומרים טפשי אומה"ע ורוב גולמי בני ישראל שהקב"ה גוזר על האדם מתחלת ברייתו להיות צדיק או רשע, אין הדבר כן אלא כל אדם ראוי לו להיות צדיק כמשה רבינו או רשע כירבעם או חכם או א סכל או רחמן או אכזרי או כילי או שוע וכן שאר כל הדעות, ואין לו מי שיכפהו ולא גוזר עליו ולא מי שמושכו לאחד משני הדרכים אלא הוא מעצמו ומדעתו נוטה לאי זו דרך שירצה" ע"כ.

ובדוחק י"ל שדקדק בלשונו לכתוב "ראוי לו". ויל"ד.

לחץ כדי לכווץ...

ראיתי ביאור של ר' אלחנן בביאורי אגדות שכתב להסביר שכל אחד יכול לממש בכוחותיו שלו עד הקצה כמו שמשה רבינו מימש, למרות שיש הבדל בין הכוחות. ואולי זה הטעם שהרבמ"ם כותב רק ראוי.

 

[איש פשוט מאוד]

ובדוחק י"ל שדקדק בלשונו לכתוב "ראוי לו". ויל"ד.

לחץ כדי לכווץ...

הרמב"ם אומר ראוי, לא יכול.

לחץ כדי לכווץ...

אמרו חז"ל חייב אדם לומר אימתי יגיעו מעשי למעשה אברהם יצחק ויעקב (תדב"א פכ"ה)
מכאן שיש בכוח האדם להגיע למעשה האבות וה"ה למשה רבינו.

 

[איש פשוט מאוד]

אמרו חז"ל חייב אדם לומר אימתי יגיעו מעשי למעשה אברהם יצחק ויעקב (תדב"א פכ"ה)
מכאן שיש בכוח האדם להגיע למעשה האבות וה"ה למשה רבינו.

לחץ כדי לכווץ...

וכתב הרמח"ל בהקדמה לספר פתחי חכמה:

"הלא האדם רוב שנות ימיו עומד לחשוב חשבונות עסקיו, עסקי חיי שעה, ולמה לא ישים אל לבבו אפילו שעה אחת גם לזאת לחשוב מחשבת ממש: מה הוא? ולמה בא לעולם? או מה מבקש ממנו מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא? ומה יהיה סוף כל עניניו? זאת היא התרופה היותר גדולה וחזקה שתוכל להמציא נגד היצר, והיא קלה, ופעולתה גדולה, ופריה רב שיעמוד האדם בכל יום לפחות שעה אחת פנוי משאר כל המחשבות לחשוב רק על הענין הזה שאמרתי. ויבקש בלבבו, מה עשו הראשונים אבות העולם שכך חשק ה' בהם? מה עשה משה רבינו עליו השלום? מה עשה דוד משיח ה', וכל הגדולים אשר היו לפנינו? ויעלה בשכלו מה טוב לאדם כל ימי חייו לעשות כן גם הוא וטוב לו:
אז יתורו מחשבותיו לדעת, באיזה מצב הוא נמצא ועומד, לפי הנרצה בדרך אשר דרכו אנשי השם אלה אשר מעולם המה, ואם אין? ואם רב ממנו כח היצר ולא יכול לדין עם שתקיף ממנו? הן לזאת חרד היה וצווח ככרוכיא, הקדוש רבי שמעון בן יוחאי בתיקוניו תיקון עשירי, וזה לשונו: (ווי לון לבני נשא דקודש בריך הוא אסיר עמהון בגלותא, "ויפן כה וכה וירא כי אין איש" - אלא איש לדרכו פנו בעסקין דלהון בארחין דלהון) [אוי להם לבני אדם, שהקדוש ברוך הוא אסור עמם בגלות, "ויפן (הקב"ה)] כה וכה וירא כי אין איש" - אלא איש לדרכו פנו בעסקיו בדרכו]:
כלל הדברים, האדם שאינו חושב על זה קשה לו מאוד מאוד להגיע אל השלימות, והאדם החושב על זה קרוב אליה מאוד. והחכמים הולכים הלוך וחשוב תמיד, לא יפנו דעתם מזאת, ולכן יצליחו בכל מעשיהם. אך הממעיט לא ימעיט מלהיות לו קביעות זמן לפחות לשים אל לבו אם מעט ואם הרבה, כי אז יצליח את דרכיו ואז ישכיל: אחר שידעת זה היות המשא הזה עליך להתבונן ולהשכיל על זאת, עתה אשכילך ואורך מה הדברים אשר עליהם תעמוד להתבונן ולחקור".

 

[אוֹצֶר המפתחות]

יכול אדם לעשות עצמו כמשה רבינו

פורום אוצר התורה - בית מדרש לכל מקצועות התורה.

forum-otzar-hatorah.co.il

 

[בד קודש]

אמרו חז"ל חייב אדם לומר אימתי יגיעו מעשי למעשה אברהם יצחק ויעקב (תדב"א פכ"ה)
מכאן שיש בכוח האדם להגיע למעשה האבות וה"ה למשה רבינו.

לחץ כדי לכווץ...

המילים "מתי יגיעו מעשי" אינו אומר שבאמת יגיעו.
בעלי המוסר ביארו בזה שהשאיפה צריכה להיות כמעשי האבות למרות שבבפועל אין אפשרות לזה.

ר' ישראל מאריך שלאדם צריך להיות שני התבוננויות-
הא' ההיקף של העבודה המוטלת עליו בשיא השלימות והדביקות, והב' התבוננות בדרגתו שלו וכיצד הוא מנצל את כוחותיו שלו.

גם הרמח"ל המצוטט לא אומר שיגיע לזה אלא שירצה להגיע לזה.

 

[לב טוב]

התורה מעידה על משה רבינו שהיה "עניו מאוד מכל האדם". ואילו חז"ל אומרים "לעולם יהא אדם ענוותן כהלל".
לכאורה יש כאן סתירה?

אלא, רבי משה הלל זו התשובה...

כך התבטא חכימא דיהודאי מרן הרב שטיינמן על רבי משה הלל הירש.
(שמעתי זאת מידיד, שסיפר לו הרב שטראוס ששמע זאת מפ"ק של הגראי"ל).

לחץ כדי לכווץ...

האם ידוע לך באיזה הקשר נאמרו הדברים ?

 

[נדיב לב]

האם ידוע לך באיזה הקשר נאמרו הדברים ?

לחץ כדי לכווץ...

כשדברו על כך שר' אהרון לייב סימן אותו לאחד היורשים בהנהגה. יותר מזה איני יודע.

 

[האיש השרוי בשמחה]

כשדברו על כך שר' אהרון לייב סימן אותו לאחד היורשים בהנהגה. יותר מזה איני יודע.

לחץ כדי לכווץ...

זה היה שהכניס את ר' משה הלל למועצת אז שהוא נכנס כך הוא אמר !

 

[קוראי שמו]

קטע מדהים מפיו של הגאון רבי יהושע מישקובסקי ראש ישיבת 'אמרי משה'
אני רוצה לשתף את הציבור בחוויה אישית: לפני קרוב ל-30 שנה, נכנסתי לראש הישיבה מרן הגראי"ל שטיינמן זצוק"ל, בער"ח אלול, וביקשתי צידה לדרך לפני כניסתי לישיבה הגדולה.

אמר לי מרן זצ"ל: "לכל בחור ישיבה יש את כל האפשרויות לגדול ולצמוח בתורה. אבל יש שלושה דברים שהורגים אותנו ולא נותנים לנו לגדול: הקנאה התאווה והכבוד".

אבל, שאלתי את ראש הישיבה, מצד אחד הוא בעצמו אמר לי שאין להסתכל על אחרים כדי שלא נגיע לקנאה לתאווה ולכבוד, ומצד שני, הרי דווקא על ידי ההסתכלות באחרים אפשר לשאוב יראת שמים.

התשובה שלו היתה שכל אחד צריך לאמוד את דעתו בעניין בקביעות, ולראות אם ההסתכלות באחרים מוסיפה לו יראת שמים, או שהיא חלילה מכניסה בלבו קנאה כזאת שגורמת לו לקוות שהשני יצליח פחות כדי שהוא יצליח יותר ממנו – "ואם אתה רואה שהקנאה מתחילה להיכנס ללב, אזי יש לברוח מההסתכלות הזאת על אחרים כמו מפני אש!".

שמעתי מפיו של ראש ישיבת חברון, הגאון רבי דוד כהן שליט"א, שפעם אחת כשיצא מישיבה של מועצת גדולי התורה, ראה כשמרן הגראי"ל שטיינמן זצוק"ל פוגש את ראש ישיבת סלבודקא מרן הגאון הגדול רבי משה הלל הירש שליט"א, ושאל אותו: "מה אתה? האם אתה משה או שאתה הלל?". והסביר, שמשה רבינו הוא מוסר התורה והלל התנא היה עניו גדול כידוע, והסביר שנראה שבלי ענווה אי אפשר להגיע לתורה. וסיים מרן זצ"ל בפנותו למרן ראש ישיבת סלבודקא יבלחט"א: "שמך נאה לך ואתה נאה לשמך".

(דברים בכנס 'סדר הכנה' של ארגון 'דרשו' לעולים לישיבה גדולה)