סוכות, שמח"ת ושמ"ע עצה טובה שיוכל לקיים מצות אכילה בסוכה גם בעת גשמים מרובים ולא יהיה הדיוט (1 צופה)

[תענוג]

בס"ד

מועד שמח

בשע"ת סי' תרלט ד"ה גשמים וז"ל ועל הכת שרוצים לאכל בסכה אף שורדים טפים הרבה בודאי לא שפיר עבדי כדאיתא בירושלמי בהדיא כל הפטור וכו' נקרא הדיוט כו' ועוד כיון דבגמרא מדמה זו לעבד שמוזג כוס ושופכו על פניו אם יחזר למזג בעל כרחו יכעס עליו יותר כיון שמסרב ועושה נגד רצונו בודאי נקרא חסיד שוטה והדיוט כו'

אולם בשו"ת מנחת אלעזר ח"ד סי' ל"א שמנהגינו מאבותינו ורבותינו הקדושים דור אחר דור מתלמידי הבעש"ט הק' זי"ע לישב בסוכה בז' ימי הסוכות גם אם ירדו גשמים וכמ"ש הגה"ק מקאמארנא במש' עצי עדן סוף פ"ב דסוכה על מה שאמרו המשל לעבד וכו' ואיבעי' מי שפך למי ופשטי' דשפך לו רבו לעבד והנ"מ ראם הוא כעין שהעבד שפך לרבו ח"ו בודאי אסור להחמיר לישב בסוכה דה"ז חוצפא ח"ו ואם הפי' דרבו שופך לעבד אז אם בכ"ז אינו יוצא למדת חסידות יחשב עכ"ל לענינינו ויעו"ש וכן מובא בספר נחלת יעקב בפתיחה מכמה גדולים וצדיקים שנהגו להשאר בסוכה אף שירדו גשמים וכן מסופר על הגה"ק המהר"ם א"ש ועל בעל מנחת אשר ועוד גדולים רבים זצ"ל,

ובספרים מובא כמה הסברים בטעמם וינמוקם.

ונראה עצה שיקיים מצות סוכה גם בעת הגשמים, והוא שיכוין על האכילה בעת ירידת הגשמים לקיים בזה מצות בחמשה עשר יום לחודש השביעי הזה חג הסוכות לה' ודרשינן גז"ש חמשה עשר לחג המצות דבליל ראשונה מצוה לאכול פת ובמשנה ברורה תרל"ט ס"ק כ"ד כתב צד שיהיה מצוה על כל ימי החג וז"ל נסתפקתי לפי מה דידוע דעת הגר"א דמצוה לאכל מה כל שבעת ימי פסח כפשטה דקרא שבעת ימים תאכלו מצות אלא דמצות עשה הוא רק בערב מהש אין כן אחר כך הוא רק מצוה בעלמא אפשר דהוא הדין הכא מצוה לכתחלה לאכל פת כל שבעה ימים ולברך לישב בסכה' עכ"ל, והנה בזה הכוונה יקיים מצות סוכה גם בגשמים מרובים בכל סעודותיו בכל ימי החג וגם בשמיני עצרת.

דהנה בליל ראשונה פסק הרמ"א לאכול בסוכה גם המצטער, ובשו"ת זקן אהרן ועוד כמה פוסקים (חלקם הובא בשע"ת תרל"ט ד"ה גשמים) כתבו דבליל ראשון חייב המצטער לאכול כל הסעודה בסוכה עכת"ד ובספר גבורות ד פרק מ"ח כתב מה שאוכל מצה בליל פסח לכתחלה צריך הסיבה ואף על גב דיוצא בכזית אחד אם אכל הרבה הכל היא מצוה אחת עכ"ל (ובהגדה ויגד משה עמ' קפו העתיק הרבה ראיות לזה ויעו"ש) ולפי"ז כמו"כ לענין האכילה בסוכה הכל יהיה מצוה כמו הכזית הראשון.

והנה הראשונים והאחרונים כתבו כמה טעמים דס"ל לחייב בליל ראשון גם המצטער והנה בערוך השלחן ס"ל משום דהוא מצוה בפני עצמה וז"ל והמחייבים סברי דלילה הראשונה אינה בכלל בסוכות תשבו שבעת ימים דנצרך תשבו כעין תדורו דזהו על כל החג אבל לילה הראשונה ילפינן חמשה עשר חמשה עשר מחג המצות והך קרא כתיב בריש הפרשה כאמור בחמשה עשר יום לחודש השביעי הזה חג הסוכות לה' ולא כתיב כאן תשבו דנצריך כעין תדורו עכ"ל לענינינו

ובמקום אחר ביארנו דסברת האיסתפקתא דהמ"ב דיש מצוה כל שבעה לאכול בסוכה הוא מטעם הגז"ש דט"ו ט"ו (ולא מצד הכתוב בסוכות תשבו שבעת ימים דאל"ה הכתוב הזה הוה רק למצוה ולא מצוה חיובי וזה אינו) ויעו"ש.

מצוות אכילת בסוכה 7 ימים לדעת הגר"א

פורום אוצר התורה - בית מדרש לכל מקצועות התורה.

forum-otzar-hatorah.co.il

והנה כתב רבי צדוק הכהן ז"ל (צדקת הצדיק אות טז) וז"ל דבר מצוה שעושהו מפני הספק חל עליו קדושת הש"י בוודאי כו' חומרא דספק הוא מישראל דכל שבני ישראל מחמירים על עצמם לעשותו מצוה נעשה מצוה ויש בו קדושה עכ"ל ויעו"ש חבל ראיות בזה.

הרי מי שיכוין לקיים מצות בחמשה עשר יום לחודש השביעי הזה חג הסוכות לה' ע"פ הערוך השלחן לצאת האיסתפקתא דהמש"ב אליבא דהגר"א ולהוסיף גם שיטת המהר"ל לקיים המצוה באכילה מרובה ולהוסיף שיטת הזקן אהרן דחייב בסוכה לכל הסעודה, שפיר יקיים מצות סוכה גם בעת הגשמים ומחשבתו משוי ליה מקום.

(וכל זה בחשש להסבר טעם חיוב המצטער בליל ראשונה ע"פ הערוך השלחן, דכמה פוסקים כתבו הטעם מחמת דהחוב בפסח הוא גם למצטער וכן יהיה החוב בסוכה בליל ראשון ולדעתם אולי חלק המצוה שאינה חיובי (בשבעה ימים בפסח וסוכה) אולי אין חיוב במצטער).

(אולם לא יעשה זאת רק מי שהוא גם חסיד וגם יחשוש לספק ספיקא ע"פ הגר"א..)