עשר שעות ל'חבורה': האם זו דרך הקניין או שמא איבוד הזמן?

[ללמוד וללמד]

אשמח לשמוע מניסיונם העשיר של חברי הפורום במעלת הכתיבה, ואיני מדבר על כתיבה המתרכזת בסיכום שיעורי הרב, או כתיבת נקודות באופן מתומצת וקצר אלא התעמקות וחידוש, והקפת הסוגיא אשר לפעמים כל סימן או חבורה לקוחת כעשר שעות.
שכבר ידוע שישנם ישבות ורבנים בשבח כתיבת חידושי תורה מטעמים רבים (כגון זה שכתיבת חבורה מכריחה להקיף את הסוגיא לעומק לפי כן, וכן השקיעות בלימוד), ומאידך, יש הטוענים כי אצל בחורים צעירים העיסוק המוגבר בניסוח ועריכת 'חבורות' על הכתב עלול לבוא על חשבון שטף הלימוד, הקפת הסוגיות וידיעת הש"ס, ואולי אף להוסיף שמץ גאווה אשר מוריד מהבחור התכונה של 'מקבל'.
וכמו"כ מסתעף מפה הנושא האם ישנו עניין בהדפסה והוצאה לאור כקונטרס....

 

[והב בסופה]

עשרות שעות על נושא אחד, למי שאין לו ידיעה רחבה בש''ס, זה נראה לי לא טוב

 

[נראה לפשוט]

לכתוב את השיעורים ולתמצת את הסוגייות לפום פשטות הדברים, זהו מעלה מאין כמוה ממש, א. לזכרון הדברים .ב. מעל הכל - בהירות בדברים, ג. הרבה פחות יצה"ר של ביטול תורה [באמת מן הראוי לפתוח אשכול על הסבר הענין], ד. פעמים רבות האדם מגיע לשקיעות אדירה בלימוד בזכות הכתיבה.
לכתוב חבורה, אם יש לכותב מה לכתוב והוא מנצל את הזמן לכתוב כמו בנ"א זה לדעתי מעלה, אך אכן מצוי שמתעסקים מידי הרבה בנוסחאות ובשולי הדברים וזה א. ביטול תורה [עכ"פ באיכות], ב. מוציא את הטעם והגשמאק, ג. אכן בדר"כ זה הולך ביחד עם גאווה....
ישנם בחורים שכותבים סיכומים ושיעורים וכדו' בצורה של כתיבת ספר, וראיתי מרמ"ה ועוד כמה ר"י שכתבו שזה דבר שמוציא את החשק ואין בזה ענין כ"כ, ומאידך לענ"ד ראיתי כמה שזה מה שנתן להם את כל הרצון והחשק לכתוב, וגם לימד אותם איך כותבים שזה מעלה מן המפורסמות....
איך שלא יהיה, היום כבר קשה למצוא אברכים מתמידים שלומדים גמרא, כי הם כל היום כותבים, לדעתי זה הרס המשך התורה....

 

[דבר היושר]

אשמח לשמוע מניסיונם העשיר של חברי הפורום במעלת הכתיבה, ואיני מדבר על כתיבה המתרכזת בסיכום שיעורי הרב, או כתיבת נקודות באופן מתומצת וקצר אלא התעמקות וחידוש, והקפת הסוגיא אשר לפעמים כל סימן או חבורה לקוחת כעשר שעות.
שכבר ידוע שישנם ישבות ורבנים בשבח כתיבת חידושי תורה מטעמים רבים (כגון זה שכתיבת חבורה מכריחה להקיף את הסוגיא לעומק לפי כן, וכן השקיעות בלימוד), ומאידך, יש הטוענים כי אצל בחורים צעירים העיסוק המוגבר בניסוח ועריכת 'חבורות' על הכתב עלול לבוא על חשבון שטף הלימוד, הקפת הסוגיות וידיעת הש"ס, ואולי אף להוסיף שמץ גאווה אשר מוריד מהבחור התכונה של 'מקבל'.
וכמו"כ מסתעף מפה הנושא האם ישנו עניין בהדפסה והוצאה לאור כקונטרס....

לחץ כדי לכווץ...

אין שום עניין להאריך בנושא פשוט זה - רק אומר שכל הבעיות והחסרונות בכתיבה קטנים עד בלתי קיימים לעומת התועלת העצומה שלה, וירחיבו המרחיבים אבל ז"ב.

אם כי - פשיטא - ש -

עשרות שעות על נושא אחד, למי שאין לו ידיעה רחבה בש''ס, זה נראה לי לא טוב.

לחץ כדי לכווץ...

וכהאמור כאן.

 

[דבר היושר]

איך שלא יהיה, היום כבר קשה למצוא אברכים מתמידים שלומדים גמרא, כי הם כל היום כותבים, לדעתי זה הרס המשך התורה....

לחץ כדי לכווץ...

אוה, הלכת רחוק מאד - מדוע זה משקף לך את 'הרס המשך התורה'?

 

[נראה לפשוט]

אוה, הלכת רחוק מאד - מדוע זה משקף לך את 'הרס המשך התורה'?

לחץ כדי לכווץ...

משום שהם בחיים לא ידעו ש"ס....
כידוע שעם הארץ "בשבת" לא משקר, וצ"ע למה דווקא בשבת, וי"ל שבשבת הוא נהיה עם הארץ [כי המחשב לא עובד....]

 

[פנחס ע]

בלת"ק, אך יעויי' במש"כ לגבי מעמדות ריתחא
ענין הכתיבה הנ"ל הינו להרגיל האדם בעבודה. לתת לו סיפוק. לתת לו חיבור לתורה ומחייב לבין הזמנים.
אני קראתי את החוברת של חדוותא וכמעט בכיתי מהתרגשות (במיוחד משיחת הגראמ זיסקינד שהייתה שם)
רעיון הגיוני וחזק ביותר לחיזוק התורה.
דרך אגב 10 שעות זה הרבה זמן ואפשר בהחלט להוציא חבורה בזמן כזה. (אם כי שודאי הם סמכו על הבחורים שימשכו אבתריה ובכך ימשכו עוד ועוד אחריה ונרוצה...)

 

[יאיר החושב]

שמעתי שמביאים בשם כמדומני הרב וייס של נחלת הלויים שחבורה אמורה לבוא מאליו ומביא לכך מליצה נאה מרש"י בכתובות דף ה' ע"ב וז"ל בד"ה ודם ממילא וז"ל "הוא אינו מתכוין להוציאו אבל הוא יוצא ונמצאת חבורה נעשית שלא בכוונה" לא באתי לקבוע כמה זמן נצרך להשקיע בחבורה אבל זה מה שהוא אמר ודו"ק

 

[עוזי ומגני]

אשמח לשמוע מניסיונם העשיר של חברי הפורום במעלת הכתיבה, ואיני מדבר על כתיבה המתרכזת בסיכום שיעורי הרב, או כתיבת נקודות באופן מתומצת וקצר אלא התעמקות וחידוש, והקפת הסוגיא אשר לפעמים כל סימן או חבורה לקוחת כעשר שעות.
שכבר ידוע שישנם ישבות ורבנים בשבח כתיבת חידושי תורה מטעמים רבים (כגון זה שכתיבת חבורה מכריחה להקיף את הסוגיא לעומק לפי כן, וכן השקיעות בלימוד),
וכמו"כ מסתעף מפה הנושא האם ישנו עניין בהדפסה והוצאה לאור כקונטרס....

לחץ כדי לכווץ...

דווקא אצלי זה הגישמעק הגדול ביותר שקיים, בסוף הסוגיא לשבת, בבחרותי זה היה אם העט והדף, כיום עם המחשב,
ולכתוב את כל הסוגיא מהחל ועד כלה, לרכז את כל הקושיות, ולאסוף את כל הראיות, ולסדרם.
בבחרותי יכלתי לשבת ע"ז ברצף של כמה שעות, ולא קמתי מהמקום עד שהכל היה ברור ומחוור כשלמה,
זה יוצר לי את הסדר בראש, וכמובן שנקודות רבות מתחדדות תוך כדי הכתיבה,
ובפרט ההרגשה אח"ז שהסוגיא נמצאת בידים, אחרי כמה ימים זה לא איזה מושג עמום שדברנו עליו בסד"א, אלא סוגיא שיש צד כזה ואפשר גם להבין אחרת וכו', הכל מסודר דבר דבור על אופניו.
וכיום אף אחר עשור ויותר מהסוגיות שכתבתי, כשאני עובר על מה שכתבתי, אני נזכר בגישמעק הגדול שהיה בלימוד הסוגיא.
כמדומני שיש על זה בעלי שור איזה שהוא מקום שכותב שבחור שכותב ומסכם את הסוגיא, מוחו נהיה באותה שעה משכן לשכינה, או משהו כזה.
אמנם לא הוצאתי מימי לאור אף אחד מכתבי, כי התועלת היא לעצמי, ואיני רואה מזה כל תועלת לאחרים.

ובקשר לטענות,

יש הטוענים כי אצל בחורים צעירים העיסוק המוגבר בניסוח ועריכת 'חבורות' על הכתב עלול לבוא על חשבון שטף הלימוד, הקפת הסוגיות וידיעת הש"ס

לחץ כדי לכווץ...

כל ערום יעשה בדעת, הקדשתי לזה בדר"כ את זמן של סד"ג המיועד לחזרה על השיעורים,

ואולי אף להוסיף שמץ גאווה אשר מוריד מהבחור התכונה של 'מקבל'

לחץ כדי לכווץ...

בזמן ששמעתי שיעורים יומיים, מבנה החבורות התבססו על השיעורים, כמובן שהיה שם קו' על המהלך של הר"מ וישובים, אבל בשביל זה היה צריך ללמוד טוב את השיעור, ובסוף החתירה היתה להבין את הגמ' ע"פ הראשונים, אם ע"י השיעור הגמ' היתה מובנת יותר, זה מה שהיה כתוב בחבורה.

 

[מנורה בדרום]

אשמח לשמוע מניסיונם העשיר של חברי הפורום במעלת הכתיבה, ואיני מדבר על כתיבה המתרכזת בסיכום שיעורי הרב, או כתיבת נקודות באופן מתומצת וקצר אלא התעמקות וחידוש, והקפת הסוגיא אשר לפעמים כל סימן או חבורה לקוחת כעשר שעות.
שכבר ידוע שישנם ישבות ורבנים בשבח כתיבת חידושי תורה מטעמים רבים (כגון זה שכתיבת חבורה מכריחה להקיף את הסוגיא לעומק לפי כן, וכן השקיעות בלימוד), ומאידך, יש הטוענים כי אצל בחורים צעירים העיסוק המוגבר בניסוח ועריכת 'חבורות' על הכתב עלול לבוא על חשבון שטף הלימוד, הקפת הסוגיות וידיעת הש"ס, ואולי אף להוסיף שמץ גאווה אשר מוריד מהבחור התכונה של 'מקבל'.
וכמו"כ מסתעף מפה הנושא האם ישנו עניין בהדפסה והוצאה לאור כקונטרס....

לחץ כדי לכווץ...

אני לא מבין את השאלה,
הרי כל התעסקות של הבחורים הצעירים סביב סוגיא למשך שבועות זה איבוד הזמן,
אלא על כרחך זה הצורה לדעת ללמוד ולהתחבר לתורה [או איזה נוסח שתרצה],
ואם כן גם כתיבת חבורה למשך 10 שעות זה מועיל וטוב לדבר הזה.

 

[שקדתי]

איך שלא יהיה, היום כבר קשה למצוא אברכים מתמידים שלומדים גמרא, כי הם כל היום כותבים, לדעתי זה הרס המשך התורה....

לחץ כדי לכווץ...

זה שיש היום מחשב ואפשר לשבת לבד שעות ובמקום לדבר עם עצמך ולהסביר לעצמך את הרשב"א הזה ואת ההסתבכויות שלך בגמ' הזו ולא נעים לך ששומעים אותך וכו', לכתוב את זה במחשב זה מצוין (מלבד זאת שלאנשים עם בעיות קשב וריכוז זה עוזר מאוד), זה לא הרס

 

[שקדתי]

אני לא מבין את השאלה,
הרי כל התעסקות של הבחורים הצעירים סביב סוגיא למשך שבועות זה איבוד הזמן,
אלא על כרחך זה הצורה לדעת ללמוד ולהתחבר לתורה [או איזה נוסח שתרצה],
ואם כן גם כתיבת חבורה למשך 10 שעות זה מועיל וטוב לדבר הזה.

לחץ כדי לכווץ...

אכן כדאי שיכתבו בגלל זה, אך יש דבר אחר שהכתיבה יכולה להרוס והיא את התפיסה המרחבית של דברי תורה עניים במקום אחד ועשירים במקום אחר, זה יכול לגרום לאדם להתמקד בקטנות אם הוא יותר מדי שוקע בכתיבה בניגוד לדיבור בלימוד שמאוד משפר את הנושא של ראיות והקשרים מפה ומשם
וגם בהקשר של סברא, לפעמים זה הורס את התפיסה הכללית על הסוגיא ומצמצם אותה, אז ברור שאדם לא יכול רק להישאר במרחב וחשוב מאוד מאוד לכתוב רק קצת זהירות לא לאבד אתת זה.

 

[מנורה בדרום]

אכן כדאי שיכתבו בגלל זה, אך יש דבר אחר שהכתיבה יכולה להרוס והיא את התפיסה המרחבית של דברי תורה עניים במקום אחד ועשירים במקום אחר, זה יכול לגרום לאדם להתמקד בקטנות אם הוא יותר מדי שוקע בכתיבה בניגוד לדיבור בלימוד שמאוד משפר את הנושא של ראיות והקשרים מפה ומשם
וגם בהקשר של סברא, לפעמים זה הורס את התפיסה הכללית על הסוגיא ומצמצם אותה, אז ברור שאדם לא יכול רק להישאר במרחב וחשוב מאוד מאוד לכתוב רק קצת זהירות לא לאבד אתת זה.

לחץ כדי לכווץ...

לא מסכים

 

[שקדתי]

לא מסכים

לחץ כדי לכווץ...

לא מסכים ושולל מכול וכול, או שאתה יכול להבין אנשים שיסכימו איתי ויראו את הדברים כך?

 

[מנורה בדרום]

לא מסכים ושולל מכול וכול, או שאתה יכול להבין אנשים שיסכימו איתי ויראו את הדברים כך?

לחץ כדי לכווץ...

שולל
זה לא נכון מציאותית שא' שכותב חבורה הוא מתמקד בקטנות וכו'

 

[שקדתי]

שולל
זה לא נכון מציאותית שא' שכותב חבורה הוא מתמקד בקטנות וכו'

לחץ כדי לכווץ...

יתכן שדברי לא הובנו כראוי, ואני אסביר אולי מזוית קצת שונה, כשאדם כותב חבורה בדר"כ הוא מתמקד בלסדר את הדברים ולהגדיר את הרעיונות ושניהם מצמצמים קצת את הדבר כשאתה מסדר את הדברים על כתב במקום מסוים אתה סוגר את הענין ומעמיד את התוכן על המקורות שכתבת, ובהגדרת הרעיונות גם "הגדרה" משורש "גדר" הגדרה קצת מצמצמת את הדבר והורסת קצת את התפיסה של הרעיון, אז כמובן שאדם צריך להגדיר והכול כי אחרת זה סתם דיבורים באוויר אבל לפעמים זה מנתק את זה מהבסיס ומצטמצם להגדרה, ולכן כתיבה יתירה יכולה קצת להרוס
וכוונתי בעיקר לאדם שמתמקד בכתיבה ולא משקיע בכלל בדיבור בלימוד, שמעתי פעם בשם ראש ישיבה חשוב שא"א לסיים סוגיא עם חברותא וא"א בלי חברותא, והרעיון מובן...
כשאתה מדבר עם מישהו אתה צריך להעביר את המסר והרעיון כשאתה כותב אתה מגדיר, "דברים שבכתב א"א לאומרם בע"פ" הגמ' נכתבה בצורה של מו"מ בין האמוראים דיבור ביניהם לא כתיבה של הגדרות, בדיבור עם מישהו אתה מעביר מסר.
ובאמת יש כאלו שכותבים בסגנון של הסבר למישהו ודיבור עם מישהו בשפתו שזה משהו אחר, אבל בד"כ זה מצוי יותר בספרי מחשבה ופחות בספרי עיון תלמודי ששם עוסקים בהגדרת הדברים והעמדתם בכתב

 

[מנורה בדרום]

יתכן שדברי לא הובנו כראוי, ואני אסביר אולי מזוית קצת שונה, כשאדם כותב חבורה בדר"כ הוא מתמקד בלסדר את הדברים ולהגדיר את הרעיונות ושניהם מצמצמים קצת את הדבר כשאתה מסדר את הדברים על כתב במקום מסוים אתה סוגר את הענין ומעמיד את התוכן על המקורות שכתבת, ובהגדרת הרעיונות גם "הגדרה" משורש "גדר" הגדרה קצת מצמצמת את הדבר והורסת קצת את התפיסה של הרעיון, אז כמובן שאדם צריך להגדיר והכול כי אחרת זה סתם דיבורים באוויר אבל לפעמים זה מנתק את זה מהבסיס ומצטמצם להגדרה, ולכן כתיבה יתירה יכולה קצת להרוס
וכוונתי בעיקר לאדם שמתמקד בכתיבה ולא משקיע בכלל בדיבור בלימוד, שמעתי פעם בשם ראש ישיבה חשוב שא"א לסיים סוגיא עם חברותא וא"א בלי חברותא, והרעיון מובן...
כשאתה מדבר עם מישהו אתה צריך להעביר את המסר והרעיון כשאתה כותב אתה מגדיר, "דברים שבכתב א"א לאומרם בע"פ" הגמ' נכתבה בצורה של מו"מ בין האמוראים דיבור ביניהם לא כתיבה של הגדרות, בדיבור עם מישהו אתה מעביר מסר.
ובאמת יש כאלו שכותבים בסגנון של הסבר למישהו ודיבור עם מישהו בשפתו שזה משהו אחר, אבל בד"כ זה מצוי יותר בספרי מחשבה ופחות בספרי עיון תלמודי ששם עוסקים בהגדרת הדברים והעמדתם בכתב

לחץ כדי לכווץ...

מוזר,
מרנא הגרי"ז זללה"ה אמר פעם ששטיקל תורה צריך לכתוב כי על הדף אי אפשר לשקר שהבנת, משא"כ על החברותא אפשר להסתובב סביב הסברא כאילו הבנת.

 

[שקדתי]

מוזר,
מרנא הגרי"ז זללה"ה אמר פעם ששטיקל תורה צריך לכתוב כי על הדף אי אפשר לשקר שהבנת, משא"כ על החברותא אפשר להסתובב סביב הסברא כאילו הבנת.

לחץ כדי לכווץ...

ולכן באמת צריך להשקיע בהגדרות הרבה מאוד ולכתוב הרבה כי כמו שכתבתי אחרת זה דיבורים באויר אבל אסור להגזים עם זה בגלל הסיכון שנתבאר

 

[היושב בישיבה]

כידוע שעם הארץ "בשבת" לא משקר, וצ"ע למה דווקא בשבת, וי"ל שבשבת הוא נהיה עם הארץ [כי המחשב לא עובד....]

לחץ כדי לכווץ...

כתוב, עם הארץ אימת שבת עליו (דמאי פ"ד) זאת למה? כי אין לו אוצה"ח..

 

[נדיב לב]

כתוב, עם הארץ אימת שבת עליו (דמאי פ"ד) זאת למה? כי אין לו אוצה"ח..

לחץ כדי לכווץ...

כיום הבדיחה שודרגה. כי אין לו בינה מלאכותית ה' ירחם....