פנחס פינחס היה כלול מארבע נשמות (2 צופים)

[געגועים]

אי' בילקוט ראובני (בראשית בפסוק נעשה אדם) שאליהו היה בתחילה מלאך, וכאשר רצה הקב"ה לברוא את האדם ונמלך במלאכים, אמר לו אליהו אם לפניך טוב לפני לא כ"ש ואם טוב בעיניך אני ארד ואשמש לפניו וכו' עיי"ש, ובספר עמודיה שבעה (עמוד הרביעי אות כד) מביא בשם ספר כלי יקר (למהר"ש לאנייאדו מלכים ב' ב) וזרע ברך (חלק ראשון בראשית), על מאמר חז"ל (ב"ר פרשה ח סי' ה) אמת אמר אל יברא וכו' מה עשה הקב"ה נטל אמת והשליכו לארץ הה"ד ותשלך אמת ארצה, אמת הוא אליהו הנביא, ותשלך אמת ארצה שהורידו להיות עם בני אדם וכו' עיי"ש, וזה סתירה ברורה.

ואפשר ליישב ע"פ מ"ש בשער הגלגולים (הקדמה לב) אליהו בארבע (ברכות ד:) הכוונה שפינחס היה בו נשמות משרש יוסף ויתרו, ופרחה נשמתו וחזרה עם נשמות נדב ואביהוא, וכדי לחבר אליו את נשמות נדב ואביהוא הוצרך לנשמת אליהו התשבי מגד, וכדי לקשר את אליהו התשבי עם הנשמות הישנות שהיו בפינחס הוצרך עוד להתעבר בו נשמת אליהו מבנימין, נמצא שהיה פינחס כלול מארבע נשמות, א' - נפש עצמו, ב' - נשמות נדב ואביהו שהם נפש אחת להיותם תרי פלגי גופא, ג' - נשמת אליהו מגד, ד' - נשמת אליהו מבנימין, עיי"ש.

ועל פי זה מתורץ שהיו ב' אליהו, אחד הסכים עם הבריאה ואחד לא הסכים.

ובזה אפשר לבאר מה שאי' במדרש משלי (פרשה יט) שמו של משיח אליהו, אפשר שאליהו אחד יבוא לבשר על אליהו השני שיבוא לגאול את ישראל, אכי"ר.

אמת ר"ת אליהו מלאך תשבי.​

 

[געגועים]

אליהו בארבע (ברכות ד:) מרמז שאליהו הוא מהארבעה חרשים (סוכה נב: וברש"י).

ואי' בפי' רמזי אש (על תנא דבי אליהו רבה פרק יח): ואליהו הנביא היה חרש, שהיה בונה הבנין במעשה שהובא בברייתא (חיבור יפה מהישועה לר"נ גאון) ומובא גם בזמר שאנו מזמרים למוצש"ק איש חסיד היה. עכ"ל. ובזמירות עת הזמיר: ושמעתי מאיש זקן ומהימן ששמע מהצדיק הגה"ק מוהר"ר חיים מצאנז זי"ע, שהפלטרין נבנה בפאדובה. עכ"ל.

רואים שיש חשיבות בבנין הזה שבנה אליהו הנביא, עד כדי כך שהרה"ק ר' חיים מצאנז מציין היכן מקום הבנין.

ואפשר שהבנין הזה היה הכנה ורמז לבנין בית המקדש השלישי שאנו מצפין בנוי ומשוכלל הוא יגלה ויבא משמים (רש"י סוכה מא. ד"ה אי נמי), לכן ביקש אליהו "השלם זה הבנין", שכך יהיה בבנין בית המקדש שהקב"ה בעצמו ישלים הבנין.​

 

[געגועים]

בפי' רבינו אפרים: דע כי פינחס עולה ד' פעמים "בן", שהם כנגד ד' יסודות ארמ"ע (אש רוח מים עפר), וכשהרג זמרי נתפשט מג' יסודות כי פרחה נשמתו, ונשאר בו בחי' בן אחד, שהוא בחינת האש, ולזה נקרא אליהו שהוא בגי' בן, וז"ש ויעל אליהו בסערה. עכ"ל.

ואתי שפיר עם מה שכתב בספר תפארת יהונתן, לכן אמור הנני נותן לו את בריתי שלום, שיהיה לו ברית שלום בין כל הארבע יסודות ארמ"ע, ועל ידי זה לא יהיה לו חולי ויחיה לעולם, כי סיבת החולי הוא לפי שאין שלום בין היסודות, שיסוד אחד גובר על חבירו, עיי"ש.

וזה היה מידה כנגד מידה [כמ"ש בבעל הטורים לכן בגי' מדה במדה] על שמסר את נפשו להתפשט מד' יסודות שלו עי"ז זכה לברכת השלום ביסודות שלו, וזהו לכן אֱמֹר, לכן אני מודד לו מדה במדה, אֱמֹר ר"ת אש מים רוח, הנני נותן לו את בריתי שלום ביסודותיו.​

 

[געגועים]

במעשה של איש חסיד וכו' כי הנני עבדך, היות שאליהו הוא פינחס, ופינחס גלגול יוסף הצדיק, ולעבד נמכר יוסף, לכן חזר לקדמותו, כי הנני עבדך.