בלק פי האתון נברא בבין השמשות (1 צופה)

[אברך מישיבת מיר]

יש להקשות הרי הנחש אף הוא דיבר עם חוה, וא"כ מאי שנא פי הנחש מפי האתון ולמה אמרינן במשנה שדווקא פי האתון נברא בבין השמשות, ולא פי הנחש?

 

[יצחק א]

לפום ריהטא:
א. משום כך וכיו"ב יש סבורים שמעשה בראשית "אין כולו כפשוטו".
ב. דווקא נחש ידע לדבר שכתוב בו "והנחש היה ערום", ולא שאר חיות, ולכן בנחש אינו חידוש כ"כ.
ג. בנחש הדיבור לא היה דיבור בפה, אלא ברמזים שיכלו להבין את שפת החיות.
ד. המציאות בגן עדן אינה משקפת את המציאות הפיזית המצויה בעולם הזה.
ה. זה שיש עוד בריות מדברות ניחא, החידוש הוא בבריה שאינה מדברת שדיברה לשעתה בדרך נס.
ו. החידוש באתון אינו רק העובדה שדיברה, אלא שדיברה דברי תוכחה מסויימים לבלעם, ולכן, אף אם נאמר כדעת חקרי לב שכל החיות יכלו לדבר עד זמן נח, עדיין פתיחה זו היא מיוחדת, שגם תוכן הדברים נקבע בה, ולא רק עצם יכולת הדיבור.

 

[הצעיר שבחבורה]

ב. דווקא נחש ידע לדבר שכתוב בו "והנחש היה ערום", ולא שאר חיות, ולכן בנחש אינו חידוש כ"כ.

לחץ כדי לכווץ...

ה. זה שיש עוד בריות מדברות ניחא, החידוש הוא בבריה שאינה מדברת שדיברה לשעתה בדרך נס.

לחץ כדי לכווץ...

וַיְהִ֥י הָֽאָדָ֖ם לְנֶ֥פֶשׁ חַיָּֽה - וַהֲוָת בְּאָדָם לְרוּחַ מְמַלְּלָא
וברש"י - אף בהמה וחיה נקראו נפש חיה אך זו של אדם חיה שבכולן שנתוסף בו דעה ודבור

---

יש להקשות הרי הנחש אף הוא דיבר עם חוה, וא"כ מאי שנא פי הנחש מפי האתון ולמה אמרינן במשנה שדווקא פי האתון נברא בבין השמשות, ולא פי הנחש?

לחץ כדי לכווץ...

ואיני יודע מנין לו שלא ידעה חוה מה שידעו מצאצאיה שפת חיות, והבינה שפת הנחש.

 

[חידודא]

עיין באור החיים בראשית פרק ג פסוק א: ויאמר אל האשה וגו'. פירוש בציפצוף אשר ידברו בו הבעלי חיים בלתי מדברים, ואז היו מכירים כל ציפצופי וכו' ואפילו שיחת הדומם. כי כל מה שברא ה' יש לו כפי בחינתו דיבור לטעם אשר ישבח את קונו כאומרו (משלי טז) כל פעל ה' למענהו, וצא ולמד מפרקי שירה. ומצאנו לגדולי ישראל שהיו מכירים בכל צפצוף ושיחה כאומרם ז"ל (סוכה כח א) אמרו עליו על רבן יוחנן בן זכאי עליו השלום וכו' ומכל שכן אדם הראשון יציר כפיו יתברך:
אמנם רבינו בחיי השווה דיבור הנחש לאתון וז"ל (בראשית נאמר (ג' – א'): ואם תשכיל בנסתר בענין הפרשה תמצא כי דבור האתון כדבור הנחש, וזה וזה לא מדעת עצמן כי אין בהם נפש מדברת, ע"ש. ובחזקוני (שם) כתב להדיא: פתח הקב"ה את פי הנחש כמו פתח ה' את פי האתון של בלעם.
אמנם יש שסוברים שהיה להם כח דיבור עייין אבן עזרא בבראשית (וכן בדעת זקנים ובמלבי"ם) ושם הביא הרס"ג שכתב ששניהם דיברו ע"י מלאך...
וע"ע מדרש ילמדנו ילקוט ת"ת בראשית אות טז
נגזר על הנחש עשר גזירות, ואלו הן: נסתם פיו; ויש אומרים חתך את לשונו שלא יהא משיח, דא"ר יהושע דסכנין הנחש הראשון היה מוכיח בני אדם, וכיון שספר לשון הרע על בוראו, מה עשה לו הב"ה, קצץ את רגליו וחתך את לשונו.