- הודעות
- 3,443
- פוסט השבוע
- 4
- תודות
- 16,901
- נקודות
- 695
ידועה פלוגתת האבי עזרי והבית הלוי - באדם שיש לו ב' נרות ביום השלישי אם מדליק נר אחד או שניים, ובמ"ב סתם עפ"י החיי אדם ועפ"י מה שכתב הח"ס שידליק נר אחד.
ואעיר כאן ב' הערות לאחר שנקדים בזה דברים.
המ"ב (סימן תרעא ס"ק ה) כתב וז"ל: אחד בכל לילה - ואם יש לו ט' נרות ידליק בליל שני שתי נרות ואם יש לו י' נרות אעפ"כ לא ידליק רק בליל ב' ב' ובליל ג' לא ידליק שתים רק אחת [חיי אדם] עכ"ל. ובשער הציון שם כתב אח"כ מצאתי בח"ס סימן קל"ה שגם דעתו כן ע"כ.
אמנם מרן הרב שך בספר אבי עזרי (הלכות חנוכה ד"ה ודע) כתב, שביום השלישי ידליק שני נרות שסו"ס יש בזה תוספת הידור אף בשנים ביום השלישי עיי"ש.
ולכאו' תמוה כיצד האבי עזרי כתב לחלוק על דברי האחרונים, ולא שת ליבו להכריח דינו מדברי הגר"א סימן תרעא ס"ק ד' כשבא למצוא מקור דברי הרמ"א שם שכתב שכל אחד מבני הבית ידליק ולא כדברי המחבר, כתב הגר"א וז"ל: כ"כ הרמב"ם להלכה. נראה שכן הוא דעת הרי"ף, מדהביא מימרא דרבב"ח אר"י שני זקים כו' כנגד פרי החג כו' דמעלין בקודש ואין כו', דלהאי טעמא לא חיישינן להיכרא דימים הנכנסין או היוצאים שכתב התוספות שם וכו' עכ"ל.
וכוונת דברי הגר"א, דלשיטת הרמב"ם והרמ"א לא חוששים להיכר הימים הנכנסים, ומצד שני חוששים שלא יהא מוריד ממניין הנרות אלא מוסיף והולך.
ולכאורה לפ"ז במקרה האמור שיש לו ביום ג' רק שני נרות, יוצא שאליבא דהרמ"א ודאי ידליק את שניהם וכשיטת האבי עזרי, שהרי לא חוששים להיכר דיומא, ומאידך כדי שלא ימעיט ממה שהדליק ביום אתמול, שאז הדליק ב' נרות, ואילו לדברי המ"ב וסייעתיה מבואר שאין מדליק אלא נר אחד.
וצ"ע גדול א. בדעת המ"ב שהביא את דברי הגר"א בביה"ל שם ד"ה וי"א (עיין שם מה שכתב בסו"ד) ומאידך פסק כחיי אדם והבית הלוי ב. כמו כן קצת צ"ע מדוע לא הוכיח האבי עזרי דינו מדברי הגר"א.
אמנם בהערה ב' שמעתי שמרן הגר"ח בשונה הלכות הביא כנגד מה שפסק המ"ב, את הכרעת האבי עזרי, וחיליה מדברי הגר"א, וגם האבי עזרי ביסס דינו בעיקר על הנ"ל. (כפי שהבנתי משמועה זו, מרן הגר"ח מעיד שהאבי עזרי נטה מדברי האחרונים בעיקר בגלל דברי הגר"א, ובספרו לא הזכיר אלא הטעם של הידור).
ואעיר כאן ב' הערות לאחר שנקדים בזה דברים.
המ"ב (סימן תרעא ס"ק ה) כתב וז"ל: אחד בכל לילה - ואם יש לו ט' נרות ידליק בליל שני שתי נרות ואם יש לו י' נרות אעפ"כ לא ידליק רק בליל ב' ב' ובליל ג' לא ידליק שתים רק אחת [חיי אדם] עכ"ל. ובשער הציון שם כתב אח"כ מצאתי בח"ס סימן קל"ה שגם דעתו כן ע"כ.
אמנם מרן הרב שך בספר אבי עזרי (הלכות חנוכה ד"ה ודע) כתב, שביום השלישי ידליק שני נרות שסו"ס יש בזה תוספת הידור אף בשנים ביום השלישי עיי"ש.
ולכאו' תמוה כיצד האבי עזרי כתב לחלוק על דברי האחרונים, ולא שת ליבו להכריח דינו מדברי הגר"א סימן תרעא ס"ק ד' כשבא למצוא מקור דברי הרמ"א שם שכתב שכל אחד מבני הבית ידליק ולא כדברי המחבר, כתב הגר"א וז"ל: כ"כ הרמב"ם להלכה. נראה שכן הוא דעת הרי"ף, מדהביא מימרא דרבב"ח אר"י שני זקים כו' כנגד פרי החג כו' דמעלין בקודש ואין כו', דלהאי טעמא לא חיישינן להיכרא דימים הנכנסין או היוצאים שכתב התוספות שם וכו' עכ"ל.
וכוונת דברי הגר"א, דלשיטת הרמב"ם והרמ"א לא חוששים להיכר הימים הנכנסים, ומצד שני חוששים שלא יהא מוריד ממניין הנרות אלא מוסיף והולך.
ולכאורה לפ"ז במקרה האמור שיש לו ביום ג' רק שני נרות, יוצא שאליבא דהרמ"א ודאי ידליק את שניהם וכשיטת האבי עזרי, שהרי לא חוששים להיכר דיומא, ומאידך כדי שלא ימעיט ממה שהדליק ביום אתמול, שאז הדליק ב' נרות, ואילו לדברי המ"ב וסייעתיה מבואר שאין מדליק אלא נר אחד.
וצ"ע גדול א. בדעת המ"ב שהביא את דברי הגר"א בביה"ל שם ד"ה וי"א (עיין שם מה שכתב בסו"ד) ומאידך פסק כחיי אדם והבית הלוי ב. כמו כן קצת צ"ע מדוע לא הוכיח האבי עזרי דינו מדברי הגר"א.
אמנם בהערה ב' שמעתי שמרן הגר"ח בשונה הלכות הביא כנגד מה שפסק המ"ב, את הכרעת האבי עזרי, וחיליה מדברי הגר"א, וגם האבי עזרי ביסס דינו בעיקר על הנ"ל. (כפי שהבנתי משמועה זו, מרן הגר"ח מעיד שהאבי עזרי נטה מדברי האחרונים בעיקר בגלל דברי הגר"א, ובספרו לא הזכיר אלא הטעם של הידור).
