• דִּרְשׁוּ ה׳ בְּהִמָּצְאוֹ
    עשרת ימי תשובה
    פורום אוצר התורה
בא' אלול ראש השנה למעשר בהמה, ונראה שראוי לומר הפסוק העוסק במצוה זו בסוף חומש ויקרא:

וְכׇל־מַעְשַׂ֤ר בָּקָר֙ וָצֹ֔אן כֹּ֥ל אֲשֶׁר־יַעֲבֹ֖ר תַּ֣חַת הַשָּׁ֑בֶט הָֽעֲשִׂירִ֕י יִֽהְיֶה־קֹּ֖דֶשׁ לַֽי-הֹוָֽה.
 
ביום א' דראש חודש אלול התחיל מתן תורה בפעם השניה, לאחר שהלוחות הראשונות נשתברו, ונראה שראוי לומר ביום זה הפסוקים העוסקים בענין זה מפרשת כי תשא (פרק לג-לד).
להלן פסוק אחד העוסק בפסילת הלוחות ממחצב אבן סנפירינון שנתגלה למשה רבינו ע"ה באהלו, ומשם הביאם להר סיני.

{ד} וַיִּפְסֹ֡ל שְׁנֵֽי-לֻחֹ֨ת אֲבָנִ֜ים כָּרִֽאשֹׁנִ֗ים וַיַּשְׁכֵּ֨ם מֹשֶׁ֤ה בַבֹּ֨קֶר֙ וַיַּ֨עַל֙ אֶל-הַ֣ר סִינַ֔י כַּֽאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה יְי אֹת֑וֹ וַיִּקַּ֣ח בְּיָד֔וֹ שְׁנֵ֖י לֻחֹ֥ת אֲבָנִֽים:


ובמשנה תורה (דברים פרק י, ג):

{ג} וָאַ֤עַשׂ אֲרוֹן֙ עֲצֵ֣י שִׁטִּ֔ים וָאֶפְסֹ֛ל שְׁנֵי־לֻחֹ֥ת אֲבָנִ֖ים כָּרִאשֹׁנִ֑ים וָאַ֣עַל הָהָ֔רָה וּשְׁנֵ֥י הַלֻּחֹ֖ת בְּיָדִֽי׃

 
נערך לאחרונה:
ואפשר לומר גם את הפסוק הבא מתהלים (פרק קו, כג):

וַיֹּאמֶר לְהַשְׁמִידָם לוּלֵי מֹשֶׁה בְחִירוֹ עָמַד בַּפֶּרֶץ לְפָנָיו לְהָשִׁיב חֲמָתוֹ מֵהַשְׁחִית.

וזכות תפילתו עומדת לדורות!
 
בה' באלול [אתמול] נאמרה נבואת יחזקאל אודות חורבן בית המקדש הראשון והעיר ירושלים, בספר יחזקאל (פרקים ח-יא), שם ראה הנביא את השכינה מסתלקת והולכת מבית המקדש, וגזר דינם של יושבי ירושלים, עד שצעק הנביא ואמר "הכלה אתה עושה את שארית ישראל"?
באותה שעה נתבשר הנביא מפי ה' טובות וניחומים, ששכינתו תשרה בבתי כנסיות, וכן מהעתיד לבא, כדלהלן:

   טז לָכֵ֣ן אֱמֹ֗ר כֹּֽה־אָמַר֮ אֲ-דֹנָ֣י יֱ-הֹוִה֒ כִּ֤י הִרְחַקְתִּים֙ בַּגּוֹיִ֔ם וְכִ֥י הֲפִיצוֹתִ֖ים בָּאֲרָצ֑וֹת וָאֱהִ֤י לָהֶם֙ לְמִקְדָּ֣שׁ מְעַ֔ט בָּאֲרָצ֖וֹת אֲשֶׁר־בָּ֥אוּ שָֽׁם׃

   יז לָכֵ֣ן אֱמֹ֗ר כֹּֽה־אָמַר֮ אֲ-דֹנָ֣י יֱ-הֹוִה֒ וְקִבַּצְתִּ֤י אֶתְכֶם֙ מִן־הָ֣עַמִּ֔ים וְאָסַפְתִּ֣י אֶתְכֶ֔ם מִן־הָ֣אֲרָצ֔וֹת אֲשֶׁ֥ר נְפֹצוֹתֶ֖ם בָּהֶ֑ם וְנָתַתִּ֥י לָכֶ֖ם אֶת־אַדְמַ֥ת יִשְׂרָאֵֽל׃ יח וּבָ֖אוּ־שָׁ֑מָּה וְהֵסִ֜ירוּ אֶת־כׇּל־שִׁקּוּצֶ֛יהָ וְאֶת־כׇּל־תּוֹעֲבוֹתֶ֖יהָ מִמֶּֽנָּה׃ יט וְנָתַתִּ֤י לָהֶם֙ לֵ֣ב אֶחָ֔ד וְר֥וּחַ חֲדָשָׁ֖ה אֶתֵּ֣ן בְּקִרְבְּכֶ֑ם וַהֲסִ֨רֹתִ֜י לֵ֤ב הָאֶ֙בֶן֙ מִבְּשָׂרָ֔ם וְנָתַתִּ֥י לָהֶ֖ם לֵ֥ב בָּשָֽׂר׃ לְמַ֙עַן֙ בְּחֻקֹּתַ֣י יֵלֵ֔כוּ וְאֶת־מִשְׁפָּטַ֥י יִשְׁמְר֖וּ וְעָשׂ֣וּ אֹתָ֑ם וְהָיוּ־לִ֣י לְעָ֔ם וַאֲנִ֕י אֶהְיֶ֥ה לָהֶ֖ם לֵא-לֹהִֽים׃
 
ביום כ"ד אלול* באה אורה לעולם (כלשון המדרש רבה בפרשת אמור, לא י) על ידי היונה ועלה הזית, ונראה שטוב לומר אז את הפסוק הבא, ויביא אור לעולם בעת אמירתו:

בראשית פרק ח, יא:
וַתָּבֹ֨א אֵלָ֤יו הַיּוֹנָה֙ לְעֵ֣ת עֶ֔רֶב וְהִנֵּ֥ה עֲלֵה־זַ֖יִת טָרָ֣ף בְּפִ֑יהָ וַיֵּ֣דַע נֹ֔חַ כִּי־קַ֥לּוּ הַמַּ֖יִם מֵעַ֥ל הָאָֽרֶץ׃


*לשיטת רבי אליעזר שבתשרי נברא העולם, וכוותיה נקטינן בתפילת ר"ה ואמרינן: זה היום תחילת מעשיך וכו'.
ולשיטתו התחיל המבול במרחשון, ובא' סיון פסק, ובא' אב נראו ראשי ההרים, ולאחר מ' יום - י' אלול שילח נח את העורב, ולאחר ז' יום - י"ז אלול שילח את היונה וחזרה, ולאחר ז' יום - כ"ד שילח אותה בשנית, ואז ידע כי קלו המים.
יצויין כי כן דעת רש"י בפירושו, שמ' יום אלו נמנים מא' אב ואילך, אמנם לפי הברייתא דסדר עולם אין מוקדם ומאוחר בתורה, ומ' יום נמנים מא' סיון, ולפי זה קלו המים ביום כ"ד בתמוז.
 
א' אלול - חידוש בנין בית המקדש!

להלן מקצת מנבואת חגי הנביא (פרק א) שציווה את העם לחדש את עבודת ביהמ"ק:

בִּשְׁנַ֤ת שְׁתַּ֙יִם֙ לְדָרְיָ֣וֶשׁ הַמֶּ֔לֶךְ בַּחֹ֙דֶשׁ֙ הַשִּׁשִּׁ֔י בְּי֥וֹם אֶחָ֖ד לַחֹ֑דֶשׁ הָיָ֨ה דְבַר־יְ-הֹוָ֜ה בְּיַד־חַגַּ֣י הַנָּבִ֗יא אֶל־זְרֻבָּבֶ֤ל בֶּן־שְׁאַלְתִּיאֵל֙ פַּחַ֣ת יְהוּדָ֔ה וְאֶל־יְהוֹשֻׁ֧עַ בֶּן־יְהוֹצָדָ֛ק הַכֹּהֵ֥ן הַגָּד֖וֹל לֵאמֹֽר׃
כֹּ֥ה אָמַ֛ר יְ-הֹוָ֥ה צְ-בָא֖וֹת לֵאמֹ֑ר הָעָ֤ם הַזֶּה֙ אָֽמְר֔וּ לֹ֥א עֶת־בֹּ֛א עֶת־בֵּ֥ית יְ-הֹוָ֖ה לְהִבָּנֽוֹת׃

כֹּ֥ה אָמַ֖ר יְ-הֹוָ֣ה צְ-בָא֑וֹת שִׂ֥ימוּ לְבַבְכֶ֖ם עַל־דַּרְכֵיכֶֽם׃
עֲל֥וּ הָהָ֛ר וַהֲבֵאתֶ֥ם עֵ֖ץ וּבְנ֣וּ הַבָּ֑יִת וְאֶרְצֶה־בּ֥וֹ ואכבד וְאֶכָּבְדָ֖ה אָמַ֥ר יְ-הֹוָֽה׃
למעשה התחילו לסתת אבנים ולנסר עצים ביום כ"ד באלול, ככתוב בהמשך הפרק:

חגי פרק א, יד-טו
וַיָּעַר יְי אֶת רוּחַ זְרֻבָּבֶל בֶּן שַׁלְתִּיאֵל פַּחַת יְהוּדָה וְאֶת רוּחַ יְהוֹשֻׁעַ בֶּן יְהוֹצָדָק הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל וְאֶת רוּחַ כֹּל שְׁאֵרִית הָעָם וַיָּבֹאוּ וַיַּעֲשׂוּ מְלָאכָה בְּבֵית יְי צְ-בָאוֹת אֱ-לֹהֵיהֶם: פ בְּיוֹם עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה לַחֹדֶשׁ בַּשִּׁשִּׁי בִּשְׁנַת שְׁתַּיִם לְדָרְיָוֶשׁ הַמֶּלֶךְ:
 
באשכול זה יביא כל המעוניין רעיונות לפסוקים שאמירתם מתאימה בזמנים ומקומות שונים,
בהשראת דברי הגמ' (סנהדרין קא.): העיד רבי שמעון בן אלעזר משום רבי שמעון בן חנניא: כל הקורא פסוק בזמנו מביא טובה לעולם, שנאמר "ודבר בעתו מה טוב".
ובמסכת סופרים (פי"ח): כל המזכיר פסוק בעונתו, מעלה עליו כאילו בונה מזבח חדש ומקריב עליו קרבן.
ובמסכת כלה רבתי: אמר רבא, פסוק בזמנו כנהמא בשעת (רעיא) רעבא, ושלא בזמנו כנהמא בשעת שיבעא.
 
מיום כ"ה באלול ואילך נברא העולם, אליבא דרבי אליעזר (ר"ה י:) הסובר שהעולם נברא בתשרי, וביארו התוספות (שם ח. ד"ה לתקופות) שלשיטתו נברא אדם בראש השנה ביום שישי בשבת, ובריאת יום ראשון התחילה כבר בכ"ה באלול.
בימים אלו ניתן לומר את הפסוקים העוסקים בבריאת יום זה לפי סדר הימים.



לפנינו הבאתי את הפסוק העוסק בבריאת האורה ביום הראשון: וַיֹּ֥אמֶר אֱ-לֹהִ֖ים יְהִ֣י א֑וֹר וַֽיְהִי־אֽוֹר׃

וכנגדו הפסוק שבספר תהילים (מזמור קד) המפרש כיצד נברא: עֹטֶה אוֹר כַּשַּׂלְמָה נוֹטֶה שָׁמַיִם כַּיְרִיעָה:


ניתן להוסיף גם פסוק מנביאים העוסק בענין בריאת יום ראשון, מספר ישעיה (מה, ז): יוֹצֵ֥ר אוֹר֙ וּבוֹרֵ֣א חֹ֔שֶׁךְ עֹשֶׂ֥ה שָׁל֖וֹם וּב֣וֹרֵא רָ֑ע אֲנִ֥י יְיָ עֹשֶׂ֥ה כׇל־אֵֽלֶּה:

או את הפסוק מספר ישעיה (ל,כו) העוסק באור שבעת ימי בראשית: וְהָיָ֤ה אוֹר־הַלְּבָנָה֙ כְּא֣וֹר הַחַמָּ֔ה וְא֤וֹר הַֽחַמָּה֙ יִֽהְיֶ֣ה שִׁבְעָתַ֔יִם כְּא֖וֹר שִׁבְעַ֣ת הַיָּמִ֑ים בְּי֗וֹם חֲבֹ֤שׁ יְיָ אֶת־שֶׁ֣בֶר עַמּ֔וֹ וּמַ֥חַץ מַכָּת֖וֹ יִרְפָּֽא:
 

חברים מקוונים לאחרונה

משתמשים שצופים באשכול הזה

חזור
חלק עליון