"פרי פלסטין" - איך הפך חכמולוג מהישיבה לבוגד בכנס הבוגרים | אוצר הגות מוסר ומחשבה יהודית| דף 2 "פרי פלסטין" - איך הפך חכמולוג מהישיבה לבוגד בכנס הבוגרים | אוצר הגות מוסר ומחשבה יהודית| דף 2
היה בחור בישיבה שלי שעבר תהליך הפוך
הוא תמך באיש ימין בכל כוחו, אחז שצריך להרוג את כל הערבים נהפך לקיצוני,
והיום הוא חילוני, יום אחד באמצע חייו, הוא החליט לעזוב את הישיבה, ועבר לחיות ב...
בלי כיפה וכו'....
תודה על השיתוף.
לגוש"ד, התהליך שעבר על אותו בחור - מנקודת היציאה כשהחליט לתמוך באיש ימין קיצוני עד לפריקת עול גמורה - זה ערעור בסמכות של גדו"י להתוות את הדרך, זה ניתוק מההכרה שהוראתם מחייבת. מחייבת בגלל כח התורה, דעת תורה, וכפיפות מוחלטת לקב"ה.
אפשר לקרוא תגר על הקונצנזוס החרדי בדברים מסויימים. אבל בשום אופן לא על הוראתם של גדולים. ומי שכופר בזאת, אות וסימן שמשהו רקוב וחלול מתפשט בתוכו. וזו אכן הייתה התוצאה עם אותו בחור.

מסר אחד שאני הבנתי: לשמוח בשמחת אויבי העם שלך זה דבר שאינו מוסרי ויהודי (וכן לקרוא לאנשי העם שלך פושעים),
אבל להיות ימני או שמאלני, לאומני או לא, בן ג. או יאיר ג. זה לא קשור ליהדות בכלל!
עריכה להודעתי, זה שהציבור קבע מה יהודי ומה לא לא מראה שזו האמת, וזה שרוב הציבור לאומני לא מראה שזה האמת, ורק מה שגדולי ישראל יאמרו בנידון זה האמת.
אני הבנתי שהמסר הוא בעיקר עלינו......
שאנו דנים על קנאים קיצונים שמנשקים מחבלים, ונלחמים למען עזה, ושמחים במות חילים,
על לנו לחשוב שזה לא מוסרי, ערכי, ואמת,
אלא יתכן בעיקרון שהוא צודק, אבל גדו''י אמרו אחרת, ואנו זועקים בעיקר את זה שהוא נגד גדולי ישראל,
ומי שם לב יראה שר' איטש'ה בקו המידע כשמדבר נגד הקנאים-פלסטינים הוא מדגיש שהנקודה משום שהם נגד גדולי ישראל,
ובאמת אמור להפריע לנו מי שתומך במדינה באופן רעיוני [כמו הצבעה לקונגרס הציוני] כמו מי שלא תומך,
דרבנים אנטי-ציונים עוד היה, אבל רב פרו-ציוני עוד לא היה,
אך ברי לי שרוב הציבור כועס על אותם קנאים-פלסטינים בגלל שהוא ציוני במידה כזו או אחרת,
תודה רבה לרב @נדיב לב, שכידוע לב זה מחשבה ורגש, ויש כאלו ברמה שלו, אבל אין הרבה שמנדבים זאת לכלל ישראל,
יישר כח. אכן זו הנקודה. גדו"י קובעים את הטון בציבוריות התורנית.
ואגב, במידה מסוימת אפשר להבין בנקל מדוע כולנו חייבים לכופף את קומתנו ומחשבתינו בפני גדולי ישראל. כי קשת הרעיונות והמחשבות שיש בכל ציבור היא מגוון עצום, וזה כר פורה לדעות קיצוניות, כמו, לנשק מחבלים או לשמוח חלילה במות חיילים וכהנה. כך שהפתרון האמתי של יהודי תורני, הוא לבטל דעתו בפני מי שגדול ממנו.

העניין של הימין והשמאל, תופס יותר מדי לדעתי, כאילו שהיהדות מזדהה עם הימין יותר מהשמאל, ואין לכך שום אסמכתא. איני בא לחוות דעה בנושא. אך באיזה פשיטות יוצא כי הימין הוא הצודק? וגם, ישנה תופעה והיא מתפשטת לצערי, לפיה ב.נ נהפך לאליל של ממש. אפילו "משגיחים" ו"מגידים" למיניהם מביאים לעיתים בדרשותיהם דוגמאות "אפילו ב.נ", אמנם לרוב לא מצטטים את שמו, אבל כן מתכוונים רבות אליו, גם לא נשכח שהוא אחד מ"עשרת החכמים בעולם", דבר שאגדות חלם הם קטנים לעומתו. האיש לעולם לא נבחן וכיו"ב.
כוונתי היא כי אין עניין לא לנטות לימין ולא לשמאל. רק לדרך היהודית ושמירת ההלכה. בדרך ההלכה אסור לרצוח בין ישראל ובין ב"נ, וודאי שלא להפריח אמרות שפר למיניהם, כמו שב.ג אוהב לומר, [לרוב דבריו נותרים בגדר אמירה ולא מעשה].
אדרבה, זה בדיוק המסר שמובע בסיפור. אין ימין ואין שמאל יש גדולי תורה נקודה.

אין שום הגיון לאדם יהודי לכתוב שהוא שמח על נפילתם של חמישה חיילים יהודיים אפי' אם הוא אוחז שמעשיהם אינם נכונים, מה יש לשמוח בזה שהם נפלו? נכון אתה סבור שאסור לעשות את מה שצה"ל עושה ברצועת עזה, אבל לכן לשמוח על חמישה מאחיך שנופלים? אם היו מחליפים ממשלה אני יכול לשמוע הגיון לברך על כך שכעת יש ממשלה שפועלת בצורה שאתה חושב שנכון לפעול, מה יש לשמוח על מותם של אנשים שמבצעים את מה שאומרים להם? אני מטיל ספק בשפיות דעתו של העיתונאי המדובר.
הלא גם קודם לאותו פוסט אומלל שהנפיק הברנש וחשף בכך את טלפיו וי"א את שפיות דעתו שאינה מן המשופרות... ראוי וחשוב להכיר בכך, שהבגידה האמתית לא מתבטאת בכך שהברנש בחר לאמץ תפיסת עולם כל כך שונה וקיצונית מאיתנו, אלא הבגידה היא בקריאת תגר על הוראת מרנן ורבנן לדורות. וזו נקודה שחשוב לשים לב, ולא לפטור מקרה כזה או אחר, בחוסר שפיות ותו לא.

הרב @נדיב לב, לפי מה שאני מבין - הסיפור אמיתי?
המקרה עם אותו ברנש אמתי. כנס בוגרים היה גם היה. ובידי הכהה החלטתי לחבר בין כנס בוגרים סטנדרטי... (מה עושים שם חוץ מהו"ק ונייעס על פלוני ואלמוני מבוגרי הישיבה...:) לאותו ברנש אומלל.

מה אנחנו צריכים לעשות? אנחנו צריכים לדבר, להסביר, להראות לעולם מהי באמת יהדות אמיתית. ובעיקר להוקיע מתוכנו אנשים מהסוג הזה.
יישר כח עצום על הניתוח המבריק.
רק הערה. קודם שנוקיע אנשים בדמותו ובצלמו ממחננו, אנחנו צריכים לברר לעצמנו. מדוע?
מדוע להוקיע מי שאוחז בדעת שמאל קיצוניות כל עוד ולא ציינו מקור ברור מהספרות התורנית? (ואני מתייחס גם לפני שאותו ברנש חשף את טלפיו באותו פוסט אומלל).
ובדיוק בשביל זה נכתב הסיפור. לעשות חלוקה ברורה בין מי שבוגד ברעיונות שאנחנו מאמינם בהם (שאז זו זכותו) ובין מי שבוגד בהנהגתם של גדולי ישראל.
 
ומי שם לב יראה שר' איטש'ה בקו המידע כשמדבר נגד הקנאים-פלסטינים הוא מדגיש שהנקודה משום שהם נגד גדולי ישראל,
לא שאכפת לי..
אבל הציטוט שלך את "ר' איטשע" כדוגמא לחיקוי נראית לי קצת...
טוב שאתה מקשיב לקו שלו ולא לקווים אחרים אבל לא להגזים.

הערת אגב:
אין לי כלום נגד האיש!!
 
יישר כח עצום על הניתוח המבריק.
רק הערה. קודם שנוקיע אנשים בדמותו ובצלמו ממחננו, אנחנו צריכים לברר לעצמנו. מדוע?
מדוע להוקיע מי שאוחז בדעת שמאל קיצוניות כל עוד ולא ציינו מקור ברור מהספרות התורנית? (ואני מתייחס גם לפני שאותו ברנש חשף את טלפיו באותו פוסט אומלל).
ובדיוק בשביל זה נכתב הסיפור. לעשות חלוקה ברורה בין מי שבוגד ברעיונות שאנחנו מאמינם בהם (שאז זו זכותו) ובין מי שבוגד בהנהגתם של גדולי ישראל.
לגמרי, יישר כח.

אגב, במקום אחר שפרסמתי את הסיפור שלך (ותודה שאשרת לי), מישהו הגיב.
"לא הבנתי למה צריך מאות מילים כדי להסביר מה לא טוב ברוע בהתגלמותו?!".

והגבתי לו כפי התרשמותי מהסיפור והמסר שהוא בא להעביר. לפחות מהזווית שלי.
לדעתי הסיפור לא עוסק רק בגינוי פשטני של הרוע, אלא בעיקר בניסיון להבין את התופעה הזו לעומקה. להבין איך אדם שגדל בערוגות החרדיות מגיע למצב שהוא נתפס כ-בו-גד בציבור שלנו ובציבור כולו. ובאמצעות הדיאלוג של הדמויות בסיפור ניתן להבין את המורכבות של הנושא, את הניואנסים בציבור החרדי, דעות סאטמר לעומת דעות קיצוניות אחרות או בכלל דעות אחרות, ובעיקר מה המניע של אותו יצור.

יתר על כן, הסיפור לא מתמקד רק בפוסט ספציפי. הוא עוסק בשאלה רחבה יותר, אדם חרדי שיוצא נגד הקונצנזוס החרדי, נתפס כב-וגד בגלל עמדותיו הפוליטיות, או בגלל שהוא מערער על הסמכות של גדולי התורה על ההנהגה שלהם לציבור?
ואת זה הכותב בא להביע ולחדד לקורא. שבכל מצב, גם לולא הפוסט הנורא, הדעות של האיש לא מקובלות על הציבור שלנו, לא בגלל שהוא מתנגד לרעיון הלאומני ואוחז בדעות שמאלניות, אלא בגלל שהוא בו-ג-ד בדרכם של רוב גדולי התורה שלא הלכו בדרך הזו.
 
אין שום הגיון לאדם יהודי לכתוב שהוא שמח על נפילתם של חמישה חיילים יהודיים אפי' אם הוא אוחז שמעשיהם אינם נכונים, מה יש לשמוח בזה שהם נפלו? נכון אתה סבור שאסור לעשות את מה שצה"ל עושה ברצועת עזה, אבל לכן לשמוח על חמישה מאחיך שנופלים? אם היו מחליפים ממשלה אני יכול לשמוע הגיון לברך על כך שכעת יש ממשלה שפועלת בצורה שאתה חושב שנכון לפעול, מה יש לשמוח על מותם של אנשים שמבצעים את מה שאומרים להם? אני מטיל ספק בשפיות דעתו של העיתונאי המדובר.​
נכון מאוד ועל כך כבר כתבתי בהודעתי הראשונה.
 
לגמרי, יישר כח.

אגב, במקום אחר שפרסמתי את הסיפור שלך (ותודה שאשרת לי), מישהו הגיב.
"לא הבנתי למה צריך מאות מילים כדי להסביר מה לא טוב ברוע בהתגלמותו?!".
כמדומני שמרוב שנאה שאנשים נוטרים לאיש, הם בוחרים לדלג על כמה שלבים נחוצים. וכפי שהבעת היטב בהתרשמות שלך, שמגדירה נכוחה את הרעיון והמסר העולה מהסיפור. ואחת מהם, שהקצנה וחריגה מתלם הדעות שהתוו גדו"י, הם כר פורה לרוע צרוף. אבל זה מתגלה רק בשלב הקיצון.
והגבתי לו כפי התרשמותי מהסיפור והמסר שהוא בא להעביר. לפחות מהזווית שלי.
לדעתי הסיפור לא עוסק רק בגינוי פשטני של הרוע, אלא בעיקר בניסיון להבין את התופעה הזו לעומקה. להבין איך אדם שגדל בערוגות החרדיות מגיע למצב שהוא נתפס כ-בו-גד בציבור שלנו ובציבור כולו. ובאמצעות הדיאלוג של הדמויות בסיפור ניתן להבין את המורכבות של הנושא, את הניואנסים בציבור החרדי, דעות סאטמר לעומת דעות קיצוניות אחרות או בכלל דעות אחרות, ובעיקר מה המניע של אותו יצור.

יתר על כן, הסיפור לא מתמקד רק בפוסט ספציפי. הוא עוסק בשאלה רחבה יותר, אדם חרדי שיוצא נגד הקונצנזוס החרדי, נתפס כב-וגד בגלל עמדותיו הפוליטיות, או בגלל שהוא מערער על הסמכות של גדולי התורה על ההנהגה שלהם לציבור?
ואת זה הכותב בא להביע ולחדד לקורא. שבכל מצב, גם לולא הפוסט הנורא, הדעות של האיש לא מקובלות על הציבור שלנו, לא בגלל שהוא מתנגד לרעיון הלאומני ואוחז בדעות שמאלניות, אלא בגלל שהוא בו-ג-ד בדרכם של רוב גדולי התורה שלא הלכו בדרך הזו.
מילה בסלע. יישר כח.
 
נקודה נוספת שאני רוצה לעלות כאן, ולצורך הדיון אציג אותה בצורת שאלה.
אם נקודת המוצא שלנו היא כפיפות מוחלטת לגדולי ישראל בדעות ובהשקפות, מדוע אנחנו מוצאים את עצמנו לרוב נוטרים שנאה גדולה יותר כלפי מי שדוגל בדעות שמאל, מאשר כלפי מי שמחזיק בדעות ימין קיצוניות? לכאורה, בשני המקרים מדובר בהשקפות עולם חיצוניות שמתנגדות לדעת תורה צרופה - בין אם הן מבוססות על ערכי לאום ובין אם על ערכים הומניים אוניברסליים. אם כך, מדוע דעה שמאלנית* נתפסת כחמורה יותר בעינינו?

*כמובן לא מדובר בערכים מובהקים שסותרים את התורה ואכמ"ל. אלא ערכים שהשמאל מאמין בהם כמו "דאגה" לזולת ובכללם הפלסטינים, יהיה מי שיהיה.
 
נקודה נוספת שאני רוצה לעלות כאן, ולצורך הדיון אציג אותה בצורת שאלה.
אם נקודת המוצא שלנו היא כפיפות מוחלטת לגדולי ישראל בדעות ובהשקפות, מדוע אנחנו מוצאים את עצמנו לרוב נוטרים שנאה גדולה יותר כלפי מי שדוגל בדעות שמאל, מאשר כלפי מי שמחזיק בדעות ימין קיצוניות? לכאורה, בשני המקרים מדובר בהשקפות עולם חיצוניות – בין אם הן מבוססות על ערכי לאום ובין אם על ערכים הומניים אוניברסליים שמתנגדות לדעת תורה צרופה. אם כך, מדוע דעה שמאלנית* נתפסת כחמורה יותר בעינינו?

*כמובן לא מדובר בערכים מובהקים שסותרים את התורה ואכמ"ל. אלא על ערכים שהשמאל מאמין בהם כמו "דאגה" לזולת ובכללם הפלסטינים, יהיה מי שיהיה.
ברור שהחיבור עם הימין השפיע עלינו,
ואנו מרגישים כאילו החיבור הוא באידיאולוגיה.
לפיכך קל לנו להזדהות עם מי שמקצין בדעה ימנית "נכונה" כביכול,
מאשר להזדהות עם מי שמקצין בדעה שמאלנית שגויה.
 
נקודה נוספת שאני רוצה לעלות כאן, ולצורך הדיון אציג אותה בצורת שאלה.
אם נקודת המוצא שלנו היא כפיפות מוחלטת לגדולי ישראל בדעות ובהשקפות, מדוע אנחנו מוצאים את עצמנו לרוב נוטרים שנאה גדולה יותר כלפי מי שדוגל בדעות שמאל, מאשר כלפי מי שמחזיק בדעות ימין קיצוניות? לכאורה, בשני המקרים מדובר בהשקפות עולם חיצוניות שמתנגדות לדעת תורה צרופה - בין אם הן מבוססות על ערכי לאום ובין אם על ערכים הומניים אוניברסליים. אם כך, מדוע דעה שמאלנית* נתפסת כחמורה יותר בעינינו?

*כמובן לא מדובר בערכים מובהקים שסותרים את התורה ואכמ"ל. אלא ערכים שהשמאל מאמין בהם כמו "דאגה" לזולת ובכללם הפלסטינים, יהיה מי שיהיה.
נ"ל שזה מכיון שהשמאל ברובו קיצוני בהרבה בגישתו החילונית (ע"ע פרוגרסיביזם, ליברליזם וכדו') לכן מטבע הדברים החרדים התרחקו מהם יותר מהציבור הימני שהוא יותר 'לאומני' וקרוב יותר ליהדות. מה שגרם להתרחקות מכל מה שמסמל השמאל, לא רק
מערכים מובהקים שסותרים את התורה
 
נ"ל שזה מכיון שהשמאל ברובו קיצוני בהרבה בגישתו החילונית (ע"ע פרוגרסיביזם, ליברליזם וכדו') לכן מטבע הדברים החרדים התרחקו מהם יותר מהציבור הימני שהוא יותר 'לאומני' וקרוב יותר ליהדות. מה שגרם להתרחקות מכל מה שמסמל השמאל, לא רק
אני יותר חושב שזה קשור לחרדשי''ם למיניהם ולישיבה בקואליציה,
כמו שאמר פעם אחד החכי''ם החרדים ''שמאלי זה מי שחכם'' ואני חושב שבאמת אדם ערכי ומוסרי מיושב ונהור יהא שמואלני, משאין כן אדם צעיר חם מזג אנוכי יהא ימיני,
אבל לכאורה זה נושא לאשכול אחר,
 
נקודה נוספת שאני רוצה לעלות כאן, ולצורך הדיון אציג אותה בצורת שאלה.
אם נקודת המוצא שלנו היא כפיפות מוחלטת לגדולי ישראל בדעות ובהשקפות, מדוע אנחנו מוצאים את עצמנו לרוב נוטרים שנאה גדולה יותר כלפי מי שדוגל בדעות שמאל, מאשר כלפי מי שמחזיק בדעות ימין קיצוניות? לכאורה, בשני המקרים מדובר בהשקפות עולם חיצוניות שמתנגדות לדעת תורה צרופה - בין אם הן מבוססות על ערכי לאום ובין אם על ערכים הומניים אוניברסליים. אם כך, מדוע דעה שמאלנית* נתפסת כחמורה יותר בעינינו?

*כמובן לא מדובר בערכים מובהקים שסותרים את התורה ואכמ"ל. אלא ערכים שהשמאל מאמין בהם כמו "דאגה" לזולת ובכללם הפלסטינים, יהיה מי שיהיה.
אני חשבתי שזה היה כל המטרה שלך במאמר,
 
כמו שאמר פעם אחד החכי''ם החרדים ''שמאלי זה מי שחכם'' ואני חושב שבאמת אדם ערכי ומוסרי מיושב ונהור יהא שמואלני, משאין כן אדם צעיר חם מזג אנוכי יהא ימיני,
אבל לכאורה זה נושא לאשכול אחר,
נ"ל שאינך ממש מבין מהו שמאלני ומהן דעותיו. כדאי לך לעיין קצת במקורות המידע ולהבין שלהיות שמאלני זה הכל מלבד:
אדם ערכי ומוסרי מיושב ונהור
(לפחות מבחינת ההשקפה היהודית).
 
נערך לאחרונה:
נקודה נוספת שאני רוצה לעלות כאן, ולצורך הדיון אציג אותה בצורת שאלה.
אם נקודת המוצא שלנו היא כפיפות מוחלטת לגדולי ישראל בדעות ובהשקפות, מדוע אנחנו מוצאים את עצמנו לרוב נוטרים שנאה גדולה יותר כלפי מי שדוגל בדעות שמאל, מאשר כלפי מי שמחזיק בדעות ימין קיצוניות? לכאורה, בשני המקרים מדובר בהשקפות עולם חיצוניות שמתנגדות לדעת תורה צרופה - בין אם הן מבוססות על ערכי לאום ובין אם על ערכים הומניים אוניברסליים. אם כך, מדוע דעה שמאלנית* נתפסת כחמורה יותר בעינינו?

*כמובן לא מדובר בערכים מובהקים שסותרים את התורה ואכמ"ל. אלא ערכים שהשמאל מאמין בהם כמו "דאגה" לזולת ובכללם הפלסטינים, יהיה מי שיהיה.
התשובה הפשוטה לשאלה הזו, נעוצה בסיבות שחלקן אפשר לכנות סיבות פסיכולוגיות. ואציג כמה מהן בהמשך.
אבל חשוב לחדד. אני מפנה את השאלה, ביחס לדעות שמאל במובן הטהור שלהם ככל ואין בהם סתירה ליהדות. לדוגמא, שמאלני שמסיע פלסטינים לבתי חולים, מעורר אצל רובנו אנטגוניזם. למה?

בכל מקרה אם נרצה לנתח את ההבדלים והריחוק בין השקפות השמאל לציבור החרדי קיימים לדעתי מספר סיבות.
הסיבה הבסיסית לכך היא היסטורית. השמאל לאורך ההיסטוריה היה (ועודנו כזה) מזוהה יותר עם זרמים חילוניים ואף אנטי דתיים. לעומת זאת, הימין הקיצוני בישראל, למרות השקפותיו הבעייתיות, לרוב שומר על זיקה למסורת ולדת (גם אם באופן סלקטיבי). וכמו שכבר העירו כאן.

אבל זו לא הסיבה היחידה. הפוליטיקה שלנו מבוססת על זהויות קבוצתיות (מה שמכונה פוליטיקה של זהויות), הציבור החרדי ואולי גם החרדל"י וקצת הדתי, שמזוהה יותר עם כפיפות לגדולי ישראל וערכי היהדות, רואה בשמאל הבורגני, החזק, השולט (בתי המשפט והאקדמיה וכו'), איום על הזהות שלו, בעוד שהימין הקיצוני, למרות חילוקי הדעות, עדיין חולק איתו מכנה משותף זהותי. השמאל לא מכיר בסמכות המנהיגים החרדים כמו שהוא לא מכיר בדת כערך, בשונה מהימין, גם זה האידאולוגי מכיר בדת ובסמכות הרבנים במידה מסוימת.

ומעבר לכל זה, יש סיבה נוספת שמבדלת את הציבור החרדי בהתנגדות שלו לשמאל מאשר ציבורים אחרים. זאת למרות שגם בציבור הרחב, השמאל נתפס כמתנשא וצדקני מבחינה מוסרית, דבר שמעורר אנטגוניזם. אבל בציבור החרדי, התחושת צדקנות ומוסריות שמציג השמאל, נתפסת כקריאת תגר על ערכי היהדות. והאמת חייבת להאמר. לא תמיד זה כך.

אגב, שימו לב לנקודה מעניינת. למרות שהתקשורת הישראלית מייצגת בצורה שלילית יותר את הימין מאשר את השמאל אם בכלל, בכל זאת היא לא משפיעה על תפיסת הציבור החרדי. האם בגלל שאנחנו חשופים בעיקר לתקשורת ימין? ייתכן. האם בגלל שמרן הרב שך נתן עדיפות לשבת בקואליציה עם הימין שהזהות היהודית שלו נוכחת במידה זו או אחרת, וממילא הקשרים שנתרקמו במשך העשורים. גם ייתכן.
 
לדעתי כל ההתעסקות הספציפי בו היא השגת חלק ממאוויו והיא פרסום ומשיכת שימת לב, מדובר באדם לא חכם ומבריק במיוחד, גם את דעותיו שהוא מפרסם כיום לוקה בחסר הגיון ונימוק (גם לשיטת השמאל) נראה יותר כבחור מתבגר שהתפקח אתמול מאשר איזה הוגה דעות מדופלם.
 
לדעתי כל ההתעסקות הספציפי בו היא השגת חלק ממאוויו והיא פרסום ומשיכת שימת לב, מדובר באדם לא חכם ומבריק במיוחד, גם את דעותיו שהוא מפרסם כיום לוקה בחסר הגיון ונימוק (גם לשיטת השמאל) נראה יותר כבחור מתבגר שהתפקח אתמול מאשר איזה הוגה דעות מדופלם.
לאחר המחילה מי שבוחר להתמקד בפרסונה ולא ברעיון שכולל אנשים רבים שמחזיקים בדעות שמאל (ושאינם הזויים כמו הנ"ל) חוטא לאמת. כדאי לקרוא שוב במתינות, ולנסות להבין מה הסיפור בא לבטא.
 
לאחר המחילה מי שבוחר להתמקד בפרסונה ולא ברעיון שכולל אנשים רבים שמחזיקים בדעות שמאל (ושאינם הזויים כמו הנ"ל). חוטא לאמת. כדאי לקרוא שוב במתינות, ולנסות להבין מה הסיפור בא לבטא.
לכן הדגשתי "הספציפי בו" ולא התייחסתי לעצם הדיון העקרוני ולסיפור, אלא מה שנגזר ע"י זה בהמשך התגובות.
 

הודעות מומלצות

רבים אומרים ש'לא תגנוב' מעשרת הדיברות, הוא...

משתמשים שצופים באשכול הזה

חזור
חלק עליון