- הודעות
- 9,579
- תודות
- 17,453
- נקודות
- 1,280
"ועשו להם ציצית" (טו, לח)
לאחר שהסתיימה המלחמה הנוראה, האדמו"ר מקלויזנבורג זצ"ל היה נוסע ומסובב במחנות לחזק את שרידי הפליטים, בספר 'לפיד האש' מובא סיפור מרתק על שאירע באחד מביקוריו במחנות אלו. יום אחד הופיע האדמו"ר מקלויזנבורג זצ"ל במחנה 'גוטניק' שבגרמניה ובידו 'הפתעה', ארבע אלומות של חוטי ציצית כשרים למהדרין. כמאה וחמישים יהודים הסתערו לעברו, כל אחד ביקש לזכות במצוה, אבל לא היה בידו יותר מארבע, מה עושים? הרבי הציע להם שיעשו גורל, ומי שיעלה בגורל יזכה בציצית.
לפתע קם מתוך הקהל בחור צעיר, מנדל פשיטיק שמו מפרחי חסידי גור בלודז' לפני המלחמה שהיגיע אל מקום ההתאספות עם האדמו"ר מבית החולים שבמחנה כשהוא מדדה על רגליו, התייצב מול הרבי וטען כלפיו: "יש לי זכות קדימה, מגיע לי לקבל ציצית ללא הגרלה".
"מאי חזית?" שאלו הרבי בחיוך קל. "דמא דידך סומק טפי"?!"
"אמנם כן", השיב הבחור, ותוך כדי דיבור תפס בחולצתו ופרם אותה לאורכה משני הצדדים. "הלא הנני לבוש בגד בן ארבע כנפות שמחוייב בציצית מדאורייתא, אף אחד מבין הנוכחים אינו מחויב בציצית כמוני!".
הרבי התרגש מההברקה המלבבת של אותו יתום צעיר, אוד מוצל מאש, אלא שקשתה עליו ההכרעה אם להיעתר לו. הלא כבר הוחלט פה אחד בהסכמת כולם לערוך הגרלה דווקא. פנה אל הבחור ואמר לו: "אם כוונתך צרופה לשם שמים, בטוח אני שתזכה בגורל!"
המתח בקרב הציבור גבר ועלה, מי יזכה בציצית? נגשו לעריכת הגורל, כל אחד קיווה להיות בין המאושרים ששמותיהם יעלו בקלפי. ברם, השמחה וההתרגשות הציפו את כולם ממש, ברגע שנשמע קול הכרוז: מנדל פשיטיק זכה בגורל! הוא זכה בגורל משום שהוא באמת רצה, וכשהאדם רוצה אין דבר העומד בפני כח הרצון!!! (דרשו)
לאחר שהסתיימה המלחמה הנוראה, האדמו"ר מקלויזנבורג זצ"ל היה נוסע ומסובב במחנות לחזק את שרידי הפליטים, בספר 'לפיד האש' מובא סיפור מרתק על שאירע באחד מביקוריו במחנות אלו. יום אחד הופיע האדמו"ר מקלויזנבורג זצ"ל במחנה 'גוטניק' שבגרמניה ובידו 'הפתעה', ארבע אלומות של חוטי ציצית כשרים למהדרין. כמאה וחמישים יהודים הסתערו לעברו, כל אחד ביקש לזכות במצוה, אבל לא היה בידו יותר מארבע, מה עושים? הרבי הציע להם שיעשו גורל, ומי שיעלה בגורל יזכה בציצית.
לפתע קם מתוך הקהל בחור צעיר, מנדל פשיטיק שמו מפרחי חסידי גור בלודז' לפני המלחמה שהיגיע אל מקום ההתאספות עם האדמו"ר מבית החולים שבמחנה כשהוא מדדה על רגליו, התייצב מול הרבי וטען כלפיו: "יש לי זכות קדימה, מגיע לי לקבל ציצית ללא הגרלה".
"מאי חזית?" שאלו הרבי בחיוך קל. "דמא דידך סומק טפי"?!"
"אמנם כן", השיב הבחור, ותוך כדי דיבור תפס בחולצתו ופרם אותה לאורכה משני הצדדים. "הלא הנני לבוש בגד בן ארבע כנפות שמחוייב בציצית מדאורייתא, אף אחד מבין הנוכחים אינו מחויב בציצית כמוני!".
הרבי התרגש מההברקה המלבבת של אותו יתום צעיר, אוד מוצל מאש, אלא שקשתה עליו ההכרעה אם להיעתר לו. הלא כבר הוחלט פה אחד בהסכמת כולם לערוך הגרלה דווקא. פנה אל הבחור ואמר לו: "אם כוונתך צרופה לשם שמים, בטוח אני שתזכה בגורל!"
המתח בקרב הציבור גבר ועלה, מי יזכה בציצית? נגשו לעריכת הגורל, כל אחד קיווה להיות בין המאושרים ששמותיהם יעלו בקלפי. ברם, השמחה וההתרגשות הציפו את כולם ממש, ברגע שנשמע קול הכרוז: מנדל פשיטיק זכה בגורל! הוא זכה בגורל משום שהוא באמת רצה, וכשהאדם רוצה אין דבר העומד בפני כח הרצון!!! (דרשו)