נפקא מינא

משתמש ותיק
gemgemgemgem
הודעות
473
תודות
1,646
נקודות
115
איך באמת מרגישים שבסוף אלול מגיע יום הדין כדי שנתכונן אליו באמת?
ניסיתי לדמיין לעצמי אלף תיאורים פיקנטיים אך אימת הדין עצמה מתכחשת. מה עושים?
(אני משער שאני לא היחיד)

נ.ב איך אדם מצליח להגיע לנקודה הזו שבשבילו אלול וראש השנה זה ממש כמו שמתואר בונתנה תוקף.
 
נ.ב איך אדם מצליח להגיע לנקודה הזו שבשבילו אלול וראש השנה זה ממש כמו שמתואר בונתנה תוקף.
זה לא העניין של אלול ור"ה, עיקר העניין הוא לחזור בתשובה. בפשיטות.
כל העונשים והפחדים זה לאנשים שלא מסוגלים לקלוט את רוממות וגדלות השם.
 
רבי ישראל סלנטר אומר מלפנים כל איש אחזו פלצות!!!
פלצות פירושה חלחלה, לא פחד.
ופשוט שהוא לא התכוון שהיו נכנסים לפחדים וחרדות, .
ואפי' אם כן זה זה מעוצם רוממות ה'. ולא שפחדו שה' יתן להם סטירה.
 
פלצות פירושה חלחלה, לא פחד.
ופשוט שהוא לא התכוון שהיו נכנסים לפחדים וחרדות, .
ואפי' אם כן זה זה מעוצם רוממות ה'. ולא שפחדו שה' יתן להם סטירה.
חייבים לפחד ומי שלא מפחד זה לא ראש השנה ולא יום הדין
וראיתי מבארים כך

משל קורונה או כל מיני מחלות אחרים שיש להם תרופה או חיסון
שיש פחד אךהפחד מוביל לקחת תרופה או חיסון ונגמר הפחד כי האדם עשה מה שמועיל ומה שמוטל עליו
ורק מי שלא עושה כלום או שאין לו מה לעשות הוא נשאר עם הפחד

וכן נמשל
צריך פחד אך זה לא נגמר בפחד
כי הפחד מביא את האדם אל דבר חדש ונפלא
לתשובה לתפילה ולצדקה ואז האדם מגיע לשמחה כי הוא התקרב אל השם
והשם מוחל לו על העוונות והוא נכנס שמח ומאושר לחג הסוכות ושמיני עצרת

לסיכום הפחד של ראש השנה
הוא רק סולם לעלות דרכו אל ה' אורי וישעי
 
זה לא העניין של אלול ור"ה, עיקר העניין הוא לחזור בתשובה. בפשיטות.
כל העונשים והפחדים זה לאנשים שלא מסוגלים לקלוט את רוממות וגדלות השם.
כתב הט"ז בסימן תקפד וז"ל: "א"א הלל כו'. - לפי שספרי החיים והמתים פתוחים ואיך יאמר שירה ואף על גב שאנו בטוחים שנצא זכאים בדין מ"מ צ"ל ירא וחרד מאימת הדין ועי"כ נזכר לזכות."
והרמב"ם הלכות חנוכה פרק ג לגבי ימי ר"ה כתב וז"ל:
"ולא הלל של חנוכה בלבד הוא שמדברי סופרים אלא קריאת ההלל לעולם מדברי סופרים בכל הימים שגומרין בהן את ההלל ושמונה עשר יום בשנה מצוה לגמור בהן את ההלל ואלו הן שמונת ימי החג ושמונת ימי חנוכה וראשון של פסח ויום עצרת אבל ראש השנה ויום הכפורים אין בהן הלל לפי שהן ימי תשובה ויראה ופחד לא ימי שמחה יתירה ולא תקנו הלל בפורים שקריאת המגילה היא ההלל".
וחלילה לומר עליהם את הביטויים הנ"ל...
 
כתב הט"ז בסימן תקפד וז"ל: "א"א הלל כו'. - לפי שספרי החיים והמתים פתוחים ואיך יאמר שירה ואף על גב שאנו בטוחים שנצא זכאים בדין מ"מ צ"ל ירא וחרד מאימת הדין ועי"כ נזכר לזכות."
והרמב"ם הלכות חנוכה פרק ג לגבי ימי ר"ה כתב וז"ל:
"ולא הלל של חנוכה בלבד הוא שמדברי סופרים אלא קריאת ההלל לעולם מדברי סופרים בכל הימים שגומרין בהן את ההלל ושמונה עשר יום בשנה מצוה לגמור בהן את ההלל ואלו הן שמונת ימי החג ושמונת ימי חנוכה וראשון של פסח ויום עצרת אבל ראש השנה ויום הכפורים אין בהן הלל לפי שהן ימי תשובה ויראה ופחד לא ימי שמחה יתירה ולא תקנו הלל בפורים שקריאת המגילה היא ההלל".
וחלילה לומר עליהם את הביטויים הנ"ל...
לא אמרתי שאין אימת הדין. אמרתי שהדגש צריך להיות על דברים אחרים.
ולא על
איך אדם מצליח להגיע לנקודה הזו שבשבילו אלול וראש השנה זה ממש כמו שמתואר בונתנה תוקף.
 
רמב"ם בפירוש המשניות (ר"ה פ"ד מ"ו) "לפי שהם ימי עבודה והכנעה ופחד ומורא מהשם, ויראה ממנו, ומברח ומנוס אליו, ותשובה ותחנונים ובקשה כפרה וסליחה, ובכל אלו הענינים אינו הגון השחוק והשמחה".
 
ענו פה בעיקר לשאלת האיך מגיעים לפחד.
אבל על השאלה הזאת
איך באמת מרגישים שבסוף אלול מגיע יום הדין כדי שנתכונן אליו באמת?
יש עוד תשובה פשוט להתחיל להתכונן, ללמוד על ראש השנה, להבין אותו.
ואז ממילא מבינים שהוא בא יבוא.
ובקשר לפחד לדעתי לפעמים צריך להסיח דעת מלרצות לפחד, כדאי להתעסק כבר בתחילת אלול, בלימוד עניני ראש השנה והעבודה שלו,
ודרך אגב לפעמים נופלת בנו ההכרה שזה באמת מפחיד, הפחד הזה הוא הרבה יותר מוצלח ואותנטי, מכל מיני פחדים סינטטיים שאנחנו מנסים ומצליח בכח להכניס לעצמנו.
 
ענו פה בעיקר לשאלת האיך מגיעים לפחד.
אבל על השאלה הזאת

יש עוד תשובה פשוט להתחיל להתכונן, ללמוד על ראש השנה, להבין אותו.
ואז ממילא מבינים שהוא בא יבוא.
ובקשר לפחד לדעתי לפעמים צריך להסיח דעת מלרצות לפחד, כדאי להתעסק כבר בתחילת אלול, בלימוד עניני ראש השנה והעבודה שלו,
ודרך אגב לפעמים נופלת בנו ההכרה שזה באמת מפחיד, הפחד הזה הוא הרבה יותר מוצלח ואותנטי, מכל מיני פחדים סינטטיים שאנחנו מנסים ומצליח בכח להכניס לעצמנו.
גם אני מצטרף לזה, כילהתחבר לימים הנוראים אפשר רק ע"י לימוד בספרים שמדברים אליך, או לשמוע שמו"ס שנוגעים בנשמתך, כי הם יכולים להביא את אימת הדין המדוברת, וזה מב' סיבות.
א' ע"י הלימוד עצמו.
ב' ע"י הס"ד הנתנת למי שרוצה להטהר, דפותחים לו.
 
מקורות בבקשה. כמה שאני בדקתי המשמעות היא חיל רעדה וחלחלה.
שזה לא פחד אלא זעזוע.
 

 

חברים מקוונים לאחרונה

משתמשים שצופים באשכול הזה

חזור
חלק עליון