בכורות קדשים שקדם מומן להקדשן.[משנה יד]

[ממגד שמים]

ק"ל טובא מדוע בקדשים שקדם מומן להקדשן- ואפי' מום בדוק שבעין- השוחטן בחוץ פטור.
ומ"ט ל"א מיגו דנחתא קדושת דמים, נחתא קדושת הגוף- כמש"כ הרמב"ם בהל' ערכין פ"ה הל יד וצ"ע

 

[מרכז]

ק"ל טובא מדוע בקדשים שקדם מומן להקדשן- ואפי' מום בדוק שבעין- השוחטן בחוץ פטור.
ומ"ט ל"א מיגו דנחתא קדושת דמים, נחתא קדושת הגוף- כמש"כ הרמב"ם בהל' ערכין פ"ה הל יד וצ"ע

לחץ כדי לכווץ...

איך יהי' נחתא קדושה"ג על בעלת מום? מי אמר שהמניעה בהקדש בעל מום הוא במעשה ההקדש ולא בחלות?
(ובעצם הנידון בהבדל קדם המום להקדש או איפכא יעויין אתוון דאורייתא כלל ח אות ג)

 

[הצעיר שבחבורה]

ומ"ט ל"א מיגו דנחתא קדושת דמים, נחתא קדושת הגוף- כמש"כ הרמב"ם בהל' ערכין פ"ה הל יד וצ"ע

לחץ כדי לכווץ...

משם תשובתך, על "תמים", בהכרח תחול קדושת הגוף, ועל בעל מום לא, וכפי שנכתב לעיל.

 

[ממגד שמים]

משם תשובתך, על "תמים", בהכרח תחול קדושת הגוף, ועל בעל מום לא, וכפי שנכתב לעיל.

לחץ כדי לכווץ...

תירוץ בינוני מאד.
הרי מבואר שם ברש"י דאיירי במום של דוקין שבעין שע"ז נאמר שאם עלו לא ירדו וא"כ יש לזה נמי צד מזבח.
ולזה שאלתי מ"ש מנקבה לפסחו ועוד אופנים [-עשיר שהפריש עוף בשלהי כריתות וכו'] שאע"פ שאצלו לא שייך למזבח, אבל בעלמא אית בהו באופנים אחרים צד מזבח.
אולם בלית ברירה נקבל תירוץ קלוש זה , כפי שאמר מרנא החת"ס זיע"א רוב הדוחקין אמת וצ"ת.