התורה

משתמש מוביל
gemgemgemgemgem
פרסם מאמר
פרסם 5 מאמרים
פרסם 15 מאמרים!
פרסם 30 מאמרים!
הודעות
4,722
תודות
17,139
נקודות
895
בפרשתן (י"ח, ז'): "וַיִּשְׁאֲל֥וּ אִישׁ־לְרֵעֵ֖הוּ לְשָׁל֑וֹם",
וצ"ע מב"ק (לז:): 'שור רעהו ולא של עכו"ם",
ב"מ (פז.): ''כרם רעך" ולא של עכו"ם,
וא"כ היאך שייך לקוראו ליתרו 'רעהו' קודם שהתגייר להלן (פסוק ט'): 'ויחד',
וצ"ע
 
אפשר שאיש זה יתרו ששאל לרעהו לשלום, היינו מש"ר. ואנו לא נחשיבם רענו,
אך הם כן יחשיבונו. ועוד כיון שבא בגלל התפעלותו מקרי"ס ומלחמת עמלק, לכן זכה לכינוי זה מהתורה, ובפרט שהיתה דעתו להתגייר וע' תו"י ביבמות מח: שאפשר בכה"ג לשמור שבת. ויש עוד מ"מ, ואכ"מ.
ועוד מגדר חמיו שבו (ולפחות בא להחזיר לו את ציפורה לחלק מהמפ' ונקרא חותנו בפסוק ע"ש סופו) והכתוב הקדים תרופה לשאלה
במה שהדגיש שהוא חותנו שבא לתרץ מדוע כונה רעהו.

וכללית יש להעיר גם ממח' רש"י ותוס' בסוכה לט. וז"ל: הלוקח לולב מחבירו בשביעית. פירש בקונטרס דמעם הארץ מוקמי לה בגמרא ועם הארץ לגבי חבר לא קרי חבירו ועל חנם דחק דאשכחן בדוכתי טובא דקרי ליה חבירו דתנן בפ' הניזקין (גיטין סא. ושם) משאלת אשה לחברתה החשודה על השביעית ובפרק בכל מערבין (עירובין לב. ושם) האומר לחבירו צא ולקט לך תאנים מתאנתי אוכל מהן עראי ומעשרן ודאי וקתני סיפא בד"א בעם הארץ ובשבת פרק שואל (קנ.) לא יאמר אדם לחבירו שכור לי פועלים ומוקי לה בחבירו נכרי. ע"כ. וצ"ב מדוע חבר שהוא חיבור יותר פנימי שייך לעומת ריע ויש לחלק בין ישראל לגוי. ובסוגי ע"ה. ויש עמי עוד להאריך, אך מה שהלב חושק, הפנאי עושק.
 
ס' הברית (ח"ב מאמר י"ג אהבת רעים פרק ה' [עמ' תק"ל],פרק ו')

אמנם לדעת אם אנו חייבים עליה מן הכתיב, נאמר כי פקד ה' את עמו עליה מפורש, והתורה מחייבת אותנו באר זאת היטב, כמה שכתוב "ואהבת לרעך כמוך" (ויקרא יט) – ואין הכוונה בו לישראל דווקא, שאילו היה כן, היה כתוב "ואהבת לאחיך כמוך", כמו שכתוב אצל ריבית "לא תשיך לאחיך נשך כסף" (דברים כג), או "ואהבת לבני עמך כמוך", כמו שכתוב "לא תקום ולא תטור את בני עמך" (ויקרא יט). אבל הכוונה בו לרעך, שהוא אדם כמוך, ועוסק בישובו של עולם כמוך, וכל האומות במשמע, וכל הרֵע לאיש, רעי גרר עם רעי יצחק. שהרי חז"ל לא מעטו מרעך בפסוק זה אהבת רעים מן האומות, ולא דרשו בו דבר, כאשר דרשו למעט המצרי בפסוק "כי יגוף שור איש את שור רעהו" (שמות כא), כמו שאמרו (בפרק שור שנגח) "שור של ישראל שנגח לשור של מצרי". כי כלל זה נקוט בידך, שחז"ל לא דרשו דבר, הן למעט הן לרבות, כאשר עלה על ליבותם. כי אם במקום אשר היה קבלה בידם, שפסוק זה בא למעט או לרבות, ושם דרשו כפי קבלתם, אם מעט, אם רב, לא במקום אחר. אפילו אם נכתבה תיבה ההיא, ולשון ההוא פעמים רבות בתורה, ומצינו בכתוב שאף נכרי נקרא ריע, כמה שכתוב "חושי הארכי, רעה דוד" (שמואל ב, טז). ואמרו חז"ל, כי חושי נכרי היה, כמו אתי הגתי, אשר עם דוד בברחו מפני אבשלום בנו, ג"כ נכרי היה.
 
ס' הברית (ח"ב מאמר י"ג אהבת רעים פרק ה' [עמ' תק"ל],פרק ו')

אמנם לדעת אם אנו חייבים עליה מן הכתיב, נאמר כי פקד ה' את עמו עליה מפורש, והתורה מחייבת אותנו באר זאת היטב, כמה שכתוב "ואהבת לרעך כמוך" (ויקרא יט) – ואין הכוונה בו לישראל דווקא, שאילו היה כן, היה כתוב "ואהבת לאחיך כמוך", כמו שכתוב אצל ריבית "לא תשיך לאחיך נשך כסף" (דברים כג), או "ואהבת לבני עמך כמוך", כמו שכתוב "לא תקום ולא תטור את בני עמך" (ויקרא יט). אבל הכוונה בו לרעך, שהוא אדם כמוך, ועוסק בישובו של עולם כמוך, וכל האומות במשמע, וכל הרֵע לאיש, רעי גרר עם רעי יצחק. שהרי חז"ל לא מעטו מרעך בפסוק זה אהבת רעים מן האומות, ולא דרשו בו דבר, כאשר דרשו למעט המצרי בפסוק "כי יגוף שור איש את שור רעהו" (שמות כא), כמו שאמרו (בפרק שור שנגח) "שור של ישראל שנגח לשור של מצרי". כי כלל זה נקוט בידך, שחז"ל לא דרשו דבר, הן למעט הן לרבות, כאשר עלה על ליבותם. כי אם במקום אשר היה קבלה בידם, שפסוק זה בא למעט או לרבות, ושם דרשו כפי קבלתם, אם מעט, אם רב, לא במקום אחר. אפילו אם נכתבה תיבה ההיא, ולשון ההוא פעמים רבות בתורה, ומצינו בכתוב שאף נכרי נקרא ריע, כמה שכתוב "חושי הארכי, רעה דוד" (שמואל ב, טז). ואמרו חז"ל, כי חושי נכרי היה, כמו אתי הגתי, אשר עם דוד בברחו מפני אבשלום בנו, ג"כ נכרי היה.
אמנם הפרי מגדים (או"ח א"א קנ"ו) הסתפק האם עבד כנעני בכלל ואהבת לרעך כמוך
 
בפרשתן (י"ח, ז'): "וַיִּשְׁאֲל֥וּ אִישׁ־לְרֵעֵ֖הוּ לְשָׁל֑וֹם",
וצ"ע מב"ק (לז:): 'שור רעהו ולא של עכו"ם",
ב"מ (פז.): ''כרם רעך" ולא של עכו"ם,
וא"כ היאך שייך לקוראו ליתרו 'רעהו' קודם שהתגייר להלן (פסוק ט'): 'ויחד',
וצ"ע
עי' תרגום יונתן : וגייריה.
ועי' פי' יונתן דיש ללמוד כן מדכתב רעהו וגוי אינו רעהו. והובא בסמוך.

ועי' אהבת יונתן :
103088_115.png
 

קבצים מצורפים

בפרשתן (י"ח, ז'): "וַיִּשְׁאֲל֥וּ אִישׁ־לְרֵעֵ֖הוּ לְשָׁל֑וֹם",
וצ"ע מב"ק (לז:): 'שור רעהו ולא של עכו"ם",
ב"מ (פז.): ''כרם רעך" ולא של עכו"ם,
וא"כ היאך שייך לקוראו ליתרו 'רעהו' קודם שהתגייר להלן (פסוק ט'): 'ויחד',
וצ"ע​
זאת תורת העולה:

א. הוא רעהו של משה, ולא רעהו הכללי של כל עמ"י. אפשר שיהיה ישראל ספציפי רעהו של גוי ספציפי. גם לבן אמר ליעקב רעהו, אף שלבן הוא גוי.. וגם יהודה היה רעהו של חירה שהוא גוי דהיינו חירם מלך צור, וכן כשעמ"י שאלו מהמצרים כלי כסף וזהב כתוב מרעהו].

ב. יש מדרש שיתרו נתן לו את ציפורה לאישה בתנאי שיתן את הבן הראשון לעבודה זרה. משה הסכים כי ראה שיתרו יכנס לתוך עם ישראל בתור גר. וגם אם יתרו בא אחרי מתן תורה מדובר ביום אחרי קבלת לוחות שניים מיד אחרי יום הכיפורים . ויתרו היה צריך להיות אחד שהמזל שלו היה במעמד הר סיני וזה נחשב ורעהו.

ג. ובאילת השחר תירץ, אם היה קודם מתן תורה כולם היו חשובים כרעהו אף ההגויים, ואי אחר מתן תורה משה גיירו.

ד. מדברי התוספות בפרק שבועת הדיינין (דף מד סוף ע"א) נראה כי אין הדבר מוחלט שבכל ענין אין גוי בכלל 'רעהו'.

ה. ז"ל הרבינו בחיי שמות י"א ב' ומה שהזכיר לשון רעהו ורעותה, יראה לי שקודם מתן תורה היו כל הבריות חברים כאחד אבל לאחר מתן תורה שהחזיר הקב"ה את התורה על כל אומה ולשון ולא קבלוה עד שקבלוה ישראל יצאו כל האומות מן האחוה והריעות ונשאר השם הזה בעם ישראל בלבד שנקראו אחים ורעים למקום, הוא שכתוב (תהלים קכב, ח) למען אחי ורעי, וזהו שדרשו חז"ל (בבא קמא קיג ע"ב) לכל אבידת אחיך (דברים כב, ג), אחיך ולא גוי, וכן לא תשיך לאחיך (שם כג, כ), אחיך ולא גוי (בבא מציעא ע ע"ב).

מיהו דבר פלא כתב הרבינו בחיי בפרשתן כ' י"ג: לא תענה ברעך. לא אמר באחיך כמשפט הכתובים לא תשיך לאחיך (דברים כג, כ), לכל אבידת אחיך (שם כב, ג), וכיוצא בזה, כי שם אנו דורשים אחיך ולא עכו"ם וכאן הזהיר אפילו על העכו"ם כי כן מצינו וישאלו איש מאת רעהו (שמות יא, ב) והוא נאמר על המצרים, ע"ש. וכבר העירו על כך ברבינו בחיי מהו"ק, ע"ש מה שהביאו מספר תורת חיים שנדחק בזה

ו. אפשר שאיש זה יתרו ששאל לרעהו לשלום, היינו מש"ר.

ז. בס' הברית (ח"ב מאמר י"ג אהבת רעים פרק ה' [עמ' תק"ל],פרק ו') כתב: אמנם לדעת אם אנו חייבים עליה מן הכתיב, נאמר כי פקד ה' את עמו עליה מפורש, והתורה מחייבת אותנו באר זאת היטב, כמה שכתוב "ואהבת לרעך כמוך" (ויקרא יט) – ואין הכוונה בו לישראל דווקא, שאילו היה כן, היה כתוב "ואהבת לאחיך כמוך", כמו שכתוב אצל ריבית "לא תשיך לאחיך נשך כסף" (דברים כג), או "ואהבת לבני עמך כמוך", כמו שכתוב "לא תקום ולא תטור את בני עמך" (ויקרא יט). אבל הכוונה בו לרעך, שהוא אדם כמוך, ועוסק בישובו של עולם כמוך, וכל האומות במשמע, וכל הרֵע לאיש, רעי גרר עם רעי יצחק. שהרי חז"ל לא מעטו מרעך בפסוק זה אהבת רעים מן האומות, ולא דרשו בו דבר, כאשר דרשו למעט המצרי בפסוק "כי יגוף שור איש את שור רעהו" (שמות כא), כמו שאמרו (בפרק שור שנגח) "שור של ישראל שנגח לשור של מצרי". כי כלל זה נקוט בידך, שחז"ל לא דרשו דבר, הן למעט הן לרבות, כאשר עלה על ליבותם. כי אם במקום אשר היה קבלה בידם, שפסוק זה בא למעט או לרבות, ושם דרשו כפי קבלתם, אם מעט, אם רב, לא במקום אחר. אפילו אם נכתבה תיבה ההיא, ולשון ההוא פעמים רבות בתורה, ומצינו בכתוב שאף נכרי נקרא ריע, כמה שכתוב "חושי הארכי, רעה דוד" (שמואל ב, טז). ואמרו חז"ל, כי חושי נכרי היה, כמו אתי הגתי, אשר עם דוד בברחו מפני אבשלום בנו, ג"כ נכרי היה.

אמנם הפרי מגדים (או"ח א"א קנ"ו) הסתפק האם עבד כנעני בכלל ואהבת לרעך כמוך.​
 
וא"כ היאך שייך לקוראו ליתרו 'רעהו' קודם שהתגייר להלן (פסוק ט'): 'ויחד',
למעשה צריך לומר הכללים מתי דורשים ומתי לו, אך בודאי הרבה פעמים 'רעהו' אינו 'רע' במובן הפשוט אלא רעהו היינו השני המקביל אליו בסיפור, וכאן זה ממש נראה כך.
וכמו שנאמר על היריעות 'אשה אל אחותה' וכמובן ש'אחותה' לא הכוונה לאפוקי נכרי...
 
למעשה צריך לומר הכללים מתי דורשים ומתי לו, אך בודאי הרבה פעמים 'רעהו' אינו 'רע' במובן הפשוט אלא רעהו היינו השני המקביל אליו בסיפור, וכאן זה ממש נראה כך.
וכמו שנאמר על היריעות 'אשה אל אחותה' וכמובן ש'אחותה' לא הכוונה לאפוקי נכרי...
ברוך שכיוונת:
ושאלה אשה מאת רעותה

א. הוא רעהו של משה, ולא רעהו הכללי של כל עמ"י. אפשר שיהיה ישראל ספציפי רעהו של גוי ספציפי. גם לבן אמר ליעקב רעהו, אף שלבן הוא גוי.. וגם יהודה היה רעהו של חירה שהוא גוי דהיינו חירם מלך צור, וכן כשעמ"י שאלו מהמצרים כלי כסף וזהב כתוב מרעהו].
 

חברים מקוונים לאחרונה

משתמשים שצופים באשכול הזה

חזור
חלק עליון