קושיא: היתכן ופרעה יתן?! והרי 'זבח רשעים תועבה' (1 צופה)

[התורה]

בפרשתן (י', כ"ה):
"וַיֹּ֣אמֶר מֹשֶׁ֔ה גַּם־אַתָּ֛ה תִּתֵּ֥ן בְּיָדֵ֖נוּ זְבָחִ֣ים וְעֹלֹ֑ת וְעָשִׂ֖ינוּ לַה' אֱ-לֹהֵֽינוּ",
צ"ב, למה ביקש משה מפרעה זבחים ועולות,
הלא 'זבח רשעים תועבה',
ובאמת, לא מצינו שפרעה נתן להם,
א"כ למה התכוון משה ?

 

[בן תורה]

עבודה זרה כ"ד א':
"וכן היה רבי אליעזר פוסל בכל הקרבנות... מיתיבי ויאמר משה גם אתה תתן בידנו זבחים ועולות קודם מתן תורה שאני".

אמנם לא מדבר מצד 'זבח רשעים תועבה' אלא מצד ששיטת ר"א שאין מביאין קרבן מן העכו"ם. אבל אפשר שיועיל תירוץ הגמרא ש"קודם מתן תורה שאני".


ושוב נזכרתי שהרמב"ן במקום עמד על זה:
רמב"ן שמות פרק י פסוק כה
(כה) גם אתה תתן בידינו זבחים ועולות - לא אמר משה דבר זה על מנת להעשות, ולא עשה כן כלל, אבל הם דברי חיזוק. יאמר כי תכבד מאד יד ה' עליו ועל עמו, עד כי גם זבחים ועולות וכל אשר לו יתן בעד נפשו. ובאמת כי כאשר אמר להם (להלן יב לב) וברכתם גם אותי, היה נותן ברצונו כל מקנהו לכפר עליו, אבל לא עלה על דעת משה לעשות זבח רשעים תועבה (משלי כא כז), כי ה' חפץ דכאו, לא לכפר עליו, רק להענישו ולנער אותו ואת כל חילו בים. ורבותינו אמרו (מכילתא פרק יג, תנחומא בא ז) כי "כאשר דברתם" (להלן יב לב) הוא על מאמרם גם אתה תתן בידינו זבחים ועולות. אולי רצו לומר שרמז להם לתת ככל אשר אמרו, לא שלקחו ממנו כלל, או זבחים ועולות להם כדי שיצאו, לא להקריבם עליו. וגם זה אינו נכון:

 

[פנחס ע]

בפשטות מסברא היה ניתן לומר בב' פנים
א. אם יתן זבחים זה כי כבר שב בתשובה ואינו רשע עוד (ולדעות שפרעה הוא מלך נינוה באמת חזר בתשובה [פעמיים])
ב. יתן בידם הזבחים והם יביאו משלהם

 

[התורה]

ב. יתן בידם הזבחים והם יביאו משלהם​

לחץ כדי לכווץ...

באור החיים הקדוש תירץ כזאת:
"אלא נתכוונו לומר שהוא יתן בידם מקנה הראוי לזבחים ואנחנו נעשה לה' אלהינו לצורך עצמנו אלא שהוא ימציא להם מתנה שיסתפקו ממנה לזבחיהם לה'".
ברוך שכיוונת​

 

[התורה]

התירוצים שעלו לי בזה עד כה:
א. הרמב"ן העלה להעמיד בזה: גם אתה תתן בידנו זבחים ועולות - לא אמר משה דבר זה על מנת להעשות , ולא עשה כן כלל , אבל הם דברי חזוק: יאמר כי תכבד מאד יד השם עליו ועל עמו , עד כי זבחים ועולות וכל אשר לו יתן בעד נפשו.
ב. באוה"ח הקדוש ביאר: נתכוונו לומר שהוא יתן בידם מקנה הראוי לזבחים ואנחנו נעשה לה' אלהינו לצורך עצמנו אלא שהוא ימציא להם מתנה שיסתפקו ממנה לזבחיהם לה', ועיי"ש דמיישב עפי"ז מנחות (עג:).
ג. מיתיבי ויאמר משה גם אתה תתן בידנו זבחים ועולות קודם מתן תורה שאני (ע"ז כד ע"א).
ד. אולי י"ל עוד, אם יתן זבחים זה כי כבר שב בתשובה ואינו רשע עוד (ולדעות שפרעה הוא מלך נינוה באמת חזר בתשובה [פעמיים]).​

 

[הצעיר שבחבורה]

ובאמת, לא מצינו שפרעה נתן להם,

לחץ כדי לכווץ...

כבר הובאו לעיל מדברי המכילתא
מכילתא דרבי ישמעאל בא - מסכתא דפסחא פרשה יג
אני אמרתי רק צאנכם ובקרכם יוצג ואתם אמרתם וגם מקננו ילך עמנו גם צאנכם גם בקרכם קחו אתם אמרתם גם אתה תתן בידינו זבחים ועולות גם צאנכם גם בקרכם קחו כאשר דברתם ולכו:

וכתב המלבי"ם

ונגד מ"ש משה גם אתה תתן בידנו זבחים ועולות, אמר קחו, ר"ל גם קחו ממני, שהלוקח הוא מן הנותן,

 

[בן תורה]

זה גם רש"י מפורש על התורה על הפסוק (יב, לב) "גַּם צֹאנְכֶם גַּם בְּקַרְכֶם קְחוּ כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתֶּם וָלֵכוּ וּבֵרַכְתֶּם גַּם אֹתִי". וכתב רש"י: "גם צאנכם גם בקרכם קחו - ומהו כאשר דברתם, גם אתה תתן בידינו זבחים ועולות (שמות י כה)".
ואין זה קושיא על הרב "התורה" אלא קושיא עצומה על הרמב"ן שהובא לעיל שכתב "לא אמר משה דבר זה על מנת להעשות, ולא עשה כן כלל". ואילו ברש"י להדיא שעשה כן פרעה. וצע"ג.

 

[הצעיר שבחבורה]

קושיא עצומה על הרמב"ן שהובא לעיל שכתב "לא אמר משה דבר זה על מנת להעשות, ולא עשה כן כלל". ואילו ברש"י להדיא שעשה כן פרעה. וצע"ג.

לחץ כדי לכווץ...

כבר יישב זאת הרמב"ן גופיה בדבריו

ורבותינו אמרו (מכילתא פרק יג, תנחומא בא ז) כי "כאשר דברתם" (להלן יב לב) הוא על מאמרם גם אתה תתן בידינו זבחים ועולות. אולי רצו לומר שרמז להם לתת ככל אשר אמרו, לא שלקחו ממנו כלל, או זבחים ועולות להם כדי שיצאו, לא להקריבם עליו. וגם זה אינו נכון:

לחץ כדי לכווץ...