כיצד גזל חמור יותר מהשחתת עריות?
על הפסוק "כִּי מָלְאָה הָאָרֶץ חָמָס" (בראשית ו, יג), מביא רש"י את דברי חז"ל: "לא נחתם גזר דינם אלא על הגזל".
ויש לעיין, שהרי פסוק אחד קודם לכן נאמר "וַתִּשָּׁחֵת הָאָרֶץ", ושם פירש רש"י שהיו שטופים בחטאים החמורים ביותר של זנות ועבודה זרה. ואם כן, כיצד ייתכן שדווקא חטא הגזל הוא זה שהכריע את הכף וחתם את גזר דינם המר, בעוד שעל עוון העריות והזנות עדיין לא נחתם הדין?
אשמח מאוד למענה בעניין מחו"ר הפורום, מספרים וסופרים ומאובתנא דליבא
א. כתב השערי תשובה (שער ג' אות כד) אע"פ שהערוה חמורה מן הגזל מידת עונש הגזל להקריב יום אידו ולהחיש עתידות לו. ור' חיים פלטיאל תמה בזה.
ומבאר המהר"ל בגור אריה דהוה משום שהגזל הוא השחתת העולם הזה, דהיינו הגזלנין מחריבין את העולם, שאין משא ומתן בעולם, והשם יתברך כאשר גוזר גזירה אינו ממהר להביא אותה, שהוא חס על העולם, ואין הגזירה נחתמת להביא הדין, וכאשר הגזלן אינו חס על העולם ומחריב את העולם - אין השם יתברך חס גם כן, והגזירה באה.
ויש לעיין מהא דאיתא במדרש רבה [סדר נשא פ"ט] אמרו "על הכל הקדוש ברוך הוא מאריך אפו חוץ מן הזנות, שלא נחתם גזר דינם אלא על הזנות" ע"ש. וצ"ע.
ב. עוד כתב המהר"ל כל גזירה שבאה מן השם יתברך ואינה באה במדת הדין מתוחה כל כך בחוזק, היא גזירה שאפשר לבטלה, וכאשר מדת הדין מתוחה בחוזק אז הגזרה נחתם, ואין להשיב. וכאשר החטא הוא בגזילה, מדת הדין החזקה והקשה אין לו חזרה, והיא גזירה חתומה ואין להשיב.
ומבאר המהר"ל הטעם כי במקום שאפשר לשוב בתשובה מידת הדין אינה חזקה אבל גזלן דכתיב (פסוק יא) "ותמלא הארץ חמס", וקשה גזל הרבים שאין לו תשובה, וכיון שאין להם תשובה נחתם גזר דין שלהם גם כן.
ג. הט"ז בדברי דוד ביאר על דרך שארז"ל: גדול השלום שאפילו עובדים ע"ז אין נענשים, וע"י העבירה של גזל נחלק לבם ,ולכך נענשו. וכ"כ בתורה תמימה.
וכעין זה כתב הצידה לדרך שהקדוש ברוך הוא מוותר יותר על העבירות שבינו יתברך לבין הבריות מן העבירות שבין אדם לחבירו, כענין שנאמר (שמות כב, כו) כי יצעק אלי ושמעתי כי חנון אני, ואין לך צעקה גדולה בכל העבירות שבין אדם לחבירו כמו מהנגזל, הילכך לא נחתם גזר דינם אלא על הגזל.
ד. ור' עובדיה מברטנורא בעמר נקאחילק בזה כי כל מקום שאתה מוצה זנות אנדרולומוסיא באה לעולם והורגת טובים ורעים דאנשים, אבל לא נחתם גזר דינם על הארץ, כלומר תשחת הארץ עמהם ויטשטשו ג' טפחים של עומק המחרישה אלא על הגזל.
ה. הצידה לדרך ביאר על פי מאי דאיתא בפ"ק דאבות (מי"ח) על שלשה דברים העולם קיים על הדין ועל האמת ועל השלום, וכיון שדור המבול היו כולם גזלנים והיתה מריבה ביניהם נמצא שלא היה שום דבר ביניהם מכל אלה שלשתן שהעולם קיים עליהם, ובנפילת היסוד יפול הבנין ארצה.
ו. ובספר ובחרת בחיים הביא מאי דאיתא במדרש תלפיות שהביא משם מנחת יהודא שהקשה כן, דאיך אמרו לא נחתם גזר דינם רק על הגזל, והא בקרא כתיב כי השחית כל בשר, משמע זנות. ותירץ, דגזלו נשי חבריהון לזנות ע"כ. וכ"כ ר' חיים פלטיאל. ובאור החיים הביא כן בשם המדרש.
ז. הרמב"ן ביאר בזה הטעם מפני שהוא מצוה מושכלת אין להם בה צורך לנביא מזהיר, וצ"ב הא כל ז' מצוות מצוות מושכלות.
ח. עוד כתב הרמב"ן ועוד שהוא רע לשמים ולבריות. ויתכן שכוונתו לט"ז.
ט. החת"ס בתורת משה כתב כי על כל שארי העבירות הקדוש ברוך הוא ארך אפים ומאריך אף וגבה דילי' מעט מעט ואינו צריך לאבד העולם, ולבסוף יבא צדיק, משא"כ אם רבה החמס בארץ שכל א' חומס וטורף זה מזה וזה מזה, אז אין תקוה לדור כזה כלל וצריך להביא עולם חדש.
י. בשיר מעון ביאר בעל ההתעוררות תשובה דגבי גזל הוה חרון באמונה, כי מי שמאמין באמונה שלימה שכל מזונותיו של אדם קצובים לו מר"ה ועד יוהכ"פ (ביצה ט"ז ע"א) ועליו אין להוסיף וממנו אין לגרוע, לא יגזול, כי הקדוש ברוך הוא יכול לפרנסו בהיתר גמור ולא באיסור והנה היה אפשר לזכות לדור המבול כי ע"י השפעתם בכל טוב גדלה תאותם מאד ועי"ז באו לעשות את כל העבירות האלו, אבל כיון שגזלו גם כן אם כן מוכח שבעיקרי האמונה היו מפוקפקים וממילא יעיד הגזל גם על כל עבירות אלו שרק מחמת קלותם ושלא היו חשובים בעיניהם מצות השם מלחטוא בהנה כי הכל היה קל בעיניהם לכן יגיד עליהם עדות הגזל כי מרוע זדון לבם חטאו, ולכן עליו נחתם גזר דינם על כל עוונותם.
יא. עוד כתב בשיר מעון רבי שמעון סופר כי הלא היה להם למכביר שפע וכל טוב בלי דאגה ופחד ולמה להם לגזול של חבירם, הלא די להם היה כל טוב משלהם אלא מרוע לבם עשו זאת לכן נחתם עליהם גזר דינם.
יב. וכתב עוד השיר מעון כי באמת גזל גדול מכולם, הלא אחז"ל (קידושין מ' ע"א) עבירה שיש לה פירות עושה פירות, ונענש גם עליהם על הפירות, והנה הגוזל מחבירו גורם שהנגזל צריך לקמץ ממלבושיו וממאכליו ממה שהי' רגיל עד עתה ונחלש עי"ז, וכן מקמץ מנפש בניו ובנותיו ומרגישים דבר זה בבריאות גופם ובכל שאר ענינים ונחלשים מזה, וכן דורות הנולדים מהם יולדו בחולשה ועלולים לסיבות ומחלות עי"ז כמובן, והכל בא מיסוד שגזל חבירו, ראה כמה מרובים פירותיו, וממילא כמה עונשו והיא עושה פירות ופירי פירות דורות אחר דורות וכמעט שאין בעבירה אחרת כמוהו, לכן נחתם על זה גזר דינם.
.
