בראשית קושיא עצומה בדברי המנחת חינוך במצות פריה ורביה (1 צופה)

[אברך קלאסי]

הנה בלומדי בשב''ק בדברי במנחת חינוך במצות פריה ורביה נבוכתי בשאלה דהנה דן שם בדבריו היאך יהא הדין בנולד לו בן ואנדרוגינוס האם לפי הרמב''ם שספק דאוריתא לקולא כבר נחשב שקים המצוה ועי''ש שמפלפל האם אנדרוגינוס הוא ספק או מין בפ''ע וכן דן שם האם הוא ראוי להוליד.
וצ''ע דהנה שיטת המנחת חינוך דהגם דלפי הרמב''ם ספק דאוריתא לקולא מ''מ כ''ז הוא בספק איסור אך בספק מצוה דנים לחומרא כי יש לו חזקת חיוב וכן נקטו עוד אחרונים ולכאורה סותר א''ז בדבריו כאן, ומצוה לישב.

 

[תענוג]

בספק מצוה אי דנים לקולא או לחומרא נחלקו האחרונים דיש מהאחרונים שכתבו דבקיום מצות עשה אליבא דכ"ע ספיקא לקולא עיי' בפרי מגדים אר"ח סי' שד"מ במשבצוח זהב ס"ק א' וע"ע באריכוח בשדי חמד כללים מערכת אות הס' כלל מ"א
יציין מר מ"מ לדעת המנחת חינוך בזה

 

[נובהרדוקר]

בכסף משנה הלכות מילה בספק מצוה לחומרא.

 

[אברך קלאסי]

בספק מצוה אי דנים לקולא או לחומרא נחלקו האחרונים דיש מהאחרונים שכתבו דבקיום מצות עשה אליבא דכ"ע ספיקא לקולא עיי' בפרי מגדים אר"ח סי' שד"מ במשבצוח זהב ס"ק א' וע"ע באריכוח בשדי חמד כללים מערכת אות הס' כלל מ"א
יציין מר מ"מ לדעת המנחת חינוך בזה

לחץ כדי לכווץ...

יעוין במנחת חינוך סוף מצוה י' שנקט כן להדיא דבספק מצוה הוא לחומרא
ןז''ל המנ''ח ''וגם בס' אם אכל מצה ואח"ז אכל מצה בל"כ אם נאמר סד"א לחומר' מן התורה אם כן ל"י עדיין אבל אם הוא רק דרבנן ובדרבנן לא בעי כוונה יצא אך כבר כתבו ז"ל דבס' [מ"ע] ודאי לחומרא מן התורה דיש חזקת חיוב והד' עתיקין.''
ומעתה שבה השאלה שלכאורה יש כאן סתירה ממש בדברי המנ''ח וצ''ע לכאורה

 

[תענוג]

שם במנ"ח מצוה א אות יד וז"ל והנה לפי מה דקיימא לן שו"ע כאן ס"ו היו לו בנים ומתו לא קיים המצוה נראה בעליל דמצוה זו אינה כשאר מצות לולב ומצה ודומיהם דאין להם משך זמן רק תיכף שעשה המצוה יצא אבל כאן אינו כן דהביאה לא הוי גוף המצוה רק הכשר מצוה ועיקר המצוה היא לידת הבנים ובכל רגע חל עליו החיוב ואם מתו לא קיים מכאן ולהבא וזה פשוט עכ"ל
ולפי"ז אולי אפשר לומר לשיטתו דבפרו ורבו בכל רגע הוא חיוב חדש ולא שייך חזקת פטור מהעבר שכבר יצא המצוה (כגון בנסתפק אם בנו חי כאשר אין על הבן חזקת חיים), ולא שייך חזקת חיוב מהעבר, ובהוליד אנדרוגינוס מספקינן אי יחול עליו החיוב