סוכות, שמח"ת ושמ"ע קטן בסוכה קודם לאביו?

[נדיב לב]

א. יש לעיין בקטן שהגיע לגיל חינוך ורוצה לישון בסוכה אבל אביו עוסק בלימודו ובכך מפריע לקטן, האם האב צריך להתפנות מהסוכה וללמוד במק"א או דילמא אין לחוש אף שהקטן מחמת כן ישן בבית דחיוב האב מהתורה גובר על חיוב הבן מדרבנן, ומאידך מכיון ומוטל על האב לחנכו, ושינה בסוכה חמור בעיקרו משינון בסוכה ממילא צריך ללמוד במקום אחר ולפנות את הסוכה לבנו. (אמנם במ"ב בכמה דוכתי הזכיר שינון בסוכה בחדא מחתא עם אכילה ושינה).
כמו כן י"ל מכיון שהאב עוסק כעת בלימודו ומקיים מצוות שינון בסוכה אי"צ להפסיק לימודו, אלא הבן נחשב למצטער ופטור מהסוכה. ועל פניו ה"ה באופן שאביו משוחח שיחה בטילה, שסו"ס מקיים בכך מצות סוכה.

ב. והנה במ"ב סימן תר"מ סק"ה ובשעה"צ שם אות ח' כתב שאביו של קטן מחוייב למנוע אותו שלא לאכול חוץ לסוכה מדין חינוך עיי"ש. ויל"ע באופן שמחמת עיסוק האב בסוכה הבן הקטן הולך לישון בבית ויודע האב שהוא גם יאכל קודם שנתו. די"ל דאמנם האב כשמקיים מצות ישיבת סוכה עדיף מבנו הקטן ונדחה הבן מפניו, אבל לעניין אכילת הקטן לא יועיל מה שנפטר הקטן מלישון בסוכה לענין האכילה, שכן יכול לאכול בסוכה, אלא שאין רוצה הקטן לטרוח, וממילא מוטל על האב למנוע אותו וי"ל.

 

[תורה תמימה]

בספר שמחת ישראל הביא בשם הגר"ח קנייבסקי שהאב ילמד בסוכה והבן ישן בבית והסיבה לכך שהאב חייב מהתורה והבן מדרבנן.
אבל הביא משו"ת משנת יוסף שהבן ישן בסוכה והאב פטור מדין מצטער. והסיבה לכך כיון שיש על האב חובת חינוך אינו יכול לצוות את בנו לישון בבית ואע"פ שגם לאב יש מצוה של לימוד תורה, זו מצוה קיומית שיכול לקיימה במקום אחר, ונמצא שצריך לכבות את האור בשביל בנו וממילא יש לו דין מצטער שפטור מהסוכה כמו מי שנרו כבה.