קנאת סופרים תרבה חכמה אבל קנאה זה נשאר! | אוצר הגות מוסר ומחשבה יהודית קנאת סופרים תרבה חכמה אבל קנאה זה נשאר! | אוצר הגות מוסר ומחשבה יהודית
וצ"ע--


רבינו בחיי שמות כ, יד
ואמנם מצינו חמדה שהיא מותרת, והיא חמדת התורה והמצות, וכמו שאמרו רז"ל: (ב"ב כא א) קנאת סופרים תרבה חכמה, והחמדה והקנאה הזאת היא מותרת ויש לאדם שכר עליה.
 
לכאורה מבואר כך במהרש"א ב"ב דף כא. וז"ל:

דקנאת סופרים תרבה כו'. לא אמר קנאת חכמים תרבה חכמה כי המגיע כבר למעלת החכם לא יתקנא בחבירו והחכמה נוספת בו ממילא כמ"ש ישמע חכם ויוסיף לקח אבל הסופרים דנקט הם שעדיין לא הגיעו למעלת החכמים כמו המקרי דרדקי קנאתם בחבריהם תרבה להם החכמה להגיען למעלת חכם וק"ל:
 
כשמנתבים אותם לקנאת סופרים זה הרע במיעוטו. ועדיף מי שלא מקנא לגבי החכמה מאשר מי שמקנא קנאת סופרים.
אני שואל את כבודו,
האם יש שכר על הרע במיעוטו?
האם יכול להביא מר דוגמה נוספת למשנה שמביאה דבר גרוע שהוא הרע במיעוטו כדבר שיש בו מעלה?
 

הודעות מומלצות

נשאלתי ע"י חבר, שאלה שבין לי ובין לו היה ברור...

משתמשים שצופים באשכול הזה

חזור
חלק עליון
למעלה