קידושין קנין חליפין (1 צופה)

[צריך ביאור]

הנה בגמ' קידושין דף ג. מבואר לפי שיטת תוס' והראשונים (אני לא נכנס לחילוק בלשונות הראשונים בביאור דברי הגמ') למעשה העולה מדבריהם שלפי ההו"א חליפין הוה מדין כסף ולמסקנא חליפין לא מדין כסף ויל"ע מה הנושא האם חליפין מהני מדין כסף או לא?

 

[אוהב ספר]

ויל"ע מה הנושא האם חליפין מהני מדין כסף או לא?

לחץ כדי לכווץ...

בפשטות [אינני מונח כעת בסוגיא] הנידון הוא האם הוא מועיל משום שהוא תשלום על החפץ, או לא דהוא מדין תחליף או רק מעשה קנין בעלמא

 

[יחזקאל יחזקאלי]

תשובת הרשב"א מפורסמת איני זוכר המ"מ המדויק שכתב שהנידון האם חליפין מועילים לאחר זמן ככסף שאין בו כלתה קניינו (כי שעבוד המעות עדיין קיים )
תלוי בנידון אם חליפין מטעם כסף
בנותן טעם להביא בהקשר זה דברי התוס' בסוגיא דב"ק ע שהיא המקור ל"כסף החוזר" שפירשו כל הסוגיא בקניין חליפין.
אמנם שם תוס' עסקו בחליפי שוה בשוה כמבואר מדבריהם

 

[צריך ביאור]

בפשטות [אינני מונח כעת בסוגיא] הנידון הוא האם הוא מועיל משום שהוא תשלום על החפץ, או לא דהוא מדין תחליף או רק מעשה קנין בעלמא

לחץ כדי לכווץ...

כפי שעלה לי בסוגיא זה באמת הנידון וכן משמע ברמב"ם פרק ה' ממכירה שקנין סודר לא פועל כתמורה אלא כהחלפה של חפץ כנגד חפץ אך יל"ע בזה מה התוכן של כזה קנין ומה תוקפו?

 

[צריך ביאור]

תשובת הרשב"א מפורסמת איני זוכר המ"מ המדויק שכתב שהנידון האם חליפין מועילים לאחר זמן ככסף שאין בו כלתה קניינו (כי שעבוד המעות עדיין קיים )
תלוי בנידון אם חליפין מטעם כסף
בנותן טעם להביא בהקשר זה דברי התוס' בסוגיא דב"ק ע שהיא המקור ל"כסף החוזר" שפירשו כל הסוגיא בקניין חליפין.
אמנם שם תוס' עסקו בחליפי שוה בשוה כמבואר מדבריהם

לחץ כדי לכווץ...

בפשטות הסוגיא בקידושין עוסקת בחליפי שווה בשווה וכמו שמפורש כך בדברי הריטב"א בסוגיא שם ובאמת חליפי שווה בשווה ממש דומים לקנין כסף בכל צורת הקנין וא"כ בזה מובן מדוע זה פועל מדין קנין כסף אך חליפי סודר זה לא פועל כמו צורת הקנין של קנין כסף וא"כ הדרא קושיא לדוכתא מה המו"מ בהו"א ובמסקנא בענין זה?

 

[אוהב ספר]

אך יל"ע בזה מה התוכן של כזה קנין ומה תוקפו?

לחץ כדי לכווץ...

מה הבעיה? זה תמורת זה

 

[צריך ביאור]

מה הבעיה? זה תמורת זה

לחץ כדי לכווץ...

בקנין סודר זה לא כמו שווה בשווה שהסודר הוא באותו שווי של החפץ הנקנה אלא הוא רק הכלי שבו נעשה הקנין וא"כ מה שייך בזה זה תמורת זה?

 

[צריך ביאור]

מה שכן נראה לי בכל הענין הזה הוא כך הנה ידועים הדברים שכל מעשה קנין אין הוא מעשה קנין גרידא אלא הוא בא לחזק ולתת תוקף לסיכום הדברים בין הקונה למוכר וכמו שכתב רש"י בב"מ דף מז. גאולה זו מכירה וכו' לקיים דברי מכירתם ומבואר בדברי רש"י שבכל קנין אין הקנין עצמו מחייב את המוכר או הלוקח לעמוד בהסכם של הכסף תמורת החפץ הנקנה אלא סיכום הדברים ביניהם הוא מחייב והקנין נועד כדי ליתן תוקף ומחוייבות לדברים ולסיכום שבדברים ביניהם(אומנם רש"י כתב את דבריו לענין קנין כסף אך לדעתי יסוד זה שמתבאר מתוך דברי רש"י אמור בייחס לכל הקנינים)והנה ידוע יסודו של הגרש"ש בקנין כסף שהוא פועל בצורה של כסף החוזר דהיינו ברגע שהקונה קיבל את הדבר הנקנה מהמוכר הוא מתחייב מיידית למוכר את תמורת הדבר ולהחזיר לו את אותו שווי של דבר שהוא קיבל(אני לא נכנס לנושא האם כסף שיווי או כסף קנין) והנה נראה שיש מקום לדון ולחדש שגם בקנין סודר זה פועל באותו רעיון ל קנין דהנה כתב הרמב"ם פרק ה' ממכירה וז"ל
הקרקעות והעבדים והבהמה ושאר כל המטלטלין כל אחד מהן נקנה בחליפין והוא הנקרא קניין ועיקר הדרך הזאת שיתן הקונה למקנה כלי כל שהוא ויאמר לו קנה כלי זה חלף החצר או היין או הבהמה או העבד שמכרת לי בכך וכך כיון שהגביה המוכר את הכלי וקנהו קנה הלוקח אותו הקרקע או אותן המטלטלין אף על פי שעדיין לא משכן ולא נתן הדמים ואחד מהן אין יכול לחזור בו.
והנה מה שכתב הרמב"ם "ויאמר לו קנה כלי זה חלף החצר או היין וכו' יש לעיין שהרי הסודר הוא ודאי לא חלף החצר שהרי הוא אינו באותו שווי של החפץ הנקנה והוא רק נועד בשביל הקנין וא"כ מה הביאור במה שכתב הרמב"ם במילה "חלף"?
ונראה לבאר את דבריו שכמו שיש בקנין כסף את המושג של כסף החוזר שזה אומר ששווי של חפץ מחייב תמורה כנגדו כמו כן בקנין סודר התחדש מושג שכאשר המוכר והלוקח רוצים לקיים את דברי מכירתם הלוקח מקנה למוכר חפץ כדי שיחייב את המוכר לעמוד בדיבורו שאמר למכור לו את החפץ שעליהם הם סיכמו ביניהם ולכן כתב הרמב"ם שהכלי שהלוקח מקנה למוכר זה חלף הדבר הנקנה כי אין כוונתו שזה חלף מבחינת השווי כי הרי זה אינו שהרי את תמורת הדבר הוא יקבל בדמים וכמו שמסיים שם הרמב"ם עצמו בסוף דבריו אלא כוונתו שזה חלף הכלי שכלי מחייב תמורתו כלי אחר ולפי זה יש לבאר את המו"מ בראשונים האם קנין סודר מהני מדין קנין כסף או לא שלפי ההו"א (ולפי דברי הר"ן זה גם לפי המסקנא אלא שרק באשה התחדש שחליפין לא מהני מדין כסף) חליפין מועיל מדין כסף משום ששניהם פועלים באותה צורה שחפץ מחייב משהו תמורתו בין אם זה שווי תמורת שווי או כלי כנגד כלי אבל שניהם דברים שמחייבים את הלוקח להעמיד משהו כנגד ואע"פ שיש חילוקי דינים בין חליםין לכף שהרי כסף לא מהני בפחות משווה פרוטה וחליפין מועיל מ"מ כיון שצורת הקנין פועלת באותה מתכונת יכול להיות שחליפי סודק יהיו תולדה דכסף (וכלשון הריטב"א) ובמסקנא חוזרת בה הגמ' מדין זה וסוברת שכיון שיש חילוק מאוד משמעותי בין חליפין לקנין כסף לענין שווה פרוטה זה מוכיח שכל קנין הוא אב לעצמו ואין שייכות בין הקניינים.
(אך עדיין יל"ע מה באמת השתנה לגמ' בין ההו"א למסקנא בייחס לתפיסה בחילוק של פחות משו"פ ויתר משו"פ? הן אמת כמו שהתבאר למעלה בדברי הר"ן בסוגיא מבואר שאף לפי המסקנא קנין סודר מהני מדין קנין כסף אלא שרק באשה כיון שיש לה ענין בשווי ולא עכלי כמו שצריך בקנין סודר לכן לא מהני וגם בזה צ"ב מ"ש אשה מכל מוכר שכן ניחא ליה בכלי וא"צ שווי ממוני דווקא? ויל"ע בזה עוד)

​

 

[יחזקאל יחזקאלי]

בפשטות הסוגיא בקידושין עוסקת בחליפי שווה בשווה וכמו שמפורש כך בדברי הריטב"א בסוגיא שם ובאמת חליפי שווה בשווה ממש דומים לקנין כסף בכל צורת הקנין וא"כ בזה מובן מדוע זה פועל מדין קנין כסף אך חליפי סודר זה לא פועל כמו צורת הקנין של קנין כסף וא"כ הדרא קושיא לדוכתא מה המו"מ בהו"א ובמסקנא בענין זה?

לחץ כדי לכווץ...

הריטב"א כתב שם להדיא שמדובר בחליפי סודר

 

[צריך ביאור]

הריטב"א כתב שם להדיא שמדובר בחליפי סודר

לחץ כדי לכווץ...

נכון אתה מודק טעות שלי אהל בשאר ראשונים יש מקום לומר שמדובר בחליפי שווה בשווה אבל א"כ צ"ע מה ההו"א והמסקנא של הגמ'?