המשנה ברורה (סי' ס"ו ס"ק י') מביא בשם החיי אדם דהיכא שמוכח לפי הענין שעשייתו כדי לצאת, אף על פי שלא כיון בפירוש יצא, אבל בסתמא בודאי לא יצא.
ולפי"ז אדם שאינו מקפיד להתפלל קריאת שמע וברכותיה בשחרית, לפני סוף זמן קריאת שמע, כשקורא קריאת שמע תוך כדי תפילתו, אף בתוך הזמן, לכאורה אינו מוכח לפי הענין שקורא כדי לצאת, דהרי הרבה פעמים מתפלל לאחר זמן קריאת שמע, ולכן אי אינו מכוון לצאת אינו יוצא ידי חובתו.
אמנם כשקורא קריאת שמע לא בתוך תפילתו, לכאורה יוצא ידי חובתו, אף אם לא כוון לצאת, כיון שבכה"ג מוכח לפי הענין שעשייתו כדי לצאת ידי חובתו.