מטות ק"ש שעל מטתו של משרע"ה

[געגועים]

וַיֵּצְאוּ מֹשֶׁה וכו' לִקְרָאתָם, אפשר לרמז ע"פ מ"ש בלב שמחה (מטות מסעי תשל"ט): נקום נקמת בנ"י מאת המדינים אחר תאסף אל עמיך, הגיד כ"ק אאמוז"ל וגם כ"ק אדמו"ר אחי ז"ל אמר בשמו, שזה היה ק"ש שעל מטתו של משרע"ה, אחר שנכשלו בנ"י תיקן אותם משרע"ה ע"י קבלת עומ"ש, ואי' בגמ' (ברכות ה.) לעולם ירגיז אדם יצר טוב על יצה"ר נצחו מוטב ואם לאו יעסוק בתורה וכו' יקרא ק"ש וכו' יזכיר לו יום המיתה, זה היה עצת משרע"ה וכו'. עיי"ש.

ואי' בספר מנחה בלולה פ' ויגש ויעל לקראת ישראל אביו, אל תיקרי לקראת אלא לקריאת, מכאן שהיה [יעקב] קורא ק"ש. עכ"ל.

וכן כאן אפשר לרמז ויצאו משה וכו' לקראתם, אל תיקרי לקראתם אלא לקריאתם, שתיקן אותם משרע"ה ע"י קבלת עומ"ש.
ולכן כתיב אח"כ וַיִּקְצֹף מֹשֶׁה, מרמז על מ"ש רגזו ואל תחטאו, לעולם ירגיז אדם יצר טוב על יצה"ר וכו' יקרא ק"ש.​