- הודעות
- 272
- תודות
- 767
- נקודות
- 76
-
אנא הקדישו כמה רגעים לתפילה ולאמירת תהילים לרפואת אחד מחו"ר הפורום, הרב שלמה ברוך בן רבקה, לרפואה שלמה בתוך שאר חולי ישראל.
קריאת תהילים | כל פרק תהילים, כל תפילה וכל חיזוק - לזכותו ולרפואתו
- מתחיל חוט חזון עובדיה
- תאריך התחלה
- הודעות
- 272
- תודות
- 767
- נקודות
- 76
- הודעות
- 272
- תודות
- 767
- נקודות
- 76
- הודעות
- 272
- תודות
- 767
- נקודות
- 76
- הודעות
- 272
- תודות
- 767
- נקודות
- 76
הצג קובץ מצורף videos657de93e0d58bfile_546.mp4
במהלך מסיבת חנוכה שהתקיים בליל זאת חנוכה בבית מדרשו של הראשון לציון בשכונת סנהדריה בירושלים נשא הראשון לציון הגאון רבי יצחק יוסף שיעור בדרכי לימוד ההלכה וההשקפה הטהורה כאשר במהלכה סיפר מעשה נדיר על פגישה שלא סופרה בין כל בניו של מרן הגאון הרב עובדיה יוסף זצוק"ל לבין מרן ראש הישיבה הרב שך זצוק"ל במעונו ברחוב ראב"ד בבני ברק.
"אני מספר את הסיפור הזה בפעם הראשונה ברבים", אמר הראשון לציון, "לפני ארבעים שנה, כשהקימו את תנועת ש"ס בשנת תשמ"ד, התקשר אלי אריה דרעי ואמר: אני מבקש שהיום בשעה שבע כל הבנים צריכים להיות אצל הרב שך. אמרתי לו: מה אני קשור לש"ס, אני יושב לומד כל החיים וכותב ילקוט יוסף. הוא הלך למרן האבא, מרן התקשר אלי ואמר לי ללכת.
"אני מגיע בשעה שבע לבית של הרב שך וכל הבנים נמצאים שם, רבי יעקב ע"ה, חכם אברהם, רבי דוד, רבי משה אז היה בחור, כולם הגיעו, ואז הגיע הרב שך נשען על אריה דרעי והוא מציג אותנו: זה הבן הגדול הרב יעקב, למד בישיבה קטנה פורת יוסף ובישיבה גדולה קול תורה אחר כך למד ב'תורה והוראה' והרב שך מסתכל בודק אותו מכך רגל ועד ראש, זה הרב אברהם גם הוא למד בישיבה קטנה פורת יוסף ובישיבה גדולה קול תורה, והרב שך מסתכל ומסתכל... אחר כך הגיע תורי, למד בפורת יוסף ובישיבת חברון וכך כל האחים רבי דוד, ורבי משה".
"ואז הרב שך שותק, נהיה שקט באוויר, ואז הרב שך אומר לאריה דרעי - "תגיד לרב פלוני (לא אומר מי זה) שלא ייכנס אלי יותר, איך הוא אמר לי שהבנים של הרב עובדיה יוסף כולם "מזרוחניקים"...? תראה, כולם בני תורה...! איפה למדו... איך הוא אמר לי כך?!".
אריה דרעי ענה לרב שך: ראש הישיבה ידעתי שכך אמרו לכם, אם הייתי מכחיש לא היית מאמין לי הייתם אומרים 'יש לך נגיעות'... הבאתי את כולם אליך "בא הרוג ברגליו" תראה אותם כולם בני תורה. סתם אמרו לך דברים לא נכונים. הוא (הרב שך) שמע דברים אחרים.
במהלך מסיבת חנוכה שהתקיים בליל זאת חנוכה בבית מדרשו של הראשון לציון בשכונת סנהדריה בירושלים נשא הראשון לציון הגאון רבי יצחק יוסף שיעור בדרכי לימוד ההלכה וההשקפה הטהורה כאשר במהלכה סיפר מעשה נדיר על פגישה שלא סופרה בין כל בניו של מרן הגאון הרב עובדיה יוסף זצוק"ל לבין מרן ראש הישיבה הרב שך זצוק"ל במעונו ברחוב ראב"ד בבני ברק.
"אני מספר את הסיפור הזה בפעם הראשונה ברבים", אמר הראשון לציון, "לפני ארבעים שנה, כשהקימו את תנועת ש"ס בשנת תשמ"ד, התקשר אלי אריה דרעי ואמר: אני מבקש שהיום בשעה שבע כל הבנים צריכים להיות אצל הרב שך. אמרתי לו: מה אני קשור לש"ס, אני יושב לומד כל החיים וכותב ילקוט יוסף. הוא הלך למרן האבא, מרן התקשר אלי ואמר לי ללכת.
"אני מגיע בשעה שבע לבית של הרב שך וכל הבנים נמצאים שם, רבי יעקב ע"ה, חכם אברהם, רבי דוד, רבי משה אז היה בחור, כולם הגיעו, ואז הגיע הרב שך נשען על אריה דרעי והוא מציג אותנו: זה הבן הגדול הרב יעקב, למד בישיבה קטנה פורת יוסף ובישיבה גדולה קול תורה אחר כך למד ב'תורה והוראה' והרב שך מסתכל בודק אותו מכך רגל ועד ראש, זה הרב אברהם גם הוא למד בישיבה קטנה פורת יוסף ובישיבה גדולה קול תורה, והרב שך מסתכל ומסתכל... אחר כך הגיע תורי, למד בפורת יוסף ובישיבת חברון וכך כל האחים רבי דוד, ורבי משה".
"ואז הרב שך שותק, נהיה שקט באוויר, ואז הרב שך אומר לאריה דרעי - "תגיד לרב פלוני (לא אומר מי זה) שלא ייכנס אלי יותר, איך הוא אמר לי שהבנים של הרב עובדיה יוסף כולם "מזרוחניקים"...? תראה, כולם בני תורה...! איפה למדו... איך הוא אמר לי כך?!".
אריה דרעי ענה לרב שך: ראש הישיבה ידעתי שכך אמרו לכם, אם הייתי מכחיש לא היית מאמין לי הייתם אומרים 'יש לך נגיעות'... הבאתי את כולם אליך "בא הרוג ברגליו" תראה אותם כולם בני תורה. סתם אמרו לך דברים לא נכונים. הוא (הרב שך) שמע דברים אחרים.
- הודעות
- 272
- תודות
- 767
- נקודות
- 76
קליפ | שר התורה - שר ישראל - מרן רבינו הרב עובדיה יוסף זצוק"ל
הצג קובץ מצורף קליפ שר התורה - שר ישראל - מרן פאר הדור רבינו הרב עובדיה יוסף.mp4
הצג קובץ מצורף קליפ שר התורה - שר ישראל - מרן פאר הדור רבינו הרב עובדיה יוסף.mp4
- הודעות
- 272
- תודות
- 767
- נקודות
- 76
מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל - תולדות חייו ופועלו
מרן רבנו עובדיה יוסף זצ"ל נולד בי"ב בתשרי תרפ"א בעיר בגדד שבעיראק, לאביו רבי יעקב ולאמו מרת גורג'יה. הוא נקרא עובדיה על שם רבי עבדאללה סומך ועל שם סבו, ויוסף על שם רבי יוסף חיים, בעל ה"בן איש חי". שם משפחתו המקורי היה עובדיה, ובמשך השנים נעשה שמו השני, יוסף, לשם המשפחה שבו נודע.
בשנת תרפ"ד עלתה משפחתו לארץ ישראל והתיישבה בשכונת בית ישראל בירושלים. אביו פתח חנות מכולת קטנה לפרנסת המשפחה, אך הפרנסה היתה בדוחק, וכבר בילדותו נאלץ רבנו לסייע בעבודה בחנות. לצד זה למד בתלמוד תורה "בני ציון", ומגיל צעיר ניכרו בו כשרונות מיוחדים ואהבה גדולה לתורה. כבר בהיותו כבן תשע כתב הערות בשולי הספר "ראשית חכמה".
בשנת תרצ"ג, בהיותו כבן שתים עשרה, נכנס ללמוד בישיבת פורת יוסף שבעיר העתיקה. שם נקשר לרבו, ראש הישיבה חכם עזרא עטיה זצ"ל, שהכיר בכוחותיו וטיפח אותו במסירות. הקשר ביניהם נמשך שנים רבות, ורבנו ראה בו את רבו המובהק.
שנות לימודיו לא היו קלות. הצורך לסייע בפרנסת הבית איים לעיתים על האפשרות להקדיש את זמנו ללימוד. לפי המסופר בתולדותיו, חכם עזרא עטיה אף הגיע אל חנותו של האב והציע לעבוד במקומו של הבן, כדי שזה יוכל לשוב לישיבה. הוא הבין שהנער העומד לפניו עתיד לגדולות, ועשה ככל יכולתו כדי לאפשר לו לגדול בתורה.
כבר בצעירותו החל רבנו למסור שיעורי הלכה לבעלי בתים. בשנת תרצ"ז נשלח למסור שיעור בבית הכנסת "אהל רחל" שבשכונת בית ישראל, שבו התפללו בני העדה הפרסית. השיעורים התקיימו על סדר הספר "בן איש חי", ובמהלכם בירר את ההלכות מתוך דברי הראשונים והאחרונים.
בכמה מן ההלכות הגיע למסקנה שיש לפסוק אחרת מדעת הבן איש חי, בעיקר מכוח הכרעות מרן הבית יוסף והשולחן ערוך. הדברים עוררו התנגדות אצל חלק מן השומעים, שהיו רגילים לפסוק על פי הבן איש חי. רבנו, שהעריך מאוד את גדולתו של רבי יוסף חיים, עמד בכל זאת על הכרעתו ההלכתית, ורבו חכם עזרא עטיה עודד אותו להמשיך לברר ולפסוק מתוך עיון. לימים נידונו רבות מן ההלכות הללו בסדרת ספריו "הליכות עולם".
בגיל עשרים הוסמך לרבנות ולדיינות בידי הראשון לציון רבי בן ציון מאיר חי עוזיאל זצ"ל. בשנת תש"ד נשא את הרבנית מרגלית ע"ה, בתו של רבי אברהם הלוי פטאל. הרבנית עמדה לצידו במשך עשרות שנים, נשאה בעול הבית וגידול הילדים, ואפשרה לו להתמסר ללימוד, לכתיבה ולהרבצת תורה. בשנים תש"ה-תש"ז כבר שימש כדיין בבית הדין של העדה הספרדית בירושלים.
בשנת תש"ז יצא למצרים, לבקשת הרב עוזיאל. הוא שימש שם כאב בית דין בקהיר וכסגנו של הרב הראשי רבי חיים נחום, ועסק גם בהוראה ובהרבצת תורה. במצרים נדרש להתמודד עם בעיות מורכבות בחיי הקהילה, ובפרט בענייני כשרות ושמירת מצוות. הוא פעל לתיקון הדברים גם כשעמידתו על ההלכה הביאה למחלוקות וללחצים. בשנת תש"י שב לארץ ישראל.
לאחר שובו כיהן כדיין בפתח תקוה ובהמשך בירושלים. בשנת תשכ"ה התמנה לחבר בית הדין הרבני הגדול, ובשנת תשכ"ט נבחר לרבה הספרדי של תל אביב-יפו. בכל התחנות הללו המשיך למסור שיעורים ולכתוב תשובות בהלכה, לצד עבודתו בבית הדין.
בשנת תשי"ב הוציא לאור את ספרו "חזון עובדיה" על הלכות פסח, ובשנת תשי"ד הופיע הכרך הראשון של שו"ת "יביע אומר". ספריו פרסמו את שמו בעולם התורה. הקורא בתשובותיו פוגש בירור רחב, המביא מקורות מספרים רבים, משווה בין השיטות ומגיע להכרעה למעשה. בשנת תש"ל זכה בפרס ישראל לספרות תורנית על מפעלו ההלכתי.
בז' בחשוון תשל"ג נבחר לראשון לציון ולרב הראשי לישראל. בתקופת כהונתו נדרש לשאלות כבדות משקל שנגעו לציבור כולו. לאחר מלחמת יום הכיפורים עסק, יחד עם דיינים ורבנים נוספים, בהתרת עגונותיהם של חללי המלחמה. הוא גם הכריע בדבר יהדותם של בני ביתא ישראל, על יסוד דברי הרדב"ז ומקורות נוספים.
אחד הדברים שעמדו במרכז פועלו היה הרצון "להחזיר עטרה ליושנה": לחזק את עולם התורה הספרדי ואת מעמדם של פסקי מרן השולחן ערוך. עם הקמת תנועת ש"ס עמד בראש מועצת חכמי התורה, ופעל להקמת מוסדות תורה וחינוך ולחיזוק הציבור בשמירת תורה ומצוות. גם בתוך העיסוק הציבורי הרחב המשיך בלימודו ובכתיבת ספריו.
לצד "יביע אומר" חיבר את "יחוה דעת", "חזון עובדיה", "טהרת הבית", "הליכות עולם", "מאור ישראל", "ענף עץ אבות" וספרים נוספים. הוא הקפיד גם על מסירת שיעורים לציבור הרחב. במשך שנים נודע שיעורו במוצאי שבת בבית הכנסת היזדים, שבו הסביר הלכות בשפה ברורה, ושילב דברי אגדה ומוסר. כך הגיעו דבריו גם לאנשים שלא היו רגילים לעיין בספרי שאלות ותשובות.
בג' בחשוון תשע"ד, בהיותו בן תשעים ושלוש, נפטר מרן בירושלים ונטמן בבית העלמין סנהדריה. ספריו ממשיכים להילמד בבתי המדרש, ופסקיו מלווים רבנים, מורי הוראה ובעלי בתים בשאלות חיי היום יום. סיפור חייו, שהתחיל בבית דחוק בירושלים והמשיך בעשרות שנים של לימוד והרבצת תורה, הוא גם סיפור של התמדה שלא פסקה, ושל אחריות גדולה לתורה ולציבור.
מרן רבנו עובדיה יוסף זצ"ל נולד בי"ב בתשרי תרפ"א בעיר בגדד שבעיראק, לאביו רבי יעקב ולאמו מרת גורג'יה. הוא נקרא עובדיה על שם רבי עבדאללה סומך ועל שם סבו, ויוסף על שם רבי יוסף חיים, בעל ה"בן איש חי". שם משפחתו המקורי היה עובדיה, ובמשך השנים נעשה שמו השני, יוסף, לשם המשפחה שבו נודע.
בשנת תרפ"ד עלתה משפחתו לארץ ישראל והתיישבה בשכונת בית ישראל בירושלים. אביו פתח חנות מכולת קטנה לפרנסת המשפחה, אך הפרנסה היתה בדוחק, וכבר בילדותו נאלץ רבנו לסייע בעבודה בחנות. לצד זה למד בתלמוד תורה "בני ציון", ומגיל צעיר ניכרו בו כשרונות מיוחדים ואהבה גדולה לתורה. כבר בהיותו כבן תשע כתב הערות בשולי הספר "ראשית חכמה".
בשנת תרצ"ג, בהיותו כבן שתים עשרה, נכנס ללמוד בישיבת פורת יוסף שבעיר העתיקה. שם נקשר לרבו, ראש הישיבה חכם עזרא עטיה זצ"ל, שהכיר בכוחותיו וטיפח אותו במסירות. הקשר ביניהם נמשך שנים רבות, ורבנו ראה בו את רבו המובהק.
שנות לימודיו לא היו קלות. הצורך לסייע בפרנסת הבית איים לעיתים על האפשרות להקדיש את זמנו ללימוד. לפי המסופר בתולדותיו, חכם עזרא עטיה אף הגיע אל חנותו של האב והציע לעבוד במקומו של הבן, כדי שזה יוכל לשוב לישיבה. הוא הבין שהנער העומד לפניו עתיד לגדולות, ועשה ככל יכולתו כדי לאפשר לו לגדול בתורה.
כבר בצעירותו החל רבנו למסור שיעורי הלכה לבעלי בתים. בשנת תרצ"ז נשלח למסור שיעור בבית הכנסת "אהל רחל" שבשכונת בית ישראל, שבו התפללו בני העדה הפרסית. השיעורים התקיימו על סדר הספר "בן איש חי", ובמהלכם בירר את ההלכות מתוך דברי הראשונים והאחרונים.
בכמה מן ההלכות הגיע למסקנה שיש לפסוק אחרת מדעת הבן איש חי, בעיקר מכוח הכרעות מרן הבית יוסף והשולחן ערוך. הדברים עוררו התנגדות אצל חלק מן השומעים, שהיו רגילים לפסוק על פי הבן איש חי. רבנו, שהעריך מאוד את גדולתו של רבי יוסף חיים, עמד בכל זאת על הכרעתו ההלכתית, ורבו חכם עזרא עטיה עודד אותו להמשיך לברר ולפסוק מתוך עיון. לימים נידונו רבות מן ההלכות הללו בסדרת ספריו "הליכות עולם".
בגיל עשרים הוסמך לרבנות ולדיינות בידי הראשון לציון רבי בן ציון מאיר חי עוזיאל זצ"ל. בשנת תש"ד נשא את הרבנית מרגלית ע"ה, בתו של רבי אברהם הלוי פטאל. הרבנית עמדה לצידו במשך עשרות שנים, נשאה בעול הבית וגידול הילדים, ואפשרה לו להתמסר ללימוד, לכתיבה ולהרבצת תורה. בשנים תש"ה-תש"ז כבר שימש כדיין בבית הדין של העדה הספרדית בירושלים.
בשנת תש"ז יצא למצרים, לבקשת הרב עוזיאל. הוא שימש שם כאב בית דין בקהיר וכסגנו של הרב הראשי רבי חיים נחום, ועסק גם בהוראה ובהרבצת תורה. במצרים נדרש להתמודד עם בעיות מורכבות בחיי הקהילה, ובפרט בענייני כשרות ושמירת מצוות. הוא פעל לתיקון הדברים גם כשעמידתו על ההלכה הביאה למחלוקות וללחצים. בשנת תש"י שב לארץ ישראל.
לאחר שובו כיהן כדיין בפתח תקוה ובהמשך בירושלים. בשנת תשכ"ה התמנה לחבר בית הדין הרבני הגדול, ובשנת תשכ"ט נבחר לרבה הספרדי של תל אביב-יפו. בכל התחנות הללו המשיך למסור שיעורים ולכתוב תשובות בהלכה, לצד עבודתו בבית הדין.
בשנת תשי"ב הוציא לאור את ספרו "חזון עובדיה" על הלכות פסח, ובשנת תשי"ד הופיע הכרך הראשון של שו"ת "יביע אומר". ספריו פרסמו את שמו בעולם התורה. הקורא בתשובותיו פוגש בירור רחב, המביא מקורות מספרים רבים, משווה בין השיטות ומגיע להכרעה למעשה. בשנת תש"ל זכה בפרס ישראל לספרות תורנית על מפעלו ההלכתי.
בז' בחשוון תשל"ג נבחר לראשון לציון ולרב הראשי לישראל. בתקופת כהונתו נדרש לשאלות כבדות משקל שנגעו לציבור כולו. לאחר מלחמת יום הכיפורים עסק, יחד עם דיינים ורבנים נוספים, בהתרת עגונותיהם של חללי המלחמה. הוא גם הכריע בדבר יהדותם של בני ביתא ישראל, על יסוד דברי הרדב"ז ומקורות נוספים.
אחד הדברים שעמדו במרכז פועלו היה הרצון "להחזיר עטרה ליושנה": לחזק את עולם התורה הספרדי ואת מעמדם של פסקי מרן השולחן ערוך. עם הקמת תנועת ש"ס עמד בראש מועצת חכמי התורה, ופעל להקמת מוסדות תורה וחינוך ולחיזוק הציבור בשמירת תורה ומצוות. גם בתוך העיסוק הציבורי הרחב המשיך בלימודו ובכתיבת ספריו.
לצד "יביע אומר" חיבר את "יחוה דעת", "חזון עובדיה", "טהרת הבית", "הליכות עולם", "מאור ישראל", "ענף עץ אבות" וספרים נוספים. הוא הקפיד גם על מסירת שיעורים לציבור הרחב. במשך שנים נודע שיעורו במוצאי שבת בבית הכנסת היזדים, שבו הסביר הלכות בשפה ברורה, ושילב דברי אגדה ומוסר. כך הגיעו דבריו גם לאנשים שלא היו רגילים לעיין בספרי שאלות ותשובות.
בג' בחשוון תשע"ד, בהיותו בן תשעים ושלוש, נפטר מרן בירושלים ונטמן בבית העלמין סנהדריה. ספריו ממשיכים להילמד בבתי המדרש, ופסקיו מלווים רבנים, מורי הוראה ובעלי בתים בשאלות חיי היום יום. סיפור חייו, שהתחיל בבית דחוק בירושלים והמשיך בעשרות שנים של לימוד והרבצת תורה, הוא גם סיפור של התמדה שלא פסקה, ושל אחריות גדולה לתורה ולציבור.
- הודעות
- 338
- תודות
- 918
- נקודות
- 76
יומא דהילולא תמונות - ג' חשוון - רבי עובדיה יוסף זצוק"ל. | עיני העדה והמקום
ג' חשוון תשע"ד - רבי עובדיה יוסף זיע"א
forum-otzar-hatorah.co.il
חשוון - ג' חשוון - יומא דהילולא של מרן רבי עובדיה יוסף זצוק"ל | יומא דהילולא
הראשון לציון ומקים תנועת ש"ס. נפטר בג' חשוון תשע"ד. הערך עליו במכלול: https://www.hamichlol.org.il/%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%A2%D7%95%D7%91%D7%93%D7%99%D7%94_%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3
forum-otzar-hatorah.co.il
- הודעות
- 227
- תודות
- 232
- נקודות
- 40
במלאת 13 שנים עצרת זיכרון למרן רשכבה"ג רבינו הגדול הרב עובדיה יוסף זצוק"ל🎙בהשתתפות מרנן ורבנן, הגאון הגדול הרב אשר וייס שליט"א גאב"ד דרכי תורה הגאון הגדול הרב יצחק אזרחי שליט"א מראשי ישיבת מיר ועוד
- הודעות
- 227
- תודות
- 232
- נקודות
- 40
קונטרס "יביע אומר" ספרו הראשון של מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל שחיברו בגיל 17, הקונטרס כולל: "חידושי תורה בסדרי התנאים והאמוראים על פי סוגיות הגמרא", ירושלים תפרי"ח לפ"ק, הצב"י עבדי' יוסף ס"ט לומד בישיבת פורת יוסף תכב"ץ".
בקונטרס זה ניכרת בקיאותו הגדולה בש"ס ובפוסקים ראשונים ואחרונים מאז היותו תלמיד בישיבת פורת יוסף, בתחילת הספר הסכמת הרב אליהו לופס מורו ורבו של הרב שכותב עליו "..ומאז שהתחיל ללמוד אצלי הכרתיו שהוא עתיד לעשות חיל בתורה..", עם הקדמת הרב המחבר הכותב בין הדברים: ..ועתה ראיתי להדפיס קצת מחדושי על הוריות…." ידוע שהרב סיפר באחת מדרשותיו שהיה הולך לישיבה רגלית, במקום לנסוע בתחבורה, כדי לחסוך את כספי הנסיעות ובכסף זה הוציא לאור קונטרס זה ואת יתר כתביו.
בקונטרס זה ניכרת בקיאותו הגדולה בש"ס ובפוסקים ראשונים ואחרונים מאז היותו תלמיד בישיבת פורת יוסף, בתחילת הספר הסכמת הרב אליהו לופס מורו ורבו של הרב שכותב עליו "..ומאז שהתחיל ללמוד אצלי הכרתיו שהוא עתיד לעשות חיל בתורה..", עם הקדמת הרב המחבר הכותב בין הדברים: ..ועתה ראיתי להדפיס קצת מחדושי על הוריות…." ידוע שהרב סיפר באחת מדרשותיו שהיה הולך לישיבה רגלית, במקום לנסוע בתחבורה, כדי לחסוך את כספי הנסיעות ובכסף זה הוציא לאור קונטרס זה ואת יתר כתביו.
הקדשת מרן הראשל"צ הרב עובדיה יוסף על ספרו חזון עובדיה הלכות פסח שנתן לגאון רבי דוד יונגרייז ראב"ד "העדה החרדית"
בדף המגן הקדמי הקדשת המחבר הגר"ע יוסף בכתיבת וחתימת ידו אל רבי דוד יונגרייז: "מוגש מוקטר לכבוד ידיד נפשי אלופי ומיודעי הרב הגאון המפורסם, פאר הזמן, צנצנת המן, מופת הדור והדרו, כקש"ת מהר"ר דוד הלוי יונגרייז שליט"א. בהוקרה והערצה ורגשי כבוד ובברכת חג כשר ושמח – עובדיה יוסף ס"ט".
הרב דוד יונגרייז העריץ וחיבב את מרן הגר"ע יוסף עוד מימי נעוריו, ואף התבטא עליו ואמר שהוא "ספר תורה חי". היה תקופה שאף רצה למנותו כדיין בעדה החרדית, אך מסיבות שונות הדבר לא יצא אל הפועל. גדולה הייתה הערצתם זה לזה. בשו"ת "יביע אומר" (ח"ב או"ח ג) העתיק הגר"ע ממה שכתב לו הרב יונגרייז אליו על ספרו הראשון יבי"ע ח"א: " בו רואים יגיעה גדולה בבקיאות רבה והבנה ישרה בדברי הש"ס וספרי הראשונים והאחרונים ומסודר בסידור נכון ויפה".
חוברת "דעת תורה, לקט פסקי דין, מאת הרבנים הגאונים גדולי הדור מכל העדות הפוסקים כי: "גיוס בנות לשירות לאומי – כדין גיוס לצבא שהוא יהרג ועל יעבור".
בהוצאת משמרת אגודה צבורית להגנת זכויות הבת הדתית ירושלים, נדפס כנראה אחרי תשל"ב [1972]. לאורך החוברת קול קורא, מכתבים ודעת תורה ממרן
הרב מבריסק, החזון איש, הסטייפלער, חברי בד"ץ העדה החרדית, הבבא סאלי, הרב עובדיה יוסף, מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל ועוד ועוד. 15, [1] עמ'. מעטפת מודפסת. כתמים. מצב כללי טוב.
בהוצאת משמרת אגודה צבורית להגנת זכויות הבת הדתית ירושלים, נדפס כנראה אחרי תשל"ב [1972]. לאורך החוברת קול קורא, מכתבים ודעת תורה ממרן
הרב מבריסק, החזון איש, הסטייפלער, חברי בד"ץ העדה החרדית, הבבא סאלי, הרב עובדיה יוסף, מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל ועוד ועוד. 15, [1] עמ'. מעטפת מודפסת. כתמים. מצב כללי טוב.
קבצים מצורפים
סרט נדיר ומרגש עד דמעות מחיי מרן רבנו עובדיה יוסף זצ"ל - "אור עולם"
סרט נדיר ומרגש עד דמעות מחיי מרן רבנו עובדיה יוסף זצ"ל - "אור עולם" - Kolel - כולל
חברים מקוונים לאחרונה
- MMH
- א. ל.
- אב יוסף
- אבא ביתך
- אבקש
- אברך כמדרשו
- אברך קלאסי
- אדברה נא
- אהבת תורה
- אומגני
- אור זרוע לצדיק
- אורים גדולים
- איד
- איישר חילי
- איש
- איש חסיד היה
- איתי13
- אל'יהו
- אלחנן מ
- אלי'
- אליהו נחמן
- אלעזר
- אמר ליה
- אמרי פי
- אמרי שפר
- אנשיל
- ארצישראל
- אשרי יולדתו
- בינה לעתים
- בית לחם יהודה
- בליש
- בן אליהו
- בן יוסף
- בן עזאי
- בן שמן
- בצלצלי שמע
- בר אביי
- גברא זוטרא
- גלרשטיין
- דוד בן ישי
- דוד המלך
- דוד מביתר
- דוד26
- דעת גדולים
- ה.ב.א
- האיש השרוי בשמחה
- הבנש"ק
- החושב
- החפץ בחיים
- החפץ חיים
- היא אוצרו
- הלך אחר חכמים
- הלכה בפרשה
- הלכתא למשיחא
- הנעלם שבמשה
- הצעיר שבחבורה
- הרב הירושלמי
- הרב מרודוש
- השר מקוצי
- והב בסופה
- וכולם מקבלים
- ונחנו מה
- חד צורבא
- חידודא
- חיים ארוכים
- חכם הרזים
- חמר גמל
- חנני
- י הירשזאהן
- יאר
- יאשע בער
- יהודי פנימי
- יהונתן איבגי
- יהושע בביאן
- יואל שילה
- יונתןקבסה
- יוסל שקדן
- יוסף אומץ
- יושב אהל
- ימה
- יענקנב
- יעקב הסופר
- יצחק א
- יצחקוב
- יש לומר
- ישורון בן מלך
- ישעיהו מנחלת דן
- ישראל אדלר
- ישראל מאיר מליק
- כותב
- ל.מ.
- לב טוב
- ליטאי כבד
- מביט
- מגדנות
- מה ידידות
- מוישי יעקבזון
- מוישי שטיין
- מטות מסעי
- מי אני בכלל?
- ממגד שמים
- ממוצע
- ממזרח שמש
- מננשה
- מרדכי זנגר
- מרכז
- משה ד.
- משה נ
- משה6
- מתיבות
- נאמן
- נאמן האוצר
- נדיב לב
- נהר מעדן
- נחמן ל.
- נפשי חמדה
- נפשי תערוג
- נתן12
- נתנאל לב
- סנה בוער
- ספרותא
- סתם אברך
- עוזי ומגני
- עמך
- פנחס ע
- פרייליך
- צריך ביאור
- קדושה
- קהלת בניהו
- קוצר ברינה
- קטנטן
- קלונימוס הכהן
- קרית מלך
- ר פלוני
- ר' משה
- ראם
- רב בת״ת
- רשאי
- שלמה טיטלבוים
- שמחנו
- שמעון ק
- שמריהו בן יוסף
- שקלא וטריא
- ת. ינוקא
- תורת חסד
- תיבת גמא
- תלמיד אחד
נושאים דומים
יומא דהילולא תמונות
ג' חשוון - רבי עובדיה יוסף זצוק"ל.
סרטונים גדו"י
מרן רבי עובדיה יוסף זצ"ל במסוק