אני לא יודע מה התופעה הזו משקפת, אבל זה מדהים לראות כיצד ר"ש בכ"מ הולך אחר המניעים והנסיבות, אחר היעודים והמטרות - ואף פעם הוא אינו נותן חשיבות למעשה בפועל כפי צורתו המכנית והחיצונית.
ר"ש דדריש טעמא דקרא עי' ב"מ קטו, ב שחיטה שאינה ראויה לאו שמיה שחיטה עי' חולין פה, א דבר שאינו מתכוון פטור עי' שבת כט, א מוכרי בגדים הלובשים כלאים בכלאים פ"ט מ"ה, מי שהתכוון להרוג מישהו ובסוף הרג אחר עי' שילהי פ"ק דכתובות, וכן התכוון לבייש את זה ובייש את זה עי' ב"ק פו, א כל העומד להיעשות כעשוי דמי [תנינן הכי בגזיזה, קציצה, הרמה, שריפה, פדייה ועוד כיו"ב], כל הגורם לממון כממון דמי עי' פסחים ה, ב מלאכה שאינה צריכה לגופה עי' שבת פ"י מ"ה וכך עוד רבים.
ובדברי אגדה - עיין שבת לג, ב שר"ש לא התלהב מתוצאת המעשים של מלכות רומי אלא חישב רק מהו המניע שלהם כשבנו מרחצאות, גשרים ושווקים, ולא פלא שהוא כ' בזוה"ק דרחמנא ליבא בעי, ובכלל כ' את ספר הזוה"ק, שעוסק בכל הפנימיות והתוכן העמוק שבתוה"ק.
ר"ש דדריש טעמא דקרא עי' ב"מ קטו, ב שחיטה שאינה ראויה לאו שמיה שחיטה עי' חולין פה, א דבר שאינו מתכוון פטור עי' שבת כט, א מוכרי בגדים הלובשים כלאים בכלאים פ"ט מ"ה, מי שהתכוון להרוג מישהו ובסוף הרג אחר עי' שילהי פ"ק דכתובות, וכן התכוון לבייש את זה ובייש את זה עי' ב"ק פו, א כל העומד להיעשות כעשוי דמי [תנינן הכי בגזיזה, קציצה, הרמה, שריפה, פדייה ועוד כיו"ב], כל הגורם לממון כממון דמי עי' פסחים ה, ב מלאכה שאינה צריכה לגופה עי' שבת פ"י מ"ה וכך עוד רבים.
ובדברי אגדה - עיין שבת לג, ב שר"ש לא התלהב מתוצאת המעשים של מלכות רומי אלא חישב רק מהו המניע שלהם כשבנו מרחצאות, גשרים ושווקים, ולא פלא שהוא כ' בזוה"ק דרחמנא ליבא בעי, ובכלל כ' את ספר הזוה"ק, שעוסק בכל הפנימיות והתוכן העמוק שבתוה"ק.