עירובין רואה עצמו בין המחיצות, גדרו (1 צופה)

[שייף נפיק]

הראשונים בעירובין כ"ב ע"ב דנו עד איזה שיעור מועיל המחיצות להחשיב המקום כרה"י, והריטב"א שם הביא בשם רבו שכ' שצריך שרואה עצמו בתוך המחיצות,
ויש לדון מה הפי' שרואה עצמו בתוך המחיצות, ובפשוטו הכונה שמרגיש שמוקף ונמצא במקום סגור וכו', אבל צ"ב אם יש לזה גדר ושיעור מבורר יותר

וזה לכאו' לא בעינן שבכל מקום שעומד יראה את כל ההיקף ג' המחיצות, [ובר"ן שם כ' שכשעומד באמצע יראה עיי"ש].

וידוע מש"כ בנשמת אדם (כלל מ"ט) שכ' ע"ז ולי העני צ"ע כמה השיעור שרואה עצמו בתוך המחיצות, אם הוא כדאמרינן בבכורות רגל בהמה רועה שהוא ט"ז מילין דבכך שולט עין הרועה וצ"ע עכ"ל, והנה שיעור ט"ז מיל הוא יותר מ18 קילומטרים ולכאו' היום זה אינו במציאות לראות עד כ"כ, ואולי הראיה שלהם היתה יותר טובה ולכן הצליחו לראות עד למרחוק כ"כ, ובזה א"ש מה שהשקיעה הוא כי"ח דקות שאז יש ג' כוכבים ולכאו' הרי במציאות היום יש בזמן הזה אור כמעט רגיל בחוץ וא"א לראות, [וכן בריש ברכות מבו' שעני שאין לו נר אוכל קודם לכולם ואע"פ שמיירי שם אחר צאה"כ מ"מ חזינן שאפשר לראות בזמן זה], ואולי אם היה ראיתם טובה א"כ אף באור כזה יכלו לראות כוכבים.

ויעוי' ביכין במשנה שם שפי' דט"ז מיל היינו כל ההיקף של המקום וא"כ כשעומד באמצע הוא רק רואה ח' מילין וזה פחות שיעור, ואולי זהו ג"כ כונת החיי אדם וצ"ע.

---