רוב הצרות- ממחלוקת לשם שמים!
כ' הגר"ח פלאג'י ז"ל במקום שיש מחלוקת הברכה מסתלקת משם כנודע ואני הגבר ראה עינ"י מיום שעמדתי על דעתי דבכל איש ואיש משפחה ומשפחה מדינה ומדינה ועיר ועיר שהי' ביניהם מחלוקת לא יצאו נקיים מנזקים וחבלות שאירע להם בין בגופן ובין בממונם ר"ל... ( כף החיים, ס"א ס"ה)
כ' הגר"ז במכתב וז"ל שאלתי ובקשתי לעורר החרטה בלבו הטהור להעביר על מידותיו כמארז"ל כל המעביר על מידותיו וכו' ולעשות זאת למעני ולמען השלום כי אין שלום יוצא מתוך מריבה ח"ו ובפרט ממחלוקת לש"ש אשר רוב הצרות והתלאות הם ממחלוקת לש"ש הרחמן יצילנו ממנה. עכ"ל.
בזמננו לא מצוי מחלוקת לשם שמים
וכ' בשו"ת נודע ביהודה (קמא יו"ד ס"ס א) ז"ל ונא שישמע מעלתו לעצתי ויתן מקום לשלום ואין לך גרוע מהמחלוקת ובזמננו לא שכיח מחלוקת לשם שמים והשטן מרקד ונא מאוד שיעשה שלום. עכ"ל. וכיו"ב כ' בשו"ת שו"מ (ח"ג סי' קו) ז"ל ובפרט בזמנינו קשה המחלוקת וקשה שיהיה מחלוקת לשם שמים והשטן מרקד בינותינו בעוה"ר. עכ"ל.
דרכו של היצה"ר להסית ל'מצוה' ובפרט למחלוקת לש"ש
כ' ביערות דבש (ח"ב דרוש ה) ז"ל מעולם אינו שכיח שיבא יצה"ר להסית לאדם ירא חטא, בעון לעשותו, כי יודע הוא שלא ישמע לו, כאשר דרשתי כמה פעמים, רק בא בתחלה בדבר יראה, וסופו רע ומר, ולכך נמשל למרור תחלתו מתוק וסופו מר [ויק"ר ט"ז - ח], כי מתחיל בדבר מצוה.
ובפרט בענין קטטה ומריבה ומחלוקת, מתחיל בעסק מצוה, כאשר דרשתי כמה פעמים, מתחלה בא המשטין ואומר, לך נאה להתקוטט כי רשעים עתקו גברו חיל וכו' אבל כאשר החלה המחלוקת וקטט, דמיא לבידקא דמים זדונים, לבטל על ידי כך תורה ומעשים טובים, ובוז יבוז הכל וכו' כללו של דבר, גדר גדול גדרו חז"ל [אבות פ"ה מי"ז] איזו היא מחלוקת לשם שמים זו מחלוקת הלל ושמאי, ואין חוץ מזה מחלוקת לשם שמים, יהיה באיזה אופן שיהיה, ולא תשמע לקול יצר הרע. עכ"ל.
עוד כ' שם (ח"א דרוש ה) ז"ל והבן זה, כי דרכו של יצר הרע לילך לאט לאט, היום כך ומחר כך, ובא מתחלה בכונה לשם שמים וכל מעשיו לשם מצוה, הן בענין מחלוקת יבוא מחויב אתה לקנאות קנאת השם וכדומה, עד שמביא אש וקטטה בלבו, ואחר כך דמיא למים הזדונים השוטפים בזעם כמאמרם (סנהדרין ז.) דדמיא לבידקא דמיא וכו' כי אף שהוא לשם שמים תמיד הסטרא אחרא יש חלק בו וסופו רע בעו"ה, והוא דרך היצר הרע לומר שהוא לשם שמים, וכן מתעה לאדם בכל דרכיו. עכ"ל.
במחלוקת לש"ש כל התורה נעשית היתר
וכ"כ הסבא מקלם בשם הגרי"ס (דחו"מ א, קיז) וז"ל
ומה נאותים על זה דברי הר"י מסלנט ז"ל שהי' מתבטא ע"ז בצחות לשונו: "כל מחלוקת שהיא לשם שמים סופה להתקיים" (אבות ה, כ), כשאנשים פשוטים נצים מתפשרים ביניהם בנקל, מתקוטטים קצת, ואחרי זמן מה הכל על מקומו יבא בשלום; אבל מחלוקת "לשם שמים" -סופה להתקיים, מחלוקת כזו כבר לא במהרה תשקע, כיון שהיא לשם שמים, ובלשם שמים הדברים יגעים מאד, שהנגיעה גדולה ועצומה מאד, עד שכל התורה נעשית היתר במצב ההוא. יכולים אנו להעיד לדאבוננו על הריסות וחרבנות שנעשו במחלוקת שהיא לשם שמים; האם ישנם אמצעים שלא יהיו כשרים במחלוקת שבין שני רבנים? הלא הותרו שם גם מלשינות, רכילות וכדומה, דברים שגם אדם פשוט יודע ומכיר בגריעותם, וכ"ז אינו אלא משום שהמחלוקת היא לש"ש!
הנהגת הגר"א גניחובסקי בריחוק ממחלוקת
כ' בס' אגן הסהר (על הגר"א גניחובסקי זצ"ל): לפני שנים רבות כאשר היתה מחלוקת גדולה בין שני תלמידי חכמים שעוררה סערת רוחות גדולה, שאלתי את מורי ורבי ( זצ"ל באופן ששני תלמידי חכמים נחלקים זה עם זה וכל הדור כולו נחלקים מחצה על מחצה זה לכאן וזה לכאן, ועומד לו אדם מן הצד ואומר בידוע לי ששני הת"ח שנחלקים כאן הם גדולים יותר ממני בתורה ובמעשים טובים א"כ איני נכנס לענין זה כלל ואיני תומך בשום צד האם מעשיו של אדם זה רצויים או לא. והשיבני על אתר ודאי שמעשיו רצויים והוסיף שזו העצה היעוצה והדרך הנכונה בכל מחלוקת שמעורבים בה חכמים שלא לקרב אליה כלל ולהכריע בין הצדדים [ובשעתו ביקש מו"ר שלא אפרסם הדברים בשמו ולמדתי ממנו כמה זהירות צריך במצבים שכאלו וד"ל.[
וכמו כן אמר לי אחד מגדולי תלמידיו הגר"י מנת שליט"א שאמר לו פעם מו"ר תלמד ממני אני הולך לחכם פלוני ומדבר עמו בדברי תורה ואח"כ הנני הולך לחכם השני ומדבר עמו בדברי תורה אע"פ שהם חלוקים בשיטתם וכל הדור מעורב בזה ואינני מתייחס לזה כלל דמה הויכוח הזה נוגע לי שאראה צורך להכריע בו. [א. ה. ואין זה סותר שכאשר אחד מהם רבו שיעשה מה שרבו אומר לו אפי' נגד רבים שאומרים להיפך, אבל שמחמת כן ידבר רע על הת"ח השני ולקנתרו לא מצאנו שום היתר שבעולם, ועיין חזו"א יו"ד ריש הלכות כבוד רבו שיכול לילך לפי דברי רבו אפי' נגד רבים. ע"ש התנאים הנדרשים לכך].
סיפר לי הגראי"ש קרליץ שליט"א שבהזדמנות נתן לו מו"ר (הגר"א גניחובסקי) זצ"ל עצה, שכאשר שומעים לשון הרע על חוג מסוים, כדאי ללכת לביהמ"ד שלהם ולשבת שם ללמוד כרבע שעה ואז רואים שזה לא בדיוק.
שנאו את המחלוקת ונוסו מפניה
כ' הרמב"ם באגרת ז"ל אל תשקצו את נפשותיכם במחלוקת המכלה הגוף, הנפש והממון. ראיתי לבנים השחירו, משפחות ניספו, עיירות נתערערו, קיבוצים נפרדו, חסידים נפסדו, אנשי אמנה אבדו ונכבדים נקלו ונתבזו בסיבת המחלוקת. נביאים ניבאו וחכמים חכמו ויוסיפו לספר רעת המחלוקת ולא הגיעו לתכליתה. לכן, שנאו אותה ונוסו מפניה והתרחקו מכל אוהביה וגואליה ורעיה, פן תספו בכל חטאתם. ואמרו חז"ל: מחלוקת בבית - סופו להחרב, מחלוקת בבית הכנסת - סופו להתפזר ולהשמם, מחלוקת בעיר - שפיכות דמים בעיר. עכ"ל.
ה' יזכנו.
כ' הגר"ח פלאג'י ז"ל במקום שיש מחלוקת הברכה מסתלקת משם כנודע ואני הגבר ראה עינ"י מיום שעמדתי על דעתי דבכל איש ואיש משפחה ומשפחה מדינה ומדינה ועיר ועיר שהי' ביניהם מחלוקת לא יצאו נקיים מנזקים וחבלות שאירע להם בין בגופן ובין בממונם ר"ל... ( כף החיים, ס"א ס"ה)
כ' הגר"ז במכתב וז"ל שאלתי ובקשתי לעורר החרטה בלבו הטהור להעביר על מידותיו כמארז"ל כל המעביר על מידותיו וכו' ולעשות זאת למעני ולמען השלום כי אין שלום יוצא מתוך מריבה ח"ו ובפרט ממחלוקת לש"ש אשר רוב הצרות והתלאות הם ממחלוקת לש"ש הרחמן יצילנו ממנה. עכ"ל.
בזמננו לא מצוי מחלוקת לשם שמים
וכ' בשו"ת נודע ביהודה (קמא יו"ד ס"ס א) ז"ל ונא שישמע מעלתו לעצתי ויתן מקום לשלום ואין לך גרוע מהמחלוקת ובזמננו לא שכיח מחלוקת לשם שמים והשטן מרקד ונא מאוד שיעשה שלום. עכ"ל. וכיו"ב כ' בשו"ת שו"מ (ח"ג סי' קו) ז"ל ובפרט בזמנינו קשה המחלוקת וקשה שיהיה מחלוקת לשם שמים והשטן מרקד בינותינו בעוה"ר. עכ"ל.
דרכו של היצה"ר להסית ל'מצוה' ובפרט למחלוקת לש"ש
כ' ביערות דבש (ח"ב דרוש ה) ז"ל מעולם אינו שכיח שיבא יצה"ר להסית לאדם ירא חטא, בעון לעשותו, כי יודע הוא שלא ישמע לו, כאשר דרשתי כמה פעמים, רק בא בתחלה בדבר יראה, וסופו רע ומר, ולכך נמשל למרור תחלתו מתוק וסופו מר [ויק"ר ט"ז - ח], כי מתחיל בדבר מצוה.
ובפרט בענין קטטה ומריבה ומחלוקת, מתחיל בעסק מצוה, כאשר דרשתי כמה פעמים, מתחלה בא המשטין ואומר, לך נאה להתקוטט כי רשעים עתקו גברו חיל וכו' אבל כאשר החלה המחלוקת וקטט, דמיא לבידקא דמים זדונים, לבטל על ידי כך תורה ומעשים טובים, ובוז יבוז הכל וכו' כללו של דבר, גדר גדול גדרו חז"ל [אבות פ"ה מי"ז] איזו היא מחלוקת לשם שמים זו מחלוקת הלל ושמאי, ואין חוץ מזה מחלוקת לשם שמים, יהיה באיזה אופן שיהיה, ולא תשמע לקול יצר הרע. עכ"ל.
עוד כ' שם (ח"א דרוש ה) ז"ל והבן זה, כי דרכו של יצר הרע לילך לאט לאט, היום כך ומחר כך, ובא מתחלה בכונה לשם שמים וכל מעשיו לשם מצוה, הן בענין מחלוקת יבוא מחויב אתה לקנאות קנאת השם וכדומה, עד שמביא אש וקטטה בלבו, ואחר כך דמיא למים הזדונים השוטפים בזעם כמאמרם (סנהדרין ז.) דדמיא לבידקא דמיא וכו' כי אף שהוא לשם שמים תמיד הסטרא אחרא יש חלק בו וסופו רע בעו"ה, והוא דרך היצר הרע לומר שהוא לשם שמים, וכן מתעה לאדם בכל דרכיו. עכ"ל.
במחלוקת לש"ש כל התורה נעשית היתר
וכ"כ הסבא מקלם בשם הגרי"ס (דחו"מ א, קיז) וז"ל
ומה נאותים על זה דברי הר"י מסלנט ז"ל שהי' מתבטא ע"ז בצחות לשונו: "כל מחלוקת שהיא לשם שמים סופה להתקיים" (אבות ה, כ), כשאנשים פשוטים נצים מתפשרים ביניהם בנקל, מתקוטטים קצת, ואחרי זמן מה הכל על מקומו יבא בשלום; אבל מחלוקת "לשם שמים" -סופה להתקיים, מחלוקת כזו כבר לא במהרה תשקע, כיון שהיא לשם שמים, ובלשם שמים הדברים יגעים מאד, שהנגיעה גדולה ועצומה מאד, עד שכל התורה נעשית היתר במצב ההוא. יכולים אנו להעיד לדאבוננו על הריסות וחרבנות שנעשו במחלוקת שהיא לשם שמים; האם ישנם אמצעים שלא יהיו כשרים במחלוקת שבין שני רבנים? הלא הותרו שם גם מלשינות, רכילות וכדומה, דברים שגם אדם פשוט יודע ומכיר בגריעותם, וכ"ז אינו אלא משום שהמחלוקת היא לש"ש!
הנהגת הגר"א גניחובסקי בריחוק ממחלוקת
כ' בס' אגן הסהר (על הגר"א גניחובסקי זצ"ל): לפני שנים רבות כאשר היתה מחלוקת גדולה בין שני תלמידי חכמים שעוררה סערת רוחות גדולה, שאלתי את מורי ורבי ( זצ"ל באופן ששני תלמידי חכמים נחלקים זה עם זה וכל הדור כולו נחלקים מחצה על מחצה זה לכאן וזה לכאן, ועומד לו אדם מן הצד ואומר בידוע לי ששני הת"ח שנחלקים כאן הם גדולים יותר ממני בתורה ובמעשים טובים א"כ איני נכנס לענין זה כלל ואיני תומך בשום צד האם מעשיו של אדם זה רצויים או לא. והשיבני על אתר ודאי שמעשיו רצויים והוסיף שזו העצה היעוצה והדרך הנכונה בכל מחלוקת שמעורבים בה חכמים שלא לקרב אליה כלל ולהכריע בין הצדדים [ובשעתו ביקש מו"ר שלא אפרסם הדברים בשמו ולמדתי ממנו כמה זהירות צריך במצבים שכאלו וד"ל.[
וכמו כן אמר לי אחד מגדולי תלמידיו הגר"י מנת שליט"א שאמר לו פעם מו"ר תלמד ממני אני הולך לחכם פלוני ומדבר עמו בדברי תורה ואח"כ הנני הולך לחכם השני ומדבר עמו בדברי תורה אע"פ שהם חלוקים בשיטתם וכל הדור מעורב בזה ואינני מתייחס לזה כלל דמה הויכוח הזה נוגע לי שאראה צורך להכריע בו. [א. ה. ואין זה סותר שכאשר אחד מהם רבו שיעשה מה שרבו אומר לו אפי' נגד רבים שאומרים להיפך, אבל שמחמת כן ידבר רע על הת"ח השני ולקנתרו לא מצאנו שום היתר שבעולם, ועיין חזו"א יו"ד ריש הלכות כבוד רבו שיכול לילך לפי דברי רבו אפי' נגד רבים. ע"ש התנאים הנדרשים לכך].
סיפר לי הגראי"ש קרליץ שליט"א שבהזדמנות נתן לו מו"ר (הגר"א גניחובסקי) זצ"ל עצה, שכאשר שומעים לשון הרע על חוג מסוים, כדאי ללכת לביהמ"ד שלהם ולשבת שם ללמוד כרבע שעה ואז רואים שזה לא בדיוק.
שנאו את המחלוקת ונוסו מפניה
כ' הרמב"ם באגרת ז"ל אל תשקצו את נפשותיכם במחלוקת המכלה הגוף, הנפש והממון. ראיתי לבנים השחירו, משפחות ניספו, עיירות נתערערו, קיבוצים נפרדו, חסידים נפסדו, אנשי אמנה אבדו ונכבדים נקלו ונתבזו בסיבת המחלוקת. נביאים ניבאו וחכמים חכמו ויוסיפו לספר רעת המחלוקת ולא הגיעו לתכליתה. לכן, שנאו אותה ונוסו מפניה והתרחקו מכל אוהביה וגואליה ורעיה, פן תספו בכל חטאתם. ואמרו חז"ל: מחלוקת בבית - סופו להחרב, מחלוקת בבית הכנסת - סופו להתפזר ולהשמם, מחלוקת בעיר - שפיכות דמים בעיר. עכ"ל.
ה' יזכנו.