וישלח רע, העדר, בלי מהות

[הצעיר שבחבורה]

וַיִּשְׁאַ֣ל יַעֲקֹ֗ב וַיֹּ֙אמֶר֙ הַגִּֽידָה־נָּ֣א שְׁמֶ֔ךָ וַיֹּ֕אמֶר לָ֥מָּה זֶּ֖ה תִּשְׁאַ֣ל לִשְׁמִ֑י

מבאר המלבי"ם

רצה לעמוד על מהות ענינו ועצמותו ותכלית בריאתו, שהשם מורה על העצמות, ויאמר למה זה תשאל לשמי, כי החומר והיצה"ר הוא מקור ההעדר וכל רע בא מפאת ההעדר הכרוך בחומר, וזה מהותו עד שלא יצדק לו שם מורה על מהות, כי ענינו הוא שאין לו מהות ואינו קיים רגע על מצב אחד, רק פושט צורה ולובש צורה, ויברך אותו שם, שזה ברכתו במה שהוא שם לפי שעה שאינו קיים:​

 

[הצעיר שבחבורה]

הגר"ד פוברסקי זללה"ה הוכיח שרע איננו מציאות, מדברי הגמרא ב (מנחות כט, ב)

ומפני מה נברא העולם הזה בה"י? מפני שדומה לאכסדרה, שכל הרוצה לצאת יצא

והקשה, מכיון שנברא העולם בה"א, לאן החוטא יוצא? ובהכרח שהוא יוצא אל ההעדר, אל מה שלא נברא.