• דִּרְשׁוּ ה׳ בְּהִמָּצְאוֹ
    עשרת ימי תשובה
    פורום אוצר התורה
כתוב וחמושים עלו בני ישראל מארץ מצרים
ויש לעיין מדוע א"כ עם ישראל לא נלחם במצרים בעת עמדם על הים
יש במדרשים שהיו מבנ"י שרצו להלחם, אך משה רבנו אמר להם
ה' ילחם לכם ואתם תחרישון
ועוד יתכן לומר בפשיטות, שהם לא היו אנשי מלחמה אלא עבדים, והבינו שאין להם סיכוי מול צבא פרעה.
 
כתוב וחמושים עלו בני ישראל מארץ מצרים
ויש לעיין מדוע א"כ עם ישראל לא נלחם במצרים בעת עמדם על הים
זו הסיבה שחז"ל מצאו מקום לנטות מפשט המקרא ולדרוש "חמושים" שנשתייר אחד מחמישים, ולא שהיו חמושים בכלי זין.
 
הדרש לא עוקר את הפשט, אין מקרא יוצא מידי פשוטו.
בדרך כלל כשחז"ל מפרשים את הפסוק אחרת לגמרי מפשוטו של מקרא זה מתוך הכרח ליישב את פשט המקרא.
ולכן, לענ"ד יש לחלק בין פרשנות חזלי"ת שבאה כתוספת דברים, ובין פרשנות חזלי"ת שבאה ליישב את הפסוק מכח קושיא שתלויה בפשטותו.
 
זה כבר פרשנות שלך...
ייתכן שאתה לא מכיר את הפרשנות הזו, אבל היא בהחלט קיימת.
ובעיני זה לא דבר מופקע. ויש לכך כמה דוגמאות שחז"ל עקרו את פשט הדברים בגלל קושיא כזו או אחרת. לדוגמא כל האומר ראובן וכו' טועה (וכן יודע אני מה שכתבו, אבל יש פרשנים שראו בדברי חז"ל אלו אמיתות הדבר). בפרט במקום שפשט הכתוב נסתר מיניה וביה.
הקושי יכול לתת לגיטימציה לפשט נוסף, לא בהכרח לעקור את הפשט, ובכל מקרה לא ענית על הכלל המוכר.
זה מה שמנסים להסביר. יש חילוק בין פשט לפשט. פשט שנסתר מיניה וביה או ממהלך הדברים, חז"ל הציעו פשט, לא כדרשנות, אלא כהסבר הגיוני. (לא רובד נוסף בתורה, אלא ממש פשט הפסוק). ואין מקרא יוצא מידי פשוטו, כאשר חז"ל העמידו קומה נוספת בדברי הכתוב (וכאמור כשהפשט עומד בפ"ע).
 
זה מה שמנסים להסביר. יש חילוק בין פשט לפשט. פשט שנסתר מיניה וביה או ממהלך הדברים, חז"ל הציעו פשט, לא כדרשנות, אלא כהסבר הגיוני. (לא רובד נוסף בתורה, אלא ממש פשט הפסוק). ואין מקרא יוצא מידי פשוטו, כאשר חז"ל העמידו קומה נוספת בדברי הכתוב (וכאמור כשהפשט עומד בפ"ע).
יותר נשמע לך הגיוני בפשט הכתוב מה שחז"ל מפרשים??
לדוגמא כל האומר ראובן וכו' טועה.
ישנו חילוק, בכל הנוגע לחטאי קדמונים אני מבינים שהכתוב מדקדק איתם כחוט השערה ולכן הדברים נכתבים בתורה בקנה מידה שונה, אך בוודאי שהבסיס נכון ואינו משתנה [לפי דרגתם וכו'.]
 
יותר נשמע לך הגיוני בפשט הכתוב מה שחז"ל מפרשים??
כאשר הפשט לא מתכתב עם מהלך הדברים או נסתר מיניה וביה, יש בכלל ספק?
ישנו חילוק, בכל הנוגע לחטאי קדמונים אני מבינים שהכתוב מדקדק איתם כחוט השערה ולכן הדברים נכתבים בתורה בקנה מידה שונה, אך בוודאי שהבסיס נכון ואינו משתנה [לפי דרגתם וכו'.]
נפלא. כתבת בתמצית מהלך שלם, שהסבא מקלם וסלבודקא ובראשם המהרי"ל בלוך הרחיבו ביסוד הדברים. כך שא"א להימלט מכך, שפשט הכתוב לא תמיד משקף את רוח הדברים השטחית כפי שהיא נתפסית בעיני הקוראים הקטנים. כלומר, גם החטאים שנפרטו בתורה, למעשה הם בממדים אחרים, ולא כפי שמשתקף מפשט הכתוב. וכפש"כ בעלי המוסר (הנ"ל) שלתורה ישנם ממדים אחרים בהערכת החטא, ויש לפעמים אשר איזה צל של נטיה שלילית או כשלון כל שהוא שבענינינו אין בהם כל ערך, מוצגים בלשון התורה ביחס לקדמוני העולם כפשעים כבדים בצבעים כה חמורים. וידוע משלו הסבא מקלם עם הפצצה..
 
כנראה שכן...
אני למשל לא מצליח לקרוא את זה בתוך הפסוק...
כך שזה בהכרח יוצא מפשט הכתוב.
ישנו הבדל שאותו התכוונתי לציין שיש הבדל בין פשט שמוציא מהקשר את פשט הכתוב לבין העצמה של אותו עניין.
 
ישנו הבדל שאותו התכוונתי לציין שיש הבדל בין פשט שמוציא מהקשר את פשט הכתוב לבין העצמה של אותו עניין.
ואני לומד מזה להיפך ממש. שפשט הכתוב לא תמיד מורה על הפשט האמיתי. וכמו בחטאם של גדולי האומה (שהתורה כותבת מפורש וישכב וכו' ובכל זאת לא היה ולא נברא המעשה כפי שהוא משתקף בפשט) כך בפסוקים שנסתרים מיניה וביה.
 
ועוד יתכן לומר בפשיטות, שהם לא היו אנשי מלחמה אלא עבדים, והבינו שאין להם סיכוי מול צבא פרעה.
א"כ יקשה מדוע א"כ עלו בכלל חמושים ממצרים אם לא היה בכך תועלת עקב היותם עבדים ??
כתוב וחמושים עלו בני ישראל מארץ מצרים
ויש לעיין מדוע א"כ עם ישראל לא נלחם במצרים בעת עמדם על הים
ושמעתי בזה פשט יפה בשם החתם סופר
שמצרים היו חיבים לעם ישראל גם ממון וגם מיה
והנה עפ"י דין תורה יש כלל של קים ליה בדרבה מיניה
וא"א להעניש גם בעונש החמור וגם בעונש הקל
וא"כ עם ישראל לא יכל להילחם במצריים
דהרי הם כבר הענישו אותם בעונש הקל ע"י שלקחו ממונם.
ומשו"ה עם ישראל לא נלחם במצרים
 

חברים מקוונים לאחרונה

משתמשים שצופים באשכול הזה

חזור
חלק עליון