שיעורי אמונה | אוצר הגות מוסר ומחשבה יהודית| דף 3 | פורום אוצר התורה שיעורי אמונה | אוצר הגות מוסר ומחשבה יהודית| דף 3 | פורום אוצר התורה

שיעורי אמונה (5 צופים)

הָאֱמוּנָה בְּרַחֲמֵי הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ​

צָרִיךְ לָדַעַת, כִּי כְּמוֹ שֶׁהָאֱמוּנָה בְּהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא אֱמֶת לַאֲמִתָּה, וּדְבָרוֹ הַטּוֹב קַיָּם וְנִצְחִי לְעוֹלָם וָעֶד, כְּמוֹ־כֵן עִנְיַן הַתְּשׁוּבָה הוּא עִנְיַן נִצְחִי מְאֹד, וְצָרִיךְ לְהַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, כִּי הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ מְקַבֵּל שָׁבִים, וְאֵין הוּא פּוֹנֶה עֹרֶף מֵהֶם, וְאַתָּה נוֹתֵן יָד לַפּוֹשְׁעִים. וְהִנֵּה כַּאֲשֶׁר אָדָם חוֹטֵא, עִקַּר חֶטְאוֹ הוּא בִּפְגַם אֱמוּנָה, וְגַם אַחֲרֵי שֶׁחוֹטֵא נִפְגֶּמֶת אֱמוּנָתוֹ, כִּי 'הַפֶּשַׁע שֶׁל אָדָם מֵבִיא כְּפִירָה לְאָדָם', כְּמוֹ שֶׁאָמַר רַבֵּנוּ זַ"ל. וְנִמְצָא, שֶׁיֵּשׁ נִסָּיוֹן גָּדוֹל לְהַאֲמִין בְּהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ לְאַחַר הַחֵטְא, וְעִקָּר חִסָּרוֹן הָאֱמוּנָה הוּא בַּפְּרָט הַזֶּה, שֶׁחוֹשֵׁב שֶׁהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא אֵינוֹ אוֹהֵב אוֹתוֹ כְּבָר, וְהוּא שׂוֹנֵא אוֹתוֹ, חַס וְשָׁלוֹם, וְעַל־כֵּן גַּם הוּא מִתְרַחֵק מֵהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ וְרוֹצֶה לַעֲזֹב הַכֹּל וְכוּ'. וְזֶהוּ פְּגַם אֱמוּנָה מַמָּשׁ, כִּי אִם אַתָּה מַאֲמִין שֶׁיְּכוֹלִים לְקַלְקֵל תַּאֲמִין גַּם־כֵּן שֶׁיְּכוֹלִים לְתַקֵּן, וְזֶהוּ דָּבָר נָחוּץ מְאֹד הֵן בְּדַרְכֵי הַתְּשׁוּבָה וְהֵן בְּאוֹר הָאֱמוּנָה הַמֵּאִיר עַל הָאָדָם.

כָּל אָדָם עוֹבְרִים עָלָיו נִסְיוֹנוֹת קָשִׁים וּמָרִים, אַךְ אֵינוֹ יוֹדֵעַ אֵיךְ לְהִתְחַזֵּק, וְאִם יַאֲמִין בֶּאֱמֶת, בְּעֹמֶק לִבּוֹ, כִּי כָּל שִׁבְרוֹנוֹ מִן הַחֵטְא, שֶׁנִּכְשַׁל וְנִפְגַם וְהוּא נִשְׁבָּר לְגַמְרֵי, עָלָיו לָקַחַת אֶת כָּל שִׁבְרוֹן הַלֵּב הַזֶּה, וּלְהָפְכוֹ לְקִרְבַת אֱלֹקִים, שֶׁאֵינוֹ שָׁבוּר מֵחֲמַת שֶׁרוֹאֶה בְּעַצְמוֹ שֶׁאֵינוֹ צַדִּיק כָּזֶה כְּמוֹ שֶׁדִּמָּה בְּנַפְשׁוֹ, אֶלָּא עִקַּר שִׁבְרוֹנוֹ שֶׁהוּא רוֹצֶה לְהִתְקָרֵב אֵלָיו יִתְבָּרַךְ וְיֶשׁ לוֹ גַּעְגּוּעֵי אֱמֶת לְהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ וְכוּ', אֲזַי אִם חוֹשֵׁב כָּךְ, יִתְחַזֵּק לִהְיוֹת בְּשִׂמְחָה עֲצוּמָה, שֶׁהִיא שִׂמְחַת הַהִתְקָרְבוּת לְהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ, שֶׁאֵין עֲרֹךְ אֵלֶיהָ.

וְצָרִיךְ לַחְקֹק בְּדַעְתּוֹ, כִּי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא הוּא רַחֲמָן עָצוּם, וְאֵין רַחֲמָנוּת גְּדוֹלָה מִן הָרַחְמָנוּת שֶׁל הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ, שֶׁהוּא רוֹצֶה בִּתְשׁוּבָה, וּכְשֵׁם שֶׁהָאָדָם הָיָה חוֹלֵם וְשׁוֹאֵף – 'הַלְוַאי שֶׁהָיוּ מְקַבְּלִים אוֹתִי בִּתְשׁוּבָה, וְהַלְוַאי וְלֹא הָיִיתִי חוֹטֵא כְּלָל, וְהָיִיתִי מַמָּשׁ נָקִי, כְּמוֹ טָלֶה קָטָן שֶׁלֹּא חָטָא וַדַּאי'... כְּמוֹ כֵן מַמָּשׁ הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ מִשְׁתּוֹקֵק אַחֲרָיו, וְהוּא רוֹצֶה בִּתְשׁוּבָה, וְהַמִּלִּים הַלָּלוּ: 'רוֹצֶה בִּתְשׁוּבָה', צְרִיכִים לְהַדְהֵד בְּמוֹחוֹ מַמָּשׁ, כִּי הוּא עִקַּר אֱמוּנָה מַמָּשׁ.

וְעָלָיו לוֹמַר כַּמָּה פְּעָמִים בַּיּוֹם: 'אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, שֶׁיֵּשׁ לִי תִּקְוָה וְלֹא אוֹבַד, חַס וְשָׁלוֹם, וְאַף־עַל־פִּי שֶׁנָּפַלְתִּי הַרְבֵּה מְאֹד, עִם כָּל זֶה רַבִּים רַחֲמָיו יִתְבָּרַךְ, שֶׁאֲנִי אוּכַל לְהִתְעוֹדֵד וְלָקוּם מִנְּפִילָתִי'; וְיָשִׁיר זאת בְּשִׁירוֹת שֶׁל גַּעְגּוּעִים לְהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ, כִּי בֶּאֱמֶת רַבִּים רַחֲמָיו, וְאֵין זֶה חִזּוּק גְּרֵידָא, שֶׁרוֹצִים שֶׁהָאָדָם לֹא יִפֹּל עוֹד, אֶלָּא זֹאת הָאֱמֶת לַאֲמִתָּה, שֶׁאָדָם יְחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ בְּכָל מַה שֶּׁאֶפְשָׁר, הָעִקָּר שֶׁלֹּא יִפֹּל בְּדַעְתּוֹ כְּלָל, וְאַף שֶׁלִּבּוֹ נִשְׁבַּר מְאֹד מְאֹד, שֶׁהִנֵּה כְּבָר חָשַׁב שֶׁיִּהְיֶה אִישׁ כָּשֵׁר כָּל יָמָיו, וּפָגַם בִּפְגָמִים נוֹרָאִים, שֶׁהוּא לֹא יָכוֹל לִסְלֹחַ לְעַצְמוֹ עַל זֶה. צָרִיךְ לָדַעַת, שֶׁהַשֶּׁבֶר הַמֻּגְזָם עַל זֶה, שֶׁאֵינוֹ עַל צַד הִתְקָרְבוּת לְהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ – בָּא מִצַּד הַיֵּצֶר־הָרָע, שֶׁאֵינוֹ רוֹצֶה שֶׁהוּא יִהְיֶה קָרוֹב וְסָמוּךְ אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, וְלָכֵן הוּא נִשְׁבַּר עוֹד וְעוֹד, עַד שֶׁמַּפִּילוֹ לְעַצְבוּת וּמָרָה־שְׁחוֹרָה, וּבָזֶה תּוֹפֵס אוֹתוֹ בַּשָּׂק שֶׁלּוֹ, וְעִקַּר שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה בּוֹ יִתְבָּרַךְ, שֶׁמֵּרֹב שֶׁמַּרְגִּישׁ אֶת אֲמִתַּת מְצִיאוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, אֵינוֹ יָכוֹל לִהְיוֹת עָצֵב כְּלָל, כִּי (דִּבְרֵי־הַיָּמִים־א טז, כז): "עֹז וְחֶדְוָה בִּמְקֹמוֹ", וְזֶהוּ סִימָן עַל הַשְׁרָאַת הַשְּׁכִינָה – אִם אָדָם שָׂמֵחַ בֶּאֱמֶת בְּכָל לִבּוֹ וְנַפְשׁוֹ שֶׁהִנֵּה ה' נִצָּב עָלָיו, וְהוּא אִתּוֹ, עִמּוֹ וְאֶצְלוֹ.

הַדִּבּוּר הַנִּפְלָא הַזֶּה: 'אִם אַתָּה מַאֲמִין שֶׁיְּכוֹלִים לְקַלְקֵל – תַּאֲמִין גַּם כֵּן שֶׁיְּכוֹלִים לְתַקֵּן'. הוּא דִּבּוּר נוֹרָא וְאָיוֹם עַד מְאֹד. כִּי כְּמוֹ שֶׁאָדָם מַאֲמִין שֶׁכָּל עֲבֵרָה שֶׁעוֹשֶׂה מְקַלְקֶלֶת הַרְבֵּה בְּרוּם גָּבְהֵי מְרוֹמִים, רַחֲמָנָא לִצְלָן, מַה שֶּׁאֵין הַפֶּה יָכוֹל לְדַבֵּר וְלַלֵּב לַחֲשֹׁב, שֶׁמֵּחֲמַת זֶה, צָרִיךְ לִבְרֹחַ בִּבְרִיחָה מְהִירָה מְאֹד מִכָּל סְרַךְ חֵטְא, עָוֹן וַעֲבֵרָה, מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם. כְּמוֹ־כֵן מַמָּשׁ, צָרִיךְ לְהַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה וַאֲמִתִּית, שֶׁאֶפְשָׁר לְתַקֵּן הַכֹּל, וְאֵין לְךָ דָּבָר הָעוֹמֵד בִּפְנֵי הַתְּשׁוּבָה, וְכָל אָדָם יָכוֹל לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה, אַף אִם הִרְבָּה לִפְשֹׁעַ, וְאֵין הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מוֹנֵעַ מֵאַף אֶחָד אֶת הַתְּשׁוּבָה, אִם רַק יִרְצֶה, וְאָז מִתְקַשֵּׁר אֶל רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ, שֶׁעָלָיו נֶאֱמַר 'הָרוֹצֶה בִּתְשׁוּבָה'... וְאִם אֵינוֹ מַאֲמִין מַסְפִּיק בְּעִנְיַן הַתְּשׁוּבָה, הֲרֵי שֶׁחָסֵר לוֹ הָאֱמוּנָה גַּם בְּעִנְיַן הַקִּלְקוּל. וְאוּלַי זֶה הַגְּרָם וְהַסִּבָּה שֶׁל הָעֲבֵרוֹת, שֶׁאֵין מַאֲמִינִים בֶּאֱמֶת בַּלֵּב, שֶׁכָּל דָּבָר שֶׁאָנוּ עוֹשִׂים – פּוֹעֵל הַרְבֵּה בָּעוֹלָמוֹת הָעֶלְיוֹנִים לְטָב וּלְמוּטָב, מַה שֶּׁאֵין אָנוּ יְכוֹלִים לְהַעֲלוֹת עַל דַּעְתָּם.

עַל־כֵּן צָרִיךְ לְהִתְחַזֵּק מְאֹד מְאֹד, לַחֲזֹר לְעַצְמוֹ הַרְבֵּה פְּעָמִים, עַד אֵין שִׁעוּר וְעֵרֶךְ, שֶׁיֵּשׁ תִּקְוָה לְכָל אֶחָד וְאֶחָד בָּעוֹלָם, וְכָל זְמַן שֶׁהַנֵּר דּוֹלֵק – אֶפְשָׁר לְתַקֵּן, וְכָל זְמַן שֶׁיְּהוּדִי חַי בָּעוֹלָם – עָלָיו לָדַעַת שֶׁרַבִּים רַחֲמָיו יִתְבָּרַךְ עָלָיו, וְלֹא פּוֹסְקִים אַף רֶגַע אֶחָד, אַף בְּשָׁעָה שֶׁנּוֹפֵל מְאֹד מְאֹד, בְּכָל זֹאת רַבִּים רַחֲמָיו הָעֲצוּמִים, וְחוֹשֵׁב מַחֲשָׁבוֹת עָלָיו לְבִלְתִּי יִדַּח מִמֶּנּוּ נִדָּח, שֶׁלֹּא יִהְיֶה, חַס וְשָׁלוֹם, אֵיזֶה נִיצוֹץ אֱלוֹקִי שֶׁבּוֹ, וַאֲפִלּוּ שֶׁמְּכֻסֶּה בְּאֶלֶף כִּסּוּיִים, שֶׁיִּהְיֶה נֶאֱבַד לְגַמְרֵי. וְאִם הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ אֵינוֹ רוֹצֶה שֶׁנֵּאָבֵד – הֲרֵי שֶׁבֶּאֱמֶת לֹא נֵאָבֵד לְעוֹלָמִים, כִּי (יְשַׁעְיָהוּ מ, ח): "דְבַר אֱלֹקֵינוּ יָקוּם לְעוֹלָם", וְאָסוּר לְהִתְיָאֵשׁ כְּלָל, בְּשׁוּם פָּנִים שֶׁבָּעוֹלָם.

וְעִקָּר הַתִּקּוּן שֶׁל כָּל הָעִנְיָנִים הַבִּלְתִּי־רְצוּיִים – תָּלוּי בְּדָבָר זֶה גּוּפָא, שֶׁמַּעֲלֶה הַכֹּל לְהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ, וּמַסְכִּים לָתֵת לְהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ לְתַקֵּן אוֹתוֹ, כִּבְיָכוֹל, בְּכָךְ שֶׁנִּמְשַׁךְ אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, אֲפִלּוּ בְּמָקוֹם שֶׁהוּא, שֶׁזֶּה מְעוֹרֵר רַחֲמִים יְתֵרִים בַּשָּׁמַיִם, וְכָל הַפָּמַלְיָא שֶׁל מַעְלָה מִתְפָּאֲרִים בְּאָדָם כָּזֶה, שֶׁנִּמְצָא בְּמָקוֹם נָמוּךְ כָּזֶה, וְהוּא שָׁבוּר וּמְשֻׁבָּר לְגַמְרֵי, וּבְכָל זֹאת, מִתְגַּבֵּר בְּכָל עֹז וְתַעֲצוּמוֹת לְהִתְקַשֵּׁר וּלְהִכָּלֵל בִּמְקוֹר הַשִּׂמְחָה, בְּאוֹר חִיּוּתוֹ יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ, הַמֵּאִיר לָאָרֶץ וְלַדָּרִים עָלֶיהָ בְּרַחֲמִים, אַשְׁרֵי מִי שֶׁחוֹקֵק בְּדַעְתּוֹ אֱמוּנָה זוֹ, אַשְׁרֵי לוֹ וְאַשְׁרֵי חֶלְקוֹ.​
 

משתמשים שצופים באשכול הזה

חזור
חלק עליון