שיעורי אמונה (1 צופה)

הייליג · 3 מאי 2025

הָאֱמוּנָה בְּרַחֲמֵי הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ

צָרִיךְ לָדַעַת, כִּי כְּמוֹ שֶׁהָאֱמוּנָה בְּהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא אֱמֶת לַאֲמִתָּה, וּדְבָרוֹ הַטּוֹב קַיָּם וְנִצְחִי לְעוֹלָם וָעֶד, כְּמוֹ־כֵן עִנְיַן הַתְּשׁוּבָה הוּא עִנְיַן נִצְחִי מְאֹד, וְצָרִיךְ לְהַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, כִּי הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ מְקַבֵּל שָׁבִים, וְאֵין הוּא פּוֹנֶה עֹרֶף מֵהֶם, וְאַתָּה נוֹתֵן יָד לַפּוֹשְׁעִים. וְהִנֵּה כַּאֲשֶׁר אָדָם חוֹטֵא, עִקַּר חֶטְאוֹ הוּא בִּפְגַם אֱמוּנָה, וְגַם אַחֲרֵי שֶׁחוֹטֵא נִפְגֶּמֶת אֱמוּנָתוֹ, כִּי 'הַפֶּשַׁע שֶׁל אָדָם מֵבִיא כְּפִירָה לְאָדָם', כְּמוֹ שֶׁאָמַר רַבֵּנוּ זַ"ל. וְנִמְצָא, שֶׁיֵּשׁ נִסָּיוֹן גָּדוֹל לְהַאֲמִין בְּהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ לְאַחַר הַחֵטְא, וְעִקָּר חִסָּרוֹן הָאֱמוּנָה הוּא בַּפְּרָט הַזֶּה, שֶׁחוֹשֵׁב שֶׁהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא אֵינוֹ אוֹהֵב אוֹתוֹ כְּבָר, וְהוּא שׂוֹנֵא אוֹתוֹ, חַס וְשָׁלוֹם, וְעַל־כֵּן גַּם הוּא מִתְרַחֵק מֵהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ וְרוֹצֶה לַעֲזֹב הַכֹּל וְכוּ'. וְזֶהוּ פְּגַם אֱמוּנָה מַמָּשׁ, כִּי אִם אַתָּה מַאֲמִין שֶׁיְּכוֹלִים לְקַלְקֵל תַּאֲמִין גַּם־כֵּן שֶׁיְּכוֹלִים לְתַקֵּן, וְזֶהוּ דָּבָר נָחוּץ מְאֹד הֵן בְּדַרְכֵי הַתְּשׁוּבָה וְהֵן בְּאוֹר הָאֱמוּנָה הַמֵּאִיר עַל הָאָדָם.

כָּל אָדָם עוֹבְרִים עָלָיו נִסְיוֹנוֹת קָשִׁים וּמָרִים, אַךְ אֵינוֹ יוֹדֵעַ אֵיךְ לְהִתְחַזֵּק, וְאִם יַאֲמִין בֶּאֱמֶת, בְּעֹמֶק לִבּוֹ, כִּי כָּל שִׁבְרוֹנוֹ מִן הַחֵטְא, שֶׁנִּכְשַׁל וְנִפְגַם וְהוּא נִשְׁבָּר לְגַמְרֵי, עָלָיו לָקַחַת אֶת כָּל שִׁבְרוֹן הַלֵּב הַזֶּה, וּלְהָפְכוֹ לְקִרְבַת אֱלֹקִים, שֶׁאֵינוֹ שָׁבוּר מֵחֲמַת שֶׁרוֹאֶה בְּעַצְמוֹ שֶׁאֵינוֹ צַדִּיק כָּזֶה כְּמוֹ שֶׁדִּמָּה בְּנַפְשׁוֹ, אֶלָּא עִקַּר שִׁבְרוֹנוֹ שֶׁהוּא רוֹצֶה לְהִתְקָרֵב אֵלָיו יִתְבָּרַךְ וְיֶשׁ לוֹ גַּעְגּוּעֵי אֱמֶת לְהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ וְכוּ', אֲזַי אִם חוֹשֵׁב כָּךְ, יִתְחַזֵּק לִהְיוֹת בְּשִׂמְחָה עֲצוּמָה, שֶׁהִיא שִׂמְחַת הַהִתְקָרְבוּת לְהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ, שֶׁאֵין עֲרֹךְ אֵלֶיהָ.

וְצָרִיךְ לַחְקֹק בְּדַעְתּוֹ, כִּי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא הוּא רַחֲמָן עָצוּם, וְאֵין רַחֲמָנוּת גְּדוֹלָה מִן הָרַחְמָנוּת שֶׁל הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ, שֶׁהוּא רוֹצֶה בִּתְשׁוּבָה, וּכְשֵׁם שֶׁהָאָדָם הָיָה חוֹלֵם וְשׁוֹאֵף – 'הַלְוַאי שֶׁהָיוּ מְקַבְּלִים אוֹתִי בִּתְשׁוּבָה, וְהַלְוַאי וְלֹא הָיִיתִי חוֹטֵא כְּלָל, וְהָיִיתִי מַמָּשׁ נָקִי, כְּמוֹ טָלֶה קָטָן שֶׁלֹּא חָטָא וַדַּאי'... כְּמוֹ כֵן מַמָּשׁ הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ מִשְׁתּוֹקֵק אַחֲרָיו, וְהוּא רוֹצֶה בִּתְשׁוּבָה, וְהַמִּלִּים הַלָּלוּ: 'רוֹצֶה בִּתְשׁוּבָה', צְרִיכִים לְהַדְהֵד בְּמוֹחוֹ מַמָּשׁ, כִּי הוּא עִקַּר אֱמוּנָה מַמָּשׁ.

וְעָלָיו לוֹמַר כַּמָּה פְּעָמִים בַּיּוֹם: 'אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, שֶׁיֵּשׁ לִי תִּקְוָה וְלֹא אוֹבַד, חַס וְשָׁלוֹם, וְאַף־עַל־פִּי שֶׁנָּפַלְתִּי הַרְבֵּה מְאֹד, עִם כָּל זֶה רַבִּים רַחֲמָיו יִתְבָּרַךְ, שֶׁאֲנִי אוּכַל לְהִתְעוֹדֵד וְלָקוּם מִנְּפִילָתִי'; וְיָשִׁיר זאת בְּשִׁירוֹת שֶׁל גַּעְגּוּעִים לְהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ, כִּי בֶּאֱמֶת רַבִּים רַחֲמָיו, וְאֵין זֶה חִזּוּק גְּרֵידָא, שֶׁרוֹצִים שֶׁהָאָדָם לֹא יִפֹּל עוֹד, אֶלָּא זֹאת הָאֱמֶת לַאֲמִתָּה, שֶׁאָדָם יְחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ בְּכָל מַה שֶּׁאֶפְשָׁר, הָעִקָּר שֶׁלֹּא יִפֹּל בְּדַעְתּוֹ כְּלָל, וְאַף שֶׁלִּבּוֹ נִשְׁבַּר מְאֹד מְאֹד, שֶׁהִנֵּה כְּבָר חָשַׁב שֶׁיִּהְיֶה אִישׁ כָּשֵׁר כָּל יָמָיו, וּפָגַם בִּפְגָמִים נוֹרָאִים, שֶׁהוּא לֹא יָכוֹל לִסְלֹחַ לְעַצְמוֹ עַל זֶה. צָרִיךְ לָדַעַת, שֶׁהַשֶּׁבֶר הַמֻּגְזָם עַל זֶה, שֶׁאֵינוֹ עַל צַד הִתְקָרְבוּת לְהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ – בָּא מִצַּד הַיֵּצֶר־הָרָע, שֶׁאֵינוֹ רוֹצֶה שֶׁהוּא יִהְיֶה קָרוֹב וְסָמוּךְ אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, וְלָכֵן הוּא נִשְׁבַּר עוֹד וְעוֹד, עַד שֶׁמַּפִּילוֹ לְעַצְבוּת וּמָרָה־שְׁחוֹרָה, וּבָזֶה תּוֹפֵס אוֹתוֹ בַּשָּׂק שֶׁלּוֹ, וְעִקַּר שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה בּוֹ יִתְבָּרַךְ, שֶׁמֵּרֹב שֶׁמַּרְגִּישׁ אֶת אֲמִתַּת מְצִיאוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, אֵינוֹ יָכוֹל לִהְיוֹת עָצֵב כְּלָל, כִּי (דִּבְרֵי־הַיָּמִים־א טז, כז): "עֹז וְחֶדְוָה בִּמְקֹמוֹ", וְזֶהוּ סִימָן עַל הַשְׁרָאַת הַשְּׁכִינָה – אִם אָדָם שָׂמֵחַ בֶּאֱמֶת בְּכָל לִבּוֹ וְנַפְשׁוֹ שֶׁהִנֵּה ה' נִצָּב עָלָיו, וְהוּא אִתּוֹ, עִמּוֹ וְאֶצְלוֹ.

הַדִּבּוּר הַנִּפְלָא הַזֶּה: 'אִם אַתָּה מַאֲמִין שֶׁיְּכוֹלִים לְקַלְקֵל – תַּאֲמִין גַּם כֵּן שֶׁיְּכוֹלִים לְתַקֵּן'. הוּא דִּבּוּר נוֹרָא וְאָיוֹם עַד מְאֹד. כִּי כְּמוֹ שֶׁאָדָם מַאֲמִין שֶׁכָּל עֲבֵרָה שֶׁעוֹשֶׂה מְקַלְקֶלֶת הַרְבֵּה בְּרוּם גָּבְהֵי מְרוֹמִים, רַחֲמָנָא לִצְלָן, מַה שֶּׁאֵין הַפֶּה יָכוֹל לְדַבֵּר וְלַלֵּב לַחֲשֹׁב, שֶׁמֵּחֲמַת זֶה, צָרִיךְ לִבְרֹחַ בִּבְרִיחָה מְהִירָה מְאֹד מִכָּל סְרַךְ חֵטְא, עָוֹן וַעֲבֵרָה, מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם. כְּמוֹ־כֵן מַמָּשׁ, צָרִיךְ לְהַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה וַאֲמִתִּית, שֶׁאֶפְשָׁר לְתַקֵּן הַכֹּל, וְאֵין לְךָ דָּבָר הָעוֹמֵד בִּפְנֵי הַתְּשׁוּבָה, וְכָל אָדָם יָכוֹל לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה, אַף אִם הִרְבָּה לִפְשֹׁעַ, וְאֵין הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מוֹנֵעַ מֵאַף אֶחָד אֶת הַתְּשׁוּבָה, אִם רַק יִרְצֶה, וְאָז מִתְקַשֵּׁר אֶל רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ, שֶׁעָלָיו נֶאֱמַר 'הָרוֹצֶה בִּתְשׁוּבָה'... וְאִם אֵינוֹ מַאֲמִין מַסְפִּיק בְּעִנְיַן הַתְּשׁוּבָה, הֲרֵי שֶׁחָסֵר לוֹ הָאֱמוּנָה גַּם בְּעִנְיַן הַקִּלְקוּל. וְאוּלַי זֶה הַגְּרָם וְהַסִּבָּה שֶׁל הָעֲבֵרוֹת, שֶׁאֵין מַאֲמִינִים בֶּאֱמֶת בַּלֵּב, שֶׁכָּל דָּבָר שֶׁאָנוּ עוֹשִׂים – פּוֹעֵל הַרְבֵּה בָּעוֹלָמוֹת הָעֶלְיוֹנִים לְטָב וּלְמוּטָב, מַה שֶּׁאֵין אָנוּ יְכוֹלִים לְהַעֲלוֹת עַל דַּעְתָּם.

עַל־כֵּן צָרִיךְ לְהִתְחַזֵּק מְאֹד מְאֹד, לַחֲזֹר לְעַצְמוֹ הַרְבֵּה פְּעָמִים, עַד אֵין שִׁעוּר וְעֵרֶךְ, שֶׁיֵּשׁ תִּקְוָה לְכָל אֶחָד וְאֶחָד בָּעוֹלָם, וְכָל זְמַן שֶׁהַנֵּר דּוֹלֵק – אֶפְשָׁר לְתַקֵּן, וְכָל זְמַן שֶׁיְּהוּדִי חַי בָּעוֹלָם – עָלָיו לָדַעַת שֶׁרַבִּים רַחֲמָיו יִתְבָּרַךְ עָלָיו, וְלֹא פּוֹסְקִים אַף רֶגַע אֶחָד, אַף בְּשָׁעָה שֶׁנּוֹפֵל מְאֹד מְאֹד, בְּכָל זֹאת רַבִּים רַחֲמָיו הָעֲצוּמִים, וְחוֹשֵׁב מַחֲשָׁבוֹת עָלָיו לְבִלְתִּי יִדַּח מִמֶּנּוּ נִדָּח, שֶׁלֹּא יִהְיֶה, חַס וְשָׁלוֹם, אֵיזֶה נִיצוֹץ אֱלוֹקִי שֶׁבּוֹ, וַאֲפִלּוּ שֶׁמְּכֻסֶּה בְּאֶלֶף כִּסּוּיִים, שֶׁיִּהְיֶה נֶאֱבַד לְגַמְרֵי. וְאִם הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ אֵינוֹ רוֹצֶה שֶׁנֵּאָבֵד – הֲרֵי שֶׁבֶּאֱמֶת לֹא נֵאָבֵד לְעוֹלָמִים, כִּי (יְשַׁעְיָהוּ מ, ח): "דְבַר אֱלֹקֵינוּ יָקוּם לְעוֹלָם", וְאָסוּר לְהִתְיָאֵשׁ כְּלָל, בְּשׁוּם פָּנִים שֶׁבָּעוֹלָם.

וְעִקָּר הַתִּקּוּן שֶׁל כָּל הָעִנְיָנִים הַבִּלְתִּי־רְצוּיִים – תָּלוּי בְּדָבָר זֶה גּוּפָא, שֶׁמַּעֲלֶה הַכֹּל לְהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ, וּמַסְכִּים לָתֵת לְהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ לְתַקֵּן אוֹתוֹ, כִּבְיָכוֹל, בְּכָךְ שֶׁנִּמְשַׁךְ אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, אֲפִלּוּ בְּמָקוֹם שֶׁהוּא, שֶׁזֶּה מְעוֹרֵר רַחֲמִים יְתֵרִים בַּשָּׁמַיִם, וְכָל הַפָּמַלְיָא שֶׁל מַעְלָה מִתְפָּאֲרִים בְּאָדָם כָּזֶה, שֶׁנִּמְצָא בְּמָקוֹם נָמוּךְ כָּזֶה, וְהוּא שָׁבוּר וּמְשֻׁבָּר לְגַמְרֵי, וּבְכָל זֹאת, מִתְגַּבֵּר בְּכָל עֹז וְתַעֲצוּמוֹת לְהִתְקַשֵּׁר וּלְהִכָּלֵל בִּמְקוֹר הַשִּׂמְחָה, בְּאוֹר חִיּוּתוֹ יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ, הַמֵּאִיר לָאָרֶץ וְלַדָּרִים עָלֶיהָ בְּרַחֲמִים, אַשְׁרֵי מִי שֶׁחוֹקֵק בְּדַעְתּוֹ אֱמוּנָה זוֹ, אַשְׁרֵי לוֹ וְאַשְׁרֵי חֶלְקוֹ.

הייליג · 5 מאי 2025

מַה יַּעֲשֶׂה אָדָם וְיִחְיֶה?!

מַה יַּעֲשֶׂה אָדָם וְיִחְיֶה? – יַחֲזִיק בֶּאֱמוּנָה יְתֵרָה! אֵיךְ אֶפְשָׁר לְהַחְזִיר לָאוֹר אֶת כָּל הַיָּמִים שֶׁעוֹבְרִים בַּחֹשֶׁךְ – לְהַחֲזִירָם אֶל הַקְּדֻשָּׁה? ה' אֱלֹקִים אֱמֶת, מְקַבֵּל כָּל בְּרִיָּה, וּפוֹשֵׁט יָדוֹ לְקַבֵּל שָׁבִים. וְעִקַּר הַתְּשׁוּבָה הִיא אֱמוּנָה שְׁלֵמָה בַּה', לָדַעַת, מֵעַכְשָׁו וָהָלְאָה, שֶׁאֵין שׁוּם מְצִיאוּת מִבִּלְעָדָיו יִתְבָּרַךְ כְּלָל, וְכָל מַה שֶּׁיֵּשׁ בָּעוֹלָם הוּא רַק מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ, וְגַם הַמָּקוֹם הַנָּמוּךְ שֶׁהָיָה צָרִיךְ לִהְיוֹת בּוֹ – הוּא מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ, אֶלָּא שֶׁהוּא צָרִיךְ לְתַקֵּן אוֹתוֹ, וְזוֹ עֲבוֹדָתוֹ עַתָּה – לְתַקֵּן אֶת כָּל הַמְּקוֹמוֹת שֶׁהָיָה בָּהֶם, וּלְהַמְשִׁיךְ עַל עַצְמוֹ אוֹר אֱמוּנָתוֹ יִתְבָּרַךְ.

עוֹלָם הַתִּקּוּן הַזֶּה, קַיָּם בְּנִבְכֵי נַפְשׁוֹ, עָלָיו רַק לְהָצִיץ פְּנִימָה אֶל עֹמֶק נַפְשׁוֹ, לִרְאוֹת שָׁם אֶת נְתִיבוֹת הַתִּקּוּן, אֶת הַיְּכוֹלוֹת שֶׁטָּבַע בּוֹ הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ לִהְיוֹת טוֹב לְגַמְרֵי, לִהְיוֹת מְתֻקָּן בְּתַכְלִית הַתִּקּוּן. כִּי פְּעָמִים רַבּוֹת, מֵרֹב מַה שֶּׁעוֹבֵר עַל הָאָדָם בְּגוּף וּבְנֶפֶשׁ, וְהוּא מִסְתַּכֵּל עַל עַצְמוֹ, וְרוֹאֶה אֵיךְ שֶׁהַיְרִידוֹת שֶׁלּוֹ הֵן גְּדוֹלוֹת וַעֲמֻקּוֹת מְאֹד – נִשְׁבַּר לִבּוֹ בְּקִרְבּוֹ, וְהוּא כִּמְעַט בָּטוּחַ שֶׁאֵין לוֹ תִּקּוּן יוֹתֵר, וּכְבָר דִּבַּרְנוּ מִזֶּה, בַּשִּׁעוּר הַקֹּדֶם, שֶׁזֶּה בְּעַצְמוֹ מִעוּט אֱמוּנָה בְּהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ. וְכָעֵת אָנוּ מְדַבְּרִים, שֶׁעָלָיו לְהַאֲמִין גַּם, שֶׁיֶּשׁ לוֹ אֶת הַדֶּרֶךְ אֵיךְ לְתַקֵּן אֶת הַכֹּל, כִּי לֹא יַעֲזֹב ה' אֶת חֲסִידָיו וְאֶת הַמְיַחֲלִים לְחַסְדּוֹ, וְאֵין הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא בָּא בִּטְרוּנְיָא עִם בְּרִיּוֹתָיו (עֲבוֹדָה־זָרָה ג.), וְעוֹד לִפְנֵי שֶׁבָּרָא אָדָם וְעוֹנְשׁוֹ, בָּרָא אֶת הַתְּשׁוּבָה, כַּיָּדוּעַ מִדִּבְרֵי חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים בְּמִדְרָשָׁם הַטּוֹב.

עִנְיַן הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה הוּא בְּסוֹד (אֶסְתֵּר ב, ז): "וַיְהִי אֹמֵן אֶת הֲדַסָּה", הַיְנוּ כְּמוֹ אוֹמֶנֶת הַמְּגַדֶּלֶת אֶת הַיֶּלֶד, עַד שֶׁהִיא רוֹאָה שֶׁהוּא מִתְגַּדֵּל, יוֹתֵר וְיוֹתֵר, וְהוּא יָכוֹל לַעֲמֹד עַל רַגְלָיו וְלִהְיוֹת אִישׁ בֵּין הָאִישִׁים וְכוּ', וְעַד אָז הִיא סוֹבֶלֶת עֻלּוֹ, וְעוֹבֵר עָלֶיהָ מַה שֶּׁעוֹבֵר מִמֶּנּוּ, שֶׁמִּתְעַקֵּשׁ כְּנֶגְדָּהּ, וְעוֹשֶׂה כָּל הָרָעוֹת וְכוּ', אֲבָל הִיא מְחַזֶּקֶת אוֹתוֹ וּמְגַדֶּלֶת אֶת הַתִּינוֹק עַד שֶׁגָּדֵל. כְּמוֹ־כֵן הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, בְּשָׁעָה שֶׁאָדָם חוֹטֵא הִיא מַמְתֶּנֶת לוֹ, וְלֹא יַחְפֹּץ בְּמוֹת הַמֵּת כִּי אִם בְּשׁוּבוֹ מִדַּרְכּוֹ וְחָיָה, וְעַד יוֹם מוֹתוֹ תְּחַכֶּה לוֹ לִתְשׁוּבָה, אִם יָשׁוּב – מִיָּד תְּקַבְּלוֹ. וְזֶה סוֹד שֶׁהָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה מְגַדֶּלֶת אֶת הָאָדָם, וְאִם בְּכָל פַּעַם שֶׁנּוֹפֵל – חוֹזֵר אֶל הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ שׁוּב וְשׁוּב, הֲרֵי שֶׁהוּא בְּסוֹד הָאוֹמֶנֶת, שֶׁמְּגַדֶּלֶת אוֹתוֹ בְּכָל פַּעַם, וְאַדְרַבָּה, מִכָּל נְפִילָה וּנְפִילָה מוֹסֶפֶת לוֹ כֹּחַ, כִּי מְבִינָה לָמָּה נָפַל וְאֵיךְ נָפַל, וְעוֹשָׂה הַכֹּל שֶׁלֹּא יִפֹּל עוֹד.

כְּשֶׁאָדָם מִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה מְאֹד, וּמֵבִין שֶׁכָּל הַנְּפִילוֹת שֶׁלּוֹ הֵן מֵחֲמַת שֶׁהוּא רָחוֹק מִן הָאֱמוּנָה, וְלֹא חוֹשֵׁב מַסְפִּיק מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ, בְּכָל יוֹם, בְּכָל שָׁעָה וּבְכָל רֶגַע, הֲרֵי שֶׁמִּתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה, לָדַעַת, שֶׁמֵּהַיּוֹם וָהָלְאָה, כָּל מַעֲיָנָיו יִהְיוּ נְתוּנִים עַל אֱמוּנָה פְּשׁוּטָה בּוֹ יִתְבָּרַךְ, אֱמוּנָה מַתְמֶדֶת שֶׁאֵינָהּ פּוֹסֶקֶת אַף רֶגַע, לֹא אֱמוּנָה שֶׁל חֲקִירוֹת וּבִלְבּוּלִים, אֶלָּא אֱמוּנָה שֶׁל רְאִיַּת נְכוֹחָה אֶת פְּנֵי ה', וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (אֵיכָה ב, יט): "שִׁפְכִי כַמַּיִם לִבֵּךְ נֹכַח פְּנֵי אֲדֹנָי"; "נֹכַח פְּנֵי אֲדֹנָי" - הוּא נֹכַח הַמְּצִיאוּת הָאֱלוֹקִית הַנִּמְצֵאת בָּעוֹלָם הַזֶּה, כִּי אַדְנוּת הִיא לָשׁוֹן שֶׁל מְצִיאוּת הַשֵּׁם בָּעוֹלָם, וְהַהַרְגָּשָׁה שֶׁל הַבְּרוּאִים בְּנוֹכְחוּת זוֹ בְּאֹפֶן מִתָּמִיד וְשַׁקְדָנִי, שֶׁאָז אֶפְשָׁר מַמָּשׁ לְהַרְגִּישׁ אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ וְלִשְׁפֹּךְ כַּמַּיִם אֶת הַלֵּב, בְּאֹפֶן נוֹרָא וְנִפְלָא עַד מְאֹד.

וְצָרִיךְ לָדַעַת, שֶּׁעֶצֶם הַתְּהִיָה אִם הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ עֲדַיִן אוֹהֵב אוֹתִי בֶּאֱמֶת, כְּמוֹ שֶׁאֲנִי, הִיא מֵעוֹלָם הַחֲקִירוֹת, כִּי יֶלֶד קָטָן אֵינוֹ חוֹשֵׁב הַרְבֵּה מוּל אָבִיו, כִּי הוּא בָּטוּחַ בְּאַהֲבָתוֹ וּבְדַאֲגָתוֹ, וְיֵשׁ לוֹ עַל מַה לִּסְמֹךְ, כִּי רוֹאֶה שֶׁבְּכָל עֵת אָבִיו עָסוּק בְּדַאֲגָתוֹ אֵלָיו, וְרוֹצֶה רַק אֶת הַטּוֹב שֶׁלּוֹ, כְּמוֹ כֵן בַּחַיִּים הָרוּחָנִיִּים, כַּאֲשֶׁר אָדָם יָשִׂים אֶל לִבּוֹ בֶּאֱמֶת, אֵיךְ שֶׁבְּכָל רֶגַע הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ מְחַיֶּה אוֹתוֹ, וּמַפְרִיחַ לוֹ חַיִּים, צָרִיךְ שֶׁיָּשִׂים אֶל לִבּוֹ, שֶׁלוּ חָפֵץ ה' לַהֲמִיתוֹ - לֹא הָיָה מֵבִיא עָלָיו אֶת כָּל הָאוֹר הַזֶּה, אֶת כָּל הַחַיִּים הָאֵלּוּ, וְזֶה בְּעַצְמוֹ צָרִיךְ שֶׁיְּקָרֵב אוֹתוֹ אֶל הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ. הַיְנוּ שֶׁהַחַיִּים בְּעַצְמָם, בְּמוּדָעוּת פְּנִימִית, שֶׁהֵם אֱלֹקוּת – אֲמוּרִים לְסַיֵּעַ בְּדַעְתּוֹ לְקִרְבַת אֱלֹקִים לוֹ טוֹב, וְלִחְיוֹת חַיֵּי דְּבֵקוּת אֲמִתִּיִּים בּוֹ יִתְבָּרַךְ.

כֵּיוָן שֶׁאָמַרְנוּ, שֶׁעִקַּר הַתְּשׁוּבָה הוּא אֱמוּנָה. עַל־כֵּן צָרִיךְ הָאָדָם לָשׁוּב הַרְבֵּה עַל הַפְּגָם שֶׁפָּגַם בֶּאֱמוּנָה, הַיְנוּ שֶׁיָּבוֹא אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, וִיבַקֵּשׁ רַחֲמִים וְתַחֲנוּנִים, שֶׁיִּזְכֶּה לְהִתְחָרֵט בֶּאֱמֶת עַל הֶעָבָר, עַל הַדִּבּוּרִים שֶׁדִּבֵּר שֶׁלֹּא בֶּאֱמוּנָה, עַל הַמַּעֲשִׂים שֶׁעָשָׂה שֶׁלֹּא בֶּאֱמוּנָה, וְעַל כִּוּוּן חַיָּיו שֶׁהָיָה עַד עַתָּה שֶׁלֹּא בֶּאֱמוּנָה, וְשֶׁיִּתֵּן לוֹ הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ כֹּחַ שֶׁמִּכָּאן וָהָלְאָה יִחְיֶה חַיֵּי אֱמוּנָה אֲמִתִּיִּים, וְיִתְוַדֶּה עַל כָּל מַה שֶּׁהָיָה וִיקַבֵּל עַל עַצְמוֹ, שֶׁמֵּהַיּוֹם וָהָלְאָה יִזְכֹּר אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ תָּמִיד, וְדָבָר זֶה צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת כְּמוֹ כָּל הִלְכוֹת הַתְּשׁוּבָה עַל כָּל חֵטְא וְחֵטְא. כִּי הָעוֹלָם חוֹשְׁבִים, שֶׁאֱמוּנָה הוּא דָּבָר קָטָן כָּזֶה, רַק לוֹמַר שֶׁאֲנִי מַאֲמִין, וְזֶהוּ. וַהֲרֵי מִצְוַת הָאֱמוּנָה הִיא מִצְוָה כְּכָל הַמִּצְווֹת שֶׁבַּתּוֹרָה, וְאַדְרַבָּה, הִיא הָעִקָּרִית שֶׁבְּכָל הַמִּצְווֹת; וְצָרִיךְ לָשׁוּב עָלֶיהָ כְּמוֹ עַל כָּל פַּעַם שֶׁמַּפְסִידִים מִצְוָה, שֶׁעוֹשִׂים תְּשׁוּבָה בַּחֲרָטָה עַל הֶעָבָר, בְּוִדּוּי דְּבָרִים וּבַקַּבָּלָה עַל הֶעָתִיד; כָּךְ בְּכָל פַּעַם שֶׁמַּרְגִּישִׁים חֲלִישׁוּת בְּקִרְבַת הָאֱלֹקִים, אֲזַי צָרִיךְ לְחַשֵּׁב עִם נַפְשׁוֹ וְלַעֲשׂוֹת כַּנַּ"ל..

וְצָרִיךְ לָדַעַת, כִּי (יוֹמָא לח:): 'הַבָּא לִטָּהֵר - מְסַיְּעִים בְּיָדוֹ מִן הַשָּׁמַיִם', מְסַיְּעִים לָשׁוֹן רַבִּים, שֶׁהַכֹּל נַעֲשֶׂה כְּסִיּוּעַ אֵלָיו בְּעֵת שֶׁרוֹצֶה לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה קְדוֹשָׁה בְּהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ, וּפִתְאֹם רוֹאֶה אֵיךְ שֶׁכָּל הָעוֹלָם הוּא כֻּלּוֹ אֱלֹקוּת גָּמוּר, וְאֵין עוֹד מִלְּבַדּוֹ מַמָּשׁ, וְהַכֹּל כָּל כָּךְ מְדֻיָּק וְטוֹב, וְזֶה בָּא רַק בִּרְצוֹנוֹ לְהִדָּבֵק בּוֹ יִתְבָּרַךְ. כִּי בְּשָׁעָה שֶׁאָדָם רוֹצֶה לְהִדָּבֵק בּוֹ יִתְבָּרַךְ – הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ גַּם רוֹצֶה לְהִדָּבֵק בּוֹ! כַּמּוּבָא בַּסְּפָרִים הַקְּדוֹשִׁים, בְּסוֹד (מִשְׁלֵי כז, יט): "כַּמַּיִם הַפָּנִים לַפָּנִים"... שֶׁזֶּה שַׁיָּךְ גַּם בָּעֶלְיוֹן בָּרוּךְ הוּא, וְהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ יְזַכֵּנוּ לִהְיוֹת מֵעוֹשֵׂי רְצוֹנוֹ הָאֲמִתִּיִּים, וְחוֹשְׁבֵי שְׁמוֹ תָּמִיד.

הייליג · 6 מאי 2025

לְהַאֲמִין בְּטוּב ה'

דֶּרֶךְ הָאָדָם, עַל־פִּי־רֹב, שֶׁלֹּא לְהַאֲמִין שֶׁיִּהְיֶה לוֹ טוֹב, וְשֶׁמַּגִּיעַ לוֹ אֶת כָּל הַטּוֹב שֶׁבָּעוֹלָם, וּתְשׁוּבָתוֹ בְּצִדּוֹ, שֶׁהִנֵּה כַּמָּה וְכַמָּה דְּבָרִים בִּלְתִּי רְצוּיִים עָשָׂה, וְלָבֶטַח מַגִּיעַ לוֹ כָּל הָרָעוֹת שֶׁבָּעוֹלָם וְכוּ', וּבֶאֱמֶת, אֵין זוֹ תְּנוּעָה מִתְּנוּעוֹת הַנֶּפֶשׁ שֶׁל הַתְּשׁוּבָה, כִּי אִם מִמָּקוֹם שֶׁל סִטְרָא־אַחֲרָא וְחִדָּלוֹן, כִּי לֹא יַחְפֹּץ אֵל רַחֲמָן שֶׁיִּהְיֶה רַע לִבְרוּאָיו, וְאֵין זֶה קָשׁוּר כְּלָל לַחֲרוֹן אַף ה' בְּעֵת שֶׁרוֹאֶה שֶׁיִּשְׂרָאֵל מַכְעִיסִים לְפָנָיו, כִּי עָלָיו הָרְאָיָה, שֶׁלֹּא חָשַׁב כָּזֹאת לִפְנֵי הַחֵטְא אֶלָּא לְאַחַר הַחֵטְא, כְּשֶׁהוּא שָׁבוּי כְּבָר בְּיַד הַסִּטְרָא־אַחֲרָא.

כִּי שְׁנַיִם רָעוֹת רוֹצָה הַסִּטְרָא־אַחֲרָא לַעֲשׂוֹת לָאָדָם, דָּבָר אֶחָד הוּא לְהַחְטִיאוֹ, וְלִגְרֹם לוֹ לַעֲשׂוֹת אֶת הָרַע בְּעֵינֵי ה', וְדָבָר שֵׁנִי הוּא לִגְרֹם לוֹ לִנְפִילָה בְּעִקְבוֹת הַחֵטְא, שֶׁרוֹצֶה לִרְאוֹת אוֹתוֹ מַמְשִׁיךְ בִּזְדוֹן מַעֲשָׂיו וּלְרַחֲקוֹ לְגַמְרֵי מֵאָבִיו שֶׁבַּשָּׁמַיִם, וּלְהַשְׁכִּיחַ מִמֶּנּוּ אֶת הַמְּצִיאוּת הַכְּתוּבָה בַּפָּסוּק (תְּהִלִּים קמה, ט): "טוֹב ה' לַכֹּל וְרַחֲמָיו עַל כָּל מַעֲשָׂיו"; שֶׁהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא טוֹב תָּמִיד, וְגַם אַחַר הַחֵטְא – הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא נִשְׁאַר אוֹתוֹ טוֹב גָּמוּר, וְאֵין בּוֹ שׁוּם רַע כְּלָל, וְאַף עָנְשֵׁי הַחֵטְא אֵינָם נְקָמָה וְרֹעַ לְאָדָם, אֶלָּא זִכּוּךְ וּמֵרוּק, וְאֵין כָּאן הַמָּקוֹם לְבָאֵר עִנְיַן זֶה.

וְזֹאת יַעֲשֶׂה אָדָם תָּמִיד, יַזְכִּיר לְעַצְמוֹ אֶת עֹמֶק הַטּוֹב שֶׁל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא, וְזֶה בְּעַצְמוֹ יְעוֹרְרוֹ וִיעוֹדְדוֹ לַעֲשׂוֹת הַטּוֹב בְּעֵינָיו יִתְבָּרַךְ, כִּי כַּאֲשֶׁר יָבִין אֶת טוּב ה' - יִמָּשֵׁךְ אֶל הַטּוֹב הַזֶּה, וְיִהְיֶה לוֹ אֶת הַמְּתִיקוּת שֶׁל הַטּוֹב, וְלֹא יִרְצֶה לְהִתְרַחֵק מֵהַטּוֹב הַגָּמוּר הַזֶּה, וְלֹא יַחֲזֹר לְסוּרוֹ עוֹד.

כִּי זֶה הַכְּלָל: אִם אַתָּה רוֹצֶה לִהְיוֹת דָּבוּק לִמְקוֹר הַטּוֹב שֶׁל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא - הַמְשֵׁךְ עַל עַצְמְךָ אֶת הַטּוֹב, חֲשֹׁב עַל הַטּוֹב הַזֶּה, הַאֲמֵן בְּזֶה הַטּוֹב, וְיִמָּשְׁכוּ עָלֶיךָ טוּבוֹ וְחַסְדּוֹ יִתְבָּרַךְ הָאֵין־סוֹפִיִּים.

"אַשְׁרֵי אָדָם עוֹז לוֹ בָךְ מְסִלּוֹת בִּלְבָבָם" (תְּהִלִּים פד, ו) - אַשְׁרֵי הָאָדָם שֶׁכֹּחוֹ וְחָזְקוֹ וְחָסְנוֹ נִמְשָׁכִים מֵהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ, שֶׁהוּא עֶצֶם הַטּוֹב.

וּכְמוֹ שֶׁהוּא בְּרוּחָנִיּוּת עִם קַבָּלַת הַתְּשׁוּבָה, שֶׁהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מְקַבֵּל כָּל בְּרִיָּה, כָּךְ צָרִיךְ לְהַאֲמִין שֶׁהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא רוֹצֶה לְפַרְנֵס אוֹתָנוּ, וּלְהַשְׁפִּיעַ עָלֵינוּ אֶת כָּל הַטּוֹב שֶׁבָּעוֹלָם, וְהוּא יִתְבָּרַךְ מַמְשִׁיךְ שֶׁפַע מִקַּרְנֵי רְאֵמִים וְעַד בֵּיצֵי כִּנִּים, וְהוּא מְפַרְנֵס בְּשִׁפְעוֹ הַטּוֹב אֶת כָּל הָעוֹלָמוֹת כֻּלָּם, וְגַם אֶת הָעוֹלָם הָעֲשִׂיָּה הַגַּשְׁמִי הַזֶּה, הוּא נוֹתֵן לְכָל אֶחָד וְאֶחָד כְּדֵי מִחְיָתוֹ, אֶלָּא שֶׁאָנוּ בְּאִוַּלְתֵּנוּ אֵין אָנוּ מַסְכִּימִים לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע, כִּי הַמַּחֲשָׁבוֹת שֶׁלָּנוּ מְצַמְצְמוֹת אֶת הַשֶּׁפַע, וְגוֹרְמוֹת לוֹ לְהֵעָצֵר. כִּי אֱמוּנָה הִיא הַמְשָׁכָה, וּבִטָּחוֹן הוּא הַכְּלִי לַפַּרְנָסָה. כְּכָל שֶׁאַתָּה יוֹתֵר מַאֲמִין וְיוֹתֵר בּוֹטֵחַ – אַתָּה מַמְשִׁיךְ עַל עַצְמְךָ אֶת הַשֶּׁפַע הַנָּכוֹן אֵלֶיךָ בָּעֵת וּבַזְּמַן שֶׁאַתָּה צָרִיךְ אוֹתוֹ.

הָאֶפְשָׁרוּת שֶׁלָּנוּ לְּהִתְפַּרְנֵס – הִיא מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ, הוּא הַנּוֹתֵן אֶת כָּל הַיְכוֹלוֹת, אֶת הָאֶפְשָׁרוּיוֹת וְאֶת הַכֹּחוֹת לְקַבֵּל אֶת כָּל הַשֶּׁפַע שֶׁהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ מַשְׁפִּיעַ. אֶלָּא שֶׁצָּרִיךְ לָזֶה אֱמוּנָה שְׁלֵמָה בְּהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ, אֱמוּנָה כָּזוֹ כְּמוֹ שֶׁרוֹאִים בָעֵינַיִם, מַמָּשׁ כָּךְ, כִּי רַק כָּךְ הִיא אֱמוּנָה, וְרַק כָּךְ מַשְׁפִּיעִים אֶת הַשֶּׁפַע הַמַּגִּיעַ לָנוּ בִּזְכוּת, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים: 'מַאן דְּיָהֵיב חַיֵּי – יָהֵיב מְזוֹנֵי'.

אֱמֶת שֶׁמֻּתָּר וְגַם צָרִיךְ לְהִתְלוֹנֵן לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ עַל כָּל מַה שֶּׁעוֹבֵר עָלֵינוּ בְּכָל עֵת, וְיֵשׁ רְשׁוּת לְכָל בֵּן לְהִתְאוֹנֵן לְאָבִיו כְּשֶׁהָעִנְיָנִים קָשִׁים קְצָת וְכוּ', אֲבָל עִם זֹאת, בַּד בְּבַד בְּעֵת הַתְּפִלָּה וְהַשִּׂיחָה, צָרִיךְ לִזְכֹּר הֵיטֵב, כִּי הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ טוֹב בֶּאֱמֶת, וְהוּא רוֹצֶה שֶׁיִּהְיֶה לָנוּ טוֹב, יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁאָנוּ רוֹצִים אֲפִלּוּ, וְזֹאת אָסוּר לִשְׁכֹּחַ גַּם כְּשֶׁנִּרְאֶה שֶׁהַמַּצָּב רַע מְאֹד מְאֹד, כִּי (תִּקּוּנֵי־זֹהַר מא:): 'אֵין רַע יוֹרֵד מִן הַשָּׁמַיִם'! וְזֹאת אֱמֶת לַאֲמִתָּה, וְאִם חַיִּים בְּצוּרָה כָּזוֹ – הָעִנְיָנִים מִסְתַּדְּרִים גַּם בַּפַן הַגַּשְׁמִי שֶׁלָּהֶם, הַצָּרוֹת מְקַבְּלוֹת צוּרוֹת, וְהַגַּלִּים וְהַמַּשְׁבֵּרִים מְגַלִּים אֶת הַמַּטְמוֹן.

גַּם אִם אַתָּה נִמְצָא בְּמַצָּב קָשֶׁה מְאֹד, הַחוֹבוֹת עֲצוּמִים, בַּעֲלֵי הַחוֹב נוֹגְשִׂים, וְהַרְבֵּה עִנְיָנִים בַּחַיִּים נִרְאִים תְּקוּעִים לְגַמְרֵי. הַשִּׁחְרוּר הָאֲמִתִּי מִכָּל זֶה הוּא עַל־יְדֵי נְקֻדַּת הָאֱמוּנָה שֶׁבַּלֵּב, לַחֲשֹׁב הֵיטֵב, עַד כַּמָּה ה' בְּעַצְמוֹ רוֹצֶה שֶׁלֹּא יִהְיוּ לְךָ אֶת הַחַיִּים שֶׁיֵּשׁ לְךָ עַתָּה, אֶלָּא חַיִּים אֲחֵרִים, מְשֻׁחְרָרִים וְטוֹבִים מִכָּל צַד וּפִנָּה, וְאֶת הָאֱמוּנָה הַזּוֹ תִּתְקַע בְּלִבְּךָ הֵיטֵב, וְעִמָּהּ תָּבוֹא לְהִתְפַּלֵּל וּלְבַקֵּשׁ לְפָנָיו, בַּקָּשָׁה אַחַר בַּקָּשָׁה, תְּפִלָּה אַחַר תְּפִלָּה, אֲבָל לֹא מִתּוֹךְ יֵאוּשׁ וְ'אֵין מַה לַּעֲשׂוֹת', אֶלָּא מִתּוֹךְ תִּקְוָה וֶאֱמוּנָה, שֶׁבֶּאֱמֶת יִהְיֶה טוֹב, כִּי הַשֵּׁם הַטּוֹב רוֹצֶה בַּטּוֹב, וְהוּא יָגֵן בַּעַדְךָ שֶׁיִּהְיֶה לְךָ אַךְ טוֹב תָּמִיד.

יֵשׁ הֶבְדֵּל עָצוּם בֵּין תְּפִלָּה עִם אֱמוּנָה וּבִטָּחוֹן חָזָק, לְבֵין תְּפִלָּה שֶׁל 'אֵין מַה לַּעֲשׂוֹת', כְּכָל שֶׁאָנוּ מִתְרַחֲקִים מֵהָאוֹר שֶׁל בִּטָּחוֹן – אֲזַי הַמְשָׁכַת הַתְּפִלָּה בַּהֶפְרֵשׁ מִן הַמְשָׁכַת הַתְּפִלָּה בְּעֵת בִּטָּחוֹן, כַּאֲשֶׁר אָדָם חָזָק בֶּאֱמוּנָה וּבִטָּחוֹן - הַיְשׁוּעָה שֶׁלּוֹ מִתְקָרֶבֶת אֵלָיו וְאֵין לוֹ שׁוּם עִכּוּב, כָּל הָעִכּוּב שֶׁלָּנוּ הוּא מֵחֲמַת שֶׁאֵינֶנּוּ חֲזָקִים מַסְפִּיק בְּבִטָּחוֹן בַּיְּשׁוּעָה, בִּידִיעָה שֶׁטּוֹב ה' בֶּאֱמֶת, בֶּאֱמֶת בֶּאֱמֶת בֶּאֱמֶת, וְאֵין שׁוּם רַע כְּלָל אֵצֶל הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ, וְכָל הָעוֹלָם הוּא אֵצֶל הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ, וְהוּא הֲדֹם רַגְלָיו יִתְבָּרַךְ, וּמִמֵּילָא לֹא שַׁיָּךְ שֶׁיִּהְיֶה רַע בָּעוֹלָם, וְאַף שֶׁאֵין רוֹאִים זֹאת, מֵחֲמַת שֶׁעוֹבֵר מַה שֶּׁעוֹבֵר עַל הָאָדָם, אֲזַי הוּא יָכוֹל לוֹמַר בְּפֶה מָלֵא: 'רַע לִי', 'רַע לִי', 'רַע לִי'... וְאַף אִם אֶפְשָׁר לְהָבִין אוֹתוֹ - אֲבָל הוּא מַפְסִיד אֶת הַמְשָׁכַת הַטּוֹב וְהָרַחֲמִים שֶׁל הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ, לָכֵן צָרִיךְ לְהִזָּהֵר בָּזֶה מְאֹד, וְטוֹב לָנוּ כָּל הַיָּמִים.

הייליג · 7 מאי 2025

יְסוֹד הַיְסוֹדוֹת וְעַמּוּד הַחָכְמוֹת

מוּבָא בְּדִבְרֵי הַגָּאוֹן הַחֲזוֹן אִישׁ זַ"ל: כָּתַב הָרַמְבַּ"ם (הִלְכוֹת יְסוֹדֵי־הַתּוֹרָה, פֶּרֶק א, הֲלָכָה א): 'יְסוֹד הַיְסוֹדוֹת וְעַמּוּד הַחָכְמוֹת לֵידַע שֶׁיֵּשׁ שָׁם מָצוּי רִאשׁוֹן, וְהוּא מַמְצִיא כָּל הַנִּמְצָא; וְכָל הַנִּמְצָאִים מִשָּׁמַיִם וָאָרֶץ וּמַה שֶּׁבֵּינֵיהֶם, לֹא נִמְצְאוּ אֶלָּא מֵאֲמִתַּת הִמָּצְאוֹ', עַד כָּאן לְשׁוֹנוֹ.

'יְסוֹד זֶה אָמְנָם הַשֵּׂכֶל מְחַיְּבוֹ, כִּי לֹא מְצֻיָּר בְּשֵׂכֶל מְצִיאוּת בְּלֹא הֲוָיָה, וְאִם הוּא נִמְצָא – עַל־כָּרְחוֹ הָיָה לוֹ זְמַן שֶׁהֻמְצָא, וּבְהֶכְרֵחַ שֶׁהָיָה לוֹ מַמְצִיא. אֲבָל הַדִּמְיוֹן, הָעוֹלָם לְפָנָיו כְּמִישׁוֹר, וְהָעִיּוּן בָּזֶה הוּא לוֹ לְמַעֲמָסָה וַחֲדֵלֵי הַתְּבוּנָה הַנְּתוּנִים תַּחַת מִמְשָׁל הַדִּמְיוֹן רְחוֹקִים מֵאֱמוּנָה מְשֻׁכְנַעַת.

וְיֵשׁ מִבַּעֲלֵי דִּמְיוֹן הַשּׁוֹאֲלִים: מַה נַּרְוִיחַ אִם נַסְכִּים שֶׁיֵּשׁ לְהָעוֹלָם מַמְצִיא, אַחֲרֵי שֶׁהִנְנוּ מֻכְרָחִים לְהַסְכִּים שֶׁבּוֹרֵא עוֹלָם נִמְצָא וְאֵין עֵת לְהַתְחָלָתוֹ, וּמְצִיאוּתוֹ נִצְחִית – וַהֲרֵי הָדְרָא קֻשְׁיָא לְדוּכְתָּהּ: אֵיךְ אֶפְשָׁר לַנִּמְצָא בְּלֹא הֲוָיָה? אֲבָל אֵין לַדִּמְיוֹן בִּינָה. כִּי כָּל נִמְצָא שֶׁיֵּשׁ לוֹ מִדָּה וְקֶצֶב, אֹרֶךְ וְרֹחַב וְשֶׁטַח, אָנוּ מְצַיְּרִים בְּדַעְתֵּנוּ הֶעְדֵּרוֹ, וְכָל הַנִּמְצָאִים בְּסוּג הַזֶּה בְּהֶכְרֵחַ שֶׁיֵּשׁ עֵת לִמְצִיאוּתָם, וְיֵשׁ לָהֶם הַתְחָלָה; וְכָל שֶׁיֵּשׁ לוֹ הַתְחָלָה, יֶשׁ לוֹ הֲוָיָה; וְכָל שֶׁיֶּשׁ לוֹ הֲוָיָה, יֶשׁ לוֹ מְהַוֶּה. אֲבָל יֵשׁ נִמְצָאִים שֶׁאֵין לָהֶם לֹא מִדָּה וְלֹא שֶׁטַח, וְהֵם נִמְצָאִים בְּחִיּוּב וְלֹא יְצֻיַּר בָּהֶם הֶעְדֵּר, וְהֵן הַמֻּשְׂכָּלוֹת, כְּמוֹ: ב' פְּעָמִים ב' הֵם ד', וּכְמוֹ הַמֻּשְׂכָּל שֶׁהָאֲלַכְסוֹן עֹדֶף עַל הָאֹרֶךְ, וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן מִן הַמֻּשְׂכָּלוֹת, שֶׁאֵין לַמֻּשְׂכָּל מֻשָּׂגִים מִמֻּשָּׂגֵי גּוּף, וְאֵין עֵת לִמְצִיאוּתָן וְלֹא נוֹלְדוּ מֵעוֹלָם וְלֹא יָמוּתוּ לְעוֹלָם, וְאֵין מְצִיאוּתָן נִרְגָּשׁוֹת רַק בַּנְּשָׁמָה שֶׁנִּתָּן לְאָדָם לְהָבִין וּלְהַשְׂכִּיל. וְנִמְצָא כָּזֶה הוּא מְצִיאוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, מַמְצִיא כָּל הַנִּמְצָאִים', עַד כָּאן לְשׁוֹנוֹ.

הָאֱמֶת, שֶׁלְּשׁוֹנוֹת כָּאֵלּוּ שֶׁל הַ'חֲזוֹן־אִישׁ' וְכוּ', מְדַבְּרִים לַאֲנָשִׁים שֶׁרוֹצִים לְהִתְלַבֵּשׁ בִּלְבוּשׁ שֶׁל מְחַקְרִים, כְּאִלּוּ הֵם יְכוֹלִים לָדַעַת אֶת הָאֱמֶת עַל הָעוֹלָם, וּבָרוּר, שֶׁהֵם נוֹקְטִים בְּדֵעָה שֶׁהֲכִי תַּקֵּל אִתָּם אֶת הִתְנַהֲגוּת הַחַיִּים. אָנוּ, לְדִידֵנוּ, אֵינֶנּוּ צְרִיכִים לְדִבְרֵי הַחֲזוֹן־אִישׁ, כְּשֵׁם שֶׁהוּא עַצְמוֹ, בִּקְדֻשָּׁתוֹ הַנּוֹרָאָה – לֹא הָיָה צָרִיךְ לְפָרֵט אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלּוּ, כִּי אִם לִנְבוֹכִים שֶׁבַּדּוֹר, וְקָרָא אוֹתָם בַּעֲלֵי הַדִּמְיוֹן, שֶׁאֵין לָהֶם בִּינָה וְכוּ'.

אֲנִי רוֹצֶה לְהִתְעַכֵּב עַל לְשׁוֹנוֹ שֶׁל הַחֲזוֹן־אִישׁ: 'דִּמְיוֹן', הַכְּפִירָה אֵינָהּ מַשֶּׁהוּ 'מְאֹד חָכָם', כְּמוֹ שֶׁהַרְבֵּה חוֹשְׁבִים, מַסְפִּיק לְאָדָם שֶׁיֹּאמַר בְּדִמְיוֹן מַה שֶּׁיֹּאמַר, וְזֶה כְּבָר 'יַרְגִּיעַ' אוֹתוֹ לִנְהֹג כִּרְצוֹנוֹ, בִּפְרִיקַת עֹל מַלְכוּת שָׁמַיִם וְכוּ', כִּי הֲרֵי כָּךְ הוּא 'סוֹבֵר', וְדַי בָּזֶה. לוּ הָיוּ בְּנֵי הָעוֹלָם מִתְבּוֹנְנִים בֶּאֱמֶת, הָיוּ מְבִינִים, כִּי דַּוְקָא הָאֱמוּנָה בִּמְצִיאוּתוֹ שֶׁל אֱלֹקִים חַיִּים, הִיא 'יְסוֹד הַיְסוֹדוֹת וְעַמּוּד הַחָכְמוֹת', וְאֵין חָכְמָה יוֹתֵר עֲמֻקָּה מֵחָכְמַת הֲבָנַת מְצִיאוּתוֹ שֶׁל הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ בְּעוֹלָמוֹ.

נְקֻדַּת הַלִּמּוּד שֶׁלִּמֵּד אוֹתָנוּ הַחֲזוֹן־אִישׁ, שֶׁהַדִּמְיוֹן גּוֹרֵם לְאָדָם שֶׁיִּרְאֶה אֶת הָעוֹלָם כְּמִישׁוֹר, 'הַכֹּל כָּל־כָּךְ פָּשׁוּט', הֲרֵי סְבָרַת הָאָדָם הִיא בְּרֹאשׁוֹ וְדִמְיוֹנוֹ בִּלְבַד, וּלְפִי זֶה הוּא מְנַהֵל חַיִּים שְׁלֵמִים, מִבְּלִי שֶׁיָּבִין שֶׁיֵּשׁ בּוֹרֵא לָעוֹלָם הַזֶּה, וְשֶׁזּוֹ הַדֵּעָה הַהֶגְיוֹנִית בְּיוֹתֵר, אוֹ הַהֶגְיוֹנִית הַיְּחִידָה, שֶׁאִם יֵשׁ עוֹלָם נִבְרָא וְנִפְסָד - יֶשׁ לוֹ בּוֹרֵא נִצְחִי שֶׁאֵינוֹ מִמִּין הַבְּרוּאִים כְּלָל, אַךְ הַדִּמְיוֹן שֶׁשָּׁרְשׁוֹ בָּרָצוֹן לַחֲשֹׁב כָּךְ – לֹא יִתֵּן לְאָדָם לַחֲשֹׁב אֶת הַמַּחֲשָׁבָה הַבְּרִיאָה וְהַפְּשׁוּטָה הַזּוֹ, שֶׁנְּגִישָׁה לְכָל מֹחַ שֶׁל בַּר דַּעַת בְּעוֹלָמֵנוּ.

וּרְאוּ זֶה פֶּלֶא עָצוּם וְנִשְׂגָּב מִדַּעַת, שֶׁשְּׁנֵי הַצְּדָדִים מִשְׁתַּמְּשִׁים עִם הַכְּלִי הַזֶּה הַנִּקְרָא דִּמְיוֹן בִּשְׁבִיל לְהַצִּיג אֶת דַּעְתָּם, הַמַּאֲמִינִים הֵם בְּסוֹד 'אֲדַמְּךָ אֲכַנְּךָ וְלֹא יְדַעְתִּיךָ'. וְלַכּוֹפְרִים, הִנֵּה כְּבָר קָרָא הַחֲזוֹן־אִישׁ: 'בַּעֲלֵי־דִּמְיוֹן'! וְלֹא בִּכְדִי, כִּי הַכְּפִירָה הִיא חֵלֶק מִן הָאֱמוּנָה, שֶׁבְּכָךְ מִתְעַלֶּה גָּדְלוֹ וְתִפְאַרְתּוֹ יִתְבָּרַךְ, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לִכְפֹּר בּוֹ כְּלָל, חַס וְשָׁלוֹם, וְכָל מַה שֶּׁאוֹמְרִים כְּנֶגֶד, הַמַּשְׂכִּיל הַמֵּבִין, זַךְ הַשְּׁמִיעָה - יָכוֹל לְהִתְבּוֹנֵן בָּהֶם וְלִרְאוֹת שֶׁהֵם צֵרוּפִים שֶׁל דִּבּוּרֵי כָּבוֹד לַמֶּלֶךְ, וְאַף שֶׁאֵין לְהִכָּנֵס בְּזֶה בְּדֶרֶךְ מַשָּׂא וּמַתָּן, כִּי שָׁאנֵי מִינוּת דְּמַשְׁכֵי, וְצָרִיךְ לְהִזָּהֵר בָּזֶה מְאֹד מְאֹד, "וְנִשְׁמַרְתֶּם מְאֹד לְנַפְשׁוֹתֵיכֶם", וְ'אַל תַּאֲמִין בְּעַצְמְךָ עַד יוֹם מוֹתְךָ', אֲבָל בְּאֹפֶן כְּלָלִי, צָרִיךְ לֵידַע וּלְהַאֲמִין, כִּי אֵין אֶפְשָׁרוּת שֶׁבָּעוֹלָם לִכְפֹּר בֶּאֱמֶת כֹּה גְּלוּיָה, וְכֹה נוֹכַחַת בִּכְלָלִיּוּת וּבִפְרָטִיּוּת.

'אֵין לַדִּמְיוֹן בִּינָה' - דִּמְיוֹן מֵעֶצֶם מְצִיאוּתוֹ, הוּא מְדַמֶּה מִלְּתָא לְמִלְּתָא, וְלָכֵן כַּאֲשֶׁר אָדָם מַחְלִיט עַל־פִּי מַה שֶּׁנִּרְאֶה לוֹ, אוֹ נֹחַ לוֹ לְהַחְלָטָה – הֲרֵי הוּא בַּעַל דִּמְיוֹן, לֹא־כֵן הַדִּמְיוֹן שֶׁבּוֹ אֱלֹקִים יוֹשֵׁב בְּלִבּוֹ, אֵין מְצִיאוּת הַשֵּׁם יְדוּעָה לוֹ עַל־יְדֵי דִּמְיוֹן, הוּא רַק מְדַמְיֵן אֶת הַקֶּשֶׁר שֶׁלּוֹ עִם הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לְפִי הַיְכוֹלוֹת הַמַּחֲשַׁבְתִּיּוֹת שֶׁלּוֹ, הָעוֹלָם הַמְצֻמְצָם שֶׁלּוֹ שֶׁבּוֹ מִתְגַּלֶּה אֵלָיו ה', אֲבָל עֶצֶם מְצִיאוּת ה', אֵינָהּ עַל צַד הַדִּמְיוֹן, חַס וְשָׁלוֹם, אֶלָּא הִיא אוֹר אֱלֹקִי נִרְאֶה לָעַיִן, לְמִי שֶׁמַּסְכִּים לִפְתֹּחַ אוֹתָהּ וְלִרְאוֹת "נֹכַח פְּנֵי ה'".

לִזְכּוֹת לֶאֱמוּנָה – צָרִיךְ אֱמֶת בְּתוֹךְ הַלֵּב. לֹא רַק תְּמִימוּת, הַתְּנוּעָה שֶׁל שִׁמּוּר הָאֱמוּנָה הִיא תְּמִימוּת, אֲבָל עֶצֶם יְסוֹדָהּ הִיא אֱמֶת, כַּאֲשֶׁר אָדָם מְסֻגָּל לְהוֹדוֹת עַל הָאֱמֶת, שֶׁהִיא בְּרוּרָה וְנֹכַחַת לְעֵינָיו, לַמְרוֹת שֶׁהוּא כְּאִלּוּ יָכוֹל לִסְמֹךְ עַל אֲחֵרִים שֶׁאוֹמְרִים אַחֶרֶת, אֲבָל הוּא יוֹדֵעַ אֶת הָאֱמֶת שֶׁבְּלִבּוֹ - הוּא זוֹכֶה אֶל הָאוֹר שֶׁל הָאֱמוּנָה, אוֹר שֶׁמֵּאִיר אֶת מַחֲשַׁכֵּי לִבּוֹ, וּמְלַמֵּד אוֹתוֹ לִחְיוֹת נָכוֹן בַּחַיִּים הָאֵלּוּ, שֶׁהֵם מְלֵאֵי הַפְתָּעוֹת, וְאֵין טוֹב מִן הָאֱמוּנָה לַחַיִּים.

הייליג · 9 מאי 2025

אוֹר הָאֱמוּנָה - אוֹר הַחַיִּים מַמָּשׁ

אוֹר הָאֱמוּנָה הוּא אוֹר שֶׁלִּכְאוֹרָה אֵינוֹ מֵאִיר תָּמִיד, רַק בְּכֵלִים שֶׁל הַמְכִינִים עַצְמָם לָזֶה, אִם הָיָה אוֹר הָאֱמוּנָה מֵאִיר בְּאֹפֶן גָּלוּי - אֲזַי הָיוּ הַכֹּל נִמְשָׁכִים אַחֲרָיו, וְלֹא הָיְתָה בְּחִירָה וְלֹא הָיָה שׁוּם נִסָּיוֹן, כִּי מִי הוּא זֶה וְאֵי זֶה הוּא שֶׁיָּכוֹל לְהַמְרוֹת פִּי מֶלֶךְ חַיִּים, כַּאֲשֶׁר הוּא עוֹמֵד וְצוֹפֶה עַל הָאָדָם? וְאִם כָּךְ, לֹא הָיָה שׁוּם שָׂכָר וְעֹנֶשׁ, וְלֹא הָיָה כְּלוּם, לָכֵן עָשָׂה הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא פֶּלֶא נִפְלָא זֶה, שֶׁהַכֹּל יִהְיוּ רוֹאִים אֶת כְּבוֹד גָּדְלוֹ וְתִפְאַרְתּוֹ שֶׁל מֶלֶךְ־מַלְכֵי־הַמְּלָכִים, וּבְכָל זֹאת יִהְיֶה נִסָּיוֹן עַל עֶצֶם הָאֱמוּנָה, וְעַל עֶצֶם הָרְאִיָּה הַחוּשִׁית בַּאֲמִתַּת מְצִיאוּתוֹ יִתְבָּרַךְ.

יֵשׁ רַבִּים הַחוֹשְׁבִים כִּי הָאֱמוּנָה הִיא עֶצֶם הַיְּדִיעָה שֶׁיֵּשׁ לָעוֹלָם בּוֹרֵא וּמַנְהִיג, וְאַף שֶׁזּוֹ הָאֱמֶת, שֶׁמִּי שֶׁמַּאֲמִין בְּכָךְ, זוֹכֶה לְהַאֲמִין בָּאֱמֶת הָאֱלוֹקִית הַבְּרוּרָה, אֲבָל כְּשֶׁאָנוּ מְדַבְּרִים עַל אֱמוּנָה, אָנוּ מְדַבְּרִים גַּם עַל הִתְאַמְּנוּת, שֶׁאָדָם מְאֻמָּן בְּכָל רְמַ"ח אֵבָרָיו וּשְׁסָ"ה גִּידָיו, לְהַרְגִּישׁ בְּחוּשׁ מַמָּשׁ אֵיךְ שֶׁהַבּוֹרֵא יִתְעַלֶּה שׁוֹרֶה עָלָיו, וְצוֹפֶה בּוֹ, וְחַי מִתּוֹכוֹ וְכוּ', וְלָזֶה צָרִיךְ כֵּלִים נְקִיִּים, שֶׁהַהֶרְגֵּשׁ הָרוּחָנִי לֹא יִפָּגֵם, וְהָאָדָם יוּכַל לְזַכֵּךְ אֶת הַמַּחֲשָׁבוֹת שֶׁלּוֹ – לִזְכּוֹת לִהְיוֹת דָּבוּק בְּחַי הַחַיִּים בְּכָל עֵת וְרֶגַע בִּימָמָה, מִבְּלִי לְהַסִּיחַ דַּעַת רֶגַע אֶחָד מֵאֲמִתַּת מְצִיאוּתוֹ יִתְבָּרַךְ.

יֵשׁ הַרְבֵּה מַפְסִידִים וּמוֹנְעִים, שֶׁגּוֹרְמִים לָאָדָם שִׁכְחַת אֱלֹקוּת, כִּי הַבַּעַל־דָּבָר מִתְלַבֵּשׁ בְּכָל־מִינֵי אֳפָנִים שֶׁבָּעוֹלָם, כְּדֵי לְהַגְבִּיר אֶת הַנִּסָּיוֹן, לִפְעָמִים טוֹב לָאָדָם מְאֹד, וְהוּא בּוֹעֵט, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (דְּבָרִים לב, טו): "וַיִּשְׁמַן יְשֻׁרוּן וַיִּבְעָט"; וְ"יֵשׁ עֹשֶׁר שָׁמוּר לִבְעָלָיו לְרָעָתוֹ" (קֹהֶלֶת ה, יב), שֶׁהַכֹּל טוֹב לוֹ, וְהוּא חוֹשֵׁב, שֶׁיֶּשׁ לוֹ תָּכְנִיּוֹת וְהוּא דּוֹאֵג לְעַצְמוֹ, וְעוֹבֵד טוֹב, וְיֶשׁ לוֹ רֹאשׁ טוֹב, וְלָכֵן יֶשׁ לוֹ פַּרְנָסָה וְהַצְלָחָה בַּחַיִּים וְכוּ' וְכוּ'. וְאָז הוּא לִכְאוֹרָה הָאֻמְלָל הַגָּדוֹל בְּיוֹתֵר, כִּי אֶת נְקֻדַּת הַמַּשְׁמָעוּת לַחַיִּים הוּא אִבֵּד לְגַמְרֵי, וְאֵין לוֹ כְּלוּם אִם אֵין לוֹ אֶת הַדְּבֵקוּת בַּבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ, לָדַעַת שֶׁהַכֹּל מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ, וְאֵין שׁוּם מְצִיאוּת מִבִּלְעָדָיו יִתְבָּרַךְ כְּלָל; כִּי הוּא מִתְכַּחֵשׁ לָעֻבְדָּה הַפְּשׁוּטָה כִּי חַיֵּי נַפְשׁוֹ וְגוּפוֹ תְּלוּיִים בְּמַאֲמָר עֶלְיוֹן.

וְלִפְעָמִים צַר וּמַר לְאָדָם, שֶׁאֵין לוֹ פַּרְנָסָה כְּלָל, וְהוּא מְסֻבָּב בְּחוֹבוֹת וּבִתְלָאוֹת אֵין מִסְפָּר, וְלִבּוֹ נִשְׁבָּר בְּקִרְבּוֹ, מִצַּד אֶחָד: זֶהוּ הַזְּמַן הַמֻּכְשָׁר בְּיוֹתֵר לְהִתְקָרֵב אֶל הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ, מִתּוֹךְ תֹּקֶף הַקֹּשִׁי שֶׁלּוֹ, לְהַכְנִיעַ לְבָבוֹ וְלָרוּץ אֹרַח אֶל הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ, וּלְהָבִין, שֶׁכָּל מַה שֶּׁעוֹבֵר עָלָיו הוּא רַק לְמַטָּרָה זֹאת, שֶׁיֵּדַע הָאָדָם כִּי הַכֹּל מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ, כִּי קוֹרֵא אֵלָיו בְּצוּרָה כָּזוֹ, וּמְרַמֵּז לוֹ רֶמֶז חָזָק שֶׁהוּא רוֹצֶה וְחָפֵץ בּוֹ וּבְהִתְקָרְבוּתוֹ אֵלָיו וְכוּ'.

אֲבָל מִצַּד שֵׁנִי, מֵחֲמַת שֶׁהֶעָנִי וְהַבַּעַל־חוֹב הוּא מְסֻבָּב בְּקַטְנוּת הַמּוֹחִין, וְיֶשׁ לוֹ נִסָּיוֹן גָּדוֹל אִם לִפֹּל לְגַמְרֵי מִכָּל הַמַּדְרֵגוֹת שֶׁלּוֹ, וְלִפֹּל לְעַצְבוּת וּמָרָה־שְׁחוֹרָה, שֶׁזֶּה הַמּוֹנֵעַ הַגָּדוֹל בְּיוֹתֵר מֵהַשְׁפָּעַת אֱלֹקוּת, וְאָז הָאָדָם עָלוּל לְהַפְלִיט מִפִּיו דִּבּוּרִים לֹא־טוֹבִים נֶגֶד הָאֱמוּנָה הַפְּשׁוּטָה, וַאֲפִלּוּ שֶׁזֶּה בְּהֶעְלֵם, אֲבָל הַמַּחֲשָׁבוֹת שֶׁל עַצְבוּת מְגָרְשׁוֹת אֶת הַהֶרְגֵּשׁ הָאֱלֹקִי מִן הָאָדָם, וְגוֹרְמוֹת לוֹ רִפְיוֹן וְעַצְבוּת, וְאָז מְאַבֵּד אֶת קִרְבַת הָאֱלֹקִים.

וּבִשְׁנֵי הַמַּצָּבִים הַלָּלוּ, הָאָדָם צָרִיךְ לְהִתְחַזֵּק בְּיוֹתֵר, אִם הוֹלֵךְ לוֹ טוֹב - עָלָיו לְהִכָּנַע לְגַמְרֵי לָרָצוֹן הָעֶלְיוֹן, לַחֲשֹׁב מַחֲשָׁבוֹת קְדוֹשׁוֹת תָּמִיד אֵיךְ לִזְכּוֹת לְהִדָּבֵק בּוֹ יִתְבָּרַךְ מִתּוֹךְ כָּל הַשֶּׁפַע הַזֶּה, וְלַחְקֹק בְּדַעְתּוֹ הֵיטֵב שֶׁהַכֹּל מִמֶּנּוּ וְהוּא לֹא עוֹשֶׂה כְּלוּם מַמָּשׁ, וְכָל הַצְלָחָה – קְטַנָּה אוֹ גְּדוֹלָה, זֶה מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ, וּמַמָּשׁ הוּא עוֹשֶׂה הַכֹּל, וְהָאָדָם רַק מְקַבֵּל מַתָּנָה, וּבְהַכְנָעָה זוֹ הוּא נִהְיָה אִישׁ חָדָשׁ לְגַמְרֵי, וְגַם זוֹכֶה שֶׁהָעֲשִׁירוּת וְהַהַצְלָחָה תִּשָּׁאֵר אִתּוֹ לְהֶמְשֵׁךְ הֲכִי אָרֹךְ בַּחַיִּים.

וְאִם חָלִילָה עוֹבֵר עָלָיו מַה שֶּׁעוֹבֵר, מַשְׁבֵּרִים וְגַלִּים, וּתְלָאוֹת הַחַיִּים, גַּם אָז צָרִיךְ לְהַכְנִיס בְּדַעְתּוֹ הֵיטֵב שֶׁאֵלּוּ הֵן מַתָּנוֹת שֶׁהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ נוֹתֵן לוֹ כְּדֵי לְקָרְבוֹ וּלְהֵיטִיבוֹ בְּאַחֲרִיתוֹ, כִּי (תִּקּוּנֵי־זֹהַר מא:): 'אֵין רַע יוֹרֵד מִן הַשָּׁמַיִם כְּלָל'; וְאֵין שׁוּם דָּבָר שֶׁהוּא כְּמוֹ נְקָמָה לְאָדָם אוֹ לַעֲשׂוֹת לוֹ רַע, חַס וְשָׁלוֹם, כִּי אִם הַכֹּל מִלְמַעְלָה, הֲרֵי שֶׁזֶּה הַטּוֹב הַגָּמוּר שֶׁיֵּשׁ בָּעוֹלָם, וְאֵין עוֹד טוֹב כָּזֶה, וְאִם אָדָם יַעֲמִיק בְּמַחֲשַׁבְתּוֹ עַל עִנְיָן זֶה, יַרְגִּישׁ פִּתְאֹם אֵיךְ שֶׁהַכֹּל בֶּאֱמֶת טוֹב כָּל־כָּךְ, כִּי "אֵין עוֹד מִלְּבַדּוֹ" מַמָּשׁ, וְגַם מַה שֶּׁעוֹבֵר עָלָיו הוּא מִבַּעַל הָרַחֲמִים בְּעַצְמוֹ.

הַכְּלָל, שֶׁכָּל אֶחָד מְקַבֵּל אֵיזֶה מַסְלוּל בַּחַיִּים, וְדַרְכּוֹ הוּא מוֹצִיא מֵהַכֹּחַ אֶל הַפֹּעַל אֶת הַתִּקּוּן הַמְּיֻחָד שֶׁל נִשְׁמָתוֹ בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְהַכֹּל בְּחֶשְׁבּוֹן צֶדֶק מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ, וְאֵין מַה לִּבְכּוֹת אוֹ לְהִצְטַעֵר עַל שׁוּם דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם, אֶלָּא לְהַמְשִׁיךְ אֶת עַצְמוֹ אֶל הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ בְּעֵת צָרָתוֹ הַגְּדוֹלָה אוֹ בְּעֵת שִׂמְחָתוֹ, וְלָדַעַת שֶׁכָּל מַה שֶּׁקּוֹרֶה בָּעוֹלָם וּבְחַיֵּי הָאָדָם בִּפְרָט – הוּא לְמַעַן יַכִּיר הָאָדָם אֶת הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ. וְאִם זוֹכֶה לְהַכִּירוֹ מִמַּצָּבוֹ הַפְּרָטִי – מוֹצִיא מֵהַכֹּחַ אֶל הַפֹּעַל אֶת כַּוָּנַת הַבְּרִיאָה בִּכְלָל וְאֶת כַּוָּנַת בְּרִיאָתוֹ הַפְּרָטִית.

רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ אָמַר (שִׂיחוֹת־הָרַ"ן, סִימָן נג): 'מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֱמוּנָה – חַיָּיו חַיִּים'; אִי־אֶפְשָׁר לִחְיוֹת בָּעוֹלָם הַזֶּה בְּלִי אֱמוּנָה, הַסֵּבֶל הַגָּדוֹל שֶׁל הַעִוְרִים הַמִּסְתּוֹבְבִים בְּעוֹלָם בְּלֹא אֱמוּנָה, הוּא בִּלְתִּי נִתַּן לְתֵאוּר, וְרַק מִי שֶׁפּוֹתֵחַ אֶת עֵינָיו וְרוֹאֶה אֶת ה' נוֹכֵחַ בְּעוֹלָמוֹ וּבְחַיָּיו, זוֹכֶה לְחַיִּים אֲמִתִּיִּים בָּזֶה וּבַבָּא.

הייליג · 9 מאי 2025

אַשְׁרֵי אָדָם עֹז לוֹ בָּךְ!

כָּל בַּעֲלֵי הָאֱמוּנָה הֵם מְלֵאֵי דִּבּוּרֵי אֱמֶת, בְּכָל הִזְדַּמְּנוּת הֵם יוֹדְעִים אֶת הַמַּחֲשָׁבָה הַנְּכוֹנָה, הֵם מְדַבְּרִים אוֹדוֹתֶיהָ, וּמְשַׁכְנְעִים אֲחֵרִים לְהָצִיץ בָּאוֹר שֶׁלָּהּ, וְהֵם זוֹכִים לְחַיִּים מְלֵאֵי הֶאָרָה וְרוּחָנִיּוּת, כִּי אָכֵן, הָאֱמוּנָה וְהַהִתְחַבְּרוּת אֶל מְקוֹר הָעָצְמָה הַיָּחִיד, יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ, מַעֲנִיקָה לַחַיִּים מַשְׁמָעוּת קְסוּמָה יוֹתֵר, וְהַחַיִּים – חַיִּים טוֹבִים.

אַךְ רְאוּ זֶה פֶּלֶא, אוֹתָם בַּעֲלֵי אֱמוּנָה יוֹקֶדֶת, שֶׁפִּיהֶם וְלִבָּם שׁוֹפְעִים רְסִיסֵי אוֹרָה עַל בָּסִיס קָבוּעַ, כְּשֶׁמַּגִּיעִים לִשְׁעַת נִסָּיוֹן, הֵם פָּשׁוּט לֹא זוֹכְרִים אֶת דִּבּוּרֵי הָאֱמוּנָה, הֵם לֹא מְסֻגָּלִים לְהִתְחַזֵּק בָּהֶם, כִּי אִם בִּמְעַט דִּמְעַט, וְהֵם שׁוֹמְעִים מֵאֲחֵרִים אֶת הַחִזּוּקִים שֶׁהֵם עַצְמָם הָיוּ אוֹמְרִים וַעֲדַיִן אוֹמְרִים לְכָל אֶחָד כְּשֶׁהוּא בְּעֵת מַשְׁבֵּר, וְלֹא מַצְלִיחִים מַמָּשׁ לִשְׂמֹחַ בָּהֶם אוֹ לְהִתְחַבֵּר... כַּמָּה נוֹרָא הַדָּבָר הַזֶּה!

מִתְגַּנֵּב סָפֵק לַלֵּב, שֶׁמָּא חָלִילָה הָאֱמוּנָה הַהִיא, שֶׁעָלֶיהָ דִּבַּרְנוּ בַּיּוֹם־יוֹם, הִיא מִן הַשָּׂפָה וְלַחוּץ, וְאֵינֶנּוּ מְחֻבָּרִים אֵלֶיהָ מַסְפִּיק? וְשֶׁמָּא עָלֵינוּ לְהַעֲמִיק עוֹד וְלִבְנוֹתָהּ מֵחָדָשׁ? הָאֱמֶת הִיא הַרְבֵּה יוֹתֵר טוֹבָה מֵאֲשֶׁר הִיא נִרְאֵית. אָנוּ כֵּן מַאֲמִינִים בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, אָנוּ כֵּן יוֹדְעִים אֶת הָאֱמֶת, וְאֵין בָּנוּ חָלִילָה שֶׁמֶץ פְּסוּל וְהָאֱמוּנָה שְׁלֵמָה בְּוַדַּאי, וְאָנוּ כֵּן מִשְׁתַּדְּלִים לְהִתְחַזֵּק וּלְחַזֵּק לְפִיהָ, אֶלָּא שֶׁיֶּשׁ עוֹד דָּבָר נוֹסָף שֶׁעָלֵינוּ לְדַעְתּוֹ אוֹדוֹתֵינוּ, וְהוּא חָשׁוּב בְּיוֹתֵר.

יֵשׁ שְׁנֵי מִינֵי אֱמוּנָה, יֵשׁ אֱמוּנָה שֶׁהִיא בָּ'רֹאשׁ' וְיֵשׁ אֱמוּנָה שֶׁהִיא בַּ'לֵּב', הָאֱמוּנָה בָּרֹאשׁ הִיא, כַּאֲשֶׁר הַשֵּׂכֶל יוֹדֵעַ בְּוַדַּאי כִּי יֵשׁ אֱלֹקִים שֶׁמּוֹשֵׁל וּמַנְהִיג וּמַשְׁגִּיחַ וְהַכֹּל לְטוֹבָה גְּמוּרָה, וְ'אֵין שׁוּם רַע יוֹרֵד מִן הַשָּׁמַיִם', וְעָלֵינוּ לִבְטֹחַ רַק בּוֹ יִתְבָּרַךְ וְכוּ' וְכוּ' וְכוּ', וְהִיא מְקוֹר קְדֻשַּׁת הַשֵּׂכֶל, הַמֹּחַ וְהַדַּעַת - לֵידַע, לְהוֹדִיעַ וּלְהִוָּדַע כִּי אֵין שׁוּם מְצִיאוּת מִבִּלְעָדָיו יִתְבָּרַךְ כְּלָל, וְהַכֹּל לַכֹּל הוּא עֶצֶם עַצְמִיּוּת חִיּוּת אֱלֹקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ.

וְיֵשׁ אֱמוּנָה בַּ'לֵּב', שֶׁהִיא הַהַרְגָּשָׁה הָאֲמִתִּית וְהַפְּנִימִית שֶׁכָּל הַמְּצִיאוּת שֶׁלִּפְנֵי עֵינֵינוּ הִיא אֱלֹקוּת גְּמוּרָה מַמָּשׁ, וְאֵין שׁוּם דָּבָר בָּעוֹלָם שֶׁאֵינוֹ מֻשְׁגָּח מַמָּשׁ, וְהִיא בְּהַרְגָּשָׁה חוּשִׁית וְרוּחָנִית בְּעֶצֶם פְּנִימִיּוּת הַלֵּב, וֶאֱמוּנַת הַלֵּב הַזֹּאת, כַּמָּה שֶׁהִיא עֲנָקִית וּגְדוֹלָה, וּמְזַכֶּכֶת אֶת הָאָדָם מַמָּשׁ, שֶׁחַי בְּפֹעַל חַיֵּי אֱמוּנָה מְאִירִים, וְכָל הַמַּהוּת שֶׁלּוֹ זוֹעֶקֶת אֱמוּנָה פְּשׁוּטָה בּוֹ יִתְבָּרַךְ, אֵינָהּ מַסְפֶּקֶת לְבַדָּהּ, כְּשֵׁם שֶׁאֱמוּנַת הַשֵּׂכֶל אֵינָהּ מַסְפֶּקֶת לְבַדָּהּ.

הַשְּׁלֵמוּת הָאֲמִתִּית שֶׁעָלֵינוּ לְסַגֵּל אוֹתָהּ, הִיא בְּסוֹד הַפָּסוּק (דְּבָרִים ד, לט): "וְיָדַעְתָּ הַיּוֹם וַהֲשֵׁבֹתָ אֶל לְבָבֶךָ"; הַחִבּוּר הֶחָזָק בֵּין הַ'מֹּחַ' וְהַ'לֵּב', כַּאֲשֶׁר שְׁנֵיהֶם אֲחוּדִים וּקְשׁוּרִים עִם אֱמוּנָה חוּשִׁית מַמָּשׁ, שֶׁאָדָם בָּטוּחַ וְרוֹאֶה בְּעֵינָיו מַמָּשׁ אֶת אֲמִתַּת מְצִיאוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, וְאֶת צִדְקַת דְּרָכָיו הַיְשָׁרִים שֶׁל בּוֹרֵא עוֹלָמוֹת וּמַנְהִיגָם, וְאֵין שׁוּם פֵּרוּד בֵּין הַמֹּחַ וְהַלֵּב, וְאֵין שׁוּם פֵּרוּד בֵּינֵיהֶם וּבֵין חַיֵּי הַמַּעֲשֶׂה הַפְּעִילִים בַּיּוֹם־יוֹם וּבְשָׁעָה־שָׁעָה, כְּשֶׁהַכֹּל נִהְיֶה כֹּה מֵאִיר וְקַל, כְּשֶׁמַּמָּשׁ מַרְגִּישׁ שֶׁהַכֹּל אֱלֹקוּת.

הַזְּכוּת הַזֹּאת לִחְיוֹת חַיֵּי־אֱמוּנָה, הִיא זְכוּת נִפְלָאָה בְּיוֹתֵר, וְדַוְקָא בִּשְׁעַת נְפִילָה גְּדוֹלָה, כְּשֶׁאָדָם נִדְמֶה לוֹ שֶׁהוּא אֵינוֹ בַּעַל אֱמוּנָה - עָלָיו לְהַאֲמִין וְלָדַעַת, כִּי אַדְּרַבָּה, כָּעֵת הוּא עָלָה כִּתָּה וְדַרְגָּה, אִם עַד עַתָּה הָיְתָה עֲבוֹדָתוֹ בְּזִכּוּךְ הָאֱמוּנָה שֶׁבַּמֹּחַ אוֹ בְּזִכּוּךְ הָאֱמוּנָה שֶׁבַּלֵּב, לָדַעַת אֶת פְּרָטֶיהָ עִקָּרֶיהָ וְשָׁרָשֶׁיהָ שֶׁל הָאֱמוּנָה הַזֹּאת, כָּעֵת הִתְוַּסְפָה לוֹ הָעֲבוֹדָה הֲכִי עִקָּרִית. "וְיָדַעְתָּ הַיּוֹם" - לָדַעַת אֶת הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ גַּם כְּשֶׁמְּאֹד קָשֶׁה, וְגַם כְּשֶׁחָשׁוּךְ לְגַמְרֵי, לִזְכֹּר שֶׁהַכֹּל מֻנְהָג עַל־יְדֵי בַּעַל הַחֶסֶד וְהָרַחֲמִים הָאֲמִתִּי. וּלְקַיֵּם מִקְרָא שֶׁכָּתוּב (תְּהִלִּים צב, ג): "וֶאֱמוּנָתְךָ בַּלֵּילוֹת" – שֶׁעִקַּר הַחִזּוּק בֶּאֱמוּנָה הוּא כַּאֲשֶׁר חָשׁוּךְ מְאֹד לְאָדָם בַּלַּיְלָה.

נִמְצָא, שֶׁכַּאֲשֶׁר מַרְגִּישׁ שֶׁהַדִּבּוּרִים הַיְּקָרִים שֶׁהוּא כָּל־כָּךְ מַאֲמִין בָּהֶם וּמִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶם בַּיָּמִים הָרְגִילִים, כְּבָר כְּאִלּוּ 'לֹא מְדַבְּרִים אֵלָיו' וְאֵינָם מְחַיִּים אוֹתוֹ, אֵין זֶה סִימָן רַע, חַס וְשָׁלוֹם, כְּאִלּוּ כָּבְתָה הָאֱמוּנָה, חַס לֵיהּ לְזַרְעֵיהּ דְּאַבְרָהָם, אֶלָּא שֶׁכָּעֵת דּוֹרְשִׁים מִמֶּנּוּ אֱמוּנָה עֲמֻקָּה יוֹתֵר, וְעָלָיו לְהַמְשִׁיךְ אֶת עַצְמוֹ אֶל הָאֱמוּנָה הַזֹּאת, מִתּוֹךְ יְדִיעָה שֶׁכַּאֲשֶׁר בָּא עֵת נִסָּיוֹן - יֵשׁ עָצְמָה חֲדָשָׁה וְרַעֲנַנָּה שֶׁל אֱמוּנָה גְּדוֹלָה בְּיוֹתֵר, הָאֱמוּנָה שֶׁאָדָם יָכוֹל בֶּאֱמֶת לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהּ בְּחַיֵּי הַיּוֹם־יוֹם, לַמְרוֹת שֶׁהִיא בָּאָה בְּעֵת קָשָׁה בְּלִי אוֹרוֹת מְרַצְּדִים וּבְלִי נִיצוֹצֵי תַּעֲנוּג נַפְשִׁי.

לֹא כְּמוֹ שֶׁחוֹשְׁבִים רַבִּים, שֶׁאֱמוּנָה זוֹ – קָשָׁה לְהַשִּׂיגָהּ, הַהֵפֶךְ הוּא הַנָּכוֹן, כְּכָל שֶׁזֶּה פָּשׁוּט יוֹתֵר, כָּךְ הוּא קַל יוֹתֵר, הַיְנוּ, כְּכָל שֶׁאָדָם זוֹכֶה לְאַבֵּד אֶת הָאֲחִיזָה שֶׁלּוֹ בְּעוֹלָמוֹ הַגַּשְׁמִי, כְּשֶׁהוּא מֵבִין שֶׁהוּא לֹא יָכוֹל לְבַד - שָׁם מַגִּיעָה תַּפְקִידָהּ שֶׁל הָאֱמוּנָה, שֶׁהִיא מַרְאֶה לוֹ בְּחוּשׁ מַמָּשׁ, שֶׁהָאֲחִיזָה הָעִקֶּשֶׁת לְסַדֵּר הַכֹּל לְבַד, וְלָדַעַת כְּאִלּוּ הַכֹּל לְבַד, הִיא שְׁטוּת פְּשׁוּטָה וּמְעוֹרֶרֶת גִּחוּךְ. הָ'אֵין עוֹד מִלְּבַדּוֹ' מֵאִיר אָז בְּאוֹר יְקָרוֹת, אֵין צָרִיךְ הַרְבֵּה הֲכָנָה, אֶלָּא פָּשׁוּט 'לְשַׁחְרֵר', וְלָדַעַת כִּי ה' הוּא הָאֱלֹקִים, הוּא עוֹשֶׂה וְיַעֲשֶׂה הַכֹּל לְבַדּוֹ מַמָּשׁ. הָאֱמוּנָה הַזֹּאת, הִיא הַפֵּרוֹת שֶׁל זְרִיעַת יָמִים וְשָׁנִים בִּשְׂדֵה הָאֱמוּנָה הַפְּשׁוּטָה, "אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁכָּכָה לּוֹ" (וְעַיֵּן לְעֵיל מֵעִנְיָן זֶה, בְּשִׁעוּר ח').

הייליג · 14 מאי 2025

יְסוֹד הָאֱמוּנָה – הַתְּפִלָּה וְהַדְּבֵקוּת

יוֹם חֲמִישִׁי לְסֵדֶר בְּהַר, י"ח אִיָּר, לַ"ג בָּעֹמֶר תשע"ח

הַיּוֹם לַ"ג בָּעֹמֶר – יוֹם הִלּוּלָא שֶׁל הַתַּנָּא הָאֱלֹקִי, רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי, זְכוּתוֹ תָּגֵן עָלֵינוּ, אֲשֶׁר לִשְׁמוֹ וּלְזִכְרוֹ תַּאֲוַת נֶפֶשׁ, וְזֵכֶר קְדֻשָּׁתוֹ מוֹסִיף וְהוֹלֵךְ, וְשִׂמְחָה רַבָּה וַעֲצוּמָה יֵשׁ בָּעוֹלָמוֹת הָעֶלְיוֹנִים וְהַתַּחְתּוֹנִים בְּיוֹם גָּדוֹל וְקָדוֹשׁ זֶה, בְּיוֹם זֶה גִּלָּה רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי סִתְרֵי תּוֹרָה, עַל־כֵּן יוֹם הִסְתַּלְּקוּתוֹ הוּא יוֹם הִלּוּלָא וְחֶדְוָה, וְלֹא יוֹם אֵבֶל וְיָגוֹן, גִּלּוּי הָאֱלֹקוּת שֶׁגִּלָּה הָרַשְׁבִּ"י בָּעוֹלָם, הוּא גִּלּוּי נוֹרָא וְנִפְלָא הַשַּׁיָּךְ גַּם לְדוֹרֵנוּ זֶה, דּוֹר הָאֲטִימוּת וְהַחֹשֶׁךְ, שֶׁבְּ'זֹהַר דָּא יִפְקוּן מִן גָלוּתָא בְּרַחֲמֵי' (זֹהַר נָשֹׂא, קכד:).
הַמִּתְבּוֹנֵן בְּשִׂמְחַת הָמוֹן־חוֹגֵג, בְּאַתְרָא קַדִּישָׁא מִירוֹן, כְּשֶׁכָּל־כָּךְ הַרְבֵּה יְהוּדִים רוֹקְדִים וּשְׂמֵחִים שִׂמְחָה עֲצוּמָה וְנִפְלָאָה 'לְמַעְלָה מִטַּעַם וְדַעַת', בְּלִי שׁוּם סִבָּה הַנִּרְאֵית לָעַיִן, מֵבִין עַד נְקַלָּה, כִּי שֹׁרֶשׁ נִשְׁמָתָם הַקְּדוֹשָׁה מִתְעוֹרֵר מְאֹד בְּכֹחוֹ שֶׁל רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי, וְאוֹר הָאֱמוּנָה הַמֵּאִיר בְּלִבָּם שֶׁל יִשְׂרָאֵל מִתְעוֹרֵר לְהָאִיר בְּאוֹר יְקָרוֹת, וְזֶה סוֹד הַמְּדוּרוֹת שֶׁנּוֹהֲגִים לְהַדְלִיק בְּלַ"ג בָּעֹמֶר, אֵלּוּ מְרַמְּזוֹת עַל אוֹר הָאֱמוּנָה הֵקִים וְנֹכֵחַ בְּכָל נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל, אַף בָּקַּל שֶׁבַּקַּלִּים, רַחֲמָנָא לִצְלָן, הַמֵּאִיר וּמְגָרֵשׁ אֶת חֹשֶׁךְ הַלַּיְלָה הָרוּחָנִי; כִּי 'מָה הַשֵּׁם לַכֹּל, אַף רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי לַכֹּל'; כְּמַאֲמָר הַקָּדוֹשׁ מִקַּארְלִין זי"ע.

בְּיוֹם סְגֻלָּה זֶה כְּדַאי לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה, לְהַגְדִּיל דַּעַת הָאֱמוּנָה שֶׁלָּנוּ, וְהַיּוֹם נִלְמַד אֶת הָעִקָּר הַחֲמִישִׁי מִשְּׁלֹשָׁה־עָשָׂר עִקָּרִים, וְהוּא: 'אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, שֶׁהַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ – לוֹ לְבַדּוֹ רָאוּי לְהִתְפַּלֵּל וְאֵין רָאוּי לְהִתְפַּלֵּל לְזוּלָתוֹ'.

וּבִלְשׁוֹן הָרַמְבַּ"ם: 'וְהַיְּסוֹד הַחֲמִישִׁי - שֶׁהוּא יִתְעַלֶּה הוּא אֲשֶׁר רָאוּי לְעָבְדוֹ וּלְרוֹמְמוֹ וּלְפַרְסֵם גְּדֻלָּתוֹ וּמִשְׁמַעְתּוֹ. וְאֵין עוֹשִׂין כֵּן לְמַה שֶּׁלְּמַטָּה בִּמְצִיאוּת מִן הַמַּלְאָכִים וְהַכּוֹכָבִים וְהַגַּלְגַּלִּים וְהַיְּסוֹדוֹת, וְכָל מַה שֶּׁהֻרְכַּב מֵהֶן, לְפִי שֶׁכֻּלָּם מֻטְבָּעִים בִּפְעֻלּוֹתֵיהֶם - אֵין לָהֶם שִׁלְטוֹן וְלֹא בְּחִירָה אֶלָּא רְצוֹנוֹ יִתְעַלֶּה, וְאֵין עוֹשִׂין אוֹתָם אֶמְצָעִים לְהַגִּיעַ בָּהֶם אֵלָיו, אֶלָּא כְּלַפָּיו יִתְעַלֶּה יִכּוֹנוּ הַמַּחֲשָׁבוֹת וְיַנִּיחוּ כָּל מַה שֶּׁזּוּלָתוֹ. וְזֶה הַיְּסוֹד הַחֲמִישִׁי הוּא הָאַזְהָרָה עַל עֲבוֹדָה־זָרָה, וְרֹב הַתּוֹרָה בָּאָה לְהַזְהִיר עַל זֶה'; עַד כָּאן לְשׁוֹן קָדְשׁוֹ.

הַתְּפִלָּה הִיא סוֹד הַבִּטּוּל, בִּתְפִלָּה הָאָדָם מִתְחַבֵּר אֶל מִי שֶׁמִּתְפַּלֵּל אֵלָיו, כָּל יֵשׁוּתוֹ מְכֻוֶּנֶת, וְהוּא מֵבִין בְּעֹמֶק דַּעְתּוֹ, כִּי הוּא מִתְפַּלֵּל לְמִי שֶׁבְּיָדוֹ לְמַלְּאוֹת אֶת בַּקָּשָׁתוֹ, הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁלָּנוּ מוֹרָה לָנוּ, כִּי אֵין שׁוּם כֹּחַ בָּעוֹלָם שֶׁיָּכוֹל לַעֲזֹר לָאָדָם כִּי אִם הַכֹּחַ הָאֱלֹקִי, וְאָסוּר לַחֲשֹׁב מַחֲשֶׁבֶת פִּגּוּל אוֹדוֹת עֶזְרָה וִישׁוּעָה מִכֹּחַ אַחֵר, חַס וְשָׁלוֹם, וְאַף אִם מַאֲמִין בְּהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ, וְיוֹדֵעַ שֶׁהוּא עוֹשֶׂה הַכֹּל, רַק פּוֹנֶה אֶל כֹּחוֹת אֲחֵרִים, אַף שֶׁמַּאֲמִין שֶׁמְּקַבְּלִים כֹּחָם מֵהַכֹּחַ הָאֱלֹקִי – זוֹ כְּפִירָה בְּעִקָּר זֶה, רַחֲמָנָא לִצְלָן, כִּי אָסוּר לְהִתְפַּלֵּל וְלַעֲבֹד לְאַף אֶחָד זוּלַת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ, הָאֶחָד וְהַיָּחִיד הָאֲמִתִּי. לֹא לְמַלְאָכִים וְלֹא לִשְׂרָפִים, לֹא לְנִשְׁמוֹת הַצַּדִּיקִים וְלֹא לְשׁוּם כֹּחַ אַחֵר בָּעוֹלָם, וְזוֹ נְגִיעָה שֶׁל כְּפִירָה גְּמוּרָה, שֶׁאֵין בַּר־יִשְׂרָאֵל רָאוּי לָהּ כְּלָל, וְאַשְׁרֵי מִי שֶׁמְּזַכֵּךְ שִׂכְלוֹ לָדַעַת, כִּי "אֵין עוֹד מִלְּבַדּוֹ" מַמָּשׁ, וְאֵין לְבַקֵּשׁ עֶזְרָה וִישׁוּעָה מֵאַף בְּרִיָּה שֶׁבָּעוֹלָם.

הַהִשְׁתַּטְחוּת עַל קִבְרֵי הַצַּדִּיקִים, אֵין לָהּ שׁוּם נְגִיעָה אֶל תְּפִלָּה לְצַדִּיקִים, חַס וְשָׁלוֹם, גַּם בְּמָקוֹם שֶׁיֵּשׁ נֻסָּח דִּבּוּר אֶל הַצַּדִּיק וּבַקָּשָׁה מִמֶּנּוּ שֶׁיִּפְעַל בַּמְּרוֹמִים, הוּא לֹא בְּדֶרֶךְ שֶׁל תְּפִלָּה, חַס וְשָׁלוֹם, אֶלָּא בְּדֶרֶךְ שֶׁל בַּקָּשָׁה שֶׁהוּא יִתְפַּלֵּל בַּעֲדוֹ, וּכְמוֹ שֶׁהוֹלְכִים לְחָכָם בְּחַיֵּי־חִיּוּתוֹ לְבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ שֶׁיִּתְפַּלֵּל עַל הַחוֹלִים וְעַל הַחַיִּים וְכוּ', כֵּן 'גְּדוֹלִים צַדִּיקִים בְּמִיתָתָם יוֹתֵר בִּימֵי חַיֵּיהֶם' (חֻלִּין ז:); אֲבָל חַס וְשָׁלוֹם לְיַחֵס לָהֶם כּוֹחוֹת שֶׁל בְּרִיאָה וֶאֱלֹקוּת, שֶׁזּוֹ הַטֻּמְאָה הֲכִי גְּדוֹלָה, וְהִיא הַטֻּמְאָה הַנּוֹדַעַת לְשִׁמְצָה שֶׁקְּדֻשַּׁת־יִשְׂרָאֵל הִתְרַחֲקָה מִמֶּנּוּ, וְאֵין לְהַזְכִּירוֹ מִפְּנֵי הַכָּבוֹד.

בְּעֹמֶק הָרַעְיוֹן, גַּם הַבַּקָּשׁוֹת הַפְּשׁוּטוֹת שֶׁאָנוּ מְבַקְשִׁים בְּחַיֵּינוּ מִגּוֹרְמִים שֶׁיְּכוֹלִים לַעֲזֹר לָנוּ, הֵם נִדְנוּד שֶׁל אִי שְׁלֵמוּת אֱמוּנָה זַכָּה, מִשּׁוּם שֶׁבֶּאֱמֶת אֵין מִי שֶׁיָּכוֹל לַעֲזֹר לְאָדָם רַק בּוֹרְאוֹ בִּלְבַד, וְאַף שֶׁלִּפְעָמִים מִתְבַּצֵּעַ הַדָּבָר עַל־יְדֵי שְׁלִיחִים שֶׁיֵּשׁ לוֹ בְּעוֹלָמוֹ, אַף־עַל־פִּי־כֵן, הַפְּנִיָּה הַפְּשׁוּטָה צְרִיכָה לִהְיוֹת אֶל הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ, שֶׁהוּא עִלַּת הָעִלּוֹת וּבַעַל הַכֹּחוֹת כֻּלָּם, וּמִי שֶׁפּוֹנֶה וְקוֹרֵא אֵלָיו בֶּאֱמֶת – נוֹשָׁע וְנַעֲנָה.

בְּנֹהַג שֶׁבָּעוֹלָם, אִם חָלִילָה יֵשׁ בְּבֵיתוֹ שֶׁל אָדָם – חוֹלֶה, הוּא הוֹלֵךְ וּמְטַפֵּל אֵצֶל רוֹפְאִים וּתְרוּפוֹת, וּמְנַסֶּה כָּל־מִינֵי שִׁיטוֹת לַעֲזֹר וּלְהַחְלִים אֶת הַחוֹלֶה, וְאֵין בָּזֶה פְּסוּל כְּשֶׁלְּעַצְמוֹ, אֲבָל הַפְּסוּל הַגָּדוֹל הוּא, שֶׁהוּא שׁוֹכֵחַ מִי בַּעַל הַסִּבּוֹת? וּפוֹנֶה אֶל הַסִּבּוֹת וְעוֹשֶׂה מֵהֶן עִקָּר, שֶׁזֶּה דּוֹמֶה מְאֹד, לְאַזְהָרָה – שֶׁהַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ לוֹ לְבַדּוֹ רָאוּי לְהִתְפַּלֵּל, וְאֵין רָאוּי לְהִתְפַּלֵּל לְזוּלָתוֹ, שֶׁגַּם הַיִּחוּל לְתִקְוַת עֶזְרָה אָסוּר לְיַחֵל לְאַחֵר כִּי אִם לִשְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ לְבַד.

תֵּכֶף־וּמִיָּד כְּשֶׁאָדָם צָרִיךְ מַשֶּׁהוּ – עָלָיו לִפְנוֹת אֶל הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ, בְּבַקָּשָׁה פְּשׁוּטָה מֵעֹמֶק הַלֵּב, כְּמוֹ שֶׁהוּא פּוֹנֶה לָרוֹפֵא, שֶׁהוּא מַרְגִּישׁ שֶׁיָּכוֹל לַעֲזֹר לוֹ, עָלֵינוּ לָדַעַת, כִּי הַתְּפִלָּה כְּשֶׁכְּבָר כָּלוּ כָּל הַקִּצִּין, שֶׁבְּוַדַּאי גַּם הִיא טוֹבָה - אֵינָהּ מַגַּעַת בְּמַעֲלָתָהּ אֶל הַתְּפִלָּה הָרִאשׁוֹנִית, שֶׁמִּיָּד שֶׁנּוֹדַע לְאָדָם כִּי עוֹמֶדֶת לְפָנָיו צָרָה אוֹ בְּעָיָה – הוּא פּוֹנֶה אֶל הַמַּשְׁגִּיחַ הַיָּחִיד הָאֲמִתִּי בְּלִי שׁוּם שִׁתּוּף שֶׁל כּוֹחוֹת רוּחָנִיִּים וְגַשְׁמִיִּים, רַק עֶזְרָה וִישׁוּעָה מֵאֵת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ, כִּי אָז תְּפִלָּתוֹ מְשַׁבֶּרֶת אֶת כָּל הַמַּנְעוּלִים הַכְּבֵדִים, וְהָעִקָּר - שֶׁזּוֹכֶה לְהִוָּשַׁע מִצָּרָתוֹ וְנַעֲשִׂים אֶצְלוֹ נִסִּים נִגְלִים. וְצָרִיךְ לִזְכֹּר תָּמִיד, שֶׁהַתְּפִלָּה שֶׁאָנוּ מִתְפַּלְּלִים לְפָנָיו – הִיא עִקָּר גָּדוֹל בֶּאֱמוּנָה.

הייליג · 22 מאי 2025

שִׂימוּ לֵב אֶל הָאֱמוּנָה!

הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה הַחֲבוּיָה בְּלִבֵּנוּ מְבַקֶּשֶׁת לְהִתְגַּלּוֹת, הַקֹּשִׁי הָאֲמִתִּי הוּא, שֶׁאֵינֶנּוּ מוּדָעִים לַמְּצִיאוּת שֶׁלָּהּ בְּלִבֵּנוּ, אָמְנָם אִם אֵינֶנּוּ מַפְרִיחִים וּמְלַבְלְבִים אוֹתָהּ – הִיא נָמֹגָה וְהוֹלֶכֶת עַד שֶׁרוֹאִים אֲנָשִׁים שֶׁהֵם מַאֲמִינִים בְּנֵי מַאֲמִינִים, אֲבָל חַיֵּיהֶם אֵינָם חַיֵּי אֱמוּנָה מַמָּשׁ, וְלִפְעָמִים הַתְּמִיהָה יוֹתֵר גְּדוֹלָה, שֶׁהֵם יְכוֹלִים לְהִתְנַהֵג אוֹ לְדַבֵּר בְּהִתְנַהֲגוּת וְדִבּוּרִים שֶׁהֵם הֵפֶךְ הָאֱמוּנָה מַמָּשׁ, וּמָה הַסִּבָּה לָזֶה?

יָדוּעַ מִסִּפְרֵי פְּנִימִיּוּת הַתּוֹרָה, כִּי סְפִירַת הַמַּלְכוּת מֵעֶשֶׂר הַסְּפִירוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת, הִיא בְּסוֹד נְקֻדָּה קְטַנָּה, וְכָל עֲבוֹדַת הָאִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי לְהַגְדִילָהּ וּלְהַחֲיוֹתָהּ עַד שֶׁתִּהְיֶה בִּבְחִינַת פַּרְצוּף בִּפְנֵי עַצְמָהּ, הַיְנוּ, הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא, כִּבְיָכוֹל, בְּעוֹלָמוֹ, הוּא "אֵל מִסְתַּתֵּר בְּשַׁפְרִיר חֶבְיוֹן", אֵין הוּא מִתְגַּלֶּה לְגַמְרֵי בְּעוֹלָמוֹ, אֶלָּא לַדּוֹרְשִׁים אוֹתוֹ וּמְבַקְּשִׁים פָּנָיו, וְהַשְׁרָאַת שְׁכִינַת עֻזּוֹ יִתְבָּרַךְ בָּעוֹלָם, הִיא סוֹד סְפִירַת הַמַּלְכוּת, שֶׁאָדָם מַמְלִיךְ מַלְכוּתוֹ שֶׁל ה' בָּעוֹלָם, וּבְכָל מַחֲשָׁבָה דִּבּוּר וּמַעֲשֶׂה הוּא מַרְגִּישׁ וְרוֹאֶה אֶת ה', וּמַמָּשׁ מַרְגִּישׁ אֶת נוֹכְחוּתוֹ שֶׁל ה' בְּעוֹלָמוֹ וּבְחַיָּיו, בְּגִישָׁה כָּזוֹ לַחַיִּים – הוּא מְחַיֶּה אֶת סְפִירַת הַמַּלְכוּת, וּמֵאִיר בָּהּ אוֹר נוֹרָא וְנִפְלָא מְאֹד.

הַסִּבָּה שֶׁאָדָם רָחוֹק מֵאֱמוּנָה 'מַעֲשִׂית' בְּפֹעַל מַמָּשׁ, הִיא כִּי הוּא מְנֻתָּק מֵהַהֲוָיָה שֶׁל הָאֱמוּנָה, הוּא מִתְעַלֵּם מֵהַנְּקֻדָּה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁבְּלִבּוֹ, וַאֲשֶׁר לָכֵן אֵינוֹ מְחַיֶּה אוֹתָהּ כְּלָל וְהִיא בִּבְחִינַת מִיתָה מַמָּשׁ, שֶׁלִּבּוֹ מֵת בְּקִרְבּוֹ וְהוּא חַי חַיִּים גַּשְׁמִיִּים, בְּלִי שׁוּם אוֹר וְחִיּוּת כְּלָל, וְאֵין אָדָם אֻמְלָל וּמְסֻכָּן כְּמוֹ מִי שֶׁעוֹקֵר אֶת עַצְמוֹ מִן הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, אַף כִּי בֶּאֱמֶת מַאֲמִין הִנֵּהוּ – הוּא קִבֵּל מַתָּנָה גְּדוֹלָה וִיקָרָה וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהּ, כִּי זֶה תַּפְקִידֵנוּ: לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּאֱמוּנָה!

חַיֵּי הָאֱמוּנָה כּוֹלְלִים הֲמוֹן פְּרָטִים וּפְרָטֵי פְּרָטִים, בְּוַדַּאי הַדִּבּוּרִים אוֹדוֹת הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ וּמְצִיאוּתוֹ תּוֹפְסִים חֵלֶק נִכְבָּד בְּבִנְיָן אֱמוּנַת הָאָדָם וּבְחִיּוּתָהּ, אַךְ אֵינָם יְסוֹד הַכֹּל, הַכְּלָל וְהָעִקָּר בְּכָל הָעִנְיָן הוּא, שֶׁאָדָם לֹא יִחְיֶה חַיֵּי סְתִירָה וְלֹא תִּהְיֶינָה לוֹ מַחֲשָׁבוֹת סוֹתְרוֹת, וּפְעֻלּוֹת מְנֻגָּדוֹת לְחַיֵּי הָאֱמוּנָה.

פְּעָמִים רַבּוֹת נִתְקָלִים בַּאֲנָשִׁים שֶׁאֲמוּרִים לִהְיוֹת בַּעֲלֵי אֱמוּנָה עֲמֻקִּים, וּבִשְׁעַת מַשְׁבֵּר אוֹ נִסָּיוֹן הֵם מְדַבְּרִים מַמָּשׁ אַחֶרֶת מִמַּה שֶׁהֵם הָיוּ אֲמוּרִים לְדַבֵּר, אוֹ אַף שֶׁלֹּא בִּשְׁעַת נִסָּיוֹן, אִם אָדָם כָּזֶה מַתְחִיל לְדַבֵּר יוֹתֵר מִדַּאי אוֹדוֹת הִשְׁתַּדְּלוּת [כִּי זוֹ מִלָּה שֶׁאֶפְשָׁר בַּחֲסוּתָהּ לַעֲשׂוֹת הֲמוֹן מַעֲשִׂים שֶׁהֵם מְנֻגָּדִים לֶאֱמוּנָה וּדְבֵקוּת, בְּאָמְרוֹ: 'הֲלֹא אֲנִי עוֹשֶׂה הִשְׁתַּדְּלוּת'...] וּכְשֶׁמְּעִירִים לוֹ – הֲרֵי הַכֹּל מֵהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ! אֵיךְ אַתָּה כָּל־כָּךְ נִסְעָר וְנִרְגָּשׁ? אֵיךְ אַתָּה כָּל־כָּךְ מִשְׁתּוֹלֵל? הֲרֵי אַב הָרַחֲמָן בְּעַצְמוֹ עָשָׂה מַה שֶּׁעָשָׂה, מָה הוּא מֵגִיב? לִפְעָמִים תְּגוּבוֹת מַמָּשׁ לֹא הוֹלְמוֹת, כִּי הוּא בֶּאֱמֶת רָחוֹק מְאֹד מֵהָאֱמוּנָה, אַף כִּי הוּא לֹא יוֹדֵעַ אֶת זֶה, צָרִיךְ לִחְיוֹת אֶת הָאֱמוּנָה!

אֵין זֶה אוֹמֵר שֶׁכָּל אָדָם שֶׁאֵינוֹ עוֹמֵד בַּנִּסְיוֹנוֹת הַקָּשִׁים בְּהַאי עָלְמָא הוּא כּוֹפֵר, חַס וְשָׁלוֹם, וְאַף אִי־אֶפְשָׁר לְהַגִּיד שֶׁדִּבּוּרֵי הָאֱמוּנָה שֶׁלּוֹ הֵם מִן הַשָּׂפָה וְלַחוּץ, אֲבָל בְּתַכְלִית כָּל הַתַּכְלִיּוֹת, אֱמוּנָה שְׁלֵמָה הִיא בְּוַדַּאי כַּאֲשֶׁר הָאָדָם זוֹכֶה לְתַכְלִית תַּכְלִית הַמַּדְרֵגָה הָעֶלְיוֹנָה שֶׁלָּהּ, כִּי זֶה מִטִּבְעָהּ שֶׁל הָאֱמוּנָה – אֵין בָּהּ מַדְרֵגוֹת שֶׁאֶפְשָׁר לְוַתֵּר עֲלֵיהֶן, כְּלוֹמַר, גַּם הַמַּדְרֵגוֹת הֲכִי גְּבוֹהוֹת הֵן נִצְרָכוֹת לְגַמְרֵי לְכָל אִישׁ יְהוּדִי! בְּלִי יוֹצֵא מִן הַכְּלָל...

הָאֱמוּנָה שֶׁל יְהוּדִי אֵינָהּ אֱמוּנָה כְּמוֹ שֶׁל גּוֹי שֶׁגַּם מַאֲמִין בְּבוֹרֵא עוֹלָם, הָאֱמוּנָה שֶׁל יְהוּדִי הִיא אֲמוּרָה לִהְיוֹת: אֱמוּנָה שֶׁל דְּבֵקוּת, שֶׁאָדָם בֶּאֱמֶת מַרְגִּישׁ וְחָשׁ אֶת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ בְּעוֹלָמוֹ, כָּל הַיּוֹם וְכָל הַלַּיְלָה, בְּכָל מַחֲשָׁבָה דִּבּוּר וּמַעֲשֶׂה, וְאֵינוֹ מַסִּיחַ דַּעַת רֶגַע אֶחָד מֵאֲמִתַּת מְצִיאוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, וּבְכָל תְּנוּעָה וּתְנוּעָה שֶׁהוּא מִתְנוֹעֵעַ, וּבְכָל עֲסָקָיו וּמַעֲשָׂיו הוּא מַרְגִּישׁ שֶׁהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ מַמָּשׁ מַנְהִיג אוֹתוֹ וְהַכֹּל יִשַּׁק כְּפִי מַאֲמָרוֹ יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ.

קָשֶׁה לְחַזֵּק אָדָם בִּשְׁעַת צַעֲרוֹ, וְקָשֶׁה לְהַנְחִיל דִּבּוּרֵי אֱמוּנָה לְמִי שֶׁהוּא שָׁבוּר, אֲבָל כָּל זֹאת בִּתְנַאי אִם הוּא לֹא הֵכִין אֶת עַצְמוֹ בַּיָּמִים הָרְגוּעִים אֶל הַיָּמִים הַפָּחוֹת רְגוּעִים, וַהֲכָנָה זוֹ מַהִי? עַל זֹאת יִתְפַּלֵּל כָּל חָסִיד אֶל הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ (תְּהִלִּים פו, יא): "הוֹרֵנִי ה' דַּרְכֶּךָ אֲהַלֵּךְ בַּאֲמִתֶּךָ"; אָדָם שֶׁמַּקְדִּים תְּפִלָּה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (תַּנְחוּמָא מִקֵּץ י): 'לְעוֹלָם יַקְדִּים אָדָם תְּפִלָּה לְצָרָה'; כְּשֶׁאָדָם חַי חַיֵּי אֱמוּנָה אֲמִתִּיִּים שֶׁכָּל פִּיו וּשְׂפָתָיו דּוֹבְבוֹת אֱמוּנָה כָּל הַיּוֹם – הוּא יַרְגִּישׁ אֶת יַד ה' גַּם כַּאֲשֶׁר מְאֹד מְאֹד קָשֶׁה.

וִיתֵירָה מִזֹּאת, עָלֵינוּ לָדַעַת, כִּי כָּל מַה שֶּׁעוֹבֵר עָלֵינוּ בַּחַיִּים, נוֹעָד בְּדִיּוּק לְמַטָּרָה זוֹ – לִהְיוֹת מַכִּירִים בְּגָדְלּוֹ וְתִפְאַרְתּוֹ שֶׁל יוֹצֵר בְּרֵאשִׁית וְשֶׁהַכֹּל בָּרָא לִכְבוֹדוֹ, וְכָל מַה שֶּׁקּוֹרֶה לָנוּ הוּא מֵאֲמִתַּת מְצִיאוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, וְאִם אֵינֶנּוּ מְכַוְּנִים לִבֵּנוּ אֶל הַמַּטָּרָה הַזֹּאת – הֲרֵי שֶׁאָנוּ סוֹבְלִים סְתָם, וְאֵינֶנּוּ מַגִּיעִים אֶל הַמַּטָּרָה וְהַכַּוָּנָה שֶׁל מַה שֶּׁקּוֹרֶה לָנוּ, וְאָכֵן, יָדוּעַ, שֶׁעַל־יְדֵי אֱמוּנָה מַמְתִּיקִים אֶת כָּל הַדִּינִים וְהוֹפְכִים אֶת הַכֹּל לְרַחֲמִים וַחֲסָדִים אֲמִתִּיִּים, אָמֵן כֵּן יְהִי רָצוֹן.

הייליג · 23 מאי 2025

'יִרְאַת הָעֹנֶשׁ' – עִקָּר גָּדוֹל בֶּאֱמוּנָה!

כְּשֶׁמְּדַבְּרִים עִם אַנְשֵׁי דּוֹרֵנוּ אוֹדוֹת 'יִרְאַת הָעֹנֶשׁ', שֶׁהִיא בְּעֶצֶם הָאֱמוּנָה שֶׁאָנוּ מַאֲמִינִים בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁהַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ גּוֹמֵל טוֹב לְשׁוֹמְרֵי מִצְווֹתָיו וּמַעֲנִישׁ לְמִי שֶׁיַּעֲבֹר עַל מִצְווֹתָיו, הֵם נִרְתָּעִים, מִשּׁוּם מַה הֵם מַחְשִׁיבִים אֶת עַצְמָם כְּעוֹבְדִים מֵאַהֲבָה, וְלֹא רוֹצִים לִהְיוֹת עוֹבְדִים מִיִּרְאָה, אוּלַי אֶפְשָׁר יִרְאַת הָרוֹמְמוּת, הַיִּרְאָה הַיּוֹקְרָתִית יוֹתֵר.

צָרִיךְ לָדַעַת דָּבָר נָחוּץ בְּיוֹתֵר, כִּי הָאֱמוּנָה בִּדְבַר שָׂכָר וָעֹנֶשׁ הִיא יְסוֹד הַיַּהֲדוּת, וְלֹא מְשַׁנֶּה בִּכְלָל אִם אָנוּ אוֹהֲבִים אֶת זֶה אוֹ לֹא, וְצָרִיךְ גַּם לָדַעַת, שֶׁמִּי שֶׁאוֹמֵר שֶׁהוּא עוֹבֵד מֵאַהֲבָה, וְהוּא לֹא עָבַר אֶת הַשָּׁלָב שֶׁל עוֹבֵד מִיִּרְאָה, וְיִרְאַת הָעֹנֶשׁ הַפְּשׁוּטָה דַּיְקָא, זֶה שֶׁמַּאֲמִינִים בָּהּ כָּל יִשְׂרָאֵל הַפְּשׁוּטִים וְהַתְּמִימִים – אֵינוֹ 'עוֹבֵד מֵאַהֲבָה' כִּי אִם מִדִּמְיוֹן, וְאַהֲבָתוֹ אֵינָהּ עֲמִידָה בִּפְנֵי שׁוּם פִּתּוּי וְשׁוּם תַּאֲוָה שֶׁהִיא מְנֻגֶּדֶת לְרָצוֹן הַשֵּׁם, וְתִשְׁאֲלוּ אֶת עַצְמְכֶם, הַאִם מִי שֶׁאוֹהֵב מִישֶׁהוּ יָכוֹל לַעֲשׂוֹת מַשֶּׁהוּ נֶגֶד אֲהוּבוֹ, אָז אֵיפֹה הָאַהֲבָה, וּמָה הִיא בִּכְלָל?

הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא בְּעַצְמוֹ יָסַד לָנוּ דֶּרֶךְ אֵיךְ לְהַגִּיעַ אֵלָיו, וְאֵינֶנּוּ יְכוֹלִים לַעֲקֹף אֶת הַדֶּרֶךְ הַזּוֹ, אֶחָד מִשְּׁלֹשָׁה־עָשָׂר עִקְּרֵי הָאֱמוּנָה הוּא יִרְאַת הָעֹנֶשׁ וֶאֱמוּנַת הַשָּׂכָר, וּמִי שֶׁאֵינוֹ מַאֲמִין בָּזֶה, זֶה לֹא שֶׁהוּא בָּחַר דֶּרֶךְ אַחֶרֶת בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם, הוּא, רַחֲמָנָא לִצְלָן, כּוֹפֵר בִּיסוֹדוֹת הַיַּהֲדוּת, וּמִי שֶׁכֵּן מַאֲמִין בָּזֶה, שֶׁיֵּשׁ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא שֶׁעָתִיד לִתֵּן עֹנֶשׁ [עַל הַשָּׂכָר נְיַחֵד בְּפַעַם אַחֶרֶת הַדִּבּוּר] - הֲרֵי שֶׁבְּאֹפֶן טִבְעִי הוּא מְפַחֵד וְלֹא נֹחַ לוֹ הָעֻבְדָּה הַזֹּאת, כִּי מִי רוֹצֶה לְהֵעָנֵשׁ?

בְּוַדַּאי חָסִיד עָמֹק יָכוֹל לוֹמַר: 'וְכִי מָה, אֲנִי דּוֹאֵג לְעַצְמִי? אֲנִי צָרִיךְ רַק אֶת הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ, וּמַה אִכְפַּת לִי מַה יִּהְיֶה עִם גּוּפִי וּבְשָׂרִי'! יֵשׁ כָּאן טָעוּת גְּדוֹלָה, שֶׁרוֹצִים לְדַבֵּר בְּנִימָה שֶׁל אֲנָשִׁים גְּבוֹהִים וּמְרוֹמְמִים עוֹד לִפְנֵי שֶׁזָּכָה לְ'פַשְׁטוּת יַהֲדוּת', וְאֵינוֹ שָׂם לֵב שֶׁעֲדַיִן לֹא הִתְבּוֹנֵן בְּמַעֲשֵׂי אֱלֹקֵינוּ כְּלָל, כִּי הֲרֵי בָּזֶה שֶׁגִּלָּה לָנוּ הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא עָתִיד לְהַעֲנִישׁ אֶת מִי שֶׁעוֹבֵר עַל מִצְווֹתָיו, הוּא נָתַן לָנוּ רֶמֶז נִפְלָא לַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ, בְּכָךְ גִּלָּה לָנוּ אֶת הָעֵינַיִם לִרְאוֹת אֶת אֲמִתַּת מְצִיאוּתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּאֹפֶן נִפְלָא בְּיוֹתֵר, וְעָלֵינוּ לִלְמֹד אֶת הָעִקָּר הַזֶּה, וְלִלְמֹד מִמֶּנּוּ הַדְּרָכוֹת לְחַיֵּי הַיּוֹם יוֹם.

נַחֲשֹׁב מְעַט, הַאִם רוֹצֶה בּוֹרֵא עוֹלָם לִשְׂרֹף נְשָׁמוֹת? הַאִם תַּכְלִית הָרָצוֹן הָעֶלְיוֹן הוּא לַעֲשׂוֹת רַע לַחוֹטְאִים? וּמַה מַּהות הָעֹנֶשׁ הָאֱלֹקִי בִּכְלָל? אֵין לָנוּ שׁוּם הַשָּׂגָה בְּעֹמֶק הַפְּנִימִיּוּת שֶׁל זֶה, אֲבָל דָּבָר אֶחָד בָּרוּר לָנוּ, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, מֶלֶךְ רַחֲמָן רוֹצֶה שֶׁנִּזְכֶּה לְכָל הַטּוֹב שֶׁבְּכָל הָעוֹלָמוֹת, וְהָעֹנֶשׁ נוֹעָד לְזַכֵּךְ אוֹתָנוּ מְאֹד מְאֹד, אוֹ לִגְרֹם לָנוּ שֶׁלֹּא נַעֲשֶׂה עֲבֵרָה שֶׁלֹּא תַּעֲשֶׂה לָנוּ רַע בְּאַחֲרִיתֵנוּ.

וְהָעִקָּר הַגָּדוֹל הוּא, חֹק חָקַק ה' בְּעוֹלָמוֹ, כִּי אֵשׁ שׂוֹרֶפֶת וַעֲבֵרָה מְמִיתָה, הָעוֹשֶׂה נֶגֶד רְצוֹנוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא - מַחֲרִיב אֶת הָעוֹלָם, שֶׁנִּבְרָא לְמַעַן כְּבוֹד שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ, הַפּוֹגֵעַ בַּמַּטָּרָה זוֹ – כְּבָר קִבֵּל אֶת עָנְשׁוֹ, הֲרֵי זֶה כְּמִי שֶׁמַּכְנִיס אֶת אֶצְבָּעוֹ לְאֵשׁ, שֶׁבְּוַדַּאי לֹא יִתְלוֹנֵן שֶׁהָאֵשׁ הָאַכְזָרִית שָׂרְפָה אוֹתוֹ, וְיָדוֹ נִכְוְתָה, הוּא שָׂרַף אוֹתָהּ וְלֹא הָאֵשׁ. הַמַּכְנִיס יָדוֹ לַעֲבֵרָה – מַכְנִיס יָדוֹ לְאֵשׁ הַשּׂוֹרֶפֶת, הַגִּלּוּי שֶׁגִּלָּה הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לָנוּ שֶׁיֵּשׁ עֹנֶשׁ עַל הַחֵטְא, הוּא רַק סִפּוּר דְּבָרִים שֶׁנֵּדַע שֶׁהָאֵשׁ שׂוֹרֶפֶת, לוּלֵא זֶה לֹא הָיִינוּ יוֹדְעִים בִּכְלָל.

אֲבָל עִקַּר הַכֹּל הוּא הַיְּדִיעָה שֶׁהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מְאֹד לֹא חָפֵץ בַּמַּעֲשֶׂה הַזֶּה, הָעֹנֶשׁ בָּא לְהַתְרוֹת כְּתַמְרוּר לוֹהֵט – 'זֶהוּ נֶגֶד רְצוֹנוֹ שֶׁל 'מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם''!! וְנִמְצָא שֶׁהָעֹנֶשׁ הוּא הַיִּסּוּר הַגָּדוֹל הָעוֹשֶׂה לָנוּ טוֹבָה נִצְחִית, שֶׁנֵּדַע מַה שֶּׁלֹּא לַעֲשׂוֹת כְּדֵי לְהַגִּיעַ אֶל הָאוֹר הָעֶלְיוֹן וְהַנִּצְחִי, אַשְׁרֵי חֶלְקוֹ שֶׁל מִי שֶׁיִּרְאַת הָעֹנֶשׁ בְּלִבּוֹ, שֶׁזּוֹכֶה דַּיְקָא עַל־יְדֵי יִרְאַת הָעֹנֶשׁ לִהְיוֹת בְּשִׂמְחָה גְּדוֹלָה שֶׁהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא גִּלָּה לוֹ אֶת הַסּוֹדוֹת הָעֲמֻקִּים שֶׁל הַבְּרִיאָה, וַהֲמוֹן נִסְתָּרוֹת שֶׁמִּבְּרֵאשִׁית, בְּגִישָׁה כָּזוֹ עָלֵינוּ לְהִסְתַּכֵּל עַל הָעֹנֶשׁ הָאֱלֹקִי שֶׁהוּא רַחֲמִים גְּדוֹלִים וַעֲצוּמִים; וּבְוַדַּאי מִי שֶׁמִּסְתַּכֵּל כָּךְ – לֹא יִהְיֶה לוֹ שׁוּם עֹנֶשׁ לֶעָתִיד, כִּי יִתְחַזֵּק לַעֲשׂוֹת רְצוֹנוֹ בְּשִׂמְחָה רַבָּה.

הַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ מְגַנֶּה מְאֹד אֶת יִרְאַת הָעֹנֶשׁ – שֶׁהִיא יִרְאָה פְּחוּתָה, אֲבָל אַף־עַל־פִּי־כֵן גִּלָּה לָנוּ רַבֵּנוּ (שִׂיחוֹת־הָרַ"ן סִימָן ה), כִּי הָעִקָּר הוּא יִרְאַת הָעֹנֶשׁ (וְהַסְּפָרִים מְיַשְּׁבִים אֶת הַזֹּהַר), וְכָל אֶחָד צָרִיךְ לִבְדֹּק אִם הוּא בֶּאֱמֶת מְפַחֵד מֵהָעֹנֶשׁ הָעֶלְיוֹן, "וְהָאֱלֹקִים עָשָׂה שֶׁיִּרְאוּ מִלְּפָנָיו" (קֹהֶלֶת ג, יד), הָאֲדִישׁוּת מוֹרָה עַל חֹסֶר אֱמוּנָה, כִּי עַל דָּבָר הֲכִי קָטָן שֶׁמְּפַחֵד שֶׁיִּקְרֶה לוֹ עוֹשֶׂה כָּל־מִינֵי טַצְדָקִי שֶׁלֹּא יִפֹּל בְּרָעָה וְלֹא יִהְיֶה לוֹ מִכְשׁוֹל, כָּל שֶׁכֵּן בְּדָבָר וַדָּאִי כָּזֶה לַמַּאֲמִינִים בְּנֵי מַאֲמִינִים שֶׁהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא עָתִיד לְהִפָּרַע מֵעוֹבְרֵי רְצוֹנוֹ, אֵיךְ לֹא נֵבוֹשׁ וְלֹא נִכָּלֵם שֶׁהַדְּבָרִים הַלָּלוּ אֵינָם מְדַבְּרִים אֶל לִבֵּנוּ, אַיֵּה אֱמוּנָתֵנוּ הַפְּשׁוּטָה?

וְאֵין הַדְּבָרִים הַלָּלוּ אֲמוּרִים לְהַעֲצִיב אוֹ לְצַעֵר אֶת הָאָדָם, וְאַדְרַבָּה, אִם נִכְנֶסֶת בְּלֵב הָאָדָם יִרְאַת הָעֹנֶשׁ, עָלָיו לְהִכָּנֵס לְתוֹךְ שִׂמְחָה עֲצוּמָה, שֶׁיֶּשׁ לוֹ חֵלֶק בֵּין מַאֲמִינִים בְּנֵי מַאֲמִינִים, אֲשֶׁר דָּבָר זֶה גּוֹרֵם לִסְלִיחַת עֲווֹנוֹת וּלְהִנָּצֵל מֵעָנְשֵׁי הַגֵּיהִנֹּם הַקָּשִׁים, אַשְׁרֵי לוֹ וְאַשְׁרֵי חֶלְקוֹ. וּבְיוֹתֵר, מַה מַּצִּיל אֶת הָאָדָם מֵהַחֵטְא שֶׁעָנְשׁוֹ גֵּיהִנּוֹם? הַשִּׂמְחָה! שִׂמְחוּ צַדִּיקִים בַּה', כִּי הָעַצְבוּת הִיא הַגּוֹרֵם לַחֵטְא וְעָנְשׁוֹ.

הייליג · 24 מאי 2025

הַפְּגִישָׁה עִם הַכֹּל יָכוֹל!

תֵּאַרְתֶּם לְעַצְמְכֶם מַה זֶּה לְהִפָּגֵשׁ עִם אִישׁ מִקְצוֹעַ שֶׁיָּכוֹל בֶּאֱמֶת לַעֲזֹר? אֲנָשִׁים חוֹלְמִים לִפְעָמִים: 'הַלְוַאי שֶׁיִּמָּצֵא אָדָם אֶחָד שֶׁיָּכוֹל לְהָבִין אוֹתִי בֶּאֱמֶת, שֶׁיּוּכַל לְהָבִיא מָזוֹר אֲמִתִּי לִכְאֵבַי'; וְאָכֵן, הַתַּעֲשִׂיָּה הָעוֹלָמִית שֶׁל אַנְשֵׁי מִקְצוֹעַ - טוֹבִים יוֹתֵר וְטוֹבִים פָּחוֹת - קִבְּלָה אֶת הָעֶדְנָה שֶׁלֹּא הָיְתָה לָהּ מֵעוֹלָם, הַדָּבָר הַזֶּה הוּא צֹרֶךְ חִיּוּנִי מַמָּשׁ, לָשֶׁבֶת וּלְשׂוֹחֵחַ עִם מִישֶׁהוּ שֶׁיָּבִין אוֹתְךָ, וְזֶה עוֹד לִפְנֵי הַהַכְוָנָה וְהַכֵּלִים שֶׁיִּתֵּן לִי, כְּדֵי שֶׁאוּכַל לְהִתְמוֹדֵד עִם בְּעָיוֹת הַחַיִּים.

אֳמָנֵי הַנֶּפֶשׁ יוֹדְעִים אֶת הַדָּבָר הַזֶּה, הֵם מַצְלִיחִים בֶּאֱמֶת לְהַשִּׂיג אֶת הַכֵּלִים הַלָּלוּ, אַחֲרֵי לְמִידָה רְצוּפַת שָׁנִים רַבּוֹת, הֵם עוֹמְדִים עַל דַּקּוּיוֹת שֶׁבַּנֶּפֶשׁ, הֵם מְאַכְסְנִים אֶת הַמֵּידַע הַזֶּה בְּמֹחָם, וּבְאוֹתָהּ שְׁעַת חֶסֶד שֶׁהֵם מַעֲנִיקִים לַמְטֻפָּל, הֵם שׁוֹלְפִים בָּזֶה אַחַר זֶה כְּלֵי וּדְפוּסֵי פְּעֻלָּה, וְהָאִישׁ מַרְגִּישׁ מַמָּשׁ שֶׁהוּא בְּיָדַיִם בְּטוּחוֹת, לֹא עוֹד צַעַר עָמֹק הַנּוֹגֵעַ עַד פְּנִימִיּוּת נַפְשׁוֹ וּמַרְטִיט אֶת כָּל הֲוָיָתָהּ, אֶלָּא מֵעַתָּה שַׁלְוָה נְסוּכָה עָלָיו, כְּבָר מֵרֶגַע הַתִּקְוָה שֶׁנּוֹצָק בְּתוֹךְ שְׁעַת פְּגִישָׁה זוֹ – בִּזְכוּתוֹ שֶׁל הֶחָכָם הַמֵּבִין לְנַפְשׁוֹ וְיִסּוּרֶיהָ.

מַה נַּעֲשֶׂה אֲבָל, כַּאֲשֶׁר יֵשׁ לָנוּ מוּלֵנוּ, אֶת הַכֹּל־יָכוֹל בִּכְבוֹדוֹ וּבְעַצְמוֹ, הַיּוֹצֵר נֶפֶשׁ הֲלֹא יָבִין, כַּמָּה עֹנֶג יִשְׁאַב הַמַּאֲמִין הָאֲמִתִּי, בְּיוֹשְׁבוֹ לִפְנֵי מַלְכּוֹ בְּשִׂיחָה זוֹ תְּפִלָּה, שָׁעָה אַחַת שְׁלֵמָה לְפָחוֹת יַקְדִּישׁ מוּל הַדְרַת כְּבוֹדוֹ שֶׁל 'מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם', שָׁעָה קְטַנָּה שֶׁעוֹבֶרֶת מַהֵר לַמַּאֲמִין הַמַּרְגִּישׁ, הוּא יוֹדֵעַ הֵיטֵב שֶׁהוּא מְדַבֵּר אֶל הַיּוֹצֵר הַמַּאֲזִין וּמַבִּיט וּמַקְשִׁיב לְקוֹל תְּפִלָּה הַיּוֹצֵאת מִלֵּב שָׁבוּר בְּתַכְלִית הַשְּׁבִירָה, שֶׁמֵּבִין וּמַרְגִּישׁ כִּי אֵין לוֹ בֶּאֱמֶת מִי שֶׁיַּעֲזֹר לוֹ כִּי אִם הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ בִּכְבוֹדוֹ וּבְעַצְמוֹ.

בְּאוֹתָהּ שָׁעָה, כַּאֲשֶׁר הוּא פָּנוּי מִכָּל טְרָדוֹת וְתַאֲווֹת עוֹלָם הַזֶּה, וְהוּא מֵבִין בְּהַכָּרָה הֲכִי בְּרוּרָה, שֶׁכָּל עֶזְרָה וִישׁוּעָה שֶׁלֹּא בָּאָה יְשִׁירוֹת מִיָּדוֹ הָרְחִימָאִית שֶׁל בּוֹרֵא הָעוֹלָם וּמַנְהִיגוֹ – הֶבֶל הִיא, וְ"שָׁוְא תְּשׁוּעַת אָדָם" (תְּהִלִּים ס, יג; קח, יג), בְּשָׁעָה זוֹ הוּא מֵסִיר מֵעַצְמוֹ כָּל־מִינֵי הֲגָנוֹת שִׁקְרִיּוֹת הַמְּקוֹרָן בִּשְׁטוּת הַקְּבוּעָה בְּנֶפֶשׁ הַבַּהֲמִית, שֶׁלִּוּוּ אוֹתוֹ זֶה זְמַן רַב כָּל־כָּךְ, הוּא זוֹכֶה בַּזְּכוּת הַגְּדוֹלָה בְּיוֹתֵר - לְהִתְחַבֵּר בְּכָל לִבּוֹ וְנַפְשׁוֹ, בִּרְמַ"ח אֵבָרָיו וּשְׁסָ"ה גִּידָיו, הוּא נוֹשֵׁם אֶת הַנּוֹכְחוּת הָאֱלוֹקִית הַנּוֹשֶׁפֶת בְּעָרְפּוֹ וּמְמַלֵּאת אֶת כָּל הֲוָיָתוֹ, וְהוּא מִתְחַבֵּר – חִבּוּר שֶׁל מַמָּשׁ, לְלֹא שִׁיּוּר, אֶל הָאֱמֶת הָאֲמִתִּית הַיְּחִידָה הַקַּיֶּמֶת בָּעוֹלָם: 'אֱלֹקוּתוֹ וּשְׁכִינַת עֻזּוֹ יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ וְיִתְעַלֶּה זִכְרוֹ'.

שְׁעַת הַחֶסֶד הַזֹּאת, הִיא מְקוֹר הַחַיִּים וִינִיקָתָם, אָדָם שֶׁמִּסְתַּכֵּל עַל הַיְּשִׁיבָה בְּסֵתֶר לְחַלּוֹת פְּנֵי מֶלֶךְ, כְּמוֹ פְּגִישָׁה עִם מֶלֶךְ־מַלְכֵי־הַמְּלָכִים, אֲשֶׁר רוּחוֹ וְנַפְשׁוֹ בְּיָדוֹ בְּכָל עֵת וָרֶגַע, וְלֹא רַק רוּחוֹ שֶׁלּוֹ אֶלָּא רוּחַ כָּל הַבְּרוּאִים, שֶׁהוּא בְּקֶשֶׁר אִתָּם בֶּעָבָר מִיּוֹם הִוָּלְדוֹ, בַּהֹוֶה הָעַכְשָׁוִי, וּבֶעָתִיד הַלּוֹטֶה בַּעֲרָפֶל עַד תַּשְׁלוּם כָּל יְמֵי חַיָּיו בָּעוֹלָם הַזֶּה, הוּא מִסְתַּכֵּל עַל הַחַיִּים שֶׁלּוֹ בְּצוּרָה אַחֶרֶת לְגַמְרֵי, הוּא לֹא יְשַׁלֵּם פְּרוּטָה אַחַת לְאַף אִישׁ מִקְצוֹעַ, גָּדוֹל כְּכָל שֶׁיִּהְיֶה, בִּהְיוֹתוֹ קָשׁוּר בְּקֶשֶׁר אֲמִתִּי, בַּל יִנָּתֵק - מֵהַשְּׁלֵמוּת הַגְּדוֹלָה הַכּוֹלֶלֶת אֶת כָּל הַשְּׁלֵמוּיוֹת.

גַּם הַחָכְמָה הַגְּדוֹלָה הַנִּקְרֵאת חָכְמַת וַהֲבָנַת הַנֶּפֶשׁ – פְּסִיכוֹלוֹגְיָה - יוֹנֶקֶת אֶת חִיּוּתָהּ מֵרוּחַ ה' אֲשֶׁר שָׁרְתָה בְּעוֹלָמוֹ וְחָלַק מֵחָכְמָתוֹ לִבְנֵי־אָדָם, אֲבָל הַמְּקוֹר... אוֹי, הַמְּקוֹר הָאֲמִתִּי, אֲשֶׁר מִשָּׁם נוֹצְרוּ כָּל הַדְּבָרִים וְהַמַּעֲשִׂים שֶׁבָּעוֹלָם, הוּא הַמָּקוֹר לְכָל תְּרוּפָה וּמָזוֹר – שֶׁרַק עוֹלִים עַל הַדַּעַת, בְּכָל אָדָם וְאָדָם מִיּוֹם בְּרֹא אֱלֹקִים אָדָם עַל הָאֲדָמָה עַד אַחֲרִית כָּל הַיָּמִים, וְהַזּוֹכֶה לְהַכִּיר בְּכָךְ, רָץ וּמִתְלוֹנֵן בְּצֵל צַחְצָחוֹת שֶׁל אוֹר ה', וּמַתְחִיל לְשׂוֹחֵחַ עִמּוֹ יִתְבָּרַךְ.

אֲהָהּ, שִׂיחָה קְדוֹשָׁה וּמְרוֹמֶמֶת זוֹ - הִיא תַּכְלִית הַהַכָּרָה שֶׁל הָאָדָם הַמַּאֲמִין בִּמְצִיאוּת הֲוָיָ"ה בָּרוּךְ־הוּא, אֵין אָדָם מְסֻגָּל לְשׂוֹחֵחַ לָאֲוִיר, וְאֵין אָדָם מְשׂוֹחֵחַ עִם בּוֹרְאוֹ מִבְּלִי שֶׁיַּאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה וַאֲמִתִּית, עֲמֻקָּה וּנְכוֹנָה, שֶׁהִנֵּה ה' נִצָּב עָלָיו וְשׁוֹקֵד עַל שִׂפְתוֹתָיו, וְכָל דִּבּוּר וְדִבּוּר שֶׁהוּא מוֹצִיא מִפִּיו נִשְׁמַע בַּמְּרוֹמִים, מַמָּשׁ אֵין גְּנִיחָה אַחַת אוֹ אֲנָחָה קַלָּה שֶׁבַּקַּלּוֹת שֶׁאֵינָהּ מוֹצֵאת אֶת שִׁבְתָּהּ בִּמְרוֹם מוֹשָׁבוֹ שֶׁל מִי שֶׁהוּא 'יוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת יִשְׂרָאֵל', וְעוֹנֶה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל כִּי (תְּהִלִּים קמה, יח): "קָרוֹב ה' לְכָל קֹרְאָיו לְכֹל אֲשֶׁר יִקְרָאֻהוּ בֶאֱמֶת"; וְכִי יֵשׁ מִלִּים יוֹתֵר מַרְגִּיעוֹת מֵאֵלּוּ?! שֶׁהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ, בּוֹרֵא־כָּל־הָעוֹלָמִים קָרוֹב לְמִי שֶׁיִּקְרָא לוֹ בֶּאֱמֶת...

וְזֶהוּ הַתְּנַאי הַמֻּכְרָח, שֶׁהַקְּרִיאָה הַנּוֹבַעַת מֵעֹמֶק הַלֵּב, תִּהְיֶה 'בֶּאֱמֶת', מַמָּשׁ בֶּאֱמֶת, שֶׁאָדָם יַרְגִּישׁ אֶת הַדְּבָרִים שֶׁהוּא אוֹמֵר, שֶׁיָּבִין שֶׁהוּא 'בֶּאֱמֶת' מְשׂוֹחֵחַ עִם הַנִּמְצָא הַיָּחִיד הָאֲמִתִּי, שֶׁמַּמְצִיא אֶת כָּל הַנִּמְצָאִים, לְפַתֵּחַ תּוֹךְ כְּדֵי דִּבּוּר אֶת פְּנִימִיּוּת הַתּוֹבָנָה הַמַּדְהִימָה שֶׁל "דַּע לִפְנֵי מִי אַתָּה עוֹמֵד", בְּכָל רֶגַע שֶׁמִּתְבּוֹנְנִים בְּזֶה - מִתְקָרְבִים יוֹתֵר וְיוֹתֵר אֶל יוֹצֵר בְּרֵאשִׁית, אֲרִיגַת עוֹלָמוֹת שְׁלֵמָה מִתְבַּצַעַת בְּאוֹתָם רְגָעִים שֶׁאָדָם מִתְבּוֹדֵד עִם קוֹנוֹ, וְגַם כְּשֶׁאֵינוֹ מַצְלִיחַ לָשֶׁבֶת זְמַן אָרֹךְ אֶלָּא כַּמָּה דַּקּוֹת, כִּי הַפְּנִימִיּוּת הוּא הָעִקָּר. וְדִין רֶגַע כְּדִין יְמָמָה שְׁלֵמָה...

צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת אֶת הַדָּבָר הַזֶּה הֲכִי טִבְעִי שֶׁיֵּשׁ, מִתּוֹךְ מַחֲשָׁבָה נְכוֹנָה עֲמֻקָּה: הֲרֵי אֲנִי מְדַבֵּר אֶל הַמְּצִיאוּת הָאֲמִתִּית, שֶׁהִנֵּה עוֹמֶדֶת פֹּה לְיָדִי וְאֶצְלִי! וְהַשִּׂיחָה נְעִימָה וְקוֹלַחַת וּמְבִיאָה יְשׁוּעוֹת אֲמִתִּיּוֹת יוֹתֵר מִכָּל דָּבָר אַחֵר שֶׁתְּדַמְיְּנוּ, אַשְׁרֵי מִי שֶׁמְּנַצֵּל אֶת הַהִזְדַּמְּנוּת הַזֹּאת בְּחַיָּיו.

הייליג · 25 מאי 2025

וְאָהַבְתָּ אֵת ה' אֱלֹקֶיךָ

אֵיךְ זוֹכִים לְאַהֲבַת הַשֵּׁם? אֵיךְ אֲנָשִׁים שֶׁמֵּעוֹלָם לֹא הִתְחַבְּרוּ אֶל הַשֵּׁם יְכוֹלִים לֶאֱהֹב אוֹתוֹ? וְהַאִם כָּל יְהוּדִי, מִבְּלִי הַבֵּט עַל הַכִּשְׁרוֹנוֹת שֶׁלּוֹ, וְעַל הָעֳמָקִים הָרוּחָנִיִּים שֶׁלּוֹ, יָכוֹל לְהַגִּיעַ לְמִצְוַת אַהֲבַת הַבּוֹרֵא? אִם נִתְבּוֹנֵן, נִרְאֶה, שֶׁאִם יֵשׁ מִצְוַת־עֲשֵׂה מִדְּאוֹרַיְתָא לִקְרֹא קְרִיאַת־שְׁמַע בְּכָל יוֹם בַּבֹּקֶר וּבָעֶרֶב, וְשָׁם אָנוּ אוֹמְרִים בִּדְחִילוּ וּרְחִימוּ: "וְאָהַבְתָּ אֶת ה' אֱלֹקֶיךָ" וְכוּ', וּמִצְוָה זוֹ שַׁיֶּכֶת לְכָל אָדָם בְּכָל גִּיל וּבְכָל רָמָה, אֲשֶׁר עַל־כֵּן בָּרוּר אֵיפֹה, שֶׁרְצוֹן ה' שֶׁלְּכָל יְהוּדִי בְּאֵיזֶה מַצָּב שֶׁיִּהְיֶה - יִזְכֶּה אֶל אַהֲבַת הַשֵּׁם בַּמַּדְרֵגָה שֶׁהוּא נִמְצָא בָּהּ.

וְזֶה לְשׁוֹן הָרַמְבַּ"ם הַקָּדוֹשׁ: וְהֵיאַךְ הִיא הַדֶּרֶךְ לְאַהֲבָתוֹ וְיִרְאָתוֹ? בְּשָׁעָה שֶׁיִּתְבּוֹנֵן הָאָדָם בְּמַעֲשָׂיו וּבְרוּאָיו הַנִּפְלָאִים הַגְּדוֹלִים, וְיִרְאֶה מֵהֶן חָכְמָתוֹ שֶׁאֵין לָהּ עֵרֶךְ וְלֹא קֵץ - מִיָּד הוּא אוֹהֵב וּמְשַׁבֵּחַ וּמְפָאֵר וּמִתְאַוֶּה תַּאֲוָה גְּדוֹלָה לֵידַע הַשֵּׁם הַגָּדוֹל, כְּמוֹ שֶׁאָמַר דָּוִד (תְּהִלִּים מב, ג): "צָמְאָה נַפְשִׁי לֵאלֹהִים לְאֵל חָי", וּכְשֶׁמְּחַשֵּׁב בִּדְבָרִים הָאֵלּוּ עַצְמָן, מִיָּד הוּא נִרְתַּע לַאֲחוֹרָיו, וְיִפְחַד, וְיוֹדֵעַ שֶׁהוּא בְּרִיָּה קְטַנָּה שְׁפֵלָה אֲפֵלָה, עוֹמֶדֶת בְּדַעַת קַלָּה מְעוּטָה לִפְנֵי תְּמִים דֵּעוֹת, כְּמוֹ שֶׁאָמַר דָּוִד (תְּהִלִּים ח, ה): "כִּי אֶרְאֶה שָׁמֶיךָ מַעֲשֶׂה אֶצְבְּעוֹתֶיךָ מָה אֱנוֹשׁ כִּי תִזְכְּרֶנּוּ", (הִלְכוֹת יְסוֹדֵי הַתּוֹרָה, פֶּרֶק ב, הֲלָכָה ב).

אִם זֹאת הִיא הַדֶּרֶךְ לְאַהֲבָתוֹ וְיִרְאָתוֹ – הַהִתְבּוֹנְנוּת, הֲרֵי שֶׁכֻּלָּנוּ יְכוֹלִים, לְפִי כְּלֵי הַהִתְבּוֹנְנוּת שֶׁלָּנוּ לְהַגִּיעַ לְדַרְגָּה מְסֻיֶּמֶת בְּאַהֲבָה, וּבִפְרָט שֶׁהָרַמְבַּ"ם מַבְטִיחַ – מִיָּד הוּא אוֹהֵב... אֶת הַדֶּרֶךְ לְהִתְבּוֹנְנוּת, צָרִיךְ לְפַשֵּׁט לְכָל אֶחָד לְפִי דַּרְגָּתוֹ וּשְׂפַת הַנְּשָׁמָה שֶׁלּוֹ, אֲבָל הָאֱמֶת הַזֹּאת הִיא אַחַת, לְהַגִּיעַ אֶל אַהֲבַת הַשֵּׁם אֶפְשָׁר רַק עַל־יְדֵי הִתְבּוֹנְנוּת בְּגַדְלוּתוֹ הָאֵין־סוֹפִית שֶׁל 'מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם'.

יֵשׁ הַנָּחָה מֻטְעֵית שֶׁיְּלָדִים אוֹ אֲנָשִׁים פְּשׁוּטִים אֵינָם יְכוֹלִים לְהַשִּׂיג הַשָּׂגוֹת גְּבוֹהוֹת שֶׁל דְּבֵקוּת אֲמִתִּית בְּהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ, אֲנָשִׁים נוֹטִים לְזַלְזֵל בֶּאֱמוּנָה פְּשׁוּטָה אוֹ בִּדְבֵקוּת שֶׁל תְּמִימוּת, אֲבָל אֵין זֶה נָכוֹן, כִּי נְשָׁמָה יְהוּדִית גְּבוֹהָה כָּל־כָּךְ, שֶׁאֵין שׁוּם חִלּוּק בְּאֵיזֶה גּוּף הִיא שׁוֹכֶנֶת, וּמַה מַּעֲשָׂיו שֶׁל אוֹתוֹ גּוּף, גַּם יֶלֶד קָטָן מְאֹד, יָכוֹל מִצַּד נִשְׁמָתוֹ לִהְיוֹת דָּבוּק בְּהַשֵּׁם אִם הוּא שׁוֹמֵעַ אֶת שְׂפַת הַהִתְבּוֹנְנוּת הַנְּכוֹנָה, וְהוּא חַי לְפִיהָ, בַּצְּעָדִים הַקְּטַנִּים שֶׁלּוֹ, וּכְמוֹ־כֵן אִישׁ פָּשׁוּט שֶׁלֹּא לָמַד הַרְבֵּה, יָכוֹל מִצַּד נִשְׁמָתוֹ לְהִדָּבֵק בֶּאֱלֹקִים חַיִּים.

הָאֱמֶת הַנְּכוֹנָה הִיא, שֶׁהַלִּמּוּד שֶׁל הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה – חַיָּב לִהְיוֹת נָגִישׁ וּמֻתְאָם לְכָל יְצִיר נוֹצַר, וְלָכֵן הַחֵלֶק הַגָּדוֹל הַזֶּה שֶׁל הִתְבּוֹנְנוּת אָמוּר לִהְיוֹת בְּסֵדֶר הַיּוֹם שֶׁל הַחִנּוּךְ הַיְּהוּדִי לֶאֱמוּנָה עוֹד מִקַּטְנוּת מַמָּשׁ, כָּךְ נִמְצָא אֶת עַצְמֵנוּ יוֹשְׁבִים לְיַד יְלָדֵנוּ הַקָּט וּמְדַבְּרִים אִתּוֹ עַל הַנּוֹף עוֹצֵר הַנְּשִׁימָה שֶׁלְּנֶגֶד עֵינֵינוּ, מִתּוֹךְ הַדְגָּשָׁה וְהַרְחָבַת דְּבָרִים מַבְהִירִים, כִּי כָּעֵת אָנוּ רוֹאִים אֶת גָּדְלוֹ וְתִפְאַרְתּוֹ שֶׁל יוֹצֵר בְּרֵאשִׁית, יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ.

מַהֵר מְאֹד נָבִין, כִּי הַיְלָדִים, טְהוֹרֵי הַלֵּבָב, שֶׁעֲדַיִן לֹא נִכְתְּמָה נִשְׁמָתָם, דַּוְקָא מְאֹד מְקַבְּלִים אֶת הָאֱמֶת הַזֹּאת, וְלֹא מִמָּקוֹם תָּמִים וַחֲסַר־יֶדַע, אֶלָּא שֶׁהֵם מִשְׁתַּמְּשִׁים בַּיֶּדַע הַנִּשְׁמָתִי שֶׁלָּהֶם, הֵם מִשְׁתַּמְּשִׁים בָּאוֹר שֶׁמּוּבְנֶה אֶצְלָם עוֹד לִפְנֵי הַחֵטְא, וְלָכֵן אִם נָפִיחַ בּוֹ חִיּוּת, הֵם יִהְיוּ יְהוּדִים קְדוֹשִׁים מְאֹד – בְּמֶשֶׁךְ כָּל הַחַיִּים שֶׁלָּהֶם, הֵם יִהְיוּ אֲנָשִׁים 'מַרְגִּישִׁים', אֲנָשִׁים שֶׁיְּכוֹלִים לְהִתְבּוֹנֵן בְּגַדְלוּת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ, וְזֶה הַפֶּתַח לְכָל הַדְּבָרִים הַנְּכוֹנִים בַּחַיִּים.

כָּל הַבְּרִיאָה הָיְתָה לְמַעַן הַדָּבָר הַזֶּה, שֶׁיִּהְיוּ בָּעוֹלָם אֲנָשִׁים כָּאֵלּוּ שֶׁיַּכִּירוּ אֶת הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ, כְּכָל שֶׁנִּזְכֹּר אֶת הַפְּרָט הֶחָשׁוּב הַזֶּה, כְּבָר נִרְצֶה מֵעַצְמֵנוּ לְהַקְדִּישׁ בְּכָל יוֹם כַּמָּה רְגָעִים לְהִתְבּוֹנְנוּת בָּאֱלֹקוּת, וְעִם זֶה גַּם אֶפְשָׁר לְצָרֵף תְּפִלָּה חַמָּה לְרִבּוֹנוֹ־שֶׁל־עוֹלָם – 'הִגָּלֶה נָא וּפְרֹשׂ חֲבִיבִי עָלַי אֶת סֻכַּת שְׁלוֹמֶךָ, אֲנִי רוֹצֶה לְהַכִּיר אוֹתְךָ! אֲנִי רוֹצֶה לֶאֱהֹב אוֹתְךָ! אֲנִי רוֹצֶה לִהְיוֹת דָּבוּק בְּךָ תִּתְבָּרַךְ וְתִתְעַלֶּה!', וַחֲזָקָה עַל תְּפִלָּה כָּזֹאת שֶׁאֵינָהּ חוֹזֶרֶת רֵיקָם, כְּמוֹ שֶׁמּוּבָא בְּ'סֵפֶר־חֲסִידִים', שֶׁאִם אָדָם מִתְפַּלֵּל עַל קִרְבַת אֱלֹקִים - נַעֲנֶה מִיָּד, בְּנִגּוּד לִתְפִלּוֹת מְסֻיָּמוֹת, שֶׁיֵּשׁ וְאָדָם נַעֲנֶה לִזְמַן אָרֹךְ יוֹתֵר.

הַהֲבָנָה שֶׁלֹּא תִּתָּכֵן עֲבוֹדַת־הַשֵּׁם בְּלִי לֵב וּמֹחַ - הִיא הֲבָנָה קְרִיטִית לְכָל יְהוּדִי בַּאֲשֶׁר הוּא, אָדָם שֶׁיּוֹדֵעַ אֶת בּוֹרְאוֹ – חָשׁ חִיּוּת עֲצוּמָה כְּשֶׁמְּקַיֵּם אֶת רְצוֹנוֹ שֶׁל 'מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם', כְּבָר לֹא קָשׁוֹת לוֹ הַמַּטָּלוֹת שֶׁל הַמִּצְווֹת, הַתְּפִלּוֹת, הָאִסּוּרִים וְהַוִּתּוּרִים, כִּי הַכֹּל כָּל־כָּךְ טוֹב וְכָל־כָּךְ מְשַׂמֵּחַ, וְכָל־כָּךְ מֵבִיא רֶגֶשׁ שֶׁל קִרְבָה לֵאלֹקִים חַיִּים, עַד שֶׁזּוֹכֶה וְרוֹאֶה עוֹלָמוֹ בְּחַיָּיו.

בַּפָּסוּק (דְּבָרִים ו, ה): "וְאָהַבְתָּ אֵת ה' אֱלֹקֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשְׁךָ וּבְכָל מְאֹדֶךָ"; מוּבֵאת הַמַּדְרֵגָה הֲכִי עֶלְיוֹנָה שֶׁיָּכוֹל יְלוּד אִשָּׁה לְהַגִּיעַ אֵלֶיהָ בְּעוֹלָמוֹ בַּחַיִּים חִיּוּתוֹ, וְאֶת הַפָּסוּק הַזֶּה אָנוּ אוֹמְרִים בְּכָל יוֹם וָיוֹם, כֻּלָּנוּ, קְטַנִּים עִם הַגְּדוֹלִים, כִּי בִּפְנִים, בְּתוֹכְכֵי נִשְׁמָתֵנוּ - חֲקוּקָה הַיְּכֹלֶת הָאֲמִתִּית לְהַגִּיעַ לָזֶה כָּאן וְעַכְשָׁו לַמְרוֹת מַצָּבֵנוּ הַנָּמוּךְ, אִם נִצְעַד בְּעִקְבוֹת הָאֱמֶת שֶׁל הָאֱמוּנָה. וְאִם נַפְנִים וְנַאֲמִין שֶׁאָנוּ יְכוֹלִים לִזְכּוֹת לָזֶה - יִהְיוּ לָנוּ חַיֵּי קְדֻשָּׁה אֲמִתִּיִּים.

הייליג · 25 מאי 2025

הַכָּרַת טִיבוֹ וְטִבְעוֹ שֶׁל הַטֶּבַע – בֶּאֱמֶת!

הַהַכָּרָה הָעֲמֻקָּה בִּמְצִיאוּת הַבּוֹרֵא, אֲמוּרָה לָבוֹא מִמָּקוֹם אֲמִתִּי וְכֵנֶה, לֹא מִמָּקוֹם שֶׁל אֲמִירוֹת סְתָמִיּוֹת שֶׁאֵין לָהֶן שַׁחַר, שֶׁהָאָדָם רַק מְדַמֶּה שֶׁהוּא מַכִּיר וְלִבּוֹ רָחַק מִמֶּנּוּ, וְאַף שֶׁכָּל הַדִּבּוּרִים שֶׁל אֱמוּנָה הֵם טוֹבִים מְאֹד, וּבְוַדַּאי יֵשׁ שָׂכָר עָצוּם עַל דִּבּוּרֵי אֱמֶת שֶׁמּוֹצִיאִים מֵהַפֶּה, וְגַם הָאוֹר הַגָּדוֹל שֶׁלָּהֶם פּוֹעֵל עַל הַנֶּפֶשׁ הַיְּהוּדִית, אֲבָל דַּרְכּוֹ שֶׁל הָאֵל הָאֱמֶת, שֶׁהוּא רוֹצֶה לִשְׁמֹעַ מִלִּבֵּנוּ דִּבּוּרִים אֲמִתִּיִּים.

וּמוּבָא בַּגְּמָרָא (יוֹמָא סט:): 'אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי, לָמָּה נִקְרָא שְׁמָם 'אַנְשֵׁי כְּנֶסֶת הַגְּדוֹלָה'? שֶׁהֶחֱזִירוּ אֶת הָעֲטָרָה לְיָשְׁנָהּ. בָּא מֹשֶׁה, אָמַר, (דְּבָרִים י, יז; נֶחֶמְיָה ט, לב): "הָאֵל הַגָּדוֹל הַגִּבּוֹר וְהַנּוֹרָא". בָּא יִרְמְיָה אָמַר, גּוֹיִם מְקַרְקְרִין בְּהֵיכָלוֹ. אַיֵּה נוֹרְאוֹתָיו? לֹא אָמַר, "נוֹרָא". אָתָא דָּנִיֵּאל וַאֲמַר: גּוֹיִים מִשְׁתַּעְבְּדִין בְּבָנָיו. אַיֵּה גְבוּרוֹתָיו? לֹא אָמַר, "גִּבּוֹר". הִגִּיעוּ אַנְשֵׁי כְּנֶסֶת הַגְּדוֹלָה, וְאָמְרוּ, אַדְּרַבָּה - זוֹ הִיא גְּבוּרָתוֹ, (וְאֵלּוּ נוֹרְאוֹתָיו. זוֹ הִיא גְּבוּרָתוֹ) שֶׁכּוֹבֵשׁ אֶת כַּעְסוֹ, וְנוֹתֵן אֶרֶךְ־אַפַּיִם לָרְשָׁעִים, וְאֵלּוּ הֵם נוֹרְאוֹתָיו - שֶׁאִלְמָלֵא נוֹרְאוֹתָיו, אֻמָּה אַחַת, הֵיאַךְ יְכוֹלָה לְהִתְקַיֵּם בֵּין שִׁבְעִים אֻמּוֹת? וְרַבָּנָן, אֵיךְ הֵם סוֹמְכִים דַּעְתָּם לַעֲקֹר אֶת מַה שֶּׁאָמַר מֹשֶׁה? אָמַר רַבִּי יִצְחָק בְּרַבִּי אֶלְעָזָר: מִתּוֹךְ שֶׁיּוֹדְעִים בְּהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא שֶׁאֲמִתִּי הוּא, לְפִיכָךְ לֹא כִּזְּבוּ לוֹ'; עַד כָּאן דִּבְרֵי הַגְּמָרָא.

וְכָתַב הַגָּאוֹן הַקָּדוֹשׁ הַסְּטַיְפְּלֵר זי"ע, בְּסִפְרוֹ 'בִּרְכַּת־פֶּרֶץ' (פָּרָשַׁת עֵקֶב), וְהִנֵּה וַדַּאי שֶׁרַבָּנָן, יִרְמְיָה וְדָנִיֵּאל יָדְעוּ, שֶׁהָאֱמֶת הִיא שֶׁהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא הוּא הָאֵ'ל הַגָּדוֹל הַגִּבּוֹר וְהַנּוֹרָא, וְגַם כְּבָר אָמַר כֵּן מֹשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, אֶלָּא שֶׁמִּכָּל מָקוֹם, כֵּיוָן שֶׁאֵין דָּבָר כָּזֶה נִרְאֶה בְּאוֹתָהּ תְּקוּפָה לָעֵינַיִם, לֹא רָצוּ לוֹמַר לִפְנֵי הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ דָּבָר שֶׁאֵין מַכִּירִים בּוֹ, שֶׁהֲרֵי זֶה כְּאוֹמֵר כָּזָב, כְּלוֹמַר, אוֹמֵר מַה שֶּׁהוּא אֵינוֹ מַכִּיר אֶת הַדָּבָר שֶׁכֵּן הוּא, וְהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא שׂוֹנֵא גַּם שֶׁקֶר כָּזֶה שֶׁבֶּאֱמֶת הוּא אֱמֶת, אֶלָּא שֶׁהַמַּגִּיד אוֹתוֹ אֵינוֹ מַכִּיר אֲמִתּוּתוֹ, עַד שֶׁבָּאוּ אַנְשֵׁי־כְּנֶסֶת־הַגְּדוֹלָה, וּבֵאֲרוּ, שֶׁבֶּאֱמֶת גַּם בִּזְמַן הַגָּלוּת, 'הֵן הֵן גְּבוּרוֹתָיו הֵן הֵן נוֹרְאוֹתָיו' גַּם לְפִי הַכָּרָתֵנוּ. וְזֶה חִדּוּשׁ עָצוּם וְנִפְלָא הַמְּבָאֵר יָפֶה אֶת דִּבְרֵי הַגְּמָרָא הַמַּפְלִיאִים.

וּמַמְשִׁיךְ הַסְּטַיְפַּלֶר וְאוֹמֵר דָּבָר נָחוּץ מְאֹד לְעִנְיָנֵנוּ: וּמִכָּל זֶה מוּכָח, שֶׁכָּל נֻסָּח הַתְּפִלָּה - נִתְקַן עַל דְּבָרִים שֶׁגַּם אָנוּ בְּמִעוּט שִׂכְלֵנוּ מַכִּירִים אֶת אֲמִתּוּתוֹ, וְהִנֵּה אָנוּ אוֹמְרִים בְּ'מוֹדִים אֲנַחְנוּ לָךְ': "וּנְסַפֵּר תְּהִלָּתֶךָ וְכוּ', וְעַל נִסֶּיךָ שֶׁבְּכָל יוֹם עִמָּנוּ, וְעַל נִפְלְאוֹתֶיךָ וְטוֹבוֹתֶיךָ שֶׁבְּכָל עֵת, עֶרֶב וָבֹקֶר וְצָהֳרַיִם" וְכוּ', וּלְפִי דִּבְרֵי הַגְּמָרָא שֶׁהוּבְאוּ לְמַעְלָה, חַיָּבִים אָנוּ לוֹמַר, שֶׁכָּל זֶה גַּם אָנוּ בְּדַלּוּת שִׂכְלֵנוּ – מַכִּירִים וְרוֹאִים אֶת זֶה, הֵן אֱמֶת שֶׁבְּוַדַּאי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא עוֹשֶׂה עִמָּנוּ הַרְבֵּה נִסִּים נִסְתָּרִים וְנִפְלָאוֹת גְּדוֹלוֹת שֶׁאֵין אָנוּ יוֹדְעִים מֵהֶם כְּלָל, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זַ"ל (נִדָּה לא.): 'אֵין בַּעַל הַנֵּס מַכִּיר בְּנִסּוֹ'; אֲבָל מִכָּל מָקוֹם עַל־פִּי הַדְּבָרִים הָאֲמוּרִים, צָרִיךְ לוֹמַר, שֶׁמַּה שֶּׁאָנוּ מְדַבְּרִים לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא – צָרִיךְ לִהְיוֹת דְּבָרִים אֲשֶׁר הִשַּׂגְנוּ אוֹתָם בִּמְצִיאוּת; עַד כָּאן דִּבְרֵי הַסְּטַיְפַּלֶר זי"ע.

וְהִנֵּה כְּשֶׁאָנוּ מִתְבּוֹנְנִים בְּדָבָר זֶה, אָנוּ לְמֵדִים דָּבָר נִפְלָא וְנָחוּץ עַד מְאֹד, שֶׁכָּל יְהוּדִי, מֻכְרָח שֶׁיֵּשׁ לוֹ כֹּחוֹת לְהַגִּיעַ לְכָל הַדַּרְגּוֹת שֶׁלְּפָחוֹת מְבֹאָרוֹת בְּסֵדֶר הַתְּפִלָּה, וְכָל מִלָּה שֶׁאָנוּ אוֹמְרִים שָׁם לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא, יְכוֹלָה וְגַם אֲמוּרָה לָבוֹא מִתּוֹךְ הָאֱמֶת שֶׁבַּלֵּב, וְאִם חָלִילָה אֵינֶנּוּ רוֹאִים אֶת הַדְּבָרִים כָּךְ – אָנוּ חַיָּבִים לַעֲשׂוֹת אֶת כָּל מַה שֶּׁאָנוּ יְכוֹלִים לְהִתְקָרֵב אֶל הָאֱמֶת הַזֹּאת, אֲבָל כְּכָל שֶׁאָנוּ לֹא חֲזָקִים בָּהּ, עָלֵינוּ לָדַעַת אֶת דַּרְכֵּנוּ אֵלֶיהָ.

וּמָה הִיא הַדֶּרֶךְ אֶל הָאֱמֶת? אֵיךְ זוֹכִים בֶּאֱמֶת אֶל הַכָּרָה בְּרוּרָה שֶׁהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא עוֹשֶׂה עִמָּנוּ נִסִּים וְנִפְלָאוֹת? הַתְּשׁוּבָה לְכָךְ פְּשׁוּטָה, שֶׁאִם עֲדַיִן אֵינֶנּוּ מַכִּירִים בְּכָךְ שֶׁכָּל הַהַנְהָגָה עִמָּנוּ הִיא סִתְרֵי פִּלְאוֹתָיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא, הֲרֵי שֶׁחָסֵר לָנוּ בֶּאֱמוּנָה פְּשׁוּטָה שֶׁהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מַנְהִיג אוֹתָנוּ לְטוֹבָתֵנוּ בְּכָל עֵת וּזְמַן, וְגַם כְּשֶׁאֵין הַדָּבָר בְּגֶדֶר נֵס נִגְלֶה, וְהוּא מַה שֶּׁקּוֹרְאִים בְּנֵי אָדָם לַדָּבָר 'טֶבַע', עָלֵינוּ לָדַעַת שֶׁהַכֹּל מֵהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ, כִּי גַּם הַטֶּבַע הוּא כֻּלּוֹ הַשְׁגָּחָה. וּבֶאֱמֶת גַּם אָמְרוּ הַקַּדְמוֹנִים שֶׁ'הַטֶּבַע' בְּגִימַטְרִיָּא 'אֱלֹהִים', וְנִפְלָא הוּא עַד מְאֹד.

הַאִם חָשַׁבְנוּ פַּעַם מַהוּ 'טֶבַע'? הֲרֵי זוֹ מִלָּה חִוֶּרֶת שֶׁאֵינָהּ מַבִּיעָה כְּלוּם, אִם אָנוּ רוֹאִים צִיּוּר שֶׁצִּיֵּר אֵיזֶה צַיָּר מֻמְחֶה, הַאִם חוּץ מֵהַמִּלָּה 'צִיּוּר' יֵשׁ לָנוּ אֵיזוֹ יְדִיעָה אוֹדוֹת הַצַּיָּר, פְּנִימִיּוּתוֹ וִיכוֹלוֹתָיו הַגְּדוֹלוֹת? כְּמוֹ־כֵן כְּשֶׁאָנוּ רוֹאִים עוֹלָם כְּמִנְהָגוֹ נוֹהֵג, וְאָנוּ קוֹרְאִים לוֹ 'טֶבַע', מֶה אָמַרְנוּ? כְּלוּם! אָמַרְנוּ עַל עֵצִים שֶׁהֵם נוֹף, וְעַל אֲבָנִים שֶׁהֵם בִּנְיָן, אֲבָל בִּמְצִיאוּת הַכֹּל מְנֹהָל עַל־יְדֵי הַחִיּוּת הָאֱלוֹקִית שֶׁמְּחַיָּה אֶת הָעוֹלָם, וְכֵן כָּל הַמְאֹרָעוֹת שֶׁקּוֹרִים לְכָל אָדָם – הַכֹּל גִּלּוּי הַשְׁגָּחָה פְּרָטִית מֵהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ, וְאֵין לָנוּ סָפֵק־סְפֵיקָא שֶׁהַכֹּל הַשְׁגָּחָה עֶלְיוֹנָה עֲמֻקָּה מֵהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ, וְנִמְצָא שֶׁהַהַכָּרָה בָּאָה בְּעִקְבוֹת יְדִיעַת הָאֱמֶת שֶׁל הָאֱמוּנָה.

הייליג · 25 מאי 2025

הָאֱמוּנָה בִּשְׁעַת צָרָה וְצוּקָה

הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה בְּהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ, הַכּוֹלֶלֶת אֶת הָאֱמוּנָה הָעֲמֻקָּה בְּכָךְ שֶׁהוּא יִתְבָּרַךְ מַנְהִיג אֶת הָעוֹלָם בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת, וְאֵין שׁוּם נִפְתָּל וְעִקֵּשׁ בְּהַנְהָגָתוֹ, הִיא סוֹד הַדְּבֵקוּת בְּחַי־הַחַיִּים בּוֹ יִתְבָּרַךְ, וְאֵין יְכֹלֶת לִזְכּוֹת אֶל הַדְּבֵקוּת הַזֹּאת, כִּי אִם מִתּוֹךְ שִׂמְחָה וְגַדְלוּת הַמֹּחִין, כִּי אֵין הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא שׁוֹרֶה, כִּבְיָכוֹל, בְּמָקוֹם שֶׁל חֹשֶׁךְ וְעַצְבוּת וּמָרָה־שְׁחוֹרָה, וְעַל־כֵּן רוֹאִים פְּעָמִים רַבּוֹת, שֶׁכַּאֲשֶׁר אָדָם נִמְצָא בְּעֵת צָרָה, וְעוֹבֵר עָלָיו מַה שֶּׁעוֹבֵר, אַף אִם בִּסְתָמָא הוּא מַאֲמִין בֶּאֱמֶת, הוּא יָכוֹל לְהַפְלִיט מִפִּיו דִּבּוּרִים לֹא טוֹבִים.

הַסִּבָּה לְכָךְ, כִּי כַּאֲשֶׁר נִכְנַס לְמָקוֹם חֹשֶׁךְ וַאֲפֵלָה, אֵין בִּיכֹלֶת מוֹחוֹ לְהָרִים עַצְמוֹ לְהִסְתַּכֵּל נְכוֹחָה עַל הַהַשְׁגָּחָה הָעֶלְיוֹנָה, אֲבָל לֹא שֶׁאֵין בִּיכָלְתּוֹ מַמָּשׁ, אֶלָּא שֶׁקָּשֶׁה בְּיוֹתֵר אָז, כִּי אָז הוּא בִּשְׁעַת נִסָּיוֹן, כִּי אִם לֹא הָיְתָה הַהַעֲלָמָה הַזֹּאת מִפַּעַם לְפַעַם - לֹא הָיָה נִסָּיוֹן בִּכְלָל בָּעוֹלָם, בְּשׁוּם דָּבָר וְעִנְיָן, וְאַדְרַבָּה, הָיוּ כָּל הַבְּרִיּוֹת רָצִים וְאָצִים לְמַלְּאוֹת אֶת הָרָצוֹן הָעֶלְיוֹן בְּכָל רֶגַע וָרֶגַע בְּחַיֵּיהֶם, כִּי הָיוּ רוֹאִים בְּעֵינֵיהֶם אֶת הָאֱמֶת, שֶׁיֵּשׁ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא, וְאֵין שׁוּם דָּבָר שָׁוֶה בָּעוֹלָם, חוּץ מִלְּעָבְדוֹ בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת. וְנִמְצָא שֶׁהַחֹשֶׁךְ הוּא רַק נִסָּיוֹן.

אֲבָל לֹא זֶהוּ הָרָצוֹן הָעֶלְיוֹן, שֶׁכֻּלָּם יַרְגִּישׁוּ מַמָּשׁ בְּפֹעַל, בְּכָל רֶגַע אֶת הַנּוֹכְחוֹת הָאֱלוֹקִית, כִּבְיָכוֹל, אָבָה הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ, תְּהִלָּה, דַּוְקָא מֵאֲנָשִׁים הֲכִי רְחוֹקִים, כָּמוֹנוּ הַיּוֹם, שֶׁאָנוּ נְתוּנִים בְּתוֹךְ תּוֹכְכֵי הַהַסְתָּרָה הַגְּדוֹלָה בְּיוֹתֵר, וּמִפַּעַם לְפַעַם עוֹבֵר עָלֵינוּ מַה שֶּׁעוֹבֵר בְּגוּף וָנֶפֶשׁ, בְּבָנֵי חַיֵּי וּמְזוֹנֵי, וְאָז הַלֵּב פּוֹעֵם בְּחָזְקָה, וְנִבְהָל וְנֶחֱרָד, וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ מַה לַּעֲשׂוֹת, בְּאוֹתוֹ רֶגַע הָאָדָם נִמְצָא בְּתוֹךְ נִסָּיוֹן עָמֹק וּמַפְחִיד עַד מְאֹד, הַאִם לְהִתְנַהֵג כְּמוֹ כָּל אַנְשֵׁי הָעוֹלָם, בְּשָׁעָה שֶׁעוֹבֶרֶת עֲלֵיהֶם צָרָה, הֵם מִיָּד מְחַפְּשִׂים אֶת הָאֲשֵׁמִים לַצָּרָה, וְאֶת הִשְׁתַּלְשְׁלוּת הָעִנְיָנִים – לָמָּה זֶה קָרָה? וְאִלּוּ הָיִיתִי עוֹשֶׂה כָּךְ אוֹ כָּךְ – הָיָה לִי בֶּטַח יוֹתֵר טוֹב, וְכוּ' וְכוּ', אוֹ שֶׁמָּא לְהִמָּשֵׁךְ אַחַר הָאֱמֶת – כָּךְ רָצָה הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ! הוּא וְלֹא אַחֵר! וְזֶה נִסָּיוֹן גָּדוֹל!!!

וְעוֹד זֹאת צָרִיךְ לִזְכֹּר תָּמִיד, וְלַחֲזֹר וּלְשַׁנֵּן עַל הַדְּבָרִים פְּעָמִים רַבּוֹת אֵין מִסְפָּר, עַד מַמָּשׁ אֵין קֵץ, עַד שֶׁיִּבָּלְעוּ הַדְּבָרִים הָאֲמִתִּיִּים הַלָּלוּ בְּתוֹךְ לִבּוֹ וְנַפְשׁוֹ, שֶׁאֵין הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא נוֹקֵם בָּאָדָם, חַס וְשָׁלוֹם, וְאֵין כָּזֶה דָּבָר, שֶׁחַס וְשָׁלוֹם, הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ שָׁכַח מִמְּךָ, אוֹ עוֹשֶׂה לְרָעָתְךָ, כִּי הַכֹּל, כָּל מַה שֶּׁקָּרָה וְקוֹרֶה וְיִקְרֶה לְךָ – הַכֹּל בְּחֶשְׁבּוֹן צֶדֶק, לְמַעַן הַטִּיבְךָ בְּאַחֲרִיתֶךָ, וְזוֹ אֱמֶת שֶׁלִּפְעָמִים אָדָם זוֹכֶה וְרוֹאֶה אוֹתָהּ בְּחַיָּיו, אֵיךְ שֶׁהַרְבֵּה פְּעָמִים דְּבָרִים שֶׁהָיוּ נִרְאִים לוֹ מְצַעֲרִים וְנוֹרָאִים וַאֲיוּמִים בִּשְׁעָתָם, כַּאֲשֶׁר רוֹאִים הֶמְשֵׁךְ הַסִּפּוּר שֶׁל הַחַיִּים, רוֹאִים אֵיךְ שֶׁהַכֹּל נַעֲשֶׂה לְטוֹבַת הָאָדָם מַמָּשׁ, וְרַק יוֹדֵעַ תַּעֲלוּמוֹת וּמַגִּיד מֵרֵאשִׁית אַחֲרִית - יָכוֹל לִרְאוֹת הַדְּבָרִים וּלְסַדְּרָם בְּסֵדֶר מְצֻיָּן כָּזֶה. וּכְדַאי לִסְמֹךְ עָלָיו, יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ, גַּם קֹדֶם בֹּא הַיְשׁוּעָה.

וְכֵיוָן שֶׁאַף אִם אָדָם מְשַׁנֵּן אֶת הַדְּבָרִים הַלָּלוּ, עוֹד וְעוֹד, תָּמִיד תָּמִיד יוֹמָם וָלַיְלָה לֹא יֶחֱשֶׁה, אַף־עַל־פִּי־כֵן לֹא תָּמִיד בִּשְׁעַת הַצָּרָה הַדִּבּוּרִים הָאֲמִתִּיִּים פּוֹרְחִים מִלִּבּוֹ, וְהוּא נִמְשָׁךְ אַחַר הַצַּעַר וְהָעָגְמַת נֶפֶשׁ, "עַל זֹאת יִתְפַּלֵּל כָּל חָסִיד" אֶל הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ, אָנָּא זַכֵּנִי שֶׁגַּם בִּשְׁעַת קַטְנוּת הַדַּעַת לֹא אֶשְׁכַּח מִמְּךָ, בְּסוֹד "אַשְׁרֵי אִישׁ שֶׁלֹּא יִשְׁכָּחֶךָ וּבֶן אָדָם כִּי יִתְאַמֵּץ בָּךְ", יֶשְׁנָהּ אֶפְשָׁרוּת מְצִיאוּתִית, שֶׁגַּם אָדָם פָּשׁוּט, יְחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ בֶּאֱמוּנָה פְּשׁוּטָה בִּשְׁעַת הַצַּעַר, וְגַם כְּשֶׁמַּמָּשׁ נִרְאָה, שֶׁפְּלוֹנִי אַלְמוֹנִי אֲשֵׁמִים בְּפֵרוּשׁ בְּמַעַלְלֵי הַצָּרָה הַפְּרָטִית שֶׁלּוֹ, אִם יִזְכֹּר אֶת הָאֱמֶת, אַף שֶׁזֶּה יִהְיֶה בְּאֹפֶן מַקִּיף וְחִיצוֹנִי מְאֹד, גַּם זֶה טוֹב מְאֹד! כִּי יוּכַל לְהַעֲמִיק בַּדְּבָרִים הָאֲמִתִּיִּים הַלָּלוּ, וְנַפְשׁוֹ תִּהְיֶה שְׁלֵוָה עָלָיו, וְיִזְכֶּה לִשְׂמֹחַ אַף מִתּוֹךְ הַיָּגוֹן וְהָאֲנָחָה.

כִּי זֹאת עָלֵינוּ לָדַעַת, שֶׁכְּמוֹ שֶׁנּוֹרָאוֹת גֹּדֶל הַבְּחִירָה – הִיא מְסֻכֶּנֶת בְּיוֹתֵר, וּבְכָל רֶגַע נָתוּן, יָכוֹל אָדָם לִבְחֹר בַּדֶּרֶךְ הֲכִי גְּרוּעָה וְלִפֹּל לִשְׁאוֹל תַּחְתִּית, עַל־יְדֵי חֹסֶר אֱמוּנָה, שֶׁפִּתְאֹם יִשְׁתַּלֵּט עָלָיו, עַל־יְדֵי עֹנֶשׁ מִמְּרוֹמִים, כִּבְיָכוֹל, כְּמוֹ־כֵן מַמָּשׁ לְהֵפֶךְ, נִפְלָאוֹת הַבְּחִירָה הִיא, שֶׁגַּם בַּשָּׁעָה הֲכִי קָשָׁה לָאָדָם, וְגַם כַּאֲשֶׁר הִרְשִׁיעַ מְאֹד בַּיָּמִים הַקּוֹדְמִים וְהִתְרַחֵק מְאֹד מִבּוֹרְאוֹ יִתְבָּרַךְ־שְׁמוֹ - יֶשׁ לוֹ הִזְדַּמְּנוּת בְּכָל רֶגַע מַמָּשׁ, לְהַמְשִׁיךְ אֶת לְבָבוֹ אֶל הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ בְּתַכְלִית הַדְּבֵקוּת, שֶׁפִּתְאֹם, בְּרֶגַע אֶחָד קָטָן מְאֹד, יָכוֹל לִהְיוֹת הַמַּאֲמִין הֲכִי גָּדוֹל, וְלִזְכֹּר הֵיטֵב מִי עָשָׂה לוֹ הַצָּרָה הַזּוֹ? וּלְשֵׁם אֵיזוֹ מַטָּרָה נַעֲשִׂים כָּל הַדְּבָרִים הַבִּלְתִּי־פְּתוּרִים בַּחַיִּים?!

כַּמָּה בַּטְלָן הוּא הָאִישׁ, שֶׁעוֹבֶרֶת עָלָיו אֵיזוֹ צָרָה, וְהִיא הֲרֵי נוֹעֲדָה לְשֵׁם אֵיזֶה עִנְיָן מְאֹד מְסֻיָּם, וְהוּא לֹא חָלֵּי וְלֹא מַרְגִּישׁ, וְאֵינוֹ שָׂם עַל לֵב אֶת הָאִיתּוּת שֶׁבָּא מִמְּרוֹמִים, וּבִמְקוֹם לְהַעֲמִיק בָּרֶמֶז הַפְּרָטִי שֶׁרִמֵּז לוֹ אֲדוֹן הָעוֹלָם - הוּא מִתְכָּעֵס וְקוֹצֵף, וְעוֹשֶׂה אֶת הַהֵפֶךְ לְגַמְרֵי מֵהַמְצֻפֶּה מִמֶּנּוּ בְּעֵת כָּזֹאת, כַּמָּה בַּטְלָן הוּא, שֶׁהֲרֵי סוֹבֵל לְחִנָּם, וְכָל מַה שֶּׁבָּאָה עָלָיו הַצָּרָה, הוּא לְשֵׁם אֵיזֶה עִנְיָן שֶׁצָּרִיךְ לְתַקֵּן, וְאִם לֹא יְתַקֵּן, מַה פָּעֲלָה הַצָּרָה? וְקָשֶׁה לוֹמַר, אֲבָל הַאִם אֵינוֹ מַאֲרִיךְ בָּזֶה אֶת מֶשֶׁךְ שְׁהוּת הַצָּרָה אֶצְלוֹ, חָלִילָה, בַּהִתְעַלְּמוּת הַזּוֹ? לָכֵן עָלֵינוּ לְחַזֵּק אֶת עַצְמֵנוּ מְאֹד בֶּאֱמוּנָה, כִּי כָּל הַחַיִּים שֶׁלָּנוּ תְּלוּיִים בִּנְקֻדָּה זוֹ דַּיְקָא, אָמֵן.

הייליג · 28 מאי 2025

לִלְמֹד אֶת הַיִּרְאָה שֶׁל הַר־סִינַי
יוֹם שְׁלִישִׁי לְסֵדֶר בַּמִּדְבָּר, רֹאשׁ חֹדֶשׁ סִיוָן תשע"ח

קַבָּלַת הַתּוֹרָה הִיא בְּכָל יוֹם וָיוֹם, מִצְוָה גְּדוֹלָה הִצְטַּוִינוּ בַּתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה (דְּבָרִים ד, ט־יד): "רַק הִשָּׁמֶר לְךָ וּשְׁמֹר נַפְשְׁךָ מְאֹד, פֶּן תִּשְׁכַּח אֶת הַדְּבָרִים אֲשֶׁר רָאוּ עֵינֶיךָ וּפֶן יָסוּרוּ מִלְּבָבְךָ כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ, וְהוֹדַעְתָּם לְבָנֶיךָ וְלִבְנֵי בָנֶיךָ. יוֹם אֲשֶׁר עָמַדְתָּ לִפְנֵי ה' אֱלֹהֶיךָ בְּחֹרֵב, בֶּאֱמֹר ה' אֵלַי הַקְהֶל לִי אֶת הָעָם וְאַשְׁמִעֵם אֶת דְּבָרָי, אֲשֶׁר יִלְמְדוּן לְיִרְאָה אֹתִי כָּל הַיָּמִים אֲשֶׁר הֵם חַיִּים עַל הָאֲדָמָה, וְאֶת בְּנֵיהֶם יְלַמֵּדוּן. וַתִּקְרְבוּן וַתַּעַמְדוּן תַּחַת הָהָר וְהָהָר בֹּעֵר בָּאֵשׁ עַד לֵב הַשָּׁמַיִם חשֶׁךְ עָנָן וַעֲרָפֶל. וַיְדַבֵּר ה' אֲלֵיכֶם מִתּוֹךְ הָאֵשׁ קוֹל דְּבָרִים אַתֶּם שֹׁמְעִים וּתְמוּנָה אֵינְכֶם רֹאִים זוּלָתִי קוֹל. וַיַּגֵּד לָכֶם אֶת בְּרִיתוֹ אֲשֶׁר צִוָּה אֶתְכֶם לַעֲשׂוֹת עֲשֶׂרֶת הַדְּבָרִים וַיִּכְתְּבֵם עַל שְׁנֵי לֻחוֹת אֲבָנִים. וְאֹתִי צִוָּה ה' בָּעֵת הַהִוא לְלַמֵּד אֶתְכֶם חֻקִּים וּמִשְׁפָּטִים לַעֲשֹׂתְכֶם אֹתָם בָּאָרֶץ אֲשֶׁר אַתֶּם עֹבְרִים שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ".

פְּסוּקִים נוֹרָאִים אֵלּוּ, יֵשׁ בָּהֶם כְּדֵי לְלַמְּדֵנוּ אֶת תּוֹרַת הָאֱמוּנָה שֶׁלָּנוּ, שֶׁלֹּא רַק שֶׁנַּאֲמִין בְּאֹפֶן כְּלָלִי וּמַקִּיף, אֶלָּא נִרְאֶה לִפְנֵי עֵינֵינוּ תָּמִיד אֶת הַמַּעֲמָד הַנּוֹרָא שֶׁבּוֹ עָמַדְנוּ לִפְנֵי ה', וְרָאוּ עֵינֵינוּ אֶת הַמַּרְאֶה הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא שֶׁל קַבָּלַת הַתּוֹרָה, וְאָנוּ מַאֲמִינִים בְּנֵי מַאֲמִינִים, בֶּאֱמוּנָה חוּשִׁית וּפְנִימִית, וְאָנוּ רוֹאִים עֲדַיִן אֶת הַמַּרְאֶה הַזֶּה בָּעֵינַיִם הַחוּשִׁיּוֹת מַמָּשׁ, שֶׁיֵּשׁ אֱלֹקִים חַיִּים וּמֶלֶךְ עוֹלָם וְהוּא נוֹתֵן תּוֹרָה לְעֵינֵינוּ מַמָּשׁ, מִן הַשָּׁמַיִם מַמָּשׁ.

עָלֵינוּ לִזְכֹּר זֹאת, אַחַר שְׁלַב הַטְמָעַת הָאֱמֶת הַזֹּאת, שֶׁאָנוּ בְּרוּרִים לְגַמְרֵי, שֶׁהַשֵּׁם נָתַן תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתוֹ, עָלֵינוּ לִזְכֹּר זֹאת בְּכָל יוֹם וָיוֹם, וּלְצַיֵּר זֹאת בְּצִיּוּר מוּחָשִׁי מַמָּשׁ, כְּמוֹ שֶׁעַם יִשְׂרָאֵל עוֹמֵד שָׁם בְּמִדְבַּר סִינַי לְיַד הָהָר, וּמִתְיַצְּבִים בְּתַחְתִּית הָהָר, וּמְקַבְּלִים אֶת הַתּוֹרָה, וְיֵשׁ כָּאן שְׁתֵּי אַזְהָרוֹת, אַזְהָרָה אַחַת: "פֶּן תִשְׁכַּח אֶת הַדְּבָרִים אֲשֶׁר רָאוּ עֵינֶיךָ" - זוֹ שִׁכְחַת הָאֱמוּנָה, שֶׁשּׁוֹכְחִים שֶׁעֵינֵי כָּל יִשְׂרָאֵל רָאוּ אֶת הַתּוֹרָה מִן הַשָּׁמַיִם יוֹרֶדֶת לָעַם הַקָּדוֹשׁ. וְהָאַזְהָרָה הַשֵּׁנִית: "פֶּן יָסוּרוּ מִלְּבָבְךָ כָּל יְמֵי חַיֶּיךָ" - הֲסָרַת הַלֵּב, הִיא הַדְחָקַת הָאֱמוּנָה, שֶׁאַף כִּי אֲנִי יוֹדֵעַ אֶת הָאֱמֶת, אֲנִי חַי חַיִּים שֶׁלֹּא עַל פִּי הָאֱמֶת, רַחֲמָנָא לִצְלָן.

עִקַּר הָעֲבוֹדָה שֶׁלָּנוּ לְהִשְׁתַּדֵּל בְּכָל הָאֶפְשָׁרוּת הָאֱנוֹשִׁית, שֶׁהַדְּבָרִים לֹא יָסוּרוּ מֵאִתָּנוּ, הַיְנוּ שֶׁלֹּא יִהְיוּ דְּבָרִים שֶׁחוּץ מֵאִתָּנוּ, אֵיזוֹ יְדִיעָה בְּעָלְמָא וְתוּ לֹא, אֶלָּא שֶׁיִּהְיוּ כְּמוֹ הַחַיִּים שֶׁלָּנוּ מַמָּשׁ, מִי מֵסִיר מִמֶּנּוּ אֶת הַחַיִּים? מִי מַדְחִיק אֶת הָעֻבְדָּה שֶׁהוּא חַי? הֲרֵי הַחַיִּים הֵם הַקִּיּוּם מַמָּשׁ, וּכְמוֹ־כֵן צָרִיךְ שֶׁתִּהְיֶה הָאֱמוּנָה וְהָרְאִיָּה הַחוּשִׁית בְּמַעֲמַד הַר־סִינַי כְּמוֹ הַחִיּוּת שֶׁלָּנוּ מַמָּשׁ, וְה' אֱלֹקִים מַזְהִיר אוֹתָנוּ בְּעַצְמוֹ: "הִשָּׁמֶר לְךָ"... זוֹ סַכָּנַת חַיִּים מַמָּשׁ לִשְׁכֹּחַ אֶת ה', אֵיךְ אֶפְשָׁר לִחְיוֹת חַיִּים בְּלִי הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ?

וְהֶמְשֵׁךְ הַפָּסוּק, לְהוֹדִיעַ לַיְלָדִים שֶׁעָמַדְנוּ לִפְנֵי ה' בְּחוֹרֵב, אֵיךְ אֶפְשָׁר לְלַמֵּד יְלָדִים אִם הַדָּבָר אֵינוֹ מֻנָּח בִּבְהִירוּת פְּנִימִית? הָעֲמִידָה לִפְנֵי ה' לֹא הָיְתָה רַק אָז לִפְנֵי אַלְפֵי שָׁנִים, אֶלָּא בְּכָל יוֹם וָיוֹם אָנוּ עוֹמְדִים לִפְנֵי ה', בְּסוֹד (תְּהִלִּים טז, ח): "שִׁוִּיתִי ה' לְנֶגְדִּי תָמִיד"; לִזְכֹּר אֶת הָרֶקַע הָאֲמִתִּי לְקִיּוּם כָּל הַמִּצְווֹת, וְלֹא רַק שֶׁלֹּא תִּהְיֶינָה כְּיִרְאַת מִצְוַת אֲנָשִׁים מְלֻמָּדָה, חָלִילָה, אֶלָּא הַרְבֵּה יוֹתֵר מִזֶּה, לְהַרְגִּישׁ הֵיטֵב אֶת עֲמִידָתֵנוּ לִפְנֵי ה' מַמָּשׁ, לַחֲווֹת אֶת מְצַוֶּה הַמִּצְוָה, לִרְאוֹת אֶת ה' בְּכָל פַּעַם שֶׁאָנוּ מְקַיְּמִים מִצְוָה, לְפָנֶיהָ וּלְאַחֲרֶיהָ, לְחַכּוֹת וּלְהַמְתִּין לָהּ וְלִזְכּוֹת לְהִדַּבֵק בְּהַשֵּׁם בְּכָל עֵת מַמָּשׁ. וְלֹא רַק בְּעֵת עִסְקֵנוּ בַּתּוֹרָה וּבַתְּפִלָּה, אֶלָּא גַּם בְּחַיֵּינוּ הַגַּשְׁמִיִּים – לִפְנֵי ה'!

וְעוֹד דָּבָר בְּסִיסִי בְּיוֹתֵר הִתְרַחֵשׁ בְּעֵת מַתַּן־תּוֹרָה, גִּלּוּי הַיִּרְאָה! לִמְּדוּ אוֹתָנוּ לִירָא אֶת הַשֵּׁם, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב: "אֲשֶׁר יִלְמְדוּן לְיִרְאָה אֹתִי כָּל הַיָּמִים אֲשֶׁר הֵם חַיִּים עַל הָאֲדָמָה וְאֶת בְּנֵיהֶם יְלַמֵּדוּן"; לָמַדְנוּ, שֶׁהַתְּנַאי הֶחָשׁוּב בְּיוֹתֵר, לִזְכּוֹת אֶל הַזִּכָּרוֹן שֶׁל מַעֲמָד הַר־סִינַי, זֶהוּ לָלֶכֶת בַּדְּרָכִים שֶׁלִּמְּדוּ אוֹתָנוּ שָׁם – לִפְחֹד מֵה', לֹא מַסְפִּיק לְהִתְחַמֵּם בְּאוֹר שֶׁל מֻשְׂכָּלוֹת אֱלֹקוּת, לֹא דַּי בְּעִיּוּן עָמֹק בְּסוֹדוֹת הַקִּיּוּם, שֶׁמְּבִיאִים כָּל־מִינֵי נֹעַם לָאָדָם, אֶלָּא צָרִיךְ בִּפְשִׁיטוּת לִירָא אֶת ה', וְהַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה מִשְׁתַּמֶּשֶׁת בַּבִּטּוּי 'לִמּוּד', הַיְנוּ שֶׁיֵּשׁ לִמּוּד עָמֹק בַּיִּרְאָה הַגְּדוֹלָה הַזֹּאת. וְאֵין הַדָּבָר הַזֶּה בָּא בְּקַלּוּת, כִּי־אִם עַל־יְדֵי תִּרְגּוּל רַב וְעִקְבִי.

וְעָלֵינוּ לְשַׁנֵּן הֵיטֵב אֶת דִּבְרֵי הָרַמְבַּ"ם בְּהִלְכוֹת יְסוֹדֵי הַתּוֹרָה: 'הָאֵל הַנִּכְבָּד וְהַנּוֹרָא הַזֶּה - מִצְוָה לְאָהֲבוֹ וּלְיִרְאָה אוֹתוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (דְּבָרִים ו, ה; יא, א): "וְאָהַבְתָּ אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ"; וְנֶאֱמַר (דְּבָרִים ו, יג; י, כ): "אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ תִּירָא"; וְהֵיאַךְ הִיא הַדֶּרֶךְ לְאַהֲבָתוֹ וְיִרְאָתוֹ? בְּשָׁעָה שֶׁיִּתְבּוֹנֵן הָאָדָם בְּמַעֲשָׂיו וּבְרוּאָיו הַנִּפְלָאִים הַגְּדוֹלִים וְיִרְאֶה מֵהֶן חָכְמָתוֹ שֶׁאֵין לָהּ עֵרֶךְ וְלֹא קֵץ - מִיָּד הוּא אוֹהֵב וּמְשַׁבֵּחַ וּמְפָאֵר וּמִתְאַוֶּה תַּאֲוָה גְּדוֹלָה לֵידַע הַשֵּׁם הַגָּדוֹל, כְּמוֹ שֶׁאָמַר דָּוִד (תְּהִלִּים מב, ג): "צָמְאָה נַפְשִׁי לֵאלֹהִים לְאֵל חָי". וּכְשֶׁמְּחַשֵּׁב בַּדְּבָרִים הָאֵלּוּ עַצְמָן - מִיָּד הוּא נִרְתַּע לַאֲחוֹרָיו וְיִפְחַד, וְיוֹדֵעַ שֶׁהוּא בְּרִיָּה קְטַנָּה שְׁפָלָה אֲפֵלָה עוֹמֶדֶת בְּדַעַת קַלָּה מְעוּטָה לִפְנֵי תְּמִים דֵּעוֹת, כְּמוֹ שֶׁאָמַר דָּוִד (תְּהִלִּים ח, ד-ה): "כִּי אֶרְאֶה שָׁמֶיךָ מַעֲשֵׂה אֶצְבְּעֹתֶיךָ... מָה אֱנוֹשׁ כִּי תִזְכְּרֶנּוּ"'. עַד כָּאן לְשׁוֹנוֹ הַקְּדוֹשָׁה.

וְלָמַדְנוּ מִדְּבָרָיו: כִּי הַהַכָּרָה וְהַהִתְבּוֹנְנוּת הַתְּמִידִית בֶּאֱלֹקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ - הִיא מְבִיאָה אֶת הָאָדָם לְאַהֲבָה וְיִרְאָה.

הייליג · 29 מאי 2025

מַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים וְגוֹי קָדוֹשׁ
יוֹם רְבִיעִי לְסֵדֶר בַּמִּדְבָּר, ב' סִיוָן תשע"ח

הַיּוֹם הַזֶּה, ב' בְּסִיוָן, נִקְרָא וּמְכֻנֶּה בְּשֵׁם 'יוֹם הַמְּיֻחָס', כִּי בּוֹ קִבַּלְנוּ אֶת הַיַּחַס הַמְּיֻחָד מֵאֵת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ, בַּיּוֹם הַזֶּה קָרָא לָנוּ הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ (שְׁמוֹת יט, ו): "מַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים וְגוֹי קָדוֹשׁ"; יוֹם זֶה הוּא יוֹם שִׂמְחָה גְּדוֹלָה מְאֹד, כִּי כָּל מָהוּתֵנוּ קְשׁוּרָה בַּיּוֹם הַזֶּה, זֶהוּ יוֹם שֶׁהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא בִּכְבוֹדוֹ וּבְעַצְמוֹ מְגַלֶּה אֶת רְצוֹנוֹ בָּנוּ - מַפְלִיא הָרַעְיוֹן – מֶלֶךְ עוֹלָמִים רוֹצֶה בָּנוּ!!!

הַפֵּרוּשׁ הַמִּלּוּלִי שֶׁל 'כֹּהֲנִים' הוּא 'מְשָׁרְתִים', אָנוּ נוֹעַדְנוּ מֵעֶצֶם מָהוּתֵנוּ, לִהְיוֹת מְשָׁרְתֵי עֶלְיוֹן, כְּמַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת, שֶׁעוֹמְדִים וּמְשַׁמְּשִׁים לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ, כֵּן אֲנַחְנוּ זָכִינוּ לַמַּעֲלָה הַגְּדוֹלָה וְהַנִּפְלָאָה הַזֹּאת, וִיתֵירָה מִזֹּאת, אֲנַחְנוּ יוֹתֵר גְּדוֹלִים מִן הַמַּלְאָכִים, כְּמוֹ שֶׁאָנוּ אוֹמְרִים בַּפִּיּוּט שֶׁל יוֹם־הַכִּפּוּרִים: "אֲשֶׁר תִּפְאַרְתְּךָ עַל שִׁנְאַנֵי שַׁחַק, וְאָבִיתָה תְּהִלָּה מִקְּרוּצֵי חֹמֶר"; שֶׁזֶּהוּ הַפֶּלֶא הַגָּדוֹל בְּיוֹתֵר שֶׁבְּכָל הַבְּרִיאָה, שֶׁבְּנֵי־אָדָם, שׁוֹכְנֵי בָּתֵּי חֹמֶר, מַעֲלִים לִפְנֵי הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ, הָרוּחָנִי בְּתַכְלִית הָרוּחָנִיּוּת, נַחַת רוּחַ וְשַׁעֲשׁוּעִים אֵין קֵץ.

וּבְיוֹתֵר, שֶׁכָּל הַבְּרִיאָה הַגְּדוֹלָה הַזֹּאת, נוֹעֲדָה בִּשְׁבִילֵנוּ, אֲנָשִׁים נְמוּכִים וּמְגֻשָּׁמִים, כַּאֲשֶׁר אָנוּ זוֹכִים מִתּוֹךְ עֹמֶק הַחֹשֶׁךְ הַחָמְרִי שֶׁלָּנוּ, לְהַרְגִּישׁ הֶרְגֵּשׁ אֱלוֹקִי, וּלְגַלּוֹת גִּלּוּי אֱלֹקוּת, אָנוּ זוֹכִים אֶל הַמַּדְרֵגָה הַגְּבוֹהָה בְּיוֹתֵר שֶׁיְּכוֹלִים לְהַשִּׂיג בָּעוֹלָם הַזֶּה, הַשָּׂגַת הָאֱלֹקוּת! וְכָל הָעוֹלָם לֹא נִבְרָא אֶלָּא בִּשְׁבִיל דָּבָר זֶה, בְּכָךְ אָנוּ 'כֹּהֲנִים', אָנוּ קוֹלְטִים לְפֶתַע, שֶׁכָּל הַמְּצִיאוּת שֶׁלָּנוּ, הִיא מְצִיאוּת שֶׁל לַעֲמֹד וּלְשָׁרֵת לִפְנֵי ה'. מִלְּבַד זֹאת אֵין סִבָּה אַחֶרֶת לַמְּצִיאוּת שֶׁלָּנוּ!

קָשֶׁה לְאָדָם חָמְרִי לְיַחֵד אֶת כָּל מַעֲשָׂיו לִפְנֵי הַשֵּׁם, שֶׁלֹּא תִּהְיֶה לוֹ תְּנוּעָה אַחַת אֲפִלּוּ, שֶׁאֵינָהּ קְשׁוּרָה וַאֲחוּדָה, אֲדוּקָה וַהֲדוּקָה עִם מַחֲשֶׁבֶת הַדְּבֵקוּת הָאֲמִתִּית בְּהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ, אֲבָל אִם נִתְבּוֹנֵן בְּעֹמֶק הַמְּצִיאוּת שֶׁלָּנוּ, נָבִין, כִּי הַיְּכֹלֶת שֶׁלָּנוּ לִהְיוֹת דְּבֵקִים בְּהַשֵּׁם אֶחָד, הִיא רַק הַיְּדִיעָה הַבְּרוּרָה מְאֹד, שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה אָנוּ כָּאן, וְלֹא בִּשְׁבִיל שׁוּם מַטָּרָה אַחֶרֶת, וְכָל הַתּוֹרָה וְהַמִּצְווֹת, הוֹלָדַת הַיְלָדִים וְהָעֵסֶק עִמָּם וְכוּ' וְכוּ', הוּא רַק לְמַעַן דָּבָר זֶה גּוּפָא, לְהוֹדִיעַ שֶׁיֵּשׁ רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם הַמַּנְהִיג אֶת כָּל הָעוֹלָמוֹת. כָּל רֶגַע בַּחַיִּים נוֹעָד לְמַעַן הַמַּטָּרָה הַיְּחִידָה הַזּוֹ.

אָכֵן לֹא בְּרֶגַע אֶחָד זוֹכִים אֶל הַדְּבֵקוּת שֶׁל "מַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים", לֹא כָּל אָדָם שֶׁנּוֹלַד יְהוּדִי, מִיָּד מַרְגִּישׁ אֶת הָאֱמֶת הַפְּנִימִית הַזֹּאת, שֶׁנִּשְׁמָתוֹ נוֹעֲדָה לִהְיוֹת דְּבֵקָה בְּהַשֵּׁם אֶחָד, אֲבָל אֶפְשָׁר לְחַנֵּךְ אֶת עַצְמוֹ בְּדֶרֶךְ שֶׁל הֶרְגֵּל עִקְבִי, לִזְמַן קָצָר בַּיּוֹם, לְהִתְבּוֹנֵן וְלַחֲשֹׁב אוֹדוֹת הַדָּבָר הַנִּפְלָא הַזֶּה, שֶׁאָנוּ כֹּהֲנֵי הַשֵּׁם וְאָנוּ מְשָׁרְתֵי עֶלְיוֹן, וַאֲשֶׁר לָכֵן, עָלֵינוּ לְיַחֵד אֶת הַמַּחֲשָׁבָה, הַדִּבּוּר וְהַמַּעֲשֶׂה, לְדָבְקָה בּוֹ יִתְבָּרַךְ בְּתַכְלִית הַדְּבֵקוּת, כָּל אֶחָד לְפִי יְכָלְתּוֹ וְשֹׁרֶשׁ נִשְׁמָתוֹ. צַעַד צַעַד.

הֶמְשֵׁךְ הַתֹּאַר הַנִּפְלָא שֶׁזָּכִינוּ לוֹ בְּיוֹם ב' סִיוָן, הוּא "גּוֹי קָדוֹשׁ", 'קָדוֹשׁ' הוּא לְשׁוֹן הַפְרָשָׁה וְהַבְדָּלָה. בִּנְתִינַת הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, הִבְדִּילָנוּ ה' מִן הַתּוֹעִים, וְחַיֵּי עוֹלָם נָטַע בְּתוֹכֵנוּ, הָעָם שֶׁלָּנוּ, הַגּוֹי הַמְּיֻחָד הַזֶּה, הוּא עַם שֶׁהוּא קָדוֹשׁ בְּכָל מִינֵי קְדֻשּׁוֹת, וְאָנוּ נִדְרָשִׁים לְגַלּוֹת מִן הַכֹּחַ אֶל הַפֹּעַל אֶת הַקְּדֻשָּׁה הַנִּפְלָאָה הַזֹּאת, אֶת הַיְּכֹלֶת שֶׁל הָאָדָם הַמְדַבֵּר, הָאֱנוֹשִׁי, הַחַי חַיִּים גַּשְׁמִיִּים וְחָמְרִיִּים, לְהִתְנַתֵּק מֵרְצוֹנוֹ וּמִבְּחִירָתוֹ אֶל הַלַּהַב הָעוֹלֶה הַשָּׁמַיְמָה, וְלִהְיוֹת בֶּאֱמֶת דָּבוּק בַּחַיִּים הָרוּחָנִיִּים הַמִּסְתַּתְּרִים לָהֶם אֵי שָׁם בָּרְבָדִים הֲכִי עֲמֻקִּים בְּנִשְׁמַת הָאָדָם הַצַּדִּיק הָרוֹצֶה אֶת קִרְבַת אֱלֹקִים. וּמְחַכִּים שֶׁנְגַלֶּה אוֹתָם, נִחְיֶה אוֹתָם וְנִתֵּן לָהֶם בִּטּוּי בַּחַיִּים.

וְאֵין הוּא מִן הַנִּמְנָע, שֶׁשְּׁנֵי הַתְּאָרִים הַנִּפְלָאִים הַלָּלוּ, תְּלוּיִים אֵלּוּ בְּאֵלּוּ, מִי שֶׁרוֹאֶה אֶת חַיָּיו בְּעוֹלָם הַחֹמֶר כְּכֹהֵן לְאֵל עֶלְיוֹן, וַאֲשֶׁר כָּל מַעְיָנָיו נְתוּנִים נְתוּנִים אֶל עֲבוֹדַת מַלְכּוֹ וֵאלֹהָיו, הוּא זֶה שֶׁזּוֹכֶה לִהְיוֹת נִכְלָל בְּתוֹךְ אַנְשֵׁי הַגּוֹי קָדוֹשׁ, הַמְּסֻגָּלִים לְהִתְאַפֵּק בִּגְבוּרָה שֶׁל מַעְלָה מוּל הַפִּתּוּיִים הָרַבִּים שֶׁל הַיֵּצֶר־הָרָע, הַמַּעֲרִים הַרְרֵי מְנִיעוֹת וּקְשָׁיִים, לְכָל הָרוֹצֶה לָגֶשֶׁת אֶל הַקֹּדֶשׁ פְּנִימָה, וּבְכָל מִינֵי כּוֹחוֹת חֲזָקִים עָלָיו לְהִתְאַזֵּר לְנַצֵּחַ אֶת יִצְרוֹ הַבּוֹעֵר בּוֹ, וְלָלֶכֶת בְּדַרְכֵי הַקְּדֻשָּׁה בֶּאֱמֶת, אֵיךְ זוֹכִים לָזֶה? עַל־יְדֵי הִתְבּוֹנְנוּת בְּמַהוּת הַ"מַּמְלֶכֶת כֹּהֲנִים" שֶׁזָּכִינוּ לִהְיוֹת נִמְנִים עֲלֵיהֶם. כָּךְ נִזְכֶּה לִפְרֹשׁ מִן הָרַע אֲשֶׁר שָׂנֵא ה' אֱלֹקֵינוּ, וְלִהְיוֹת טְהוֹרִים לְפָנָיו.

הַדָּבָר הַנִּפְלָא בְּיוֹתֵר שֶׁל כָּל זֶה הוּא, שֶׁאֵין הַדָּבָר הַזֶּה תָּלוּי בִּבְחִירָתֵנוּ כְּלָל, גַּם אִם לֹא נִרְצֶה, אָנוּ בָּנִים לְמַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים הַלָּזוֹ, רֹב הַצָּרוֹת שֶׁאָנוּ סוֹבְלִים בְּחַיֵּינוּ בְּעוֹלָם הַתְּלָאוֹת הַזֶּה, הוּא מֵחֲמַת שֶׁאָנוּ מִתְכַּחֲשִׁים אֶל הָאֱמֶת הַפְּנִימִית הַזֹּאת, לִפְעָמִים אָנוּ מַשְׁאִירִים אֶת הַיַּהֲדוּת שֶׁלָּנוּ בְּבֵית־הַמִּדְרָשׁ וּבְבֵית־הַכְּנֶסֶת, הָאָדָם אֵינוֹ רוֹצֶה אֶת הַ'גּוֹי קָדוֹשׁ' שֶׁהֻכְתַּר בּוֹ, כְּשֶׁהוּא בַּחוּץ בְּעִסְקֵי הָעוֹלָם הַזֶּה, הוּא רוֹצֶה לִהְיוֹת 'גּוֹי פָּשׁוּט', בַּטִּיּוּל, בַּעֲסָקִים הַגַּשְׁמִיִּים, אִי־אֶפְשָׁר לִהְיוֹת כָּל הַזְּמַן בִּבְחִינַת שַׁבָּת וְיוֹם הַכִּפּוּרִים - לֹא נָכוֹן! כֵּן אֶפְשָׁר!!!

נָכוֹן שֶׁהַיֵּצֶר רוֹצֶה אֶת זֶה, וְהַחֵשֶׁק עַז לְהָשִׁיל מְעַט אֶת אַדֶּרֶת הָרוֹמְמוּת הַזֹּאת, אֲבָל זֶה לֹא יַעֲזֹר הַרְבֵּה, כִּי הָאֱמֶת הַקְּדוֹשָׁה הַזֹּאת תּוֹבַעַת אֶת שֶׁלָּהּ, וְלֹא תָּמִיד בִּדְרָכִים נְעִימוֹת, הַיְּהוּדִי הוּא נוֹלָד וְנוֹעַד לִהְיוֹת כֹּהֵן קָדוֹשׁ וְלֹא מַשֶּׁהוּ אַחֵר, וְהַמִּתְרַפֶּה מִמְּלַאכְתּוֹ זוֹ, גַּם אִם לֹא יִתָּבַע מִיָּד עַל הַמֶּחְדָּל, אַךְ יִמְצָא אֶת עַצְמוֹ מִתְחָרֵט הֵיטֵב עַל בְּחִירָתוֹ הַלֹּא־נְכוֹנָה, הַמְנֻגֶּדֶת לַכְּהֻנָּה.

הייליג · 30 מאי 2025

כָּפָה עֲלֵיהֶם הַר כְּגִיגִית
ג' סִיוָן, תש"פ

לִפְנֵי שֶׁכָּפָה עָלֵינוּ ה' אֶת הָהָר כְּגִיגִית, אָמַרְנוּ לְהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא (שְׁמוֹת כד, ז): "נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע"; מִסְתַּבֵּר, שֶׁאֱמוּנַת אֱלֹהֵי עוֹלָם, קְבוּעָה בְּלִבֵּנוּ מֵעֶצֶם הֱיוֹתֵנוּ יְהוּדִים, הַחֲקִיקָה שֶׁל הָאָבוֹת הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁקִּיְּמוּ אֶת כָּל הַתּוֹרָה עַד שֶׁלֹּא נִתְּנָה, הִיא חֲקִיקָה נִצְחִית שֶׁלֹּא קְשׁוּרָה דַּוְקָא לְקַבָּלַת הַתּוֹרָה, אַךְ בְּעֵת שֶׁעָמַדְנוּ בְּתַחְתִּית הָהָר, הִתְקַשַׁרְנוּ בְּקֶשֶׁר שֶׁל קַיָּמָא עִם הַתֹּכֶן הַפְּנִימִי הַזֶּה שֶׁהָעֳבַר מִדּוֹר דּוֹר מֵאַבְרָהָם וְכוּ', שֶׁבְּכֹחוֹ זָכִינוּ לוֹמַר: "נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע".

קָשֶׁה לְאָדָם שֶׁלֹּא בָּחַר בַּטּוֹב, לִרְאוֹת אֶת מְצִיאוּת הַטּוֹב שֶׁלּוֹ כַּדָּבָר הַטּוֹב בְּיוֹתֵר, לֹא־כֵן הָאָדָם שֶׁהָיָה בַּחֹשֶׁךְ וּבָא אֶל הָאוֹר, הוּא מָלֵא תּוֹדָה וְהוֹדָאָה עַל הֱיוֹתוֹ בְּתוֹךְ הָאוֹר, אֲבָל כֵּיוָן שֶׁיְּהוּדִי כְּבָר אָמַר: "נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע", הֲרֵי שֶׁבִּהְיוֹתוֹ בְּתוֹךְ הָאוֹר – אֵינוֹ יָכוֹל לְהָבִין עֹמֶק הַהִתְחַיְּבוּת הַיְּהוּדִית שֶׁבּוֹ, בִּגְלַל שֶׁהוּא וְהָאוֹר הוּא אֶחָד.

אֲבָל יֵשׁ עוֹד אוֹר, שֶׁהִתְוַסֵּף בְּקַבָּלַת הַתּוֹרָה, יֵשׁ אֶת הָאוֹר מִצַּד הַמְּקַבֵּל שֶׁהוּא: "נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע", וְהוּא אוֹר קָטָן בְּיוֹתֵר בְּיַחַס לָאוֹר שֶׁל "נוֹתֵן הַתּוֹרָה", כִּי בְּעוֹד שֶׁמְּקַבֵּל הַתּוֹרָה אֵינוֹ יוֹדֵעַ אֶת עֹמֶק הַתּוֹרָה וְגֹדֶל מַעֲלָתָהּ לְפִי רוּם עֶרְכָּהּ כָּרָאוּי, כְּפִי שֶׁהִיא בֶּאֱמֶת בָּעוֹלָמוֹת הָעֶלְיוֹנִים הָאֲמִתִּיִּים, וְהָאוֹר הַגָּדוֹל שֶׁיֵּשׁ בַּהִשְׁתַּעְבְּדוּת אֶל הַתּוֹרָה - נוֹתֵן הַתּוֹרָה יוֹדֵעַ לַאֲשׁוּרוֹ אֶת מַעֲלַת הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה בְּאֹפֶן שֶׁאֵינֶנּוּ יְכוֹלִים לְהַגִּיעַ לִידִיעָה הַזּוֹ, וְאֶת הָאוֹר הַזֶּה הוּא הֶחְדִּיר בָּנוּ בְּקַבָּלַת הַתּוֹרָה.

זֶהוּ הָאוֹר שֶׁל הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁאָנוּ יוֹדְעִים בְּבֵרוּר הֲכִי חָזָק, שֶׁהָיָה מַעֲמָד קַבָּלַת הַתּוֹרָה, מִשּׁוּם שֶׁבְּכָל רֶגַע מַעֲמָד זֶה מִתְרַחֵשׁ בְּנַפְשֵׁנוּ, אָנוּ רוֹאִים אֶת זֶה מוּל עֵינֵינוּ, חַיִּים אֶת זֶה, נוֹשְׁמִים אֶת זֶה, כִּי כָל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ הִיא רַק אֱמוּנָה בְּהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ, תַּרְיַ"ג הַמִּצְווֹת הֵן תַּרְיַ"ג דְּרָכִים שֶׁמְּבִיאוֹת אֶת הָאָדָם לְקִרְבַת אֱלֹקִים, יֵשׁ מִצְווֹת שֶׁהָעִנְיָן הַזֶּה גָּלוּי בְּיוֹתֵר, וְיֵשׁ מִצְווֹת שֶׁהָעִנְיָן הַזֶּה כָּמוּס בְּטַעֲמֵי הַסּוֹד שֶׁל הַמִּצְוָה, אֲבָל בָּרוּר שֶׁהִתְגַּלּוּת הַשֵּׁם לְעַמּוֹ הִיא לְמַעַן הַשְׁאִיר בְּיָדָם אֶת הַכְּלִי הַיָּחִיד שֶׁעִמּוֹ אֶפְשָׁר לְהִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ.

בַּהֲכָנָה לְחַג־הַשָּׁבוּעוֹת, אָנוּ צְרִיכִים לְהִתְחַזֵּק וּלְהָבִין אֶת הָאוֹר הֶחָדָשׁ הַזֶּה שֶׁנִּתְוַסֵּף לָנוּ בְּיָמִים אֵלּוּ, שֶׁאָנוּ יוֹדְעִים שֶׁאָנוּ מוּכָנִים בְּסוֹד "נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע", אֲבָל לָאוֹר הֶחָדָשׁ הַזֶּה, אוֹר שֶׁבָּא מִצִּדּוֹ יִתְבָּרַךְ, אֵין לָנוּ שׁוּם הַשָּׂגָה, וְעָלֵינוּ לַעֲשׂוֹת אֶת עַצְמֵנוּ כֵּלִים נְכוֹנִים לְהַגִּיעַ לָאוֹר הַקָּדוֹשׁ הַזֶּה.

אֵיךְ עוֹשִׂים זֹאת? הִתְחַזְּקוּת בֶּאֱמוּנָה פְּשׁוּטָה, בַּיָּמִים שֶׁנּוֹתְרוּ עַד שָׁבוּעוֹת, לַחֲזֹר עַל נְקֻדּוֹת הָאֱמוּנָה, וְלִהְיוֹת שָׁלֵם בְּדַעַת מוּל הָרֶגַע שֶׁל קַבָּלַת הַתּוֹרָה, לְצַיֵּר בְּצִיּוּר פְּנִימִי אֶת הַ'כָּפָה עֲלֵיהֶם הַר כְּגִיגִית' (שַׁבָּת פח.), וְלִשְׂמֹחַ בַּ'כְּפִיָּה' הַזּוֹ, כִּי כְּפִיָּה זוֹ הִיא הָאוֹר הָאֲמִתִּי שֶׁנֶּחְקַק וִיחָקֵּק בְּנַפְשֵׁנוּ לָעַד.

הייליג · 30 מאי 2025

נִפְתְּחוּ הַשָּׁמַיִם וְאֶרְאֶה מַרְאוֹת אֱלֹקִים
עֶרֶב־שַׁבַּת־קֹדֶשׁ לְסֵדֶר בַּמִּדְבָּר, ד' סִיוָן, תשע"ח

כָּעֵת כְּשֶׁאָנוּ בְּפִתְחוֹ שֶׁל חַג־הַשָּׁבוּעוֹת, וְעֶרֶב־שַׁבַּת־קֹדֶשׁ, שֶׁתִּהְיֶה הַיּוֹם הָאַחֲרוֹן שֶׁל סְפִירַת־הָעֹמֶר, עָלֵינוּ לְהַכְשִׁיר הַלְּבָבוֹת לְקַבֵּל אֶת הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה מֵחָדָשׁ, שֶׁהִיא תּוֹרַת הָאֱמוּנָה שֶׁלָּנוּ, כִּי (תְּהִלִּים קיט, פו): "כָּל מִצְוֹתֶיךָ אֱמוּנָה", וְכָל פָּסוּק בַּתּוֹרָה הוּא גִּלּוּי נוֹרָא וְנִפְלָא לְאוֹר הָאֱמוּנָה, הַמִּסְתַּתֶּרֶת בְּכָל תָּג וְתָג מִתּוֹרַת אֱמֶת שֶׁנִּתְּנָה לָנוּ עַל־יְדֵי מֹשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וְעַל־יְדֵי שֶׁנָּכִין הַלְּבָבוֹת – נִזְכֶּה לְאוֹר קַבָּלַת הַתּוֹרָה.

בְּלֵיל שָׁבוּעוֹת נוֹהֲגִים לִהְיוֹת נֵעוֹרִים כָּל הַלַּיְלָה, וְהַטַּעַם מוּבָא בַּפּוֹסְקִים וּבַקַּדְמוֹנִים, כִּי בְּעֵת שֶׁהָיוּ צְרִיכִים לְקַבֵּל אֶת הַתּוֹרָה – הָיוּ יְשֵׁנִים אָז, וְהֻצְרַךְ מֹשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם – לְעוֹרְרָם, וּלְתַקֵּן אֶת הַפְּגָם הַזֶּה, אָנוּ נֵעוֹרִים. וְיֵשׁ לְעַיֵּן בָּזֶה, שֶׁהֲלֹא מַה שֶּׁהָיָה חָסֵר אָז הִיא הַהֲכָנָה דְּרַבָּה, הַהִתְעוֹרְרוּת הַנִּדְרֶשֶׁת לִמְקַבֵּל הַתּוֹרָה, לִפְתֹּחַ אֶת הַלֵּב שֶׁלּוֹ לְגַמְרֵי, לִהְיוֹת שָׁם בְּכָל רְמַ"ח וּשְׁסָ"ה בְּתַכְלִית הָעֵרָנוּת וְהַבְּהִירוּת, וְאִם־כֵּן, לֹא דַּי בְּלִהְיוֹת נֵעוֹר בְּלֵיל שָׁבוּעוֹת, אֶלָּא לַחֲזֹר אַחַר הַטַּעַם הַפְּנִימִי שֶׁלּוֹ – לְהִתְעוֹרֵר מֵהַשֵּׁנָה הָרוּחָנִית שֶׁלָּנוּ.

כָּל אָדָם בָּעוֹלָם, נִדְרָשׁ לְגַלּוֹת אֶת הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא בַּשְּׁבִיל וּבִנְתִיב הַחַיִּים שֶׁהוֹעִיד לוֹ הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ, וּבַמָּקוֹם שֶׁלּוֹ, עִם הַכִּשְׁרוֹנוֹת שֶׁלּוֹ, עִם הַמִּשְׁפָּחָה שֶׁלּוֹ, וּבְכָל הַדְּבָרִים הַפְּרָטִיִּים שֶׁיֵּשׁ לְכָל אָדָם, הַכֹּל מְדֻיָּק בִּשְׁבִיל גִּלּוּי הַמַּלְכוּת, שֶׁיִּהְיֶה אָדָם זוֹכֶה לְהַכִּיר אֶת מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם, וְכִלְשׁוֹן הָרַמְבַּ"ן הַקָּדוֹשׁ, הַיָּדוּעַ (שְׁמוֹת יג, טז): 'וְאֵין אֵל עֶלְיוֹן חָפֵץ בַּתַּחְתּוֹנִים, מִלְּבַד שֶׁיֵּדַע הָאָדָם וְיוֹדֶה לֵאלֹהָיו שֶׁבְּרָאוֹ, וְכַוָּנַת רוֹמְמוֹת הַקּוֹל בִּתְפִלּוֹת וְכַוָּנַת בָּתֵּי הַכְּנֵסִיּוֹת וּזְכוּת תְּפִלַּת הָרַבִּים, זֶהוּ שֶׁיִּהְיֶה לִבְנֵי אָדָם מָקוֹם יִתְקַבְּצוּ וְיוֹדוּ לְאֵל שֶׁבְּרָאָם וְהִמְצִיאָם, וִיפַרְסְמוּ זֶה, וְיֹאמְרוּ לְפָנָיו: 'בְּרִיּוֹתֶיךָ אֲנַחְנוּ''.

תַּכְלִית כָּל הַמַּטָּרָה שֶׁל בְּרִיאַת הָעוֹלָם הָיְתָה לְמַעַן הַיּוֹם הַזֶּה – יוֹם קַבָּלַת הַתּוֹרָה מִן הַשָּׁמַיִם, וְהָעֵדוּת שֶׁאָנוּ מְעִידִים וּמַאֲמִינִים בְּתַכְלִית הָאֱמוּנָה הַשְּׁלֵמָה וְהַתְּמִימָה – שֶׁהַתּוֹרָה נִתְּנָה מִן הַשָּׁמַיִם, זוֹ מַטְּרַת כָּל הַבְּרִיאָה כֻּלָּהּ, וְעָלֵינוּ לְהִתְעַסֵּק בָּהּ הַרְבֵּה, כִּי הוּא קִיּוּם הָעוֹלָם מַמָּשׁ, וְכָל הַהַצְדָּקָה שֶׁל הִמָּצְאוּת בְּרִיּוֹת בָּעוֹלָם – הִיא רַק בַּעֲבוּר זֶה, שֶׁיֵּדְעוּ שֶׁיֵּשׁ (יִרְמְיָהוּ י, י): "אֱלֹקִים חַיִּים וּמֶלֶךְ עוֹלָם", לִזְכּוֹת לַחֲשֹׁב מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ, וְלִזְכֹּר אוֹתוֹ בְּכָל חַיֵּי הַיּוֹם־יוֹם שֶׁלָּנוּ, וְזוֹ הַהֲכָנָה הַנִּדְרֶשֶׁת מֵאִתָּנוּ בְּעֵת קַבָּלַת הַתּוֹרָה, בְּחַג הַשָּׁבוּעוֹת. וּבְעֶצֶם בְּכָל יוֹם וָיוֹם מִימֵי חַיֵּינוּ, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲזַ"ל: 'בְּכָל יוֹם וָיוֹם יִהְיוּ בְּעֵינֶיךָ כַּחֲדָשִׁים, כְּאִלּוּ הַיּוֹם נִתְּנָה תּוֹרָה מֵהַר־סִינַי'; וְנִמְצָא, שֶׁחַג־הַשָּׁבוּעוֹת, הוּא חַג שֶׁנָּחֹג עַל־יָדֵינוּ בִּפְנִימִיּוּת בְּכָל יוֹם וָיוֹם, בִּהְיוֹתֵנוּ יְהוּדִים שֶׁמַּאֲמִינִים בַּתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, וְיוֹדְעִים הֵיטֵב, שֶׁהַתּוֹרָה הַזֹּאת שֶׁנִּתְּנָה לְעַם יִשְׂרָאֵל בְּיוֹם ו' בְּסִיוָן עַל הַר־סִינַי, הִיא הַסִּבָּה לְקִיּוּם כָּל תֵּבֵל וּמְלֹאָהּ.

מֵאֵת הַשֵּׁם הָיְתָה זֹאת, שֶׁאוֹתוֹ דּוֹר דֵּעָה, נִרְדַּם בְּאוֹתוֹ לַיְלָה גּוֹרָלִי, כִּי אָז לָמַדְנוּ דָּבָר חָשׁוּב מְאֹד, שֶׁיָּכוֹל לַעֲזֹר לָנוּ לְדוֹרֵי דּוֹרוֹת, גַּם אִם הָאָדָם הָיָה רָדוּם עַד כֹּה, וְהָיָה צָרִיךְ שֶׁהַצַּדִּיק בְּחִינַת מֹשֶׁה יְעוֹרְרוֹ, שֶׁלֹּא יִשָּׁבֵר לְבָבוֹ וְלֹא תִּפּוֹל רוּחוֹ מִמַּצָּבוֹ, אֶלָּא יֵדַע, שֶׁכָּל עוֹד שֶׁהוּא מֵעִיד לִפְנֵי הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ – בְּרִיּוֹתֶיךָ אֲנַחְנוּ! הוּא מְמַלֵּא אֶת שְׁלֵמוּת מַטְּרַת הַבְּרִיאָה, וְיֵשׁ נַחַת־רוּחַ לְהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ מִידִיעָה וּמַחְשָׁבָה זוֹ, וְכָל תַּרְיַ"ג הַמִּצְווֹת, הַנִּקְרָאוֹת בִּלְשׁוֹן הַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ – תַּרְיַ"ג עֵצוֹת, הֵן הֵן הָעֵצוֹת הַנְּכוֹנוֹת אֵיךְ לְהַגִּיעַ אֶל הָאֲמִירָה הַנִּצְחִית הַזּוֹ – 'בְּרִיּוֹתֶיךָ אֲנַחְנוּ', וְשֶׁזֶּה יִהְיֶה מִתּוֹכִיּוּת וּפְנִימִיּוּת הַלֵּב בֶּאֱמֶת.

רַבִּי נַחְמָן מִבְּרֶסְלֶב זי"ע, בֵּאֵר (לִקּוּטֵי־מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק א, סִימָן), כִּי בִּזְמַן קַבָּלַת הַתּוֹרָה, הָיוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל נִמְצָאִים בְּנִסְיוֹנוֹת שֶׁל חָכְמוֹת וְהַשְׂכָּלוֹת, אֵלּוּ הַגַּשְׁמִיּוֹת וְהַמְשֻׁחָדוֹת, שֶׁהָיוּ בְּנֵי־קֶדֶם מְשֻׁפָּעוֹת בָּהֶן, וְעִקַּר קַבָּלַת הַתּוֹרָה הָיְתָה עַל־יְדֵי שֶׁהִשְׁלִיכוּ שִׂכְלָם וְחָכְמָתָם הַמְּדֻמָּה, וְהָלְכוּ בְּדַרְכֵי מֹשֶׁה רַבֵּנוּ בִּתְמִימוּת וּבִפְשִׁיטוּת, וְאִם לֹא – גַּם הָאוֹתוֹת וְהַמּוֹפְתִים הֲכִי בְּרוּרִים לֹא הָיוּ עוֹזְרִים, כְּמוֹ שֶׁהַיּוֹם נִמְצָאִים כּוֹפְרִים בַּדְּבָרִים הֲכִי פְּשׁוּטִים וּגְלוּיִים.

וְלָכֵן צָרִיךְ לִזְכֹּר, כִּי קַבָּלַת הַתּוֹרָה בֶּאֱמֶת, הִיא קַבָּלָה בְּלִי שׁוּם קֻשְׁיוֹת כְּלָל, וּבְלִי שׁוּם חֲקִירוֹת שֶׁל הֶבֶל, רַק לִסְמֹךְ בֶּאֱמֶת עַל קַבָּלַת אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁהֵם עָמְדוּ לְמַרְגְּלוֹת הַר־סִינַי, וְצָעֲקוּ: "נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע", וְאַחַר־כָּךְ כָּפָה עֲלֵיהֶם ה' הַר כְּגִיגִית, לְמַעַן שֶׁיְּקַבְּלוּ אֶת הַתּוֹרָה, הֵן בְּאַהֲבָה וְהֵן בְּיִרְאָה, וְגַם הַנְּשָׁמוֹת שֶׁלָּנוּ הָיוּ שָׁם בְּאוֹתוֹ יוֹם נוֹרָא עֲלִילָה.

וְכָעֵת שֶׁמִּתְעוֹרֵר הַזְּמַן הַקָּדוֹשׁ הַזֶּה שֶׁל קַבָּלַת הַתּוֹרָה, עָלֵינוּ לְהִתְמַלֵּא אוֹר בַּיּוֹם הַקָּדוֹשׁ הַזֶּה, וּבָעֵת שֶׁאָנוּ עוֹמְדִים לִפְנֵי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, וְשׁוֹמְעִים אֶת בַּעַל הַקּוֹרֵא – קוֹרֵא בְּעֹז וּבְתַעֲצוּמוֹת: אָנֹכִי ה' אֱלֹקֶיךָ אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ וְכוּ' - עָלֵינוּ לְהַכְנִיס אֶל הַלֵּב אֱמוּנָה זַכָּה בַּה' וּבְמֹשֶׁה עַבְדּוֹ, וּכְאִלּוּ אָנוּ שׁוֹמְעִים אֶת הַקּוֹל מְדַבֵּר אֵלֵינוּ מֵהַר־סִינַי, וְלֹא רַק בְּעֵת עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת בְּחַג־הַשָּׁבוּעוֹת, אֶלָּא בְּכָל יוֹם וָיוֹם מִיְּמוֹת הַשָּׁנָה, עָלֵינוּ לִהְיוֹת מֵאֵלּוּ הַשְּׂרִידִים אֲשֶׁר ה' קוֹרֵא – מְקַבְּלֵי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, וְה' יְזַכֵּנוּ לִהְיוֹת קְדוֹשִׁים וּטְהוֹרִים, וַאֲנָשִׁים כְּשֵׁרִים.

הייליג · 30 מאי 2025

תִּקּוּן לֵיל־שָׁבוּעוֹת - עֵת רָצוֹן לְבַקֵּשׁ עַל אֱמוּנָה
עֶרֶב שָׁבוּעוֹת, תש"פ

עֶרֶב חַג־הַשָּׁבוּעוֹת הוּא הַיּוֹם הָאַחֲרוֹן שֶׁל סְפִירַת־הָעֹמֶר, בּוֹ אֲנַחְנוּ מַשְׁלִימִים אֶת שִׁבְעַת הַמִּדּוֹת וּמִתְקָרְבִים אֶל קַבָּלַת הַתּוֹרָה בַּיּוֹם הַקָּדוֹשׁ וְהַנּוֹרָא שֶׁל חַג־הַשָּׁבוּעוֹת, הַיּוֹם הַזֶּה בּוֹ נוֹלַדְנוּ בְּאֹפֶן רוּחָנִי וְנִהְיֵנוּ לְעַם לַה' אֱלֹקֵינוּ.

אֵין אָנוּ נִקְרָאִים יְהוּדִים אֶלָּא עַל שֵׁם הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁבָּנוּ, בְּעֵת שֶׁהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא נָתַן אֶת הַתּוֹרָה עַל הַר־סִינַי, הוּא פָּתַח אֶת שִׁבְעַת הָרְקִיעִים, הוּא גָּרַם לָעוֹלָם לְהָבִין, שֶׁכִּבְיָכוֹל, יֵשׁ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא בָּעוֹלָם, כָּל הָעוֹלָם דָּמַם בְּעֵת מַתַּן־תּוֹרָה, זֶה לֹא הָיָה אֵרוּעַ יְחִידִי, זֶה הָיָה אֵרוּעַ שֶׁל כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ, וּבֶאֱמֶת הָעוֹלָם הָיָה מִתְמוֹטֵט אִם כְּלָל יִשְׂרָאֵל לֹא הָיוּ מְקַבְּלִים אֶת הַתּוֹרָה בַּיּוֹם הַהוּא.

כַּאֲשֶׁר עוֹבֵר מַעְגַּל הַשָּׁנָה, וְשׁוּב אָנוּ מַגִּיעִים לְחַג־הַשָּׁבוּעוֹת, עָלֵינוּ לָדַעַת, שֶׁבָּעוֹלָם הַפְּרָטִי שֶׁלָּנוּ, גַּם מִתְרַחֵשׁ כָּל הַסִּפּוּר הַזֶּה, הִנֵּה אָנוּ עוֹלָם שָׁלֵם מָלֵא אֻמּוֹת הָעוֹלָם, שֶׁזֶּה כְּלָל הַתַּאֲווֹת וְהַמִּדּוֹת שֶׁלָּנוּ, וְהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא כִּבְיָכוֹל שׁוֹאֵל אוֹתָנוּ אִם אָנוּ מְקַבְּלִים אֶת הַתּוֹרָה וְכוּ', וּנְקֻדַּת יִשְׂרָאֵל שֶׁבָּנוּ זוֹעֶקֶת מֵעֹמֶק הַלֵּב – "נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע", וְהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא, בְּכָל יוֹם וָיוֹם וּבְכָל רֶגַע וָרֶגַע כּוֹפֶה עָלֵינוּ הַר כְּגִיגִית, וַאֲנַחְנוּ וְהַר־סִינַי הֵם דָּבָר אֶחָד מַמָּשׁ, וְאָנוּ זוֹכִים לְקַבָּלַת הַתּוֹרָה, וְהַכֹּל נִמְשָׁךְ מֵהַיּוֹם הַקָּדוֹשׁ הַזֶּה, הַבָּא עָלֵינוּ לְטוֹבָה.

כָּל הַתּוֹרָה הִיא אֱמוּנָה בְּהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ, אֶת מְקוֹר הָאֱמוּנָה אָנוּ שׁוֹאֲבִים מֵהַתּוֹרָה וְלֹא מִסְּבָרוֹת וּמֵרְגָשׁוֹת, וְכַאֲשֶׁר הַתּוֹרָה נִתְּנָה בָּעוֹלָם, כָּל אָדָם יָכוֹל לְהָבִיא אֶת עַצְמוֹ לֶאֱמוּנָה בְּרוּרָה וּמְזֻכֶּכֶת בּוֹ יִתְבָּרַךְ, בְּלִי שׁוּם מָסָךְ הַמַּבְדִּיל, וְהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מְזַכֶּה אוֹתוֹ לְהִתְעַלּוֹת מַעְלָה מַעְלָה, נִמְצָא, שֶׁמְּקוֹר אֱמוּנַת יִשְׂרָאֵל נִמְשָׁךְ בְּחַג־הַשָּׁבוּעוֹת, וְעָלֵינוּ לָדַעַת כִּי בְּלֵיל שָׁבוּעוֹת נִמְשָׁךְ אוֹר נוֹרָא וְנִפְלָא לְכָל מִי שֶׁנֵּעוֹר בְּאוֹתוֹ לַיְלָה וְעוֹסֵק בַּתּוֹרָה, וְיֵשׁ רֶגַע אֶחָד בַּלַּיְלָה הַהוּא שֶׁהוּא עֵת רָצוֹן אַדִּיר, אַךְ שֶׁאֵין יוֹדְעִים מַהוּ הָרֶגַע, עַל־כֵּן כְּדַאי לְבַלּוֹת כָּל הַלַּיְלָה בְּתוֹרָה וּבִתְפִלָּה וּבְבַקָּשָׁה לְהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ.

וְהָעִקָּר מַה שֶּׁצָּרִיךְ - לְבַקֵּשׁ שֶׁתִּהְיֶה אֱמוּנָתֵנוּ שְׁלֵמָה לְגַמְרֵי, וְנוּכַל לִרְאוֹת בְּמוֹ עֵינֵינוּ אֶת אֲמִתַּת תּוֹרָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה, וּמִמֵּילָא לֹא תִּהְיֶה לָנוּ שׁוּם בְּחִירָה כְּלָל עַל שׁוּם דָּבָר וְעִנְיָן, וּבִפְרָטִיּוּת לֹא הַבְּחִירָה הַנְּמוּכָה שֶׁל לָלֶכֶת נֶגֶד רְצוֹן הַשֵּׁם, אוֹ בְּחִירָה נֶגֶד הָאֱמוּנָה, חַס וְשָׁלוֹם, וְעַל זֶה צָרִיךְ הַרְבֵּה תְּפִלּוֹת בַּלַּיְלָה הַקָּדוֹשׁ הַזֶּה.

הייליג · 30 מאי 2025

עֲבוֹדַת חַג־הַשָּׁבוּעוֹת – עֲבוֹדַת כָּל הָעֲבוֹדוֹת
חַג־הַשָּׁבוּעוֹת, תש"פ

חַג־הַשָּׁבוּעוֹת אֵינוֹ מִתְאַפְיֵן בְּשׁוּם מִצְוָה אַחֶרֶת, מְסֻיֶּמֶת, כְּמוֹ שְׁאָר הַחַגִּים, בְּפֶסַח צְרִיכִים לֶאֱכֹל מַצּוֹת וּלְהַשְׁבִּית אֶת הֶחָמֵץ וְכוּ', בְּסֻכּוֹת צָרִיךְ לָשֶׁבֶת בְּסֻכָּה וְלִטֹּל אַרְבָּעָה מִינִים, בְּרֹאשׁ־הַשָּׁנָה צָרִיךְ לִתְקֹעַ בְּשׁוֹפָר, בְּיוֹם־כִּפּוּר צָרִיךְ לָצוּם, בַּעֲצֶרֶת צָרִיךְ מָה? בַּיּוֹם הַזֶּה קִבַּלְנוּ אֶת הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, הָאוֹר שֶׁל הַתּוֹרָה כּוֹלֵל אֶת כָּל הַמִּצְווֹת, כָּל מַה שֶּׁאָנוּ עוֹשִׂים כָּל הַשָּׁנָה בְּמִצְווֹתֶיהָ שֶׁל תּוֹרָה - מִתְנַקֵּז לַיּוֹם הַקָּדוֹשׁ הַזֶּה, כָּל דַּקָּה וְרֶגַע שֶׁבּוֹ - מֵאִיר אוֹר אַחֵר לְמֶשֶׁךְ כָּל יְמוֹת הַשָּׁנָה, וּמִשָּׁם לְמֶשֶׁךְ כָּל יָמֵינוּ וּשְׁנוֹתֵינוּ, חַג־הַשָּׁבוּעוֹת הוּא יוֹם שֶׁל לֵדָה, יוֹם כּוֹלֵל כָּזֶה, יוֹם שֶׁיֵּשׁ בּוֹ הַכֹּל.

"כָּל מִצְוֹתֶיךָ אֱמוּנָה" (תְּהִלִּים קיט, פו) - כָּל מִלָּה וְתֵבָה שֶׁל הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה הִיא אוֹר וּכְלִי אֶל הָאֱמוּנָה, אָנוּ לוֹמְדִים אֱמוּנָה דֶּרֶךְ הַתּוֹרָה, רַבֵּנוּ זַ"ל אוֹמֵר (סֵפֶר־הַמִּדּוֹת, אֱמוּנָה, יא): 'עַל־יְדֵי הַלִּמּוּד נִשְׁבָּרִים כָּל הַכְּפִירוֹת', כִּי רַק הַלִּמּוּד שֶׁל תּוֹרַת אֱמֶת יָכוֹל לְהָבִיא אוֹתָנוּ אֶל הָאוֹר שֶׁל הָאֱמוּנָה בֶּאֱמֶת. בְּחַג־הַשָּׁבוּעוֹת, לֹא רַק בַּלַּיְלָה, גַּם בְּמֶשֶׁךְ הַיּוֹם, גַּם כְּשֶׁאָנוּ עֲיֵפִים וִיגֵעִים מִלִּמּוּד הַלַּיְלָה, יֵשׁ לָנוּ אוֹר גָּדוֹל בַּנֶּפֶשׁ, עָלֵינוּ לְהִתְחַבֵּר בְּחֹזֶק אֶל הָאוֹר הַזֶּה, שֶׁלֹּא נַעֲבֹר אֶת הַיּוֹם הַקָּדוֹשׁ הַזֶּה בְּלִי לְהַרְגִּישׁ אֶת הָאוֹר שֶׁל שָׁבוּעוֹת, הָאוֹר שֶׁל הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה.

לָכֵן הַתְּפִלּוֹת שֶׁל הַחַג הַזֶּה צְרִיכוֹת לִהְיוֹת בְּמַשְׁמָעוּת פְּנִימִית יוֹתֵר מִשְּׁאָר יְמוֹת הַשָּׁנָה, כִּי הוּא יוֹם קָדוֹשׁ בְּיוֹתֵר, אֲשֶׁר מִמֶּנּוּ נִזּוֹנִים כָּל הַיָּמִים הַקְּדוֹשִׁים, וְכָל הַשָּׁעוֹת הָרוּחָנִיּוֹת שֶׁתִּהְיֶינָה לָנוּ בְּמֶשֶׁךְ כָּל יְמוֹת הַשָּׁנָה, זֶה הַתֶּדֶר שֶׁל חַג־הַשָּׁבוּעוֹת – יוֹם שֶׁל אֱמוּנָה.

וְאִם נִשְׁאַל: 'אֵיזוֹ מִצְוָה מְיֻחֶדֶת יֵשׁ בַּיּוֹם הַזֶּה'? יֶשׁ בּוֹ תַּרְיַ"ג מִצְווֹת, כִּי אָנוּ אוֹמְרִים בַּיּוֹם הַזֶּה אֶת הַ"נַּעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע" הַמְחֻדָּשׁ, עִם כָּל הַלֵּב, עִם כָּל הַהַסְכָּמָה הָאֶפְשָׁרִית, וּמְבַטְּלִים אֶת יֵצֶר הַמֶּרֶד שֶׁבָּנוּ, וְנִמְצָא, שֶׁהַכֹּל יֵשׁ בְּשָׁבוּעוֹת - תּוֹרָה, תְּשׁוּבָה וְקִרְבַת אֱלֹקִים, וּמָה עוֹד צָרִיךְ? אֱמוּנָה. זֶה דָּבָר שֶׁקַּיָּם, רַק צָרִיךְ לְהַפֵּךְ אוֹתָהּ, לִלְמֹד אוֹתָהּ, לְהַאֲזִין לְהֶמְיַת הַלֵּב הַזּוֹעֶקֶת אֶת הָאֱמוּנָה הַזֹּאת, בְּהַרְבֵּה יָמִים בַּשָּׁנָה, הַתֶּדֶר הַנָּמוּךְ שֶׁלָּנוּ לֹא מְאַפְשֵׁר לָנוּ לְהַקְשִׁיב לָאוֹר שֶׁל הָאֱמוּנָה שֶּׁנִּמְצָא דֶּרֶךְ מִמֵּילָא בְּתוֹךְ הַלֵּב שֶׁלָּנוּ, רַק כַּאֲשֶׁר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא בִּכְבוֹדוֹ וּבְעַצְמוֹ מִתְגַּלֶּה אֵלֵינוּ, אָנוּ יְכוֹלִים לְהַקְשִׁיב, לָכֵן הָעֲבוֹדָה הַפְּנִימִית שֶׁל חַג־הַשָּׁבוּעוֹת – לְבַטֵּל אֶת כָּל רַעֲשֵׁי הָרֶקַע, אֶת מַה שֶּׁמַּפְרִיעַ לְהַקְשִׁיב בֶּאֱמֶת לְאוֹתָהּ קְרִיאָה שֶׁקָּרָאנוּ בְּשִׂיא הַבִּטָּחוֹן – "נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע".

הַיְהוּדִים שֶׁעָמְדוּ לְמַרְגְּלוֹת הַר־סִינַי, שֶׁאָנוּ הָיִינוּ שָׁם וּבְתוֹכָם, הִכְרִיזוּ כְּבָר "נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע", הַלֵּב שֶׁלָּהֶם יָדַע אֶת הָאֱמֶת, נִשְׁמַת יִשְׂרָאֵל שֶׁבָּהֶם אָמְרָה אֶת שֶׁלָּהּ, הֵם יָדְעוּ, שֶׁבְּסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר, כָּל יְהוּדִי יִצְטָרֵךְ לְהַגִּיעַ אֶל הַשְּׁלֵמוּת שֶׁלּוֹ, אֶל הָאוֹר שֶׁלּוֹ, הוּא יִהְיֶה חַיָּב לְקַיֵּם אֶת הַדְּבָרִים גַּם אִם הוּא לֹא שׁוֹמֵעַ מַסְפִּיק, כִּי הוּא בָּנוּי כָּךְ, זֶהוּ הַתֶּדֶר הַיְּהוּדִי שֶׁלּוֹ, הוּא שָׁם לְגַמְרֵי, הוּא יָכוֹל לַעֲשׂוֹת אֶת זֶה, וְאָז הִגִּיעָה הַכְּפִיָּה הַגְּדוֹלָה, שֶׁהִבִּיעָה אֶת הַקְּרִיאָה הָאֱלֹקִית, הֲרֵי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מְקַיֵּם אֶת כָּל הַתּוֹרָה (מִדְרָשׁ־רַבָּה בְּרֵאשִׁית, פָּרָשָׁה ח), וְהוּא גַּם הִשְׁתַּתֵּף בַּקְּרִיאָה הַגְּדוֹלָה שֶׁל נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע, הָאָדָם שֶׁמּוּכָן לַעֲשׂוֹת לִפְנֵי שֶׁהוּא שׁוֹמֵעַ, הוּא אָדָם שֶׁנִּמְצָא תַּחַת הָהָר מַמָּשׁ, וּמֵבִין שֶׁזּוֹ כָּל חִיּוּתוֹ – הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, אִם הָיָה חָסֵר מַשֶּׁהוּ בַּהֲבָנָה הַזּוֹ, בָּא הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא כִּבְיָכוֹל, כָּפָה הַר כְּגִיגִית וְהִשְׁלִים אֶת הַתּוֹדָעָה הַיְּהוּדִית הַנִּצְחִית.

הייליג · 1 יוני (6) 2025

שִׁבְעִים פָּנִים לִדְבֵקוּת הַבּוֹרֵא
ז' סִיוָן, תש"פ

לָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה יֵשׁ הַרְבֵּה גְּוָנִים, כְּמוֹ לַתּוֹרָה עַצְמָהּ, שֶׁיֵּשׁ בָּהּ 'שִׁבְעִים פָּנִים לַתּוֹרָה' (זֹהַר בְּרֵאשִׁית, מז:), כָּךְ יֵשׁ לָאֱמוּנָה שִׁבְעִים פָּנִים, הַכַּוָּנָה שִׁבְעִים זָוִיּוֹת, וּמִתּוֹךְ הַשִּׁבְעִים מִסְתַּעֲפִים אֵינְסוֹף שְׁבִילִים, הִנְּךָ אֶחָד בְּכָל דִּמְיוֹנוֹת, הָאַחְדוּת הַפְּשׁוּטָה מוּבֶנֶת לְכֻלָּם, שֶׁיֵּשׁ רַק אֶחָד וְיָחִיד, אֲבָל דִּמְיוֹנוֹת יֵשׁ הַרְבֵּה, כָּל אֶחָד מְצַיֵּר אֶת הָאֱלֹקוּת, כִּבְיָכוֹל, כְּפִי הַכֵּלִים הַמְּיֻחָדִים שֶׁלּוֹ, זוֹ תִפְאַרְתּוֹ שֶׁל בּוֹרֵא עוֹלָם, שֶׁהוּא מִתְלַבֵּשׁ בְּכָל־כָּךְ הַרְבֵּה בְּרִיּוֹת, וְכָל הַפְּעֻלּוֹת הַמְשֻׁנּוֹת וְהַמִּשְׁתַּנּוֹת מַסְכִּימוֹת לְדַעַת אַחַת, שֶׁיֵּשׁ אַחְדוּת פְּשׁוּטָה, שֶׁיֵּשׁ רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, שֶׁהוּא "מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ", וְ"אֵין עוֹד מִלְּבַדּוֹ" מַמָּשׁ.

הַחִבּוּר הָאֲמִתִּי לַה', הַיּוֹם־יוֹמִי, הַקָּבוּעַ וְהָרָצִיף, מֵבִיא אֶת הָאָדָם לִגְבָהִים שֶׁל מַמָּשׁ בְּחַיָּיו, הַרְבֵּה מִן הַצָּרוֹת וְהַתְּלָאוֹת שֶׁאָנוּ סוֹבְלִים בְּחַיֵּינוּ, גַּם יִרְאֵי הַשָּׁמַיִם וְתֹפְשֵׂי הַתּוֹרָה, הֵן מֵחֲמַת שִׁכְחַת הַבּוֹרֵא, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דְּבָרִים לא, יז): "עַל כִּי אֵין אֱלֹהַי בְּקִרְבִּי מְצָאוּנִי הָרָעוֹת הָאֵלֶּה"; "אֱלֹהַי בְּקִרְבִּי" - זֶה כָּל הַסִּפּוּר, לָדַעַת שֶׁיֵּשׁ ה' בְּתוֹכִי, שֶׁהוּא חַי בְּקִרְבִּי מַמָּשׁ, שֶׁהוּא בֶּאֱמֶת נִמְצָא וּמָצוּי לִי כָּאן וְעַכְשָׁו, הַתֶּדֶר הַגָּבוֹהַּ הַזֶּה, נֶעְלָם מִדֵּי פַּעַם, וְעָלֵינוּ לַעֲמֹל לְגַלּוֹתוֹ, מִשּׁוּם שֶׁאָנוּ אֲנָשִׁים שֶׁל הֶסְתֵּר וְהִתְחַבְּאוּת - אָנוּ נִסְתָּרִים מֵהַשֵּׁם, וְהוּא אָכֵן "אֵל מִסְתַּתֵּר", כְּדִבְרֵי הַנָּבִיא יְשַׁעְיָה (מה, טו), וְאָנוּ גַּם, בְּגַשְׁמִיּוּתֵינוּ וּבָאֶגוֹ הַמְּנֻפָּח שֶׁלָּנוּ שׁוֹכְחִים אוֹתוֹ. הַמְגֻחָךְ הוּא, שֶׁהַשִּׁכְחָה שֶׁלָּנוּ עֲטוּפָה בַּהֲמוֹן לְשֵׁם שָׁמַיִם, בַּהֲמוֹן תֵּרוּצִים, אֲבָל בְּתַכְלִית – שִׁכְחַת הַשֵּׁם.

זוֹ הָעֲבוֹדָה שֶׁלָּנוּ בְּעוֹלָמֵנוּ, לְהַזְכִּיר לְעַצְמֵנוּ, וּבְכָל רֶגַע מֵחָדָשׁ אֶת הַ"שִּׁוִיתִי ה' לְנֶגְדִּי תָּמִיד", כִּי "תָּמִיד" זֶה "תָּמִיד" מַמָּשׁ!! בְּלִי לְהַגִּיד 'אֲבָל'… כְּמוֹ שֶׁרוֹאִים הַרְבֵּה פְּעָמִים, כַּאֲשֶׁר מְדַבְּרִים עִם בְּנֵי־אָדָם, אַף הַמַּאֲמִינִים בְּיוֹתֵר, אָנוּ נִתְקָלִים בַּהֲמוֹן 'אֲבָל', הַהוּא מִתְלוֹנֵן, וְאוֹמְרִים לוֹ: 'הֲלוֹא זֶה מֵהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא', הוּא אוֹמֵר: 'נָכוֹן! אֲבָל'… - בְּלִי קֶשֶׁר, צָרִיךְ לְהִזָּהֵר שֶׁלֹּא לְנַחֵם אֶת מִישֶׁהוּ בְּשָׁעָה שֶׁצַּעֲרוֹ מֻטָּל לְפָנָיו, כִּי אָז אֵין לוֹ אֶת הַמֹּחִין הַדְּרוּשִׁים לְהַכָלַּת הָאֱמוּנָה שֶׁלּוֹ עַצְמוֹ, אֲבָל זֶה אוֹמֵר מַשֶּׁהוּ עַל עַצְמֵנוּ כִּבְנֵי־אָדָם, שֶׁאָנוּ בְּעֶצֶם נִדְרָשִׁים לַחֲזֹר לַעֲבוֹדָה הַמַּתְמֶדֶת בְּכָל רֶגַע מַמָּשׁ.

בְּסֵתֶר לִבָּם, רַבִּים מוֹאֲסִים בַּתֶּדֶר הַזֶּה – כָּל הַיּוֹם רַק 'הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא', 'הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא', 'הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא'. וְכִי אֵין עוֹד נוֹשְׂאֵי חַיִּים? הַכֹּל קַו אֶחָד אָחִיד וְזֶהוּ? זֶה מְשַׁעֲמֵם... הַמִּאוּס הַזֶּה יוֹשֵׁב עַל אִי הַכָּרַת הָעִנְיָן לַאֲשׁוּרוֹ, זֶהוּ יַחַס כְּלַפֵּי אֱלֹקִים שֶׁהוּא רָחוֹק מֵאִתָּנוּ, כִּבְיָכוֹל, אֵיזֶה מַשֶּׁהוּ תָּלוּשׁ אֵי שָׁם, אֲבָל הָאֱמוּנָה שֶׁלָּנוּ – הִיא מַשֶּׁהוּ נוֹכֵחַ בֶּאֱמֶת בְּחַיֵּינוּ, לְהַכְנִיס אֶת הַבּוֹרֵא בִּלְבָבֵנוּ מַמָּשׁ, כְּמוֹ שֶׁאָנוּ חוֹוִים אֶת הַחַיִּים שֶׁלָּנוּ עַצְמָם – כָּךְ לַחֲווֹת אֶת הָאֱלֹקוּת הָאוֹפֶפֶת אֶת כָּל הַיְּקוּם, בְּכָל הַזְּמַן, בְּכָל מָקוֹם וּבְכָל מַצָּב.

זֶה אָמוּר לְהָבִיא טַעַם טוֹב לְחַיִּים, תְּחוּשַׁת הַמּוּגָּנוּת, הַהֲבָנָה שֶׁאַתֶּם לֹא לְבַד, שֶׁקָּדוֹשׁ שָׁרוּי בְּתוֹכְכֶם – הִיא מַקְסִימָה עַד לְאַחַת, הַהֲנָאָה שֶׁאֶפְשָׁר לִשְׁאֹב מֵחַיִּים כָּאֵלֶּה – אֵין לָהּ אוֹתִיּוֹת מַגְבִּילוֹת בִּכְלָל, הַכֹּל כָּל־כָּךְ נִפְלָא פִּתְאֹם, גַּם הַדְּבָרִים הַמְּעִיקִים וְהַקְּשָׁיִים – מִתְגַּלִּים כְּשָׂפָה מְיֻחֶדֶת שֶׁל ה', כְּדַאי לָנוּ לְהִתְבּוֹנֵן בָּהּ וּלְהַקְשִׁיב לָהּ, הִיא שְׂפַת הַנְּשָׁמָה שֶׁלָּנוּ, הִיא בְּעֶצֶם הַמָּזוֹן שֶׁלָּהּ בְּעוֹלָמֵנוּ. לֹא נַקְשִׁיב לְעַצְמֵנוּ?

זֶהוּ, שֶׁאֲנַחְנוּ עֶצֶם עַצְמִיּוּת שֶׁל אֱלֹקוּת, כִּבְיָכוֹל, הֲרֵי אָנוּ חֵלֶק אֱלוֹקַ מִמַּעַל מַמָּשׁ, וִיתֵירָה מִזֹּאת, אָנוּ פֹּה כְּדֵי לְגַלּוֹת אֶת הַגִּלּוּי הַזֶּה שֶׁל דְּבֵקוּת וֶאֱמוּנָה בּוֹ יִתְבָּרַךְ, בִּרְצוֹנֵנוּ אוֹ שֶׁלֹּא, הַדְּבָרִים הָאֵלּוּ יִהְיוּ נַעֲשִׂים דַּרְכֵּנוּ, וְזֶה סוֹד עַל הַגִּלְגּוּלִים שֶׁאָנוּ מִתְגַּלְגְּלִים בֵּין בָּעוֹלָם הַזֶּה, וּבֵין בָּעוֹלָמוֹת שׁוֹנִים, כְּדֵי לְהַגִּיעַ אֶל הַתַּכְלִית הַזֹּאת, תַּכְלִית הַטּוֹב הָאֲמִתִּי שֶׁאָנוּ מֻכְרָחִים לְקַבֵּל.

משתמש ותיק

הָאֱמוּנָה בְּרַחֲמֵי הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ​

משתמש ותיק

מַה יַּעֲשֶׂה אָדָם וְיִחְיֶה?!​

משתמש ותיק

לְהַאֲמִין בְּטוּב ה'​

משתמש ותיק

יְסוֹד הַיְסוֹדוֹת וְעַמּוּד הַחָכְמוֹת​

משתמש ותיק

אוֹר הָאֱמוּנָה - אוֹר הַחַיִּים מַמָּשׁ​

משתמש ותיק

אַשְׁרֵי אָדָם עֹז לוֹ בָּךְ!​

משתמש ותיק

יְסוֹד הָאֱמוּנָה – הַתְּפִלָּה וְהַדְּבֵקוּת​

משתמש ותיק

שִׂימוּ לֵב אֶל הָאֱמוּנָה!​

משתמש ותיק

משתמש ותיק

הַפְּגִישָׁה עִם הַכֹּל יָכוֹל!​

משתמש ותיק

משתמש ותיק

משתמש ותיק

משתמש ותיק

משתמש ותיק

משתמש ותיק

משתמש ותיק

משתמש ותיק

משתמש ותיק

משתמש ותיק

הודעות מומלצות

משתמשים שצופים באשכול הזה

נושאים דומים

הָאֱמוּנָה בְּרַחֲמֵי הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ

מַה יַּעֲשֶׂה אָדָם וְיִחְיֶה?!

לְהַאֲמִין בְּטוּב ה'

יְסוֹד הַיְסוֹדוֹת וְעַמּוּד הַחָכְמוֹת

אוֹר הָאֱמוּנָה - אוֹר הַחַיִּים מַמָּשׁ

אַשְׁרֵי אָדָם עֹז לוֹ בָּךְ!

יְסוֹד הָאֱמוּנָה – הַתְּפִלָּה וְהַדְּבֵקוּת

שִׂימוּ לֵב אֶל הָאֱמוּנָה!

הַפְּגִישָׁה עִם הַכֹּל יָכוֹל!