שיעור הגר''ד כהן שליט''א על גדר חיוב תפילה מהתורה [בשיטת הרמב''ם] (3 צופים)

[לחושבי שמו]

שיעור ממורינו הגר''ד כהן שליט''א -בבית הכנסת רמב''ם בבני ברק.

נכתב על ידי ואינו מוגה כלל וכלל וכלל, רק משום חביבותא דשמעתתא כתבתי זאת.

בביאור החילוק בין מצות ק''ש למצות תפילה אליבא דהרמב''ם דתפילה דאורי'.

שיטת הרמב''ם בריש הלכות תפילה דתפילה היא דאורי' וז''ל מצות עשה להתפלל בכל יום שנאמר (שמות כג כה) ״ועבדתם את ה׳‎ אלהיכם״. מפי השמועה למדו שעבודה זו היא תפלה שנאמר (דברים יא יג) ״ולעבדו בכל לבבכם״ אמרו חכמים אי זו היא עבודה שבלב זו תפלה. ואין מנין התפלות מן התורה. ואין משנה התפלה הזאת מן התורה. ואין לתפלה זמן קבוע מן התורה.

ובספר המצות מצוה ה' כתב להתפלל לו, שנאמר: "ועבדתם, את ה' אלהיכם" (שמות כג, כה) – עבודה זו תפלה,

והק' הרמב''ן בספר המצות ב' קו' על שי' הרמב''ם, א' מברכות יט' ב' דמבואר דבעל קרי קורא ק''ש ולא מתפלל וביארו בגמ' החילוק משום דק''ש דאורי' לעומת תפילה דזה דרבנן, ועוד הק' מכ' א' דמבואר דספק ק''ש חוזר וקורא משום ספק דאורי' לחומרא משא''כ ספק תפילה דדרבנן לקולא,

ובכס''מ כ' לתרץ וז''ל מה שאמרו בבעל קרי שאינו מתפלל היינו שאינו מתפלל תפלה זו בנוסח זה שלש פעמים ביום אבל אומר הוא לעצמו תפלה קצרה פעם אחת ביום. א"נ יש כח ביד חכמים לעקור דבר מן התורה. ועל תי' א' הק' השאג''א דגם ק''ש הרי רק פסוק ראשון דאורי' וודאי שצריך לקרוא הכל א''כ מ''ש ק''ש שצריך הכל מתפילה שמספיק תפילה קצרה, ועוד הק' מה התי' בלעקור דבר מן התורה שיעקרו גם ק''ש ומ''ש,

ותי' מורינו הגר''ד שליט''א דבתפילה המצוה ''להתפלל'' דהינו על הגברא [כמו מצוה להשתחוות] וכמו שכ' הרמב''ם ''להתפלל'', משא''כ ק''ש דזה דין לקרוא את הק''ש דהינו לקיים את החפצא של המילים האלו בדיבור,

ממילא בק''ש שרבנן תיקנו הם תיקנו את הגדרת החפצא של ק''ש, וממילא שהוא קרי עדיין הוא צריך לקיים את הדאורי' אז הוא קורא ק''ש וככל הדין שרבנן קבעו דהינו ג' פרשיות, משא''כ בתפילה דיש דין דרבנן של חפצא של תפילה שזה לא קשור לדין דאורי' של מתפלל [בהמשך נקט שגם אם רבנן תיקנו בעצם הדין של מתפלל עדיין הם לא תיקנו בעצם הגדרת הדין,]

וכן לגבי התי' השני דלעקור דבר מן התורה, י''ל דרבנן לא עוקרים מצוה דאורי' בידים, והנה ק''ש אז רבנן עוקרים את הק''ש של היום אבל תפילה יש מצוה כללית על אדם להתפלל ואת זה רבנן לא עוקרים ואפילו אם צריך כל יום עדיין זה מצוה תמידית להתפלל שגדרה כל יום משא''כ ק''ש שזה החפצא של הק''ש הזאת.

המשיך הכס''מ אפשר לומר דלא אמרו ספק התפלל ספק לא התפלל אינו חוזר ומתפלל היינו דוקא כשלא נסתפק לו בכל תפלות היום ההוא אבל אם נסתפק לו כן חוזר ומתפלל ואפילו אם נאמר דבנסתפק בכל תפלות היום נמי פטור י"ל דמתפלל תפלה קצרה, הגר''ד עמד גם כאן לבאר את החילוק מדוע כאן נזכר הכס''מ להגיד שאפשר להתפלל תפילה קצרה ואיני זוכר כעת,



אשמח לשמוע מחברי הפורום שליט''א הערות הארות וביקורת.