דיון שירים (מילים) ששונו על ידי גדולי ישראל.

[עד נאמן]

פיוט אודה לאל,
ימצאה מטונפת וכו'.

 

[רבי]

לא הובאה כאן הגירסה במלואה:
'משבית מלאכה בו, סופו לשארית'.
קראתי בקונ' 'טעם זקנים' מהרה"ח ר' לוי יצחק בנדר זצ"ל, שמורו הגאון הקדוש רבי אברהם בן רבי נחמן זצ"ל הוא ששינה את הנוסח,
ונימק: שאין כותבים פיוט בדרך עונש.

ר' ועלוועל חשין זצוק"ל. גרס "יחזור בתשובה".
הכל היה להמתיק.

 

[רבי]

פיוט אודה לאל,
ימצאה מטונפת וכו'.

מאיפה המקור לזה?
היום אומרים "ימצאוה מקושטת בזכיות ותוספת כמו כלה מקושטת".

 

[עד נאמן]

מאיפה המקור לזה?

ניתי סידור ונחזי.

 

[רבי]

ניתי סידור ונחזי.

הפיוט הזה הוא קדמון מאד מיוחס לרבי שמעיה תלמיד רש"י.
ולכן מאד מעניין הנוסח שלא מצאתי כמותו?
אשמח שתחכימני.

 

[מצַפֶּה]

הנה הניסוח במעשה רב:
אשריכם ישראל כשאתם עוסקין בשמחת בית השואבה כונס הקב"ה לכל פמליא דיליה ואומר ראו בנים החביבין שיש לי דשבקין צערא דידהו ועסקי בדידי

אגב לכאו' היה צריך לומר דמשכחין מצרה דלהון, ולא דמשתכחין. [משתכח זה לשון מציאה ולא לשון עזיבה/שכחה.]

 

[הצעיר שבחבורה]

אגב לכאו' היה צריך לומר דמשכחין מצרה דלהון, ולא דמשתכחין. [משתכח זה לשון מציאה ולא לשון עזיבה/שכחה.]

או לומר, וכמדו' שכן הנוסח הרווח, דמשתכחין בצרה/בצערא דלהון.

 

[ענוה גדולה מכולם]

לא שייך לכותרת, אבל אם עוסקים בתיקון מילים בשיר. אני מציע תיקון השלמה מוצלחת לשיר קיים.
׳כי תעבור במים אתך אני,
ובנהרות לא ישטפוך,
כי תלך במו אש לא תכוה,
ולהבה לא תבער בך׳.

במקום המילים שמישהו המציא, אני מציע להכניס פסוק מתאים:

׳קרבת, ביום אקראך.
אמרת: אל תירא!׳

לא הבנתי מה המציאו זה פסוק בישעיה מג, ב

 

[אחד יחיד]

לא הבנתי מה המציאו זה פסוק בישעיה מג, ב

הוא התכוון לפזמון.

 

[אושר ומנוחה]

לא הבנתי מה המציאו זה פסוק בישעיה מג, ב

המילים שמישהו המציא לבית השני:
באש ובמים - עם ישראל חי
מתחת השמים - עם ישראל חי
עם הבורא
עם התורה
בלי שום מורא
עם ישראל חי לעולם.

ואת זה החלפתי בפסוק אחר שמתאים לבטחון עליו מדבר הפסוק בבית הראשון.

 

[אוראל סולטן]

פיוט אודה לאל,
ימצאה מטונפת וכו'.

כמדומני גם בסוף השורה הנ"ל במקום 'כלה מעולפת' שינו ל'כלה מקושטת'.

 

[הצעיר שבחבורה]

הפיוט הזה הוא קדמון מאד מיוחס לרבי שמעיה תלמיד רש"י.
ולכן מאד מעניין הנוסח שלא מצאתי כמותו?
אשמח שתחכימני.

מספיק?