דיון שירים (מילים) ששונו על ידי גדולי ישראל.

[ג"א מצטרף]

בזמר "קה אכסוף" - "היה הוה, שמור שומרים ומצפים שבת קדשיך".
האדמו"ר מבעלזא שליט"א הוסיף "ויהיה".

ולהעיר שהוא קצת כעין עזות כלפי מחבר הזמר הק'
כאילו שלא ידע שהקב"ה היה הווה ויהיה

 

[חכימא]

בשיר "כי אשמרה שבת" המיוחס לראב"ע

העירו כמה הערות:

מחל מלאכה בו "סופו לשארית" במקום 'להכרית'.

תמוה, שהרי זה עוקר מה שכתוב בתורה, שהמחלל שבת חייב כרת, וזה אומר סופו לשארית!

ובשיר זה תיקנו עוד, במקום "המתאבלים בו אחור נסוגים", תיקנו "המתענגים בו שמחה משיגים". וכמדומה שהמתקנים לא ירדו לסוף דעת הראב"ע בזה.

 

[רבי]

תמוה, שהרי זה עוקר מה שכתוב בתורה, שהמחלל שבת חייב כרת, וזה אומר סופו לשארית!

ובשיר זה תיקנו עוד, במקום "המתאבלים בו אחור נסוגים", תיקנו "המתענגים בו שמחה משיגים". וכמדומה שהמתקנים לא ירדו לסוף דעת הראב"ע בזה.

רוצים להמתיק את השיר.

 

[חכימא]

רוצים להמתיק את השיר.

אם כן- שישירו שיר אחר,
אבל הם, מתוך שלא הבינו כוונת ראב"ע, היפכו ושיבשו לגמרי.

 

[רבי]

אם כן- שישירו שיר אחר,
אבל הם, מתוך שלא הבינו כוונת ראב"ע, היפכו ושיבשו לגמרי.

הם הבינו.
אבל שיר הוא שיר וזה לא תפילה ואין שום איסור להוסיף או להחסיר. ככל הידוע לי.

 

[חכימא]

הם הבינו.

אולי גם אתה לא הבנת. מה הפירוש לדעתך במילים "המתאבלים בו אחור נסוגים"?!

אבל שיר הוא שיר וזה לא תפילה ואין שום איסור להוסיף או להחסיר. ככל הידוע לי.

אין שום איסור חלילה, אבל אין הדבר ראוי להוסיף ולגרע בשירי גדולי עולם בלא שהבינו את כוונתו.

 

[רבי]

אולי גם אתה לא הבנת. מה הפירוש לדעתך במילים "המתאבלים בו אחור נסוגים"?!

אין שום איסור חלילה, אבל אין הדבר ראוי להוסיף ולגרע בשירי גדולי עולם בלא שהבינו את כוונתו.

הכוונה שמותר רק להתאבל בצינעא ולא בפרהסיא.
אבל לא רצו להזכיר לשון אבל אלא לשון שמחה.

החלטת שלא הבינו והחלטת שלא ראוי.

 

[חכימא]

החלטת שלא הבינו והחלטת שלא ראוי.

ברור שאני בפורום כותב את דעתי.
וכי אתה חפץ שנתחלף, אתה תכתוב את דעתי ואני את דעתך?!

 

[דברי התלמיד]

https://www.youtube.com/watch?v=B43YHXxHQD8


שיר שירו של אבא שהוציאה הרבנית טוקר על אבי המילים נכתבו ביתד לפני שנים ובחתונה של אחד מנכדיה הרב הלל פלאי הוציא את המילים בניגון ויש מילים בשיר ''ותוס מקשה מאי נפק''מ על המימרה של רבי חינינא''' ואין כזה תוס' בש''ס אז הוא החליף לתוס' מקשא ומתרץ ושאל וכן ''א''ל אביי לרבנן'' לא כתוב בש''ס אז שינה את זה למילים אחרות איני זוכר כעת

 

[רבי]

חלילה.

ברור שאני בפורום כותב את דעתי.
וכי אתה חפץ שנתחלף, אתה תכתוב את דעתי ואני את דעתך?!

 

[מתחילים מחדש]

ולהעיר שהוא קצת כעין עזות כלפי מחבר הזמר הק'
כאילו שלא ידע שהקב"ה היה הווה ויהיה

כן נהגו כל הצדיקים שהגיהו בנוסחאות של צדיקים שקדמו להם.
אכן האדמו"ר הנ"ל, אמר איזה התבטאות, מה שיענה להרה"ק ר' אהרן מקרלין זי"ע כשישאלו למה שינה הניגון שלו.

 

[אחד יחיד]

בזמירות במוצאי שבת, יש נוהגים שלא לומר את הבית הזה בזמר "אליהו הנביא":

אִישׁ תִּשְׁבִּי תַּצִּילֵנוּ מִפִּי אֲרָיות
תְּבַשְּׂרֵנוּ בְּשׂורות טובות
תְּשַׂמְּחֵנוּ בָּנִים עַל אָבות
בְּמוצָאֵי שַׁבָּתות.

 

[ג"א מצטרף]

אכן האדמו"ר הנ"ל, אמר איזה התבטאות, מה שיענה להרה"ק ר' אהרן מקרלין זי"ע כשישאלו למה שינה הניגון שלו.

ידוע לך מה ההתבטאות?

 

[מתחילים מחדש]

ידוע לך מה ההתבטאות?

אפשר בפרטי.

 

[שר האוצר]

אולי שייך לאשכול ההפוך (שעדין לא נולד) - "שירים של גדו"י ששונו בהם המילים"
בשיר ידיד נפש שנמצא לראשונה בחרדים יש כמה שורות ששונו

 

[שר האוצר]

אולי שייך לאשכול ההפוך (שעדין לא נולד) - "שירים של גדו"י ששונו בהם המילים"
בשיר ידיד נפש שנמצא לראשונה בחרדים יש כמה שורות ששונו

בבית הראשון
ירוץ עבדך כמו איל, ישתחוה מול הדרך. כי יערב לו ידידותיך מנופת צוף וכל טעם
בבית השלישי
כי זה כמה נכסוף נכסף לראות בתפארת עוזך. אנא קלי מחמד לבי חושה נא ואל תתעלם
בבית הרביעי
מהר אהוב כי בא מועד וחנני כימי עולם.

 

[הצעיר שבחבורה]

בבית הראשון
ירוץ עבדך כמו איל, ישתחוה מול הדרך. כי יערב לו ידידותיך מנופת צוף וכל טעם
בבית השלישי
כי זה כמה נכסוף נכסף לראות בתפארת עוזך. אנא קלי מחמד לבי חושה נא ואל תתעלם
בבית הרביעי
מהר אהוב כי בא מועד וחנני כימי עולם.

כמדו' נשמטו כמה שינויים
בבית השני: והיתה לך שפחת עולם.
בבית השלישי: ותיק יהמו רחמיך, וחוס נא על בן אהוביך.
בבית הרביעי: ופרש חביב עלי.

 

[שר האוצר]

כמדו' נשמטו כמה שינויים
בבית השני: והיתה לך שפחת עולם.

במהדורה שתח"י אינו מופיע למרות שזכור לי שאכן יש מהדורות שכך נדפס

כמדו' נשמטו כמה שינויים
בבית השלישי: ותיק יהמו רחמיך, וחוס נא על בן אהוביך.
בבית הרביעי: ופרש חביב עלי.

אמת.
ייש"כ

 

[אמת נהדרת]

הכוונה שמותר רק להתאבל בצינעא ולא בפרהסיא.
אבל לא רצו להזכיר לשון אבל אלא לשון שמחה.

הכוונה שתענית שחלה בשבת מקדימים אותה! לא?

 

[בדרך]

תמוה, שהרי זה עוקר מה שכתוב בתורה, שהמחלל שבת חייב כרת, וזה אומר סופו לשארית!

לא הובאה כאן הגירסה במלואה:
'משבית מלאכה בו, סופו לשארית'.
קראתי בקונ' 'טעם זקנים' מהרה"ח ר' לוי יצחק בנדר זצ"ל, שמורו הגאון הקדוש רבי אברהם בן רבי נחמן זצ"ל הוא ששינה את הנוסח,
ונימק: שאין כותבים פיוט בדרך עונש.