- הודעות
- 464
- תודות
- 1,150
- נקודות
- 172
לעצם ההערה היה מקום לומר שזה ה' הידיעה דהיינו הרחמים הידועים.
עשי"ת, יום כיפורים שיתוף פירושים, הערות והארות בתפילות הימים הנוראים
- מתחיל חוט נדיב לב
- תאריך התחלה
-
- תגים
- אשכול הערות ימים נוראים פירושים
- הודעות
- 3,450
- פוסט השבוע
- 4
- תודות
- 16,953
- נקודות
- 695
שאלה עצומה!
מלבי"ם ירמיה פרק לא פסוק יט
הבן יקיר - משיב להם ה' כי יש הבדל בין דורות ראשונים שהשיבם אליו ע"י שהראם אלהותו ועזוזו ונפלאותיו, ובין עתה, ויש הבדל בין בן יקיר ובין ילד שעשועים, ילד שעשועים הוא הילד הקטן שהגם שיחטא לפני אביו בכ"ז יאהבנו מפני שהוא ילד קטן שהוא משתעשע בו, והבן יקיר הוא הבן הגדול שי"ל מעלות רבות והוא יקר מצד מעלותיו, והוא אם יחטא בכ"ז יאהבנו כי יזכור מעלותיו ויקרו, והנה במצרים הגם שלא היה לישראל אז שום מעלה ושלמות, היו דומים בעיניו כילד שעשועים, כמ"ש כי נער ישראל ואוהבהו, ובהיותם במדבר ובא"י בימי קדם, היו כבן יקיר, כי היו ביניהם נביאים ושרי קדש וחכמים, ואז אם חטאו זכר את הצדיקים שביניהם, ונשא עונם, אבל עתה הבן יקיר לי אפרים - הלא אין בו שום יקר וחשיבות, וכן האם הוא ילד שעשועים - הלא אינו ילד כי כבר זקן בא בימים, והמאמרים מגבילים הבן יקיר לי אפרים כי מדי דברי בו זכר אזכרנו עוד - (כל דבור שאחריו ב', הוא לגנאי) שגם בעת שאדבר בו איזה גנות זכור אזכר עוד מעלותיו מצד שהוא יקר, אם ילד שעשועים על כן המו מעי לו - שיהמו מעי עליו ורחם ארחמנו - מצד שהוא ילד קטן שאשתעשע בו, וא"כ איך תבקש שאעשה לך עתה נפלאות ואאהב אותך כמו בימי קדם:
הרחמים הידועים שבהם ברא הקב"ה את עולמו וכמבואר במדרש רבה (בראשית פרשה יב פסקה טו) ה' אלהים למלך שהיו לו כוסות ריקים אמר המלך אם אני נותן לתוכן חמין הם מתבקעין צונן הם מקריסין ומה עשה המלך ערב חמין בצונן ונתן בהם ועמדו כך אמר הקב"ה אם בורא אני את העולם במדת הרחמים הוי חטייה סגיאין במדת הדין היאך העולם יכול לעמוד אלא הרי אני בורא אותו במדת הדין ובמדת הרחמים והלואי יעמוד:
- הודעות
- 464
- תודות
- 1,150
- נקודות
- 172
ישר כח על המקור אני התכוונתי מסברא למידת הרחמים הידועה שקיימת.
- הודעות
- 3,450
- פוסט השבוע
- 4
- תודות
- 16,953
- נקודות
- 695
ועל פי המדרש הנזכר, מובן גם מדוע לא אמר אב הרחמן. משום שהעולם עצמו נברא במידת הרחמים ולא רק היחס של הבורא כלפינו במידה זו.
- הודעות
- 464
- תודות
- 1,150
- נקודות
- 172
אני לא חושב שזה לא נכון לומר "אב הרחמן" כי יש יחס של רחמים בין עמ"י לקב"ה אך בזמן שאומרים אב הרחמים זה מתפרש כגבורות ה' ולא כבקשה שלנו.
- הודעות
- 464
- תודות
- 1,150
- נקודות
- 172
עיין יבמות דף ס"ד. א"ר יצחק למה נמשלה תפילתן של צדיקים כעתר מה עתר זה מהפך התבואה ממקום למקום כך תפילתן של צדיקים מהפכת מידותיו של הקב"ה ממידת רגזנות למידת רחמים.
ומבואר שתפילה פועלת במישור של רחמים.
הלשון 'כן' יכבשו רחמיך, משמע שעולה כאן בקשה למידה כנגד מידה, כשם שהוא עשה כן תעשה אתה.
להבנה שהכוונה היא 'בשכר זאת', היינו מצפים לנוסח 'על כן' יכבשו רחמיך וכו'.
הצעיר שבחבורה
בית המדרש/הלכה ומנהג
חבר צוות
מנהל תוכן
מנהל פורום
פרסם מאמר
פרסם 5 מאמרים
פרסם 15 מאמרים!
- הודעות
- 5,706
- תודות
- 16,784
- נקודות
- 655
וכן את הפסוק "כׇּל־יֹשְׁבֵ֥י תֵבֵ֖ל וְשֹׁ֣כְנֵי אָ֑רֶץ כִּנְשֹׂא־נֵ֤ס הָרִים֙ תִּרְא֔וּ וְכִתְקֹ֥עַ שׁוֹפָ֖ר תִּשְׁמָֽעוּ׃"
מבאר המלבי"ם ""כל ישבי", גם זה מדברי הצירים של אשור אומרים, לא לבד ישראל מוכרחים להמסר אליו, אבל גם "כל יושבי תבל" בקצות הישוב, ואפילו "שכני ארץ" הבלתי מיושב, לא תמלטו מידו, רק כולכם "תראו בעת ישאו נס על ההרים" לבא אליכם למלחמה, ואח"כ תשמעו גם קול תרועת המלחמה בעצמו:"
מבאר המלבי"ם ""כל ישבי", גם זה מדברי הצירים של אשור אומרים, לא לבד ישראל מוכרחים להמסר אליו, אבל גם "כל יושבי תבל" בקצות הישוב, ואפילו "שכני ארץ" הבלתי מיושב, לא תמלטו מידו, רק כולכם "תראו בעת ישאו נס על ההרים" לבא אליכם למלחמה, ואח"כ תשמעו גם קול תרועת המלחמה בעצמו:"
וגם בזה אין ביאורו עולה בקנה אחד עם כך שמזכירים בפסוק זה בין פסוקי השופרות, על שופר המלחמה של אשור.
ולכאו' עולה מכך שלא חש המלבי"ם בביאורו לכך, וצ"ת.
- הודעות
- 3,450
- פוסט השבוע
- 4
- תודות
- 16,953
- נקודות
- 695
- הודעות
- 464
- תודות
- 1,150
- נקודות
- 172
בסליחות אומרים מי שענה לאברהם אבינו וכו' ומביאים דוגמאות מהרבה מקומות וחשבתי להעיר מה העניין שמביאים את כל הדוגמאות האלה?
מה הרבותא בכל אחד מהמצבים מה השוני מבחינת הצרה בכל אחד מה"עננו"?
מה הרבותא בכל אחד מהמצבים מה השוני מבחינת הצרה בכל אחד מה"עננו"?
נערך לאחרונה על ידי מנחה:
- הודעות
- 3,450
- פוסט השבוע
- 4
- תודות
- 16,953
- נקודות
- 695
שהקב"ה עונה למבקשיו גם אם אינם בדרגה גבוה כמו שענה לאברהם יצחק ויעקב וכו' דניאל וכו', על אף שכ"א דרגתו שונה משל חבירו כך יענה לנו.
- הודעות
- 50
- תודות
- 225
- נקודות
- 70
מי שענה וכו' זה לא רק סליחות זה משנה בתענית ב ד "על הראשונה הוא אומר מי שענה את אברהם בהר המוריה הוא יענה אתכם וישמע בקול צעקתכם היום הזה ברוך אתה ה' גואל ישראל על השניה הוא אומר מי שענה את אבותינו על ים סוף הוא יענה אתכם וישמע קול צעקתכם היום הזה ברוך אתה ה' זוכר הנשכחות על השלישית הוא אומר מי שענה את יהושע בגלגל הוא יענה אתכם וישמע קול צעקתכם היום הזה ברוך אתה ה' שומע תרועה על הרביעית הוא אומר מי שענה את שמואל במצפה הוא יענה אתכם וישמע בקול צעקתכם היום הזה ברוך אתה ה' שומע צעקה על החמישית הוא אומר מי שענה את אליהו בהר הכרמל הוא יענה אתכם וישמע בקול צעקתכם היום הזה ברוך אתה ה' שומע תפלה על הששית הוא אומר מי שענה את יונה ממעי הדגה הוא יענה אתכם וישמע בקול צעקתכם היום הזה ברוך אתה ה' העונה בעת צרה על השביעית הוא אומר מי שענה את דוד ואת שלמה בנו בירושלם הוא יענה אתכם וישמע בקול צעקתכם היום הזה ברוך אתה ה' המרחם על הארץ"
- הודעות
- 3,450
- פוסט השבוע
- 4
- תודות
- 16,953
- נקודות
- 695
אבן עזרא עמוס פרק ה פסוק כו
(כו) ונשאתם. סכות - מגזרת הסכת ושמע ושרשו סכת והטעם סבלות רצון וכן בלשון ישמעאל אומר אדם לחבירו סבתל"י והוא שיאמר לו סבול דברי וקבל ברצון ומלת כיון ידועה בלשון ישמעאל גם כי הוא כיוא"ן והיא שבתי כי עשו לו צלם:
- הודעות
- 2,230
- תודות
- 10,363
- נקודות
- 555
היום הרת עולם וכו'
וקשה הרי העולם נברא ששה ימים קודם ר"ה ורק האדם נברא בר"ה?
ביאר הגר"ח קניבסקי כי עיקר בריאת העולם היה בשביל האדם לכך נקרא היום הרת עולם בזמן ברית האדם.
וקשה הרי העולם נברא ששה ימים קודם ר"ה ורק האדם נברא בר"ה?
ביאר הגר"ח קניבסקי כי עיקר בריאת העולם היה בשביל האדם לכך נקרא היום הרת עולם בזמן ברית האדם.
- הודעות
- 2,230
- תודות
- 10,363
- נקודות
- 555
'ויעבור ה'' על פניו
מדוע רגילים לומר את זה בהתעוררות גדולה?
איתא בתנא דבי אליהו רבה (פרשה א) כשהיו ישראל במדבר סרחו במעשיהם, עמד להעביר את כל אשר עשו, שנאמר ויעבר ה' על פניו (שמות ל"ד ו') אל תקרא ויעבר אלא ויעביר מלמד שהעביר כל רעתם מנגד פניו, ע"כ. כלומר שה' העביר את עוונות ישראל,
ובזה מבואר ההתעוררות שיש בתיבות אלו, שאנו מזכירים בהם שהקב"ה מעביר עוונות.
מדוע רגילים לומר את זה בהתעוררות גדולה?
איתא בתנא דבי אליהו רבה (פרשה א) כשהיו ישראל במדבר סרחו במעשיהם, עמד להעביר את כל אשר עשו, שנאמר ויעבר ה' על פניו (שמות ל"ד ו') אל תקרא ויעבר אלא ויעביר מלמד שהעביר כל רעתם מנגד פניו, ע"כ. כלומר שה' העביר את עוונות ישראל,
ובזה מבואר ההתעוררות שיש בתיבות אלו, שאנו מזכירים בהם שהקב"ה מעביר עוונות.
כבר כמעט מפורש כן בר"ן ר"ה ט"ז א': "ולפי זה הא דתניא בגמרא דרבי אליעזר אומר בתשרי נברא העולם על גמר ברייתו קא אמרינן דאדם הראשון שבו נגמר העולם נברא ביום ששי דהיינו באחד בתשרי... ולפי זה הא דאמרינן בפרק ראוהו ב"ד (דף כז.) כמאן מצלינן האידנא זה היום תחלת מעשיך זכרון ליום ראשון כמאן כרבי אליעזר על יצירת אדם קאמרינן"
- הודעות
- 2,230
- תודות
- 10,363
- נקודות
- 555
לכאורה יש כאן ב' כיוונים:
דבר"ן כתב דגמר הבריאה היתה ע"י בריאת האדם, וזה היה בר"ה.
הגר"ח ביאר קצת באופן שונה, דעיקר הבריאה היתה ביום שישי, כי עיקר הבריאה היתה בריאת האדם, שהיא היתה ביום שישי.
באין מליץ יושר מול מגיד פשע - תגיד ליעקב דבר חק ומשפט, וצדקנו במשפט. וצ"ב הכונה.
בטעמא דקרא פירש: באין מליץ יושר - שאין שום דוברי זכות עלינו - תגיד ליעקב דבר חק ומשפט - מבקשים אנו שיפסוק עלינו את הדין המבואר בסנהדרין י"ז א' דסנהדרין שראו כולם לחובה - פוטרים אותו, וזהו דבר חק ומשפט (שאינו מובן כ"כ בסברא), וממילא וצדקנו במשפט [וזכורני שראיתי שהביאו כן גם בשם הגר"א].
ופירוש נוסף הנוגע לר"ה הבעל"ט החל בשבת -
באין מליץ יושר - היינו בר"ה שחל בשבת שאין תקיעת שופר שהוא מליץ יושר עלינו, תגיד ליעקב דבר חק ומשפט מבקשים שיזכור לנו זכות השבת, שהיא דבר חק ומשפט (וכמ"ש לגבי מרה "שם שם לו חוק ומשפט ושם ציווהו" - ששם נצטוו על השבת), שמחמת הזהירות בהלכותיה אנו נמנעים מהתקיעה בשופר, לכן היא עצמה תהיה מליצת יושר עלינו.
בטעמא דקרא פירש: באין מליץ יושר - שאין שום דוברי זכות עלינו - תגיד ליעקב דבר חק ומשפט - מבקשים אנו שיפסוק עלינו את הדין המבואר בסנהדרין י"ז א' דסנהדרין שראו כולם לחובה - פוטרים אותו, וזהו דבר חק ומשפט (שאינו מובן כ"כ בסברא), וממילא וצדקנו במשפט [וזכורני שראיתי שהביאו כן גם בשם הגר"א].
ופירוש נוסף הנוגע לר"ה הבעל"ט החל בשבת -
באין מליץ יושר - היינו בר"ה שחל בשבת שאין תקיעת שופר שהוא מליץ יושר עלינו, תגיד ליעקב דבר חק ומשפט מבקשים שיזכור לנו זכות השבת, שהיא דבר חק ומשפט (וכמ"ש לגבי מרה "שם שם לו חוק ומשפט ושם ציווהו" - ששם נצטוו על השבת), שמחמת הזהירות בהלכותיה אנו נמנעים מהתקיעה בשופר, לכן היא עצמה תהיה מליצת יושר עלינו.
נערך לאחרונה:
- הודעות
- 2,230
- תודות
- 10,363
- נקודות
- 555
כתב הר"ש קלוגר (חכמת שלמה או"חתקצ"ב סעי' א') הטעם מה שנופלין בראש השנה ויום הכיפורים על פניהם, ולא בכל השנה, היינו כדי שלא יהיו כדוברי שקרים לפניו יתברך, שאומרים ואנחנו כורעים ואין עושין כן, ותפילה בלחש אי אפשר לכרוע, שהרי יהיה הפסק בתפלה כי יצטרכו לעקור ממקומם, לכך תקנו שיהיו נופלין בחזרת השליח ציבור, ועכ"פ לא יהיה מיחזי כשיקרא כיון דעושין כן פעם אחת, אך בכל השנה אין מדקדקין על זה, רק בראש השנה דהדין קשה בלי ליתן פתחון פה לשטן. וכן בעינן לדייק בנוסח התפלה, בראש השנה יותר מכל השנה, ועל כן כורעים.
נושאים דומים
פסח, חודש ניסן
פירושים בביאור הזמר "חד גדיא"
