- הודעות
- 464
- תודות
- 1,150
- נקודות
- 172
לעצם ההערה היה מקום לומר שזה ה' הידיעה דהיינו הרחמים הידועים.
לעצם ההערה היה מקום לומר שזה ה' הידיעה דהיינו הרחמים הידועים.
שאלה עצומה!הערה: המלבים מפרש את הפסוק הֲבֵן֩ יַקִּ֨יר לִ֜י אֶפְרַ֗יִם אִ֚ם יֶ֣לֶד שַׁעֲשֻׁעִ֔ים כִּֽי־מִדֵּ֤י דַבְּרִי֙ בּ֔וֹ זָכֹ֥ר אֶזְכְּרֶ֖נּוּ ע֑וֹד עַל־כֵּ֗ן הָמ֤וּ מֵעַי֙ ל֔וֹ רַחֵ֥ם אֲֽרַחֲמֶ֖נּוּ נְאֻם ה' (ירמיהו לא יט) כולו לגנאי, וצ"ב לפי"ז איך נכתב בפסוקי הזכרון שבר"ה שהרי אין מזכירים פסוקים שיש בהם פורענות לישראל
הרחמים הידועים שבהם ברא הקב"ה את עולמו וכמבואר במדרש רבה (בראשית פרשה יב פסקה טו) ה' אלהים למלך שהיו לו כוסות ריקים אמר המלך אם אני נותן לתוכן חמין הם מתבקעין צונן הם מקריסין ומה עשה המלך ערב חמין בצונן ונתן בהם ועמדו כך אמר הקב"ה אם בורא אני את העולם במדת הרחמים הוי חטייה סגיאין במדת הדין היאך העולם יכול לעמוד אלא הרי אני בורא אותו במדת הדין ובמדת הרחמים והלואי יעמוד:
ישר כח על המקור אני התכוונתי מסברא למידת הרחמים הידועה שקיימת.הרחמים הידועים שבהם ברא הקב"ה את עולמו וכמבואר במדרש רבה (בראשית פרשה יב פסקה טו) ה' אלהים למלך שהיו לו כוסות ריקים אמר המלך אם אני נותן לתוכן חמין הם מתבקעין צונן הם מקריסין ומה עשה המלך ערב חמין בצונן ונתן בהם ועמדו כך אמר הקב"ה אם בורא אני את העולם במדת הרחמים הוי חטייה סגיאין במדת הדין היאך העולם יכול לעמוד אלא הרי אני בורא אותו במדת הדין ובמדת הרחמים והלואי יעמוד:
ועל פי המדרש הנזכר, מובן גם מדוע לא אמר אב הרחמן. משום שהעולם עצמו נברא במידת הרחמים ולא רק היחס של הבורא כלפינו במידה זו.
אני לא חושב שזה לא נכון לומר "אב הרחמן" כי יש יחס של רחמים בין עמ"י לקב"ה אך בזמן שאומרים אב הרחמים זה מתפרש כגבורות ה' ולא כבקשה שלנו.ועל פי המדרש הנזכר, מובן גם מדוע לא אמר אב הרחמן. משום שהעולם עצמו נברא במידת הרחמים ולא רק היחס של הבורא כלפינו במידה זו.
עיין יבמות דף ס"ד. א"ר יצחק למה נמשלה תפילתן של צדיקים כעתר מה עתר זה מהפך התבואה ממקום למקום כך תפילתן של צדיקים מהפכת מידותיו של הקב"ה ממידת רגזנות למידת רחמים.הרחמים הידועים שבהם ברא הקב"ה את עולמו וכמבואר במדרש רבה (בראשית פרשה יב פסקה טו) ה' אלהים למלך שהיו לו כוסות ריקים אמר המלך אם אני נותן לתוכן חמין הם מתבקעין צונן הם מקריסין ומה עשה המלך ערב חמין בצונן ונתן בהם ועמדו כך אמר הקב"ה אם בורא אני את העולם במדת הרחמים הוי חטייה סגיאין במדת הדין היאך העולם יכול לעמוד אלא הרי אני בורא אותו במדת הדין ובמדת הרחמים והלואי יעמוד:
הלשון 'כן' יכבשו רחמיך, משמע שעולה כאן בקשה למידה כנגד מידה, כשם שהוא עשה כן תעשה אתה.אברהם אבינו מאהבתו לקב"ה כבש את רחמיו על בנו יחידו שהקב"ה הבטיח לו שהוא יירש אותו, ועכשיו הוא מצווה ע"י בורא עולם לשחוט אותו.
כך אנו מבקשים מהקב"ה שיכבוש את כעסו מעלינו בזכות אותה אהבה שהיה לאאע"ה אליו.
מה הבעיה?





הערה: המלבים מפרש את הפסוק הֲבֵן֩ יַקִּ֨יר לִ֜י אֶפְרַ֗יִם אִ֚ם יֶ֣לֶד שַׁעֲשֻׁעִ֔ים כִּֽי־מִדֵּ֤י דַבְּרִי֙ בּ֔וֹ זָכֹ֥ר אֶזְכְּרֶ֖נּוּ ע֑וֹד עַל־כֵּ֗ן הָמ֤וּ מֵעַי֙ ל֔וֹ רַחֵ֥ם אֲֽרַחֲמֶ֖נּוּ נְאֻם ה' (ירמיהו לא יט) כולו לגנאי, וצ"ב לפי"ז איך נכתב בפסוקי הזכרון שבר"ה שהרי אין מזכירים פסוקים שיש בהם פורענות לישראל
בנעילה:
טבע זיו תארה. י"ה חקקו בכס יקרה. כשר תם מקום מה נורא. לעת קץ חז ויירא.
אולי הכוונה למה שאי' אכן יש ה' במקום הזה, אכן ר"ת ארי כרוב נשר, ואנכי לא ידעתי שגם דמותי נמצא בכסא לא ידעתי, אנכי ר"ת ארי נשר כרוב יעקב.
וזהו השייכות: י"ה חקקו בכס יקרה - כשר תם מקום מה נורא, שרק אז נודע לו שדמותו חקוקה בכסא.
שהקב"ה עונה למבקשיו גם אם אינם בדרגה גבוה כמו שענה לאברהם יצחק ויעקב וכו' דניאל וכו', על אף שכ"א דרגתו שונה משל חבירו כך יענה לנו.
אבן עזרא עמוס פרק ה פסוק כוסכות לחשי = שמע תפלתי
היכן נמצא בתנ"ך שסכות פירושו לשמוע ולהאזין?
כבר כמעט מפורש כן בר"ן ר"ה ט"ז א': "ולפי זה הא דתניא בגמרא דרבי אליעזר אומר בתשרי נברא העולם על גמר ברייתו קא אמרינן דאדם הראשון שבו נגמר העולם נברא ביום ששי דהיינו באחד בתשרי... ולפי זה הא דאמרינן בפרק ראוהו ב"ד (דף כז.) כמאן מצלינן האידנא זה היום תחלת מעשיך זכרון ליום ראשון כמאן כרבי אליעזר על יצירת אדם קאמרינן"היום הרת עולם וכו'
וקשה הרי העולם נברא ששה ימים קודם ר"ה ורק האדם נברא בר"ה?
ביאר הגר"ח קניבסקי כי עיקר בריאת העולם היה בשביל האדם לכך נקרא היום הרת עולם בזמן ברית האדם.
לכאורה יש כאן ב' כיוונים:כבר כמעט מפורש כן בר"ן ר"ה ט"ז א': "ולפי זה הא דתניא בגמרא דרבי אליעזר אומר בתשרי נברא העולם על גמר ברייתו קא אמרינן דאדם הראשון שבו נגמר העולם נברא ביום ששי דהיינו באחד בתשרי... ולפי זה הא דאמרינן בפרק ראוהו ב"ד (דף כז.) כמאן מצלינן האידנא זה היום תחלת מעשיך זכרון ליום ראשון כמאן כרבי אליעזר על יצירת אדם קאמרינן"