רות שלש לא לקטה - ביאור הענין (1 צופה)

[אחד יחיד]

ויאמר בעז לנערו הנצב על הקוצרים למי הנערה הזאת (רות ב, ה)

פירש"י ז"ל, דבר חכמה ראה בה, שתי שבלים לקטה, שלש לא לקטה, וכו'.

והקשה הה"ק החי' הרי"מ זי"ע מה חכמה הוא זו, הא הדין כך הוא.

ותירץ, דהא פלוגתא הוא ב"ש וב"ה בדין לקט (פאה פ"ו מ"ה) בה"א שנים לעניים, וב"ש סברי שלשה לעניים ומפרש בירושלמי דטעמא דב"ש מפסוק לגר ליתום ולאלמנה הרי שלשה, וטעמא דב"ה מפסוק לעני ולגר תעזוב אותם, הרי שתים.

ונראה מהירושלמי הלזו דפלוגתייהו דוקא בסתם עני, אבל אם יהי' עני וגר ואלמנה ביחד כ"ע מודה דלקט שלשה ג"כ שייך לאותו עני, וא"כ גם כאן אצל רות דהיא היתה עני', ואלמנה, וגר, אף שלשה שבלים הוי לקט ושייכה לה, א"כ דבר חכמה ראה בה, שלקטה שתים, כי יראה שלא ילקוטו שאר עניים, כי שתים יכולים הם ג"כ ללקוט אבל שלשה בטוחה היתה שלא ילקוט שום עני, כי שייך רק לה, מחמת שהיא היתה עני', ואלמנה וגר, מקודם לקטה שתים, ואח"כ לקטה השלשה, ודפח"ח. (שיח שרפי קודש)

 

[אוהב ספר]

אבל אם יהי עני וגר ואלמנה ביחד כ"ע מודה דלקט שלשה ג"כ שייך לאותו עני,

לחץ כדי לכווץ...

והוא פלא עצום לומר כן,
שישתנה הדין פאה כלפי כל א',
דהלא זה ברור דפאה הולך לעני לגר ליתום ולאלמנה, אלא דנח' רק מאיפה ללמוד הילפותא

 

[אחד יחיד]

והוא פלא עצום לומר כן,
שישתנה הדין פאה כלפי כל א',
דהלא זה ברור דפאה הולך לעני לגר ליתום ולאלמנה, אלא דנח' רק מאיפה ללמוד הילפותא

לחץ כדי לכווץ...

גם בעיני יפלא, אך כן אמר החידושי הרי"ם.

 

[געגועים]

והקשה הה"ק החי' הרי"מ זי"ע מה חכמה הוא זו, הא הדין כך הוא. ותירץ, דהא פלוגתא הוא ב"ש וב"ה בדין לקט (פאה פ"ו מ"ה) בה"א שנים לעניים, וב"ש סברי שלשה לעניים ומפרש בירושלמי דטעמא דב"ש מפסוק לגר ליתום ולאלמנה הרי שלשה, וטעמא דב"ה מפסוק לעני ולגר תעזוב אותם, הרי שתים. ונראה מהירושלמי הלזו דפלוגתייהו דוקא בסתם עני, אבל אם יהי' עני וגר ואלמנה ביחד כ"ע מודה דלקט שלשה ג"כ שייך לאותו עני, וא"כ גם כאן אצל רות דהיא היתה עני', ואלמנה, וגר, אף שלשה שבלים הוי לקט ושייכה לה, א"כ דבר חכמה ראה בה, שלקטה שתים, כי יראה שלא ילקוטו שאר עניים, כי שתים יכולים הם ג"כ ללקוט אבל שלשה בטוחה היתה שלא ילקוט שום עני, כי שייך רק לה, מחמת שהיא היתה עני', ואלמנה וגר, מקודם לקטה שתים, ואח"כ לקטה השלשה, ודפח"ח. (שיח שרפי קודש)​

לחץ כדי לכווץ...

והוא פלא עצום לומר כן,
שישתנה הדין פאה כלפי כל א',
דהלא זה ברור דפאה הולך לעני לגר ליתום ולאלמנה, אלא דנח' רק מאיפה ללמוד הילפותא

לחץ כדי לכווץ...

יש בשיש"ק הנ"ל אי דיוק

התי' הנ"ל תי' המהרש"א בשבת קיג: ד"ה דבר חכמה
והחי' הרי"ם הוסיף על דבריו את סוף הדברים

 

[געגועים]

והוא פלא עצום לומר כן,

לחץ כדי לכווץ...

בס' הליכות שלמה להגרש"ז [שבועות ע' שע"ט הערה 31] על המהרש"א הנ"ל:
והוא חידוש גדול להלכה. ולפ"ז במקום שיש גרים חייב להניח גם ג', ואם אין גרים שפיר לוקטן לעצמו אם הם ג'. אך עיקר דבריו צ"ע דהרי לכאורה לא ידע בועז שהיא גיורת, שאם ידע מה שאל, ועיין במפרשי עין יעקב, ונראה שבאמת ידע מי היא, ושאלתו היתה בדרך קריאה והתפעלות, להתלמד מנערה צדקת זו. עכ"ל.

 

[הצעיר שבחבורה]

והוא חידוש גדול להלכה. ולפ"ז במקום שיש גרים חייב להניח גם ג', ואם אין גרים שפיר לוקטן לעצמו אם הם ג'.

לחץ כדי לכווץ...

ואם אינו יודע, נוטלן לעצמו, וחייבין במעשרות מספק, אך א"א לעשר מהם על שאר הכרי שמא הפקר הן ונפטרו מן המעשר, וצ"ע.

 

[אוהב ספר]

ואם אינו יודע, נוטלן לעצמו, וחייבין במעשרות מספק, אך א"א לעשר מהם על שאר הכרי שמא הפקר הן ונפטרו מן המעשר, וצ"ע.

לחץ כדי לכווץ...

שמא מכח הספק הדין הוא שאינו הפקר, כמו בכל ספיקא דממונא שנהיה כבתורת ודאי
ואולי תלוי מה הדין ספק מתנות עניים

 

[הצעיר שבחבורה]

ואם אינו יודע, נוטלן לעצמו, וחייבין במעשרות מספק, אך א"א לעשר מהם על שאר הכרי שמא הפקר הן ונפטרו מן המעשר, וצ"ע.

לחץ כדי לכווץ...

ואולי תלוי מה הדין ספק מתנות עניים

לחץ כדי לכווץ...

שערי צדק שער מצות הארץ חכמת אדם פרק כב
יא) כל ספק במתנות עניים הולכים לחומרא ונותן לעניים, דכתיב [ויקרא יט י, שם כג כב] תעזוב הנח לפניהם משלך, ועוד כמה מקראות (עיין פאה סוף פ"ד בר"ש):

ולפי"ז צריך ליתנן לעניים לכאו'.

 

[אוהב ספר]

שערי צדק שער מצות הארץ חכמת אדם פרק כב
יא) כל ספק במתנות עניים הולכים לחומרא ונותן לעניים, דכתיב [ויקרא יט י, שם כג כב] תעזוב הנח לפניהם משלך, ועוד כמה מקראות (עיין פאה סוף פ"ד בר"ש):

לחץ כדי לכווץ...

הר"ן בנדרים ז. האריך בזה

ולפי"ז צריך ליתנן לעניים לכאו'.

לחץ כדי לכווץ...

פה יש לדון דלעניים רגילים ודאי דאין שייך, וכל הנידון אם יש עני הראוי לו, ולמי יתננו