שמות של גדולי ישראל שנתשרשו בציבור!

[למאן]

חסידי גור
פנחס מנחם
שמחה בונים
ועוד

אמנם לא היה נפוץ כמו היום
אבל ע"ש השפתי צדיק וע"ש הרבי ר' בונים מפרשיסחא היו שקראו.

 

[אסיא דמגן]

שמריהו יוסף זה אותו סבא.
חיים הוסיפו ע”ש אביו של הסטייפלער.
ר’ ניסים לא זוכר ע”ש מי הוסיפו.

בסופו של דבר אלו צירופים חדשים

 

[הצעיר שבחבורה]

שנקרא ע"ש הרה"ק מטשערקאס זי"ע

בלת''ק
ואף הקה''י עצמו נקרא ע''ש רבו דרבו של אביו
הרה''ק מטשרקאס

וקודם לקה"י (כ19 שנה לפניו) נקרא על שמו
רבי יעקב ישראל רבינוביץ (האדמו"ר מחרסון)
ועוד

וכן מופיע הרב יעקב ישראל כרמי (ע"פ המכלול, נולד בשנת תקכ"ז)
הרה"ק מטשערקאס נולד ע"פ המכלול בשנת תקנ"ד

 

[הצעיר שבחבורה]

עד הבא"ח לא היה צירוף המילים יוסף חיים,,,,,

הרב "עדות ביהוסף" רבי יוסף חיים בן סאמון נפטר בשנת תק"ם, הבא"ח נולד בתקצ"ה

אולי יותר נכון לומר הגרי"ח זוננפלד.

נולד בתר"ט
הרב יוסף חיים שרים, והרב יוסף חיים הכהן, נולדו בתרי"א.

 

[הצעיר שבחבורה]

עד הח"ח לא היה צירוף המילים ישראל מאיר,,,,,

הרב ישראל מאיר מזרחי נולד סביבות ת"נ נפטר סביבות תקי"א

 

[הצעיר שבחבורה]

מהגרי"ש נהיה "יוסף שלום",

יד אבי שלום נפטר לפני ת"פ

 

[הצעיר שבחבורה]

עד החזו"א לא היה צירוף המילים אברהם ישעי'ה,,,,

ראה כאן

 

[אי"ש צעיר]

נראה לי שהוא נקרא על שם הח"ח.

לא נכון ולא נכון..

 

[בן ליש]

וקודם לקה"י (כ19 שנה לפניו) נקרא על שמו
רבי יעקב ישראל רבינוביץ (האדמו"ר מחרסון)
ועוד

וכן מופיע הרב יעקב ישראל כרמי (ע"פ המכלול, נולד בשנת תקכ"ז)
הרה"ק מטשערקאס נולד ע"פ המכלול בשנת תקנ"ד

ר' ישראל יעקב לובצ'אנסקי, חתנו של הסבא מנובהרדוק, נולד בתרל"ב.

 

[הצעיר שבחבורה]

ר' ישראל יעקב לובצ'אנסקי, חתנו של הסבא מנובהרדוק, נולד בתרל"ב.

חיפשתי דוקא בסדר הזה.

 

[הצעיר שבחבורה]

יצאתי ובדקתי

עד הבא"ח לא היה צירוף המילים יוסף חיים,,,,,

האומנם? מצינו אף בדורות הראשונים, ואציין
שו"ת מהר"ם מרוטנבורג דפוס פראג סימן אלף כ
הנה לא באתי להורות לפניך וכ"ש לפני ה"ה מהר"ר עזריאל ומהר"ר יוסף חיים שי'
שו"ת מהרי"ל סימן עב
וז"ל מה"ר יוסף חיים
שו"ת מהר"ם מינץ סימן קג
ממני יוסף חיים כה"ר משה נכתב"א.
שו"ת מהרי"ק סימן צב
ועוד שהרי השיב הר"ר יוסף חיים ז"ל
שו"ת מהריט"ץ החדשות סימן ריא
החכם השלם כמוה"ר יוסף חיים נר"ו,
וכן
שו"ת נודע ביהודה מהדורא תניינא - אבן העזר סימן נב
ובא לפני הקונטרס הארוך שחבר על זה הרב מו"ה יוסף חיים ערך מערכה להתירה
שו"ת דברי חיים אבן העזר חלק ב סימן סא
וזה לשון הגביית עדות שוב העיד ר' אברהם יצחק במו"ה יוסף חיים הנ"ל בגביית עדות הראשון וז"ל יום ה' ט' שבט שנה זו תרכ"ג
שו"ת אמת ליעקב סימן סה
במותב תלתא ב"ד כחדא הוינא ואתא לקדמנא ה"ה הבחור ר' יוסף חיים בן ר' מנחם דרייפוס מק"ק בעלפורט והעיד בפנינו בתורת עדות
אונד איך בין געוועסען בייא דער לויה עז וואהר אין חודש נאוועמבר 1812.
שו"ת נחלת אבות סימן לט
שלום רב לכבוד אהובי ידידי המופלג השנון טובא ספרא רבה ותנא תוספאה כש"ת מוהר' יוסף חיים
שו"ת בנין ציון סימן קסח
ב"ה אלטאנא, יום ה' כ"ג מנחם תרי"א לפ"ק. להרה"ג וכו' מ"ה יוסף חיים קרא נ"י אב"ד דק"ק פיננע יע"א.
שו"ת בנין ציון החדשות סימן קיז
יום ה' י"ג ניסן תרי"ג לפ"ק להרב מו"ה יוסף חיים פאלאק נ"י אב"ד דק"ק טרעביטש.
שו"ת שואל ומשיב מהדורה חמישאה סימן פג
ודרך אגב אבאר במה שנשאלתי מהרב מוה' יוסף חיים אבד"ק ברעסטישקי בשנת תרכ"א ער"ח טבת

 

[הצעיר שבחבורה]

עד הח"ח לא היה צירוף המילים ישראל מאיר,,,,,

יד שלמה הלכות גירושין פרק י
והנלענ"ד כתבתי, הצעיר שלמה הילל במו"ה ישראל מאיר ז"ל.
שו"ת אדמת קודש א חלק יורה דעה סימן כג
איש צעיר ישראל מאיר מזרחי ס"ט.
שו"ת בנין ציון סימן ז
ב"ה אלטאנא, יום ג' ב' אדר תרכ"א לפ"ק. לחתני הרה"ג וכו' מ"ה ישראל מאיר פריימאן נ"י אב"ד דק"ק פילעהנע יע"א.
שו"ת מהר"ם שיק אבן העזר סימן מח
בעזה"י יום ב' לסדר וירא תרל"ט לפ"ק חוסט יע"א
אלא שתמוה בעיני שבעדות של השו"ב ר' ישראל מאיר מישוב טעמעש
שו"ת שואל ומשיב מהדורה תניינא חלק ב סימן פג
ובמ"ש למעל' נתישב מה שהקשה אותי הרב מוהר"ר ישראל מאיר קערשינבוים מדזיקיב כ"י בשנת תרכ"ו
שו"ת אבני נזר חלק יורה דעה סימן תסה
ישראל מאיר הכהן ראפופורט חופ"ק. פלונסק.
שו"ת דברי מלכיאל חלק ה סימן קנו
שוב העיד ישראל מאיר גיסה של האשה הנ"ל

 

[הצעיר שבחבורה]

עד הקה"י לא היה צירוף המילים יענקב ישרואל,,,,,,,,

שו"ת גינת ורדים חלק אורח חיים כלל ג סימן ט
וראיתי להרב הכולל מר חמי כמה"ר יעקב ישראל חאגי"ז שכתב בעץ החיים
שו"ת שאילת יעבץ חלק ב סימן כה
הטרוד מאד יעקב ישראל מכונה יעב"ץ.
שו"ת בית אפרים אבן העזר סימן קיט
ובספר בית מאיר כתב במי ששמו יעקב ישראל
שו"ת זית רענן כרך א, בדיני אבן העזר סימן ג
וכן בשם יעקב ישראל הסכים בעל תורת גיטין לכתוב דמתקרי אח"כ.
שו"ת שואל ומשיב מהדורה תניינא חלק א סימן פד
להרבני המופלג מו"ה יעקב ישראל שו"ב מגריידינג נ"י:
שו"ת מזכרת משה מזכרת הגיטין סימן קיב
בג' בשבת שמנה ועשרים לירח אדר הראשון שנת התרנ"ד לב"ע בא לפנינו מעיר רודיס יע"א
ועל ההרשאה חתימי בקיום ב"ד כמה"ר חזקיה משה דוד ישראל וכמה"ר יעקב ישראל וכמה"ר אוריאל חאסון העי"א.
שו"ת מהרש"ם חלק ו סימן קעד
להרב מו"ה יעקב ישראל לאנגערנאער נ"י חתן הרב ז"ל בקמארנא.
שו"ת מהרש"ם חלק ו סימן קפג
מכתבו הגיעני וע"ד שאלתו בגט שבא ממדינת אמעריקא מעיר טשיקאגא שנמסר שם ליד שליח ראשון והראשון עשה שליח שני שבעיר שדה לבן למסרו ליד אשתו ונכתב בהגט שם המגרש יעקב ישראל דוד דמתקרי דוד בן יצחק שניאור ובמקום הנתינה לא נודע שם דוד כלל כי הי' שם עולה לתורה יעקב ישראל ובפ"כ נקרא ישראל לבד והמגרש הרחיק נדוד וא"א להשיג גט אחר והוא שעה"ד ומקום עיגון גם יש ריעותא שעידי הגט הם הם עידי הרשאה עכת"ד השאלה.
שו"ת דברי מלכיאל חלק ג סימן עד
כבוד הרב הגדול וכו' מו"ה יעקב ישראל נ"י רב בקאנטאקוזאווקא
שו"ת הרי בשמים חלק ג (מהדורא תליתאה) סימן עז
לנכון הגיעני מכתבך על דבר שאלתך נידן האשה העגונה מעמיל שבקיץ העבר נטבע בעלה מ' יעקב ישראל הלוי מקהלתו
שו"ת הרב"ז חלק ב (אבן העזר) סימן נד
וכן בשו"ת מים חיים סי' נ"ט בשם תשו' הגאון ישועות יעקב ז"ל, שנשאל בעובדא שהיה נקרא לס"ת וחותם יעקב ישראל ובפ"כ נקרא בשם ישראל לבד, והוא כהן.

 

[הצעיר שבחבורה]

עד החזו"א לא היה צירוף המילים אברהום שעי'ה,,,,

פחות מצוי אמנם, אך גם את זה מצאתי
שו"ת מהרש"ם חלק ו סימן קעד
מכתבו הגיעני וע"ד שאלתו באחד שבא לגרש אשתו ושמו אברהם ישעיה
שו"ת באר משה כליל תפארת חלק א סימן סז
מחמת הפנאי אקצר. ומבקש מבורא עולם שיהיה בביתכם כל טוב. הדורש שלומו, אברהם ישעיה גאווארטשיק חופ"ק

 

[הצעיר שבחבורה]

עכ"פ עד זמן הקה"י לא ידעו מזה בהמון

האומנם?
ראה בהודעתי זו דלעיל

 

[הצעיר שבחבורה]

נו נו, מוזכר כבר בתוס', כידוע

יומא מו: ד"ה כי פליגי
כתובות צח: ד"ה אמר
חולין קיב. ד"ה הני

ובעוד ראשונים

אך מצאתי דבר מעניין בשו"ת דברי יציב (חלק אבן העזר סימן ק)

ומה מאוד שמחתי שמצאתי בספר הישר לר"ת סי' תרל"ב, שאל ר' יעקב ישראל מרבינו ת"ם וכו', ובתשובה שם כתב בלשונו, מה אקוב לר' יעקב יקוב הדין ליושבי מדין ופי ה' יקבנו בשם חדש ישראל יהיה שמך ואני שמי כשמך וכו' עיין שם, נראה להדיא דשמו היה יעקב ונתוסף לו השם ישראל, ואולי ר"ת נתן לו שם מחמת חליו.

וחפשתי ומצאתי בספר הישר לר"ת חלק התשובות שנדפס בברלין בשנת תרנ"ח (עם תיקונים והגהות מהגאון רא"ז מרגליות), ושם בסימן נ"ג הובאה הך תשובה לר' יעקב ישראל, והמגיה שם [הערה ב'] העיר כבר ראה זה דבר חדש שלא מצינו לפני זה אחד מן החכמים נקרא בב' שמות, ואולי גם הוא נקרא ישראל שלא להחליפו עם כמה חכמים, ומביא מתשובות חכמי צרפת ולותיר [וויען תרמ"א] סימן ג' כי שם חתם ר' יעקב ישראל את שמו יעקב בר יוסף ישראל וכן רשב"ם בתשובתו שם קראו הרב ר' יעקב עיין שם, וא"כ ישראל היה שם אביו. אבל לפי הנראה מתשובת ר"ת הנ"ל [שנדפסה שם במהדורת ברלין בסי' נ"ד], נראה להדיא שר"ת נתן לו השם ישראל וקראו לו שם חדש, ומזה יותר מסתבר דנתוסף לו השם מחמת חולי.
ושוב הראוני בהגהות מהרש"ם [קונטרס דברי שלום אות ב'] על ספר כורת הברית בסופו שעורר על הנוב"י והביא מהך ר' יעקב ישראל, וכתב דאולי נוסף השני ע"י חולי עיין שם, ונהניתי מאד.​

 

[בוסתנאי]

שהגרי"ש נולד בשבה"ג תר"ע

לא בשבה"ג אלא בא' ניסן

 

[בוסתנאי]

מאז שהפציע אורו של הגר"יי פישר,,,,

בכלל הציבור,
בציבור הירושלמי היה שם אחר: ישרואל יענקב

והיה ג"כ את רבי ישראל יעקב אלגאזי [בעהמח"ס חמדת ימים (מיוחס לו)]., בנו של המהרי"ט.