שמירת הגוף בראי התורה - כושר לאברך | אוצר הגות מוסר ומחשבה יהודית| דף 2 שמירת הגוף בראי התורה - כושר לאברך | אוצר הגות מוסר ומחשבה יהודית| דף 2
הדרכה מרתקת
אני רק תוהה לעצמי מדוע לא ראינו גדו"י ות"ח מפורסמים שמקדישים מידי יום או לפחות כמה פעמים בשבוע פעילות גופנית לבריאות הגוף?
וצריך עיון

ראשית, גם לא ראינו גדולי תורה ות"ח מפורסמים מבזבזים את זמנם על שטויות והבלים, או יוצאים למסעדות, או יוצאים לנופש כל שני וחמישי, וכו' וכו'.

וממילא אחד שאינו מנצל 100 אחוז מזמנו הפנוי ללימוד תורה, לא יכול להשתמט ממה שהוא מחוייב בו לתועלת בריאותו (היינו פעילות גופנית) בטענה של ביטול תורה.

שנית, הגר"ע יוסף הקדיש כל יום חצי שעה לכושר על אופניים תוך כדי שינון משניות (אמנם באיחור, לאחר שהיה חולה בכמה מחלות).
 
אך אמנם יש לציין שרבים מגדול"י סולדים מכך מאוד וראוים בזה תרבות גויים.

בהנחה שמדובר באמת ברבים, ומדובר באמת בגדו"י, סביר להניח שהדברים הוצאו מהקשרם, והם התכוונו לאדם שרואה את תכלית חייו בפיתוח גוף וכדו', ומקדיש לזה זמן רב בכל יום.
 
אך אמנם יש לציין שרבים מגדול"י סולדים מכך מאוד וראוים בזה תרבות גויים.
יש לציין כי תנועת ההשכלה וביתר שאת התנועה הציונית ראו בתרבות הספורט כלי שישקם את ה'יהודי המנוון' ומשכך יתכן שהיחס המסתייג מעיסוק בפיתוח גופני נוצר כתגובה לכך. (ע"ע מקס נורדאו 'יהדות השרירים' וכו').
 

חברים מקוונים לאחרונה

הודעות מומלצות

קיי"ל בגמ' סוכה כ"ז. וכך פסק בשו"ע (סימן תרל"ט...

משתמשים שצופים באשכול הזה

חזור
חלק עליון
למעלה