שמירת הגוף בראי התורה - כושר לאברך

[שיח יצחק]

למעוניינים הדרכה שלי על שמירת כושר לאברך בתנאים ביתיים

כושר ביתי לאברכים.wmv

drive.google.com

לחץ כדי לכווץ...

הדרכה מרתקת
אני רק תוהה לעצמי מדוע לא ראינו גדו"י ות"ח מפורסמים שמקדישים מידי יום או לפחות כמה פעמים בשבוע פעילות גופנית לבריאות הגוף?
וצריך עיון

 

[יואל שילה]

כתב לי חבר טוב, נין של אחד מאותם גדולים ביותר, שניסה להניא אותי מלפרסם את זה מחשש ל'שמי הטוב', ואמר שיש לו הסרטה של סבא רבא שלו משחק בכדור לאחר גיל שמונים, אך הוא לא מפרסם אותה...

 

[שמעון הגלילי]

ראינו גדו"י ות"ח מפורסמים שמקדישים מידי יום או לפחות כמה פעמים בשבוע פעילות גופנית לבריאות הגוף?

לחץ כדי לכווץ...

ראינו.
אחד מגדולי האדמורי"ם זצ"ל שהיה מקפיד על כך בין לעצמו ובין לאחרים.

 

[יואל שילה]

לא ממש הבנתי את הדיון הזה
וכי רבנים ואדמורי"ם לא מחוייבים לשמור על הבריאות?
המקובל היום שמירה על הבריאות מחייבת מזון בריא ולא מזיק [זה גם כתוב ברמב"ם "ואפילו בשעה שהוא ישן אם ישן לדעת כדי שתנוח דעתו עליו וינוח גופו כדי שלא יחלה ולא יוכל לעבוד את ה' והוא חולה, נמצאת שינה שלו עבודה למקום ברוך הוא, ועל ענין זה צוו חכמים ואמרו וכל מעשיך יהיו לשם שמים, והוא שאמר שלמה בחכמתו בכל דרכיך דעהו והוא יישר אורחותיך.. צריך להרחיק אדם עצמו מדברים המאבדין את הגוף, ולהנהיג עצמו בדברים המברין והמחלימים... יש מאכלות שהם רעים ביותר עד מאד וראוי לאדם שלא לאוכלן לעולם... ורוב החלאים שבאים על האדם אינם אלא או מפני מאכלים רעים, או מפני שהוא ממלא בטנו ואוכל אכילה גסה אפילו ממאכלים טובים", ודון מינה ואוקי באתרין]
וגם פעילות גופנית, וגם זה כתוב ברמב"ם "ועוד כלל אחר אמרו בבריאות הגוף, כל זמן שאדם מתעמל ויגע הרבה ואינו שבע ומעיו רפין אין חולי בא עליו וכחו מתחזק, ואפילו אוכל מאכלות הרעים... וכל מי שהוא יושב לבטח ואינו מתעמל, או מי שמשהא נקביו, או מי שמעיו קשין, אפילו אכל מאכלות טובים ושמר עצמו על פי הרפואה, כל ימיו יהיו מכאובים וכחו תשש".
השילוב של חוסר מעש ומזון גרוע, ובפרט גם עישון - מוביל ישירות לעליית הכולסטרול הרע וטריגליצרידים, סתימת עורקים, סוכרת, לחץ דם גבוה, ועוד לא מעט מרעין בישין.
פעילות גופנית מפחיתה ללא ספק את הנזקים הרעים הללו, בפרט אם גם שומרים על כמה כללי מזון בסיסיים - יותר ירקות חיים ומבושלים - כדי לשמוע ממזון שלא מעלה קלוריות, וכן להרבות בפירות. פחות בשר שמן, סוכרים ובצקים שומניים - הגורמים לסתימת העורקים. לסיים לאכול בשעה מוקדמת יותר בלילה כדי לאפשר למערכת העיכול זמן גדול יותר להטמעה והפרשה לפני שמבלבלים אותה שוב עם עיכול מזון חדש,

 

[הצעיר שבחבורה]

אני רק תוהה לעצמי מדוע לא ראינו גדו"י ות"ח מפורסמים שמקדישים מידי יום או לפחות כמה פעמים בשבוע פעילות גופנית לבריאות הגוף?

לחץ כדי לכווץ...

למה שתראה אותם?
למה שיעשו דבר כזה בפומבי?
אגב, לרוב גם לא תראה אותם יושבים ואוכלים, וכיוצא בזה.

ואמר שיש לו הסרטה של סבא רבא שלו משחק בכדור לאחר גיל שמונים,

לחץ כדי לכווץ...

טוב שהוא לא מפרסם אותה, ולא מחמת החשש ל"שמו הטוב" של אותו סבא, אלא שאין כל טעם לפרסם פעולה אישית של אדם, גם אם הוא מפורסם
גם לא לתעד אותו בעת אכילת ארוחת הבוקר.

 

[מנחת חינוך]

אני יודע אישית על המשגיח רבי שלמה וולבה שהיה מקפיד על כך מידי יום כמובן בביתו...
סיפר לי אדם אשר שמע מבעל המעשה [ת"ח מופלג שעדיין חי] שבהיותו נער עקב אחרי החזו"א זיע"א כשהלך לבדו לטייל וראהו במקום בו ישנם עצים ואין שם איש החזו"א הוריד את חליפתו והחל לעשות תרגילים... כך סיפר אדם שראה זאת במו עיניו.

 

[אש להבה]

נ"ל שרבים מגדולי ישראל מפנים מזמנם היקר מפז בשביל לעמל את גופם שלא יחלש יותר מדאי, אך אמנם יש לציין שרבים מגדול"י סולדים מכך מאוד וראוים בזה תרבות גויים.
וידוע שהרה"ק מהרצ"ה מקרעטשניף זצ"ל הי' אומר בבדיחותא שהוא יוצא ידי חובתו בתפילה בהתלהבות.

 

[חכימא]

הייתי היום אצל הפיזיותרפיסט המומחה שלי, ארבעים שנה בתחום, ובעודו מועך לי את הגוף נתתי לו לצפות בסרטון הכושר.

לחץ כדי לכווץ...

איזה סרטון?

 

[יואל שילה]

מחילה, הקישור נמצא באשכול אחר שפוצל

כושר ביתי לאברכים.wmv

drive.google.com

ומ"מ אני מקוה שתוך כיומיים להעלות גירסה מעט משופרת, לאותו קישור

הדרכה שלי על שמירת כושר לאברך בתנאים ביתיים | עזרה הדדית

למעוניינים הדרכה שלי על שמירת כושר לאברך בתנאים ביתיים https://drive.google.com/file/d/1KRtCU-3Ly8SfvGSqggioBTQq_bArLRt3/view?usp=drive_link

forum-otzar-hatorah.co.il

 

[הרב מרודוש]

הדרכה מרתקת
אני רק תוהה לעצמי מדוע לא ראינו גדו"י ות"ח מפורסמים שמקדישים מידי יום או לפחות כמה פעמים בשבוע פעילות גופנית לבריאות הגוף?
וצריך עיון

לחץ כדי לכווץ...

איזה עוד סירטונים של גדולי ישראל אתה רוצה???
ברור שעשו כושר
וידוע על אחד מגדולי הדור שחצוף אחד הסריט אותו בבריכה
והצליחו להניאו מלפרסמה

 

[יואל שילה]

ההסרטה החדשה עם הערות הפיזיותרפיסט המומחה - עלתה בס"ד באותו קישור דרייב

הדרכה שלי על שמירת כושר לאברך בתנאים ביתיים | עזרה הדדית

למעוניינים הדרכה שלי על שמירת כושר לאברך בתנאים ביתיים https://drive.google.com/file/d/1KRtCU-3Ly8SfvGSqggioBTQq_bArLRt3/view?usp=drive_link

forum-otzar-hatorah.co.il

 

[יואל שילה]

ההסרטה החדשה עם הערות הפיזיותרפיסט המומחה - עלתה בס"ד באותו קישור דרייב

הדרכה שלי על שמירת כושר לאברך בתנאים ביתיים | עזרה הדדית

למעוניינים הדרכה שלי על שמירת כושר לאברך בתנאים ביתיים https://drive.google.com/file/d/1KRtCU-3Ly8SfvGSqggioBTQq_bArLRt3/view?usp=drive_link

forum-otzar-hatorah.co.il

לחץ כדי לכווץ...

הסרטון התפרסם היום בערוץ היוטיוב של הפורום.
תודה למנהלים.

 

[יואל שילה]

לחושש מביטול תורה - כמובן שיכול להצמיד לגופו נגן עם אזניות ושיעורים [יכול לשמוע את השיעורים שלו מקול הלשון...]

פרט לדברי הרמב"ם שכבר הוזכרו: "הואיל והיות הגוף בריא ושלם מדרכי ה' הוא... כל זמן שאדם מתעמל ויגע הרבה ואינו שבע ומעיו רפין אין חולי בא עליו וכחו מתחזק, ואפילו אוכל מאכלות הרעים. וכל מי שהוא יושב לבטח ואינו מתעמל, אפילו אכל מאכלות טובים ושמר עצמו על פי הרפואה, כל ימיו יהיו מכאובים וכחו תשש" (רמב"ם הלכות דעות פרק ד' הלכה א'- ט"ו).
וכתב הר"ח (שבת קמ"ז:) "אבל לא מתעמלין. פי' פושטין ומקפלין זרועותיהם לפניהן ולאחריהן וכן רגליהן ע"ג ירכותיהן ומתחממין ומזיעין והוא כמין מעשה רפואה ואסור [בשבת]".

והרי כל הפוסקים מודים בזה: "הדברים שבפרק הזה כלולים מדברי הרפואות במאמרי חז"ל, מפוזרים בכל התלמוד... והם פרטים פשוטים וצריכים לכל, והכל מודים בהם" (מגדל עוז שם, הלכה א').

כמו כן, הרי חוזקו של ריש לקיש היווה טריגר להצלחה בלימוד התורה. "יומא חד הוה קא סחי רבי יוחנן בירדנא. חזייה ריש לקיש ושוור לירדנא אבתריה. אמר ליה, חילך לאורייתא". רש"י: "כמה כוחך יפה לסבול עול תורה" (בבא מציעא פד.).

והמהר"ל אף מבאר שאנשים בעלי גוף גדול וחזק יכולים להעמיק יותר בעיון [אמנם, להבנתם שמן=מעיד על בריאות]: "אמר רבא: וחד מינן, כי סליק להתם, עדיף כתרי מינייהו. נראה, מפני שהיה כוחם לתורה יותר, שהיו בעלי בשר יותר, ולפיכך כאשר עלו לארץ ישראל היו מעמיקים יותר בחכמה, כי אשר הם בא"י הם דקי הטבע ולא היו יכולים להעמיק כ"כ בחכמה, שאין כוחם על זה, ולכך אמר ר' יוחנן (ב"מ פד.) חילך לאורייתא. אבל בבל אינם דקי הטבע, ולפיכך היו יכולים להעמיק" (חידושי אגדות למהר"ל, כתובות עה.).

והמהרש"א הגדיר את האדם שאוכל ואינו מתעמל כעצל, שעליו נאמר תאוות עצל תמיתנו, רח"ל: "יש חולי בגוף, מי שמתאוה לאכול. אבל מתוך שאינו מתעמל בשום מלאכה, יביא לו חולי הגוף, כמ"ש "תאות עצל תמיתנו, כי מאנו ידיו לעשות" (מהרש"א, יומא פו.).

רוב האנשים מגיעים לחדר כושר במטרה אחת ויחידה, לשמור על בריאות הגוף, או לנסות להבריא אותו לאחר שלקו במחלה רח"ל או שהרופא הזהירם. בודדים ממש מתאמנים עבור פיתוח גוף.

ובפרט, ההשמנה היא המחלה הגדולה והמסוכנת ביותר, מפני שהיא הרקע להרבה מחלות כרוניות כמו סוכרת, מחלות לב וכלי דם, ואף סרטן, וכושר גופני תורם למלחמה בזה [ובתחילת הסרטון נתתי כמה כללי זהב בענייני אכילה].

ואע"פ כן, כשירות גופנית חשובה לבריאות יותר מהורדה במשקל!

שאלתי את הר"ר בינה - האם כושר גופני חשוב לבריאות הגוף יותר מירידה במשקל?
והשיב: (כפי חוקי הפורום אצרף באשכול המיועד לזה)

שדרוג בפורום - פורום אוצר התורה פוגש בינה מלאכותית: ניתוחים ודיונים | האוצר שלנו

מצוין. ומקורות תורניים יש? מודל רגיל. אני מצטער, אבל כמודל שפה, אני לא יכול לספק מקורות תורניים. מקור: AI אוצר מצוין. ומקורות תורניים יש? מודל תורני. הערת מנהל: אין לסמוך על המקורות מבלי לבדוק בשום שכל. אכן, שאלה מצוינת! תודה שאתה מכוון את הדיון גם למקורות תורניים. ננסה לשלב נקודות דומות...

forum-otzar-hatorah.co.il

 

[חדושא]

תוכנית 5BX שיטה מדעית לפיתוח כושר גופני ומאגר אנרגיה הדרושים לחיים ערים ותוססים.
תכנית זו מאפשרת לכם להגיע לכשירות :
- בעצמכם
- בבית
- בזמנכם הפנוי
- בקצב התקדמות הנוח לכם ב-11 דקות ליום בלבד
ר' דב יפה זצ"ל היה ממליץ לבחורים בכפר חסידים (לפני כחמישים שנה) על התוכנית הזו.

מצורף שתי חוברות הדרכה בעברית כולל איורים של התרגילים (תבחרו מה שיותר נוח לכם).

 

[מאן דהו]

"בעניין הבריאות ישתדל בסיבות שטבען התמדת הבריאות כפי שנצטווינו "ורפא ירפא"
חובות הלבבות, שער רביעי פ"ד

 

[מאן דהו]

שמירת הגוף

 

[מאן דהו]

שמירת הגוף מסכנות​

התורה מצווה אותנו לשמור על גופנו: "השמר לך ושמור את נפשך" (דברים ד, ט). הרדב"ז (על רמב"ם הל' סנהדרין יח, ו) נימק זאת: "שאין נפשו של אדם קניינו, אלא קניין הקב"ה שנאמר 'הנפשות לי הנה' (יחזקאל יח, ד)".

אדם נדרש לפעול על מנת שהוא ואחרים לא יהיו במצב סכנה: "כי תבנה בית חדש ועשית מעקה לגגך ולא תשים דמים בביתך כי יפֹל הנֹפל ממנו" (דברים כב, ח). אמנם יש מצבים גבוליים בהם יש סיכון גבוה יותר מהמקובל ובכל זאת יהיה מותר להסתכן, כמו לצרכי פרנסה וכד'. מאידך, יש חובת זהירות גדולה יותר כשאדם מכניס עצמו למצבי סכנה לשם הנאה ואתגר.

א. להישמר מסכנות

1. רמב"ם הלכות רוצח ושמירת נפש פרק יא הלכות א, ד

א. מצות עשה לעשות אדם מעקה לגגו, שנאמר: "ועשית מעקה לגגך" (דברים כב, ח), והוא שיהיה בית דירה...

ד. אחד הגג ואחד כל דבר שיש בו סכנה וראוי שיכשל בו אדם וימות, כגון שהיתה לו באר או בור בחצרו, בין שיש בהן מים בין שאין בהן מים – חייב לעשות להן חוליה גבוהה עשרה טפחים או לעשות לה כסוי כדי שלא ייפול בו אדם וימות. וכן כל מכשול שיש בו סכנת נפשות – מצות עשה להסירו ולהישמר ממנו ולהיזהר בדבר יפה יפה, שנאמר: "השמר לך ושמור נפשך" (דברים ד, ט). ואם לא הסיר, והניח המכשולות המביאים לידי סכנה, ביטל מצות עשה ועבר על: "ולא תשים דמים" (דברים כב, ח).

2. הרב משה חיים לוצאטו, הרמח"ל, ספר מסילת ישרים פרק ט

מצינו שחייבו חכמים בכל מקום שישמור האדם את עצמו שמירה מעולה, ולא ישים עצמו בסכנה אפילו הוא צדיק ובעל מעשים, ואמרו: "הכל בידי שמים חוץ מצינים פחים" [הצטננות מקור, ומכשולים ע"פ משלי כב, ה] (כתובות ל ע"א), ומקרא כתוב: "ונשמרתם מאד לנפשותיכם" (דברים ד, טו), הרי שאין להחליט הביטחון הזה על כל- פנים. והתם אמרו, ואפילו לדבר מצוה.

דע כי יש יראה ויש יראה: יש יראה ראויה ויש יראה שוטה, יש בטחון ויש הוללות. כי הנה האדון ברוך הוא עשה את האדם בעל שכל נכון וסברא נכוחה לשינהג עצמו על דרך טוב וישמר מן הדברים המזיקים אשר נבראו לענוש את הרשעים, ומי שירצה שלא ינהג עצמו בדרך החכמה ויפקיר עצמו לסכנות, הנה אין זה בטחון אלא הוללות. והנה הוא חוטא במה שהוא נגד רצון הבורא יתברך שמו, שרוצה שישמור האדם את עצמו. ונמצא שמלבד הסכנה המוטבעת בדבר, אשר הוא עלול אליה מפני חסרון שמירתו, הנה עוד הוא מתחייב בנפשו בקום עשה, בחטא אשר הוא חוטא, ונמצא החטא עצמו מביאו ליענש. ואולם השמירה הזאת, וזאת היראה המיוסדת על הנהגת החכמה והשכל, היא הראויה, שעליה נאמר: "ערום ראה רעה ונסתר ופתיים עברו ונענשו" (משלי כב, ג). אך היראה השוטה היא, שיהיה האדם רוצה להוסיף שמירות על שמירות ויראה על יראה, ועושה משמרת למשמרתו באופן שיגיע מזה ביטול לתורה ולעבודה.

ב. צייד, שתייה לשכרות, טיולים מסוכנים, עישון, סמים

3. הרב יחזקאל לנדא, שו"ת נודע ביהודה, מהדורה תנינא - יורה דעה סימן י

...ושורש שאלתו: איש אחד אשר זיכהו השם בנחלה רחבה ויש לו כפרים ויערות אשר בהיערות "תרמוש כל חיתו יער" (תהילים קד, כ), אם מותר לו לילך בעצמו לירות בקנה שריפה (=רובה) לצוד ציד, או אם אסור לישראל לעשות דבר זה. אי משום צער בעלי חיים, אי משום בל תשחית...

ואמנם מאד אני תמה על גוף הדבר, ולא מצינו איש ציד רק בנמרוד ובעשו, ואין זה דרכי בני אברהם יצחק ויעקב...

ועד כאן דברתי מצד יושר ההנהגה, שראוי לאדם להרחיק מזה. ועכשיו אני אומר אפילו איסורא איכא, שהרי כל העוסקים בזה צריכין להיכנס ביערות, ולהכניס עצמם בסכנות גדולות במקום גדודי חיות, ורחמנא אמר: "ונשמרתם מאוד לנפשותיכם" (דברים ד, טו). ומי לנו גדול ואומן בקי בצידה יותר מעשו, שהכתוב העיד עליו "ויהי עשו איש יודע ציד" (בראשית כה, כז). ופוק חזי מה אמר הוא על עצמו: "הנה אנכי הולך למות" (שם, לב), ואין מקרא יוצא מידי פשוטו, שהיינו שהוא מסתכן בכל יום בין גדודי חיות, וכן פירשו הרמב"ן. ומעתה איך יכניס עצמו איש יהודי למקום גדודי חיות רעות? ואף גם בזה מי שהוא עני ועושה זו למחייתו, לזה התורה התירה, כמו כל סוחרי ימים מעבר לים, שכל מה שהוא לצורך מחייתו ופרנסתו אין ברירה, והתורה אמרה: ואליו הוא נושא את נפשו" (דברים כד, טו), ואמרו רז"ל: "מפני מה זה עלה בכבש, ונתלה באילן, ומסר עצמו למיתה, לא על שכרו?" (בבא מציעא קיב ע"א), אבל מי שאין עיקר כוונתו למחייתו, ומתאוות לבו הוא הולך אל מקום גדודי חיות ומכניס עצמו בסכנה, הרי זה עובר על "ונשמרתם מאוד לנפשותיכם".

4. הרב שלמה לוריא, ים של שלמה בבא קמא פרק ג סימן ג

והשיכור, אפילו הגיע יותר משכרותו של לוט, מכל מקום מחייב בתשלומים על כל הזיקות... דאדם מועד לעולם, בין שוגג בין מזיד, בין ער בין ישן, בין אונס בין רצון. דאם לא כן לא שבקת חיי [=לא השארת חיים לאף אדם], דכל שונא ישתה וישתכר על חבירו להזיקו, ויפטור. ואפילו בפורים דמחוייב להשתכר, מ"מ אין כוונת רבותינו כדי שישתגע. רק כמו שכתב הרמב"ם (ה' מגילה פ"ב הט"ו) צריך להשתכר להיות נרדם בשכרותו.

5. שו"ת יחווה דעת חלק ה סימן לט

מה טוב ומה נעים להימנע מעישון סיגריות בכלל בכל ימות השנה, לאחר שנתפרסם ברבים שלפי דעת גדולי הרפואה והמדע בזמנינו, העישון מזיק ומסוכן מאוד, ועלול להביא למחלות נוראות ולסכן בריאותו של האדם. שומר נפשו ירחק ממנו. וכבר הזהירה התורה "ונשמרתם מאוד לנפשותיכם". ושומע לנו ישכון בטח. והמשנה ברורה בספרו ליקוטי אמרים (פרק יג) כתב, שהמרגיל עצמו בעישון סיגריות, עובר על "ונשמרתם מאד לנפשותיכם", ועתיד הוא ליתן את הדין, כי הרופאים גזרו אומר שהעישון מחליש כוחותיו של האדם, ולפעמים נוגע הדבר גם בנפשו וכו'. ע"ש. וכל שכן בזמנינו שהוברר הדבר על ידי הרופאים שיש סכנה בעישון סיגריות. ולכן פסק בשו"ת השבי"ט חלק ג' (דף קלד ע"ב) לאסור בהחלט העישון. ע"ש. ועל כל פנים בודאי שיש להיזהר בזה. ויש להזהיר גם את הגדולים על הקטנים. ובפרט המשגיחים בישיבות, שומרי משמרת הקודש, עליהם לפקוח עיניהם על תלמידי הישיבות לבל ירגילו עצמם בכך, וכמו שכתב הרמב"ם (ריש פרק ד' מהלכות דעות): "הואיל והיות הגוף בריא ושלם מדרכי עבודת ה' הוא, שהרי אי אפשר שיבין או ידע דבר בידיעת הבורא והוא חולה, לפיכך צריך האדם להרחיק עצמו מדברים המאבדים והמזיקים את הגוף, ולהנהיג עצמו בדברים המבריאים והמחלימים".

6. שו"ת אגרות משה יורה דעה חלק ג סימן לה

איסור עישון סמים

בע"ה. ב' דר"ח אייר תשל"ג.
הנה בדבר אשר התחילו איזה בחורים מהישיבה לעשן חשיש, פשוט שהוא דבר אסור מכמה עיקרי דינים שבתורה. [א] חדא שהוא מקלקל ומכלה את הגוף, [ב] ואף אם נמצאו אנשים בריאים שלא מזיק להם כל כך אבל מקלקל הוא את הדעת ואינם יכולים להבין דבר לאשורו שזה עוד יותר חמור, שלבד שמונע עצמו מלימוד התורה כראוי הוא מניעה גם מתפילה וממצוות התורה, שעשייה בלא דעת הראוי הוא כלא קיימם. [ג] ועוד שהוא גורם תאווה גדולה אשר הוא יותר מתאוות אכילה וכדומה הצריכים להאדם לחיותו, ויש שלא יוכלו לצמצם ולהעביר תאוותם... [ד] ועוד שהאב והאם של אלו שמעשנין זה מצטערים מאד אשר עוברין על מצות כבוד אב ואם. [ה] ועוד איכא איסור העשה דקדושים תהיו כפירוש הרמב"ן בחומש. וגם הם גורמים לאיסורים הרבה אחרים לבד זה. סוף דבר הוא פשוט וברור שהוא מאיסורים חמורים וצריך להשתדל בכל היכולת להעביר טומאה זו מכל בני ישראל ובפרט מאלו שלומדין בישיבות. והנני ידידו מוקירו, משה פיינשטיין.

א. להישמר מסכנות

רמב"ם

לפי הרמב"ם יש מצוַת עשה להסיר כל מכשול שיש בו סכנת נפשות ולהישמר ממנו, ומצוַת לא תעשה שלא להניח מכשול כזה שאדם יסיר כל מכשול שיש בו סכנת נפשות ויישמר ממנו. הדוגמא בתורה היא לעשות מעקה לגג, אך הרמב"ם למד מהאמור בפסוק: "ולא תשים דמים", שאדם מצווה שלא יגרם נזק (דמים) שיכול היה למנוע מראש. הרמב"ם ציין מספר דוגמאות לנזקים אפשריים כאלה, אך כמובן לא ניתן למנות את כל המצבים האפשריים, ועל כל אחד מוטלת האחריות לפקוח את העיניים ולשים לב שאין מכשולים כלשהם שעלולים להזיק לו או לאחרים.

הרמח"ל

הרמח"ל מבחין בין זהירות נצרכת ("יראה ראויה") לבין זהירות יתר ("יראה שוטה"). כמו כן הוא מבדיל בין ביטחון אמיתי בקב"ה לבין הפקרה עצמית.
כל אדם צריך להישמר מסכנות שכיחות, בצורה סבירה והגיונית, ולא לסמוך על כך שהקב"ה יעזור לו ויציל אותו מלהינזק. אדרבה, אם יכניס עצמו לסכנה, הרי הוא עובר על צו הבורא לשמור על הבריאות, וחטא זה עצמו עלול לגרום לו להיענש בכך שהסכנה אכן תפגע בו.
מאידך, זהירות יתר עלולה לגרום לאדם שלא למלא את חובותיו וייעודו, מתוך חששות מוגזמים, ופחדי שווא מפני תרחישים לא סבירים שעלולים לקרות.

ב. ציד, טיולים מסוכנים, עישון, סמים, שתיית אלכוהול

נודע ביהודה

הנודע ביהודה נשאל ע"י יהודי בעל אחוזה גדולה ובה יערות, האם רשאי הוא לצוד חיות ביער להנאתו. הוא דן בשאלה זו מכמה היבטים: צער בעלי חיים, חוסר הערכיות שבציד, בל תשחית והאיסור להכניס עצמו לסכנה.
בדבריו הבחין הנודע ביהודה בין כניסה לסכנה לצורך פרנסה שהיא מותרת עד רמה מסוימת של סכנה וכפי שמקובל אצל סוחרים ובעלי מלאכה, לבין כניסה לסכנה לשם הנאה ותחביב שהיא אסורה מכל וכל. בנוסף, העיסוק בציד כתחביב, לא מתאים ליהודים.

ים של שלמה

עיקר תשובתו של המהרש"ל היא על חובת תשלום ופיצוי ששיכור חייב לשלם למי שהוא הזיק לו. (הרמב"ם הל' חובל ומזיק א, יא כתב במפורש על אחריותו של שיכור: "אדם מועד לעולם, בין שוגג בין מזיד, בין ער בין ישן, בין שיכור, אם חבל בחבירו או הזיק ממון חבירו משלם מן היפה שבנכסיו"). אך שיכור צריך להיזהר גם מלהזיק לעצמו. האזהרות הרבות בתקשורת שאין לנהוג בשכרות, מעלות את רמת המודעות של הנהגים להיזהר מכך. ולא רק בעת נהיגה. שכרות נהוגה בפורים וגם כן במגבלה גדולה, אך בודאי לא כדרך חיים גם כשמדובר בבילוי.

הרב עובדיה יוסף

הרב עובדיה יוסף קיבל את ממצאי המחקר שהעישון מזיק לבריאות, ופסק שיש להימנע מעישון.

הרב משה פיינשטיין

הרב פיינשטיין נשאל (בשנת תשל"ג) על עישון סמים בסמוך לתקופה בה החל העניין להיות נפוץ בקרב צעירים באמריקה, והחל לחדור גם לחברת הצעירים היהודים. הוא אוסר עישון סמים ממספר סיבות. פגיעה בגוף, פגיעה בכושר הרכוז ללמוד תורה ולהתפלל, מגביר התאווה ללא יכולת לשלוט על הגוף- התמכרות, מצער את הוריו, ובאופן כללי אין זו התנהגות ששואפת לקדושה.
נראה שאי היכולת להימנע ולהפסיק מהרגלי העישון הוא מפני "שהוא גורם תאוה גדולה"- התמכרות. הנזק נהיה גדול יותר.


א. גוף ונפש- הם אינם ברשותנו לעשות בהם מה שאנו רוצים. מחובתנו לשמור על בריאותינו. ניתן לפתח דיון בנושא שחובת השמירה על הגוף, והאיסור לחבול ולהזיק לו היא צו אלוקי, והגוף שלנו הוא בעצם לא שלנו.

ב. מודעות לסכנות- בגיל הנעורים קיימת לפעמים תופעה של כניסה לסיכונים- טיולים מסוכנים, שתיית אלכוהול ונהיגה בשכרות, סמים ועוד. לעיתים הדבר נובע מחוסר מודעות לסכנות הטמונות בפעולות מסוימות או מחוסר אחריות לחשוב מראש איך להיערך ולהתכונן כראוי בצורה שתמנע אותן. יש שמסתכנים כסוג של חוויה, וחיפוש אחר ריגוש. לעיתים הכניסה לסכנה היא עצמה המטרה! בגיל ההתבגרות הנער בודק גבולות: גבולות יכולת, גבולות הנורמה, גבולות האסור והמותר ועוד. במסגרת בדיקה זו הוא עלול להסתכן במודע. בנוסף לכך קיימת גם סקרנות טבעית המושכת אותו למעשה המסוכן. לפעמים האתגר שבמשימה מושך אותו: האם אצליח לבצע את המשימה מבלי להיפגע?

בהקשר זה עלולים תלמידים לנסות: אלכוהול, נרגילה, סיגריות, סמים, נהיגה פרועה, נהיגה בשכרות, גניבות קלות, מסעות מסוכנים, משחקי רולטות מסכני חיים למיניהם, התערבויות לביצוע מעשים מסוכנים ועוד ועוד.

יש לשוחח על דוגמאות אלו או אחרות, על פי המאפיינים של התלמידים בכיתה. יש לחדד את ההבדל בין הסתכנות לצרכי פרנסה שמותרת עד רמה מסוימת, לבין הסתכנות לשם הנאה, אתגר, וחיפוש אחר ריגוש שאסורה. ניתן לדון מה הרווחים ומה ההפסדים שעלולים להיגרם בכניסה לסכנות שונות. האם כדאי לסכן את החיים או את בריאות הגוף – על כל המשמעות העתידית הכרוכה בדבר – רק בשביל לבדוק מה קורה אם... או בשביל להוכיח לעצמך או לחבר את יכולותיך?!

ג. התמכרות- תשובתו של הרב פיינשטיין אודות האיסור להשתמש בסמים וההתמכרות להם פותחת אפשרות לדיון נוסף על התמכרויות אחרות. לעישון, לאלכוהול, לצפייה בטלוויזיה ולאינטרנט, למכשיר האייפון ודומיו. התמכרות היא היכולת של הסיגריה או המשקה לשלוט על האדם ועל רצונותיו, בעוד שהאדם הוא זה שצריך לשלוט על יצריו והליכותיו. התמכרות היא איבוד שליטה, והיא פוגעת בבטחון האישי, בנפשו של האדם (ובמקרים מסויימים גם בגוף).

ד. "תרבות" שתיית האלכוהול- זה המקום לשוחח גם על תרבות בילוי של שתית אלכוהול לשם שכרות. גם במקומותינו אנו שומעים על תרבות בילוי כזו. לצערנו התופעה מתרחבת והולכת. הזמן לא מנוצל לעשייה חיובית ומקדמת, אלא לחוויה, לאיבוד שליטה, לבריחה מהחיים עצמם.

זה המקום לשוחח ברגישות ובחכמה על הענין. מומלץ לקרוא חומר מקצועי, כדי להבין מה עומד מאחורי "תרבות" זו.

ה. טיולים מסוכנים- בהקשר לזה יש לעורר את הנקודות הבאות:

1. החשיבות לצאת לטיול רק בתנאי בטיחות טובים- שתיה מספיקה, שבילים מסומנים, חישוב נכון של המרחק והזמן כדי שלא להיתקע בלילה בשטח, ידיעת המסלול וכן הלאה.

2. שחיה בים, במעין או בבריכה- רק מי שיודע לשחות, נוכחות מציל, רק במקום שמותר לרחוץ, לא לקפוץ ממקומות מסוכנים וכו'.

3. נסיעה בטרמפים- רק בזוגות, רק מי שמכירים, וכדו'.

4. סנפלינג, באנג'י- רק ע"פ כללי הבטיחות, רק מי שהוכשר לכך וכדו'.


מקורות להרחבה:
הרב יהודה עמיחי, "יציאה לטיול מסוכן", אמונת עתיך, 18 (תשנ"ז),
הרב שלמה כהן דורס, "סיכון עצמי למטרות ספורט", תחומין כב, עמ' 126-120.
הרב משה פיינשטיין, שו"ת אגרות משה אורח חיים חלק ב סימן נט ; חושן משפט חלק ב סימן עו
הרב אליעזר וולדינברג, שו"ת ציץ אליעזר חלק ט סימן יז - קונטרס רפואה בשבת פרק ה; חלק י
סימן כה פרקים ז, כא חלק יב סימן נז; חלק יג סימן ק; חלק טו סימן לז; חלק יז סימנים ב, ח; חלק כא סימן ח
הרב שמואל וואזנר, שו"ת שבט הלוי חלק ו סימן קיא; חלק ח סימן רנא
הרב עובדיה יוסף, שו"ת יחווה דעת חלק ד סימן יד

 

[מאן דהו]

הרב הגאון רבי פתחיה מנקין זצ"ל, מתלמידי הישיבה דראדין, כתב את הדברים דלהלן למערכת הירחון "שערי ציון" בירושלים, כשהוציאו לאור חוברת על החפץ חיים בשם "ארחות צדיק", ככלות שנה לסילוקו:

"אהבתו של החפץ חיים את לומדי התורה היתה אהבת אב לבנים. הוא לא הסתפק בכך שקיבץ אליו בני תורה למקום תורה אחד, ולא אמר די בדאגתו למצבם הרוחני, אלא דאג גם למצבם החומרי בחיבה יתירה.

זכורני, כשלמדתי בראדין בראשית הקיץ של שנת תרס"ג, ומרן החפץ חיים זצ"ל בא כדרכו בקודש בכל יום שני וחמישי, לעזרת נשים - מקום לימוד המוסר לפני תפילת מעריב - לעורר את בני הישיבה בדברי מוסרו, ומה נשתוממתי לשמוע מפה קדשו את ה'מוסר' הבלתי רגיל דלהלן, וכה אמר:

"אל תרבו ללמוד הרבה יותר מדאי. האדם צריך לשמור את גופו שלא יחלש ולא יחלה, לכן צריך לנוח ולהנפש ולשאוף רוח צח. צריך לטייל לפנות ערב או לשבת בחדר ולנוח, וכשאפשר יש לרחוץ בנהר כדי לחזק את הגוף! כי ההתמדה היתירה הרי היא עצת היצר, לעמול יותר מדאי, כדי שהגוף יחלש, ויוכרח בהמשך הזמן לבטל לגמרי מתלמוד תורה, ואז יצא שכרו בהפסדו.

ומבשרי אחזה - המשיך החפץ חיים לומר לנו - בימי נעורי הרביתי ללמוד יותר מכוחי ונחלשו עיני, עד שצוו עלי הרופאים שלא לעיין בשום ספר שנתיים. נו, האין ההתמדה היתירה עצת היצר הרע? שאל החפץ חיים, והוסיף - ואם יחלה האדם חס וחלילה עקב אי שמירת בריאותו כתוצאה מהתמדתו היתירה, הרי חס וחלילה יקצר את ימי חייו של שבעים שנה, ואם כן הרי הוא עתיד ליתן את הדין!" כה המשיך החפץ חיים לדבר לפנינו בסגנון זה עוד עשרים דקות בערך, ונושא זה בלבד היה כל 'מוסרו' באותו ערב.

"כמו כן היה רבנו שומר את צעדי בני הישיבה שלא ילמדו כשכבר הגיעה שעת השינה, ולא אחת קרה שהגיע בכבודו ובעצמו להיכל הישיבה בשעת לילה מאוחרת, ובדברי נחת מתוך קפידה היה מצוה על בני הישיבה שיפסיקו כעת מלימודם וילכו לישון, ולפעמים היה עולה בעצמו על הספסל ומכבה את מנורות בית מדרשו". (מתוך הספר "מאיר עיני ישראל" כרך ב' עמוד 168-9).

 

[מאן דהו]

מספרים שבביקור אחד של הסבא קדישא ה"חפץ חיים" אצל מרן הגאון רבי חיים מבריסק, כשבנו מרן הגרי"ז זצ"ל היה עדיין ילד קטן, פנה הגר"ח לה"חפץ חיים" וביקש ממנו שיאמר 'מוסר' להילד וועלוועל על שאיננו אוכל, "הלא את המוסר שלכם שומע כל כלל ישראל"!...
ואמר אז הח"ח להילד: "וועלוועל'ה, וועלוועל'ה, אתה צריך לדעת שהתורה היא גדולה וקשה, וצריך הרבה כח בשביל ללמוד אותה, ואם לא אוכלים - אז אין כח ללמוד את התורה, ולכן צריך לאכול כדי שיהיה כח ללמוד את התורה הקדושה!..." ("פניני רבנו הגרי"ז" עמוד ע"ב "מאיר עיני ישראל" חלק ב' עמ' 236).

 

[מאן דהו]

מתוך ספר חיים בריאים כהלכה

א. השמנת יתר - בעיית הדור!
כידוע, הרעה החולה של דורנו הנה השמנת יתר. יותר ויותר ילדים בעולם מתגלים כבעלי משקל עודף. ילדים אלו יגדלו להיות מבוגרים שמנים, ומאד יקשה עליהם להתפטר מעודפי השומן.
"הצרות החלו לפני כארבעים שנה, כאשר האמריקאים נדרשו לצמצם את צריכת השומנים שלהם בכדי למנוע מחלות לב. הסיסמא של צימצום צריכת שומנים גרמה לעודף שומן. המומחים אמרו לציבור שצריך לחשוש רק מפני מספר הגרמים של השומן שבמוצר. כך נולדו אלפי מוצרים דלי שומן. אבל זו היתה בעצם "מהפכת החטיפים" מכיון שפחמימות גורמות גם הן לשומן יתר. כל איכר יודע, שאם סוגרים בהמה בכלוב ומאכילים אותה בדגנים, היא תתפטם. אצל בני אדם זה אותו הדבר. כך שלא די להזהר מכולסטרול וממזון עמוס בשומן, אלא ישנה גם סכנה גדולה בצריכה גדולה של פחמימות. ובפרט של פחמימות מזוקקות כדוגמת קמח לבן וסוכר, שאלו הופכות בגוף לגלוקוז, ועודף גלוקוז הוא שלילי מאוד מכיון שהלבלב נאלץ לייצר אינסולין בכמויות גדולות, וההמשך ידוע". (בית נאמן א' באייר ס"ד).
השמנת יתר מהווה גורם סיכון לתחלואה ולתמותה מסכרת, ממחלות כלי דם ולב, מסוגים מסויימים של מחלת הסרטן, מיתר לחץ דם ומאבנים בכיס המרה, ולבעיות בשלד וביציבה ועוד.
על פי הבטאון של ארגון הלב האמריקאי "אמריקאן הרט אסוסיאיישין" למעלה מחמישים אחוז ממקרי לחץ דם, קשורים באופן ישיר להשמנת יתר, הסיכון לחלות בסכרת בקרב הסובלים מעודף משקל או השמנה, גדול פי שנים בהשואה לבעלי משקל תקין.
במדינות מתועשות ישנה עלייה בתחלואה במחלת הסרטן. כתוצאה מאורח החיים המערבי - תזונה עתירת סוכרים, קלוריות, שומנים וחוסר פעילות גופנית. השמנה קיצונית מגבירה את הסיכון ללקות בסרטן המעי הגס או בסרטן הכליה ב-25%.

ב. מרשם 'פלא' להרזיה
שיטות הרזיה למיניהן, פורחות ועולות. הן שיטות רציניות וקשות, והן תרופות פלא למיניהן, אשר יש מהם שסכנתן מרובה מתועלתן. לא שייך במסגרת זו להתייחס לכל השיטות הקיימות, רק זאת אומר לך: אם תיישם את הכתוב בחיבור זה המדריך אותך לאורח חיים נכון ובריא, שאפשר לנהוג על פיו לאורך ימים ושנים טובות, בודאי תשמח למצוא עצמך מרזה גם ללא שהתכוונת לכך. (ראה מכתבי קוראים).
הצורך בהרזיה הוא לאו דוקא מטעמי אסתטיקה, כי אם מטעמי בריאות ובזה אתה מקיים את ציוויי התורה: "ונשמרתם מאוד לנפשותיכם", "והלכת בדרכיו" (כפי שביארתי בפרק א' אות ב') ואת "וחי בהם" ואת דברי החכם מכל אדם שכתב "שומר פיו ולשונו שומר מצרות נפשו".
זכור: השמנה בגיל ארבעים ומעלה אינה 'גזרה משמים'. זה רק 'תשקיף' לחיים בלי חשבון. הגוף המזדקן אינו מסוגל שוב לעכל, והתוצאות 'בולטות' תרתי משמע.
למרות האמור רעבון או השמנת יתר יכולים להגרם גם כתוצאה מתפקוד לקוי של בלוטת התריס. לכן, אם עשית את כל ההמלצות שבספר שבידך ועדיין אתה סובל מרעבון, או מהשמנת יתר, גש לרופא שיתן לך הפניה לבדיקת דם, לתפקודה של בלוטת התריס.

ג. מדד מסת משקל הגוף B.M.I
מקובל להעריך את מצבו של האדם אם הוא במצב של השמנת יתר על פי מדד יחס משקל/גובה, הנקרא "אינדקס משקל גוף" B.M.I
בטבלה שנמצאת בסוף הספר תוכל לבדוק את מצבך האישי האם הנך נמצא בתחום האדם הבריא (25-19) או שחרגת לכיוון השלילי. לידיעתך, אנשים שמדד B.M.I שלהם היה בין 30-26, פיתחו התקף לב שלוש וחצי שנים בממוצע מוקדם יותר מאשר אצל צעירים בעלי משקל תקין. אנשים עם מדד B.M.I מעל 30 היו בממוצע צעירים בכשמונה שנים בעת בהופעת התקף הלב הראשון, מאשר אצל צעירים בעלי משקל תקין.

ד. היקף מותניים
היקף המותניים הוא מדד אמין יותר להגדרת סיכוני ההשמנה ללב, מאשר מדד B.M.I כך מעלה מחקר קנדי חדש שהקיף מעל 27 אלף נבדקים מ-52 מדינות שמחציתם עברו קודם לכן התקף לב.
לאחר ניטרול גורמי סיכון נוספים, התברר כי קיים קשר ישיר בין יחס היקף המותניים והירך, לבין הסיכון להתקף לב. ככל שהיקפי המותניים והירך גדולים יותר, גדל הסיכון להתקף לב.
כמו כן התברר כי השמנה בטנית היא השמנה מסוכנת ויכולה לגרום למחלות כגון סכרת ועוד.
היקף המותניים המומלץ על פי הפדרציה לבריאות הלב, הוא עד 102 ס"מ בגברים, ועד 88 ס"מ בנשים.
המדידה נעשית באמצעות 'סרט מידה' במרווח שמעל עצם אגן הירכיים ומתחת לצלעות ותוך כדי נשיפת אויר החוצה וכשהבטן רפויה. רשום את התוצאה ושמור להשוואה.

ה. ארבעה סוגי כרס
ישנם ארבעה סוגי כרס שונים הם בצורתם, וסיבותיהם שונות. שנים מהם תלויים במה שאתה אוכל ובצורה שאתה אוכל. השנים האחרים קשורים בהנהגת גופך.
האחת צורתה כגלגל ים. היא מקיפה את הבטן בצורה המזכירה מצב בו האדם לובש על בטנו גלגל ים. זוהי השמנה בטנית שנובעת מאכילה מופרזת ואוכל שמן. לצערנו כיום אנחנו רואים אותה אצל צעירים ואפילו אצל ילדים.
הצורה השניה היא כאשר הכרס היא בצורת אגס. השמנה זו היא בדרך כלל תוצאה של שתיית מים או משקאות אחרים בזמן האוכל ובסמוך לו.
הנהגה נכונה לפי הכללים שהבאתי לפניך הקורא בספרי זה, ימנעו את הכרס שבשני האופנים הראשונים.
צורת הכרס השלישית, במקום בו מונחת החגורה הבטן בולטת החוצה. צורה זו נגרמת על פי רוב, כתוצאה משימוש בחגורה רפויה.
נסביר את הדברים: בחגורה בעלת חורים קבועים במרחקים שווים, המצב הוא שכאשר בחור אחד יש לחץ על הבטן, עוברים לחור שלאחריו, אלא שאז החגורה רפויה וההרגשה היא שהמכנסים רפויות, והדבר גורם להוצאת הבטן החוצה בכדי שתחזיק את המכנסים, כך שבמקום שהחגורה תחזיק את המכנסיים ואת הבטן, הגוף מתרגל להרפות את שרירי הבטן החוצה בכדי שיחזיקו את החגורה.
לעומת זאת ישנן חגורות עם שינונים מסוג הנקרא "קלאצ'" שיש בהן חריצים רבים, ובין חריץ לחריץ המרווח קטן, וישנן אפשרויות תמרון רבות, ותמיד החגורה תחזיק את המכנסיים וגם תעזור מעט להזכיר למוח לתת פקודה לשרירי הבטן להכניס את הבטן פנימה. ולכן יש להעדיף את השימוש בהן. מי שבכל זאת חוגר חגורה עם חורים רצוי שיוסיף עוד חורים בין החורים הקיימים בכדי לצמצם את המרווחים בין החורים.
ונסיים בכרס הרביעית, ונרחיב מעט אודותיה. בשונה מהצורות האחרות, כרס זו מתחילה לגדול בגילאי 50-40 ומעלה. בכדי למנוע את הכרס הבולטת המתחילה בגיל המתקדם יש לדעת את הסיבה להתהוותה, וכך נדע את הדרכים למונעה, כנאמר: "שאלת חכם חצי תשובה".
עם הגיל המתקדם השרירים שבגופנו נחלשים, חלקם נוטים להתארך וחלקם נוטים להתקצר.
שרירי הגב נוטים להתארך ולעומתם שרירי בית החזה נוטים להתקצר והתוצאה היא שאדם בגיל מתקדם מתחיל להיות כפוף יותר.
שרירי הכרס נוטים גם הם להתארך, וזוהי הסיבה לכך שלמרות שהאדם אינו מפריז בכמויות או בשומן, ואף אוכל בצורה הנכונה, ולמרות שאינו שותה בזמן הארוחה, הרי שכתוצאה מהיחלשות שרירי הבטן שבאה עם הגיל - הכרס מתחילה לגדול. זו גם אחת הסיבות לכאבי גב תחתון. הדרך למנוע את גדילתה של הכרס ולמנוע את כאבי הגב התחתון היא על ידי חיזוק שרירי הבטן והגב.
אציע לך תרגיל שתעשה אותו על קיבה ריקה בבוקר. הנח ידך על הבטן והכנס את החלק הקדמי פנימה עד שתחוש כאילו אתה מצמיד את הבטן אל הגב.
תרגיל זה יש להתרגל לעשותו בישיבה, כך הפעולה תתבצע באמצעות שרירי הבטן בלבד, אם נבצע את התרגיל בעמידה נשתמש בכל השרירים עד שרירי הצואר וכידוע כל שריר שלא מחממים אותו לפני פעולה הוא מתכווץ, (נתפס), והתוצאה יכולה להיות כאבים בצואר. בנוסף יש לשים לב שלא לעצור את הנשימה בזמן עשיית התרגיל אלא להמשיך לנשום כרגיל!
לאחר שנשלוט היטב בדבר אפשר יהיה לעשות את התרגול גם בעמידה ולהשתמש בשרירי הבטן בלבד לצורך משיכת הבטן פנימה.

ו. לחץ תוך בטני
גופנו מורכב ממערכות שרירים. חלקם ישרים וחלקם טבעתיים הישרים, כגון שרירי זרועות הידים הרגלים והגב, רובם נתונים לשליטתנו לעומת זאת השרירים הטבעתיים, רובם אינם נתונים לשליטתנו. כלומר התכווצותם והרפייתם אינה תלויה בהחלטתנו מכיון שהם איברים פנימיים כגון הריאות, הכבד, הלב, כיס המרה, הקיבה, התוספתן, הלבלב, המעי דק והמעי גס ועוד. כל אלו בנויים ממערכת שרירים טבעתיים בלתי רצוניים.
לכאורה אין לנו דרך להשפיע ולחזק שרירים טבעתיים אלו. ואולם אין הדבר כן. התעמלות שנעשה לשרירים הטבעתיים הרצוניים כגון שרירי השפתיים ועוד, תשפיע בפעולת גומלין גם על מערכות השרירים הפנימיים לטובה. (עקרון זה עומד בבסיס "שיטת פאולה").
ולפני כן הסבר קצר. 'לחץ תוך בטני' הוא החגורה המרכזית שמניעה את כל האברים האלו. כשהלחץ נרפה המערכת פחות חזקה. לכן כדאי לאמץ בדרך קבע את הפעולה הבאה, שהיא יעילה מאוד, לחיזוק שרירי האיברים הפנימיים של הגוף. הפעולה היא - הכנסת הבטן פנימה.
אתה הקורא עכשיו, נסה להכניס את הבטן פנימה. זה לא יפריע לך להמשיך לקרוא. בכל מצב בו אתה נמצא ואינך עוסק בפעילות מיוחדת, כגון יושב באוטובוס או מחכה בתור, במצבים של עמידה או של ישיבה, כשלא נדרשת ממך איזו פעילות מיוחדת, הכנס באופן קל את הבטן פנימה. הנהגה זאת תעסה את כל האברים הפנימים ותחזק אותם ותשפר את פעילותם, ותעזור לך לשמור על היקף רצוי.
הפעולה הזאת ותוצאותיה, חשובות מאוד לכל אדם בכל מצב וביותר ככל שהאדם מתבגר.
אין לעצור את הנשימה בזמן הפעולה. צריך להתרגל להכניס פנימה את הבטן ולהמשיך לנשום כרגיל.

ז. כללים להליכה נכונה
הליכה נכונה היא הליכה שבה משנים את קצב ההליכה. כלומר, מתחילים בהליכה רגילה, עוברים לבינונית ולמהירה, הדופק עולה ומתעייפים, מאיטים, ושוב מעלים את קצב ההליכה, וחוזר חלילה.
להשתדל שכפות הרגליים תהיינה ישרות ולא פונות החוצה, (הכוונה שאנשים צעירים ישתדלו בכך. וההורים יחנכו לכך את ילדיהם. מבוגרים שכפות רגליהם פונות החוצה יתכן שאם ישנו כעת הדבר יגרום להם חוסר יציבות - ולכן לכאורה אין הדברים מכוונים אליהם). הברכיים לא נעולות לאחור אלא מעט קדימה. להכניס את הבטן פנימה, כתפיים לאחור, ראש ישר, ולא מוטה כלפי מטה. פה סגור, רצוי להכניס את האויר דרך האף ולהוציאו דרך הפה, להמנע מדיבור בסלולרי או עם חבר, בזמן ההליכה.
אדם מבוגר שהולך, חשוב שישים לב, שידיו תהיינה מטולטלות בחופשיות לצידי הגוף, ולא מאובנות, כך הוא יצליח להגיע להליכה מהירה יותר, בדומה לצעירים.
נסביר את הדברים. לצורך ההליכה אנחנו זקוקים לשיווי משקל בכדי שלא ניפול. טלטול הידים נותן לגוף איזון ושיווי משקל, בצורה כזאת שכאשר הרגל השמאלית מושטת קדימה, כך לעומתה יד ימין מושטת קדימה, וכאשר רגל ימין מושטת קדימה יד שמאל לעומתה מושטת קדימה. מצב זה נותן לנו איזון ושיווי משקל. ככל שהאדם צעיר וידיו זריזות, הוא יכול לצעוד יותר מהר. לעומת זאת לא קל לצעוד מהר עם ידים צמודות לגוף. המסקנה: לצורך הליכה מהירה, על הידים להיות חופשיות, על מנת שיוכלו להטלטל קדימה ואחורה ובכך לאזן את שיווי המשקל של הגוף ולאפשר הליכה מהירה יותר. ידים שנושאות חפצים או תחובות בכיסים, מאטות את קצב ההליכה, ומונעות הליכה מהירה.
ההליכה גורמת לשיפור היכולת המנטאלית ויכולה לעצור חלק מתהליך ההתדרדרות המוחית אצל מבוגרים, הרבה יותר מאשר תרגילים פיזיים אחרים. הוברר גם כי הליכה - ביחוד מהירה - יעילה לטיפול במצבי דיכאון, ולפעמים ביתר הצלחה מאשר טיפול תרופתי.
הערה חשובה לגילאי 40 ומעלה אשר עושים פעילות גופנית או חושבים לעשות. עליהם להתחיל כל דבר בהדרגתיות.
הליכה על משטח הליכה "טרייד מיל" שמכוון בשיפוע, עלולה לגרום נזק לרגלים. לכן יש להקפיד ללכת תמיד על משטח ישר ומאוזן לגמרי. כמו כן הרכיבה על אופני כושר עלולה להזיק, ועדיף שלא להזדקק לה.

ח. תרגיל לחיזוק אגן הירכיים
בישיבה ליד הסטנדר: רגלים בתוך הסטנדר - לחיצות עדינות על דפנות הסטנדר כלפי חוץ. רגלים מחוצה לו - לחיצות עדינות כנ"ל, כלפי פנים.

ט. תרגיל לחיזוק שרירי הרגלים
לעמוד ולשבת ללא עזרת הידים. לעמוד לאט, ולשבת לאט לאט, כאשר הגב זקוף. יש לחזור על התרגיל עשר פעמים. ובנוסף, תמיד רצוי לקום מהכסא ללא עזרת הידים.