- הודעות
- 4,364
- תודות
- 11,035
- נקודות
- 885
רש"י במדבר פרק ז פסוק ט:
שעיר עזים אחד לחטאת – לכפר על קבר התהום, טומאת ספק.
ופירש הרא"ם, שאף שעדיין לא היה מקדש – מ"מ זה בא לכפר על מי שכבר אירעה לו טומאת התהום שיוכל להיכנס לאחמ"כ למקדש, עכ"ד.
ומשמע שיש איזה פגם בטומאה שאוסר להיכנס למקדש, ושייך שקרבן יכפר על פגם זה.
ואולי יתכן לבאר ע"פ זה דברי רש"י בסנהדרין (יב, ב; ועוד) שציץ למ"ד שמרצה רק כשהוא על מצחו של הכהן גדול – היינו בשעת הטומאה;
והרמ"ה מתפלא שלכאורה צריך להיות בשעת הזריקה;
ולהנ"ל יתכן שבשעת הטומאה הציץ מוחק את הפגם,
אבל אם כבר היה טומאה עם פגם – אין הציץ מתקנו.
[ועי' פניני הגרי"ז וחו"ב שכתבו שהוא מצד דיחוי].
שעיר עזים אחד לחטאת – לכפר על קבר התהום, טומאת ספק.
ופירש הרא"ם, שאף שעדיין לא היה מקדש – מ"מ זה בא לכפר על מי שכבר אירעה לו טומאת התהום שיוכל להיכנס לאחמ"כ למקדש, עכ"ד.
ומשמע שיש איזה פגם בטומאה שאוסר להיכנס למקדש, ושייך שקרבן יכפר על פגם זה.
ואולי יתכן לבאר ע"פ זה דברי רש"י בסנהדרין (יב, ב; ועוד) שציץ למ"ד שמרצה רק כשהוא על מצחו של הכהן גדול – היינו בשעת הטומאה;
והרמ"ה מתפלא שלכאורה צריך להיות בשעת הזריקה;
ולהנ"ל יתכן שבשעת הטומאה הציץ מוחק את הפגם,
אבל אם כבר היה טומאה עם פגם – אין הציץ מתקנו.
[ועי' פניני הגרי"ז וחו"ב שכתבו שהוא מצד דיחוי].