-
חידוש מיוחד בפורום אוצר התורה: מערכת מתקדמת לציטוט וטעינת קטעים ממאמרים לפרטים >>>>
שבועות שתי הלחם בזמנינו (1 צופה)
- מתחיל חוט חרש המדבר
- תאריך התחלה
בניגוד להלכה: מתגבר זרם העולים להר הבית - אמס
עלייה במספר היהודים שעלו להר הבית בחג השבועות, כולל פעילים שהניפו את "שתי הלחם" בבגדי כהונה
www.emess.co.il
- הודעות
- 3,493
- תודות
- 7,585
- נקודות
- 672
אולי תפרט יותר, מה הסיבות לפקפק בהקרבה [הלכתית או השקפתית].
הזכירו מספר בעיות בעניין, שלא נאפו בעזרה, שהגוי נגע בלחם, ועוד מספר בעיות שיש לעיין בהם.
רוב הטענות על קרבנות לא שייכות פה, כי אין צריך מזבח וכו', וצריך רק כהן [מיוחס!] בבגדי כהונה [עם תכלת אמיתית!] שיניח את הלחם במקום [האמיתי!] של המזבח.
אם הסתדרו עם כל זה לכאורה לא אמורה להיות בעיה.
- הודעות
- 3,493
- תודות
- 7,585
- נקודות
- 672
גם קרבנות מקריבין אע''פ שאין מזבח, לא זה הבעיה
- הודעות
- 3,493
- תודות
- 7,585
- נקודות
- 672
והם אפוהו בפנים?
לא
עי' מנחות צה: בדברי רב אשי, ועי' בתוס' שם ובגליון שלח לתוס' דף נה. (וכעת לא הספקתי לעיין), יעויי"ש.
שאלה:
בשבועות צולם (כנראה על ידי גוי) בשבועות הנפת שתי הלחם על הר הבית, ואני ברגשות מעורבים, מצד אחד יש איסור לעלות להר הבית, אבל מצד שני מזה 2000 שנה שלא הונף העומר ולא הוקרב אף קרבן והנה אנחנו רואים בנו עיננו הנפת העומר.אני מאוד מאוד מבולבל, כל עם ישראל חפצים בבית המקדש ובגאולה השלמה, וראינו שהונף העומר, אבל מצד שני אנחנו עוד לא בגאולה השלמה, עוד לא הגיע משיח צדקנו ויש צער רב ויגון בעם על חרבן מקדשנו.
מה דעת הרבנים, האם כדאי לשמוח בדבר הזה או שמא דבר זה אינו רצוי לפניו יתברך?
נ.ב. לפי שעה"כ, לכאורה המצווה של הנפת העומר תלויה בהנפת מנחת שעורים בימי העומר…
תשובה:
שלום וברכהמעבר לשאלות הגדולות ההלכתיות הטכניות בכל מה שנעשה שם, הן מצד טהרת הלחם, הן מצד בגדי הכהן שהיו בהם כמה פקפוקים, ועוד, אין ספק בעיני שמחילול שם שמים אין לשמוח, ואין בזה קיום מצוה, ובודאי לא לזה ציפינו אלפיים שנה.
כל גדולי הדורות האחרונים אסרו את העלייה להר הבית, הן מחמת חשש טומאת מת [גם אותו כהן שעלה גרם להרבה מאוד שוטרים להתרוצץ שם בטומאתם, ואגב הוקפצו לשם כוחות נוספים כלומר הוא הביא לשם ביודעים אנשים טמאים שלא טבלו והסתובבו חופשי], הן מחשש פיקוח נפש וליבוי השנאה הערבית. אין ספק שקרבן כזה אינו עולה לרצון לפני ה' ואין בו כל תועלת לעם ישראל.
מלבד זאת, אין לי ספק שקרבן לא יכול להחשב "קרבן ציבור", כאשר הוא בא כנגד רצון רוב רובו של העם, וכנגד זקני ומאורי העדה. ושתי הלחם כקרבן יחיד אין בהן ממש והרי זה בכלל האיסור של מקריב חולין בעזרה.
הכמיהה לבנין בית המקדש משותפת לכולנו, ובחול המועד פסח כשעמדנו עם הגאון רבי נתן רוטמן ועוד אלפי בני תורה כנגד השער הפונה למקום המזבח [מחוץ להר הבית ללא חשש איסור חלילה], הכמיהה והכיסופין והכאב היו עד לבלי נשוא, אך מכאן ולהכנס בחשש איסור, כדי לעזור לקב"ה להביא את הגאולה, רחוקה מאוד הדרך, וחובה עלינו להתנער ממעשים שאינם ראויים אלו.
יתן ה' שנזכה לגאולה שלמה, וגם לאור תורה אמיתי שיסיר מלב כולנו את הבלבול המביא למעשים שאינם לרצון ה'.
הנפת שתי הלחם בשבועות השנה בהר הבית | דין | שאל את הרב
שאלה: בשבועות צולם (כנראה על ידי גוי) בשבועות הנפת שתי הלחם על הר הבית, ואני ברגשות מעורבים, מצד אחד יש איסור לעלות להר הבית, אבל מצד שני מזה 2000 שנה שלא הונף העומר ולא הוקרב אף קרבן והנה אנחנו רואים בנו עיננו הנפת העומר.אני מאוד מאוד מבולבל, כל עם ישראל חפצים בבית המקדש ובגאולה השלמה, … להמשיך...
din.org.il
מי כתב את זה?שאלה:
בשבועות צולם (כנראה על ידי גוי) בשבועות הנפת שתי הלחם על הר הבית, ואני ברגשות מעורבים, מצד אחד יש איסור לעלות להר הבית, אבל מצד שני מזה 2000 שנה שלא הונף העומר ולא הוקרב אף קרבן והנה אנחנו רואים בנו עיננו הנפת העומר.
אני מאוד מאוד מבולבל, כל עם ישראל חפצים בבית המקדש ובגאולה השלמה, וראינו שהונף העומר, אבל מצד שני אנחנו עוד לא בגאולה השלמה, עוד לא הגיע משיח צדקנו ויש צער רב ויגון בעם על חרבן מקדשנו.
מה דעת הרבנים, האם כדאי לשמוח בדבר הזה או שמא דבר זה אינו רצוי לפניו יתברך?
נ.ב. לפי שעה"כ, לכאורה המצווה של הנפת העומר תלויה בהנפת מנחת שעורים בימי העומר…
תשובה:
שלום וברכה
מעבר לשאלות הגדולות ההלכתיות הטכניות בכל מה שנעשה שם, הן מצד טהרת הלחם, הן מצד בגדי הכהן שהיו בהם כמה פקפוקים, ועוד, אין ספק בעיני שמחילול שם שמים אין לשמוח, ואין בזה קיום מצוה, ובודאי לא לזה ציפינו אלפיים שנה.
כל גדולי הדורות האחרונים אסרו את העלייה להר הבית, הן מחמת חשש טומאת מת [גם אותו כהן שעלה גרם להרבה מאוד שוטרים להתרוצץ שם בטומאתם, ואגב הוקפצו לשם כוחות נוספים כלומר הוא הביא לשם ביודעים אנשים טמאים שלא טבלו והסתובבו חופשי], הן מחשש פיקוח נפש וליבוי השנאה הערבית. אין ספק שקרבן כזה אינו עולה לרצון לפני ה' ואין בו כל תועלת לעם ישראל.
מלבד זאת, אין לי ספק שקרבן לא יכול להחשב "קרבן ציבור", כאשר הוא בא כנגד רצון רוב רובו של העם, וכנגד זקני ומאורי העדה. ושתי הלחם כקרבן יחיד אין בהן ממש והרי זה בכלל האיסור של מקריב חולין בעזרה.
הכמיהה לבנין בית המקדש משותפת לכולנו, ובחול המועד פסח כשעמדנו עם הגאון רבי נתן רוטמן ועוד אלפי בני תורה כנגד השער הפונה למקום המזבח [מחוץ להר הבית ללא חשש איסור חלילה], הכמיהה והכיסופין והכאב היו עד לבלי נשוא, אך מכאן ולהכנס בחשש איסור, כדי לעזור לקב"ה להביא את הגאולה, רחוקה מאוד הדרך, וחובה עלינו להתנער ממעשים שאינם ראויים אלו.
יתן ה' שנזכה לגאולה שלמה, וגם לאור תורה אמיתי שיסיר מלב כולנו את הבלבול המביא למעשים שאינם לרצון ה'.
הנפת שתי הלחם בשבועות השנה בהר הבית | דין | שאל את הרב
שאלה: בשבועות צולם (כנראה על ידי גוי) בשבועות הנפת שתי הלחם על הר הבית, ואני ברגשות מעורבים, מצד אחד יש איסור לעלות להר הבית, אבל מצד שני מזה 2000 שנה שלא הונף העומר ולא הוקרב אף קרבן והנה אנחנו רואים בנו עיננו הנפת העומר.אני מאוד מאוד מבולבל, כל עם ישראל חפצים בבית המקדש ובגאולה השלמה, … להמשיך...
- הודעות
- 3,493
- תודות
- 7,585
- נקודות
- 672
נחסם...
הפרטים כדלהלן:
עלו בשעה 8:30 בהשתתפות הרב ישראל אריאל (ממכון המקדש) והרב יצחק ברנד (מקדושת ציון).
בקבוצה היה כהן מישיבת המקדש שלבש מכנסיים וכתונת ועליהם פושמינה ולראשו כיפה, ובפנים הוריד את הפושמינה והחליף את הכיפה במגבעת וחגר אבנט.
את הלחם הבריחו בעגלת ילדים, קבלו אישור להעלות בצפון ועלו עד הרמה ורבו עם השוטר עד איזה סנטימטר אפשר לעמוד...
תוכ"ד המריבה רצו כמה יהודים למזרח ומערב הרמה הכהן רץ כשהוא מחזיק כלי נירוסטה מלא מים (נראה לי שזה תרמוס) וקידש את ידיו ורגליו - אך טעה בברכה ולא בירך עם מן העולם ועד העולם, ומיד אחריו רץ משהו עם הלחם שוטר שהיה במקום רץ אחרי היהודי עם הלחם ומשום מה נפל אפיים ארצה ונפצע קל.
אחרי שקידש הכהן ידיו ורגליו נמסר לו הלחם והניפו, תוכ"ד הקידוש וההנפה כבר התגודדו ערבים סביב והכו את הכהן וניסו לחטוף את הלחם
והלחם נפגם קודם ההנפה, ותוכ"ד הקבוצה התפזרה לכל עבר ע"מ להקשות על השוטרים.
הרב אריאל בירך שהחיינו בשם ומלכות, הכהן נעצר וכן הושבו הבורחים לקבוצה.
השוטרים חיפשו גדי ולכן לא שמו לב ללחם ולכן לא החרימו אותו.
עוד שני יהודים הוצאו מההר במהלך האירוע ונלקח מהם פרטים, ואחרי כשעה הכהן שוחרר עם הרחקה מההר בלבד ולמחרת לא נתנו לכל מי שהיה שם לעלות. באיסרו חג בחוות לכתחילה שרפו את הלחם, ואם מישהו יכול לעלות סרטון של זה אודה לו ע"כ.
ואלו הבעיות ההלכתיות:
האירוע נעשה ע"י תלמידי ישיבת המקדש בראשות הרב ישראל אריאל ראש מכון המקדש, וככול הידוע לי בהכרעותיו אפו את הלחמים בחוץ כיון שטוענים שלא מעכב ולא קידשו את הלחם בכלי כיון שטוענים שנקדש בהנפה.
השיעור היה שיעור הגר"ח נאה המקובל כלומר אצבע=2 סנימטר.
האבנט היה עם ארגמן מארגמון חד קוצים ותולעת שני מכנימה ותכלת מארגמון כהה קוצים.
אך בתכלת יש בעיה נוספת שצבעו דהה לאחר שהיה בן 30 שנה וצבעו נראה אפור - אך תשובתם היא שבשמש רואים שזה כחול וכן בערב החג הוסיפו פתיל חדש של תכלת.
בכללי הבגדי כהונה נראים כמו הבגדים המוצגים במכון המקדש.
הכהן קידש את ידיו בכלי מנירוסטה שזה לא רק מהמתכות המוכרות בתורה.
ערבי תלש חתיכה מהלחם לפני ההנפה.
הכהן היה עם פאות ארוכות מסולסלות שיתכן וזה פרוע ראש אך פרוע ראש אינו פוסל רק מחייב מיתה בידי שמים.
הישראל שנתן לו את הלחם היה פרוע ראש ודאי.
נערך לאחרונה על ידי מנחה:
לפי הכהן עצמו הטעות היתה שבירך אשר קידשנו במצוותיו ולא בקדושתו של אהרן
ע"פ ההסרטה, או מעדות?
מיוחס להגר"א גרבוז, אין לי מקור מוסמך.
איך לדעתך היו בביהמ"ק, וגם הישראל היה עם זקן אך ראשו היה מסופר (הם הסתפרו קודם בשביל זה).
- הודעות
- 258
- תודות
- 3,886
- נקודות
- 90
נמחק (רואים ברקע נשים! בשו"א אין לפרסם סרטונים מהסוג הזה. זו סיבה להרחקה).
חברים מקוונים לאחרונה
- moti
- אבא ביתך
- אבן האזל
- אברהם אוחיון
- אברהם בן דניאל
- אברהם12
- אהבת ישראל
- אוראל סולטן
- אורח
- אוריה בן גד
- אחד מאנש
- אחד מן החבורה
- אחת שאלתי
- אי"ש יהודי
- איש יהודי
- איש צעיר
- איתי13
- אלי 13
- אם היו
- אם עובדו כראוי
- אמיתי
- אמרי שפר
- אמת נהדרת
- אני המשנה
- אריה2
- ארצישראל
- אשר שלמה
- בחקתיך אשתעשע
- בטל ומבוטל
- בין החכמים
- בינה לעתים
- בליש
- במחשבה תחילה
- בן יוסף
- בן עזאי
- בן עלייה
- בן תורה
- בנחת נשמעון
- בס"ד
- בפקודיך אשיחה
- בצלצלי שמע
- בר אביי
- ברוך. ב
- ברזילאי
- בשמחה תצאו
- גברא זוטרא
- גרונים
- גרינפלד
- דבקדרון
- דוד בן ישי
- דוד המלך
- דרוש וקבל שכר
- דרך המלך
- הבן
- החושב
- הכהן הגדול
- המביט
- הפורט התשיעי
- הפלואי
- הצבי
- הצעיר שבחבורה
- הרב הירושלמי
- הרב מרודוש
- הרוצה בתשובה
- הרוצה להחכים
- השר מקוצי
- התורה
- התם
- ואנכי לא ידעתי
- ולא כלום
- זאת קומתך
- זלמן
- זלמן וידר
- חבר
- חו״מ
- חייב לדבר
- חיים ארוכים
- חיים ש
- חכלילי
- חכמה לחכימין
- חמש
- חפץ בחיים
- חצרות הקודש
- טביה
- יאשע בער
- ידיד אמת
- יהודה מ.
- יהודי אחד
- יהודי כשר
- יהודי מא"י
- יהיב
- יואל אלחנן
- יואל שילה
- יואל'יש
- יונה 4
- יונתן קט
- יורנו בדרך
- יעקב ירושלמי
- יצמח פורקניה
- יש קונה עולמו
- ישמח לב
- ישראל ה.
- יתכן
- לי נראה
- ללמוד התורה
- למאן
- לענ"ד
- מאיר הלוי
- מביט
- מגדנות
- מה ידידות
- מחדש
- מטות מסעי
- מי אני בכלל?
- מידה טובה
- מכאן ולהבא
- ממגד שמים
- מנחם שרייבער
- מנחת חינוך
- מעט מזעיר
- מרדכי ורדיגר
- מתחילים מחדש
- מתקרב
- ן' מיגאש
- נאמן האוצר
- נהנה מקושיא טובה
- נחמן ל.
- נפש הומיה
- נפתלי צבי
- נצח ישראל
- נתנאל לוי
- סופר סתם
- ספרנוביץ
- עוזי ומגני
- עורך
- עמך
- עפרא דארעא
- פותח שערים
- פנחס ע
- פסגז
- פסיק פומיה
- צדיק גדול מאוד
- צופה מן הצד
- צמאה נפשי
- צפניה
- קוצר ברינה
- קטנטן
- קלונימוס הכהן
- קלמן
- ראם
- רימון
- שטיין
- שיר חדש
- שירת העשבים
- שלום23
- שמעון הגלילי
- שמעי
- שמש מאיר
- שעיה
- תיבת גמא
- תלמיד אחד
- תלמיד וחבר
- תפארת
