פורים תחפושות טעמים

[שיח יצחק]

כמה טעמים נאמרו למנהג ההתחפשות בפורים: באליה רבה (תרצ"ו) – "זכר למרדכי שיצא בלבוש מלכות". בספר "מנהג ישראל תורה" (תרצ"ו) – "זכר לישועת פורים שהייתה נס מלובש ומחופש בדרך טבע". בשו"ת משנה הלכות ג, ס – "כיון שמחזרים על הפתחים לקבל מתנות לאביונים, וכדי שפושטי היד לא יתביישו, נהגו להתחפש". ב"מנהגי ישורון", ק"ג – כיון "שבימי אחשוורוש נהפכה הרעה לטובה, לכן נהגו להסתיר הפנים במסווה, רמז לכתוב: "ואנכי הסתר אסתיר פני" (דברים ל"א, י"ח).

 

[אברך מישיבת מיר]

כמה טעמים נאמרו למנהג ההתחפשות בפורים: באליה רבה (תרצ"ו) – "זכר למרדכי שיצא בלבוש מלכות". בספר "מנהג ישראל תורה" (תרצ"ו) – "זכר לישועת פורים שהייתה נס מלובש ומחופש בדרך טבע". בשו"ת משנה הלכות ג, ס – "כיון שמחזרים על הפתחים לקבל מתנות לאביונים, וכדי שפושטי היד לא יתביישו, נהגו להתחפש". ב"מנהגי ישורון", ק"ג – כיון "שבימי אחשוורוש נהפכה הרעה לטובה, לכן נהגו להסתיר הפנים במסווה, רמז לכתוב: "ואנכי הסתר אסתיר פני" (דברים ל"א, י"ח).

לחץ כדי לכווץ...

כתב בשלמי תודה עוד כמה טעמים בזה

א. דהנה בפרשת חוקת (במדבר כ"א א') עה"פ: "וישמע הכנעני מלך ערד יושב הנגב כי בא ישראל וגו' וילחם בישראל" וכו', פירש"י, יושב הנגב זה עמלק, שנאמר "עמלק יושב בארץ הנגב", ושינה את לשונו לדבר בלשון כנען כדי שיהיו ישראל מתפללים להקב"ה לתת כנענים בידם והם אינן כנענים, ראו ישראל לבושיהם כלבושי עמלקים ולשונם לשון כנען אמרו נתפלל סתם, שנאמר "אם נתון תתן את העם הזה בידי", ע"כ. ומדברי התוס' במסכת ר"ה (ג' ע"א) ד"ה וישמע הכנעי מלך ערד, משמע דשינוי אף את לבושיהם, דהתוס' כתבו וז"ל: במדרש אמרינן דהיינו עמלק, כמו שיסד הפייט בפזמון של פרשת זכור "כסות ולשון שינה, היות כמלך ערד". משמע דעמלק שינה עצמו לבא בדמותו של מלך ערד גם בכסות וגם בלשון, וא"כ זכר לזה משנים גם אנו עצמינו בדמות אחרת.

ב. עפ"י מה שכתב הגר"א בפירושו למגילה (פ"ח פסוק י"ז) עה"פ "ורבים מעמי הארץ מתיהדים" וז"ל: פי' כי לא קבלו אותם, כמו שאמרו שאין מקבלים גרים בימי מרדכי, ועוד שלא היו גרים גמורים כי לא נתגיירו אלא מחמת פחד, ולכך כתיב מתיהדים, שעשו עצמן כיהודים אבל באמת אינם יהודים גמורים, ע"כ. וא"כ אפשר דאף משום זכר לענין זה לובשים הפרצופים ועושין עצמינו כדמות אחרת.