פנחס ע

משתמש מוביל
gemgemgemgemgem
פרסם מאמר
פרסם 5 מאמרים
פרסם 15 מאמרים!
הודעות
1,855
תודות
9,071
נקודות
513
מתי היו לר"ע 24 אלף תלמידים?

בגמ' ביבמות סב, ב "ר"ע אומר: למד תורה בילדותו - ילמוד תורה בזקנותו, היו לו תלמידים בילדותו - יהיו לו תלמידים בזקנותו, שנא': בבקר זרע את זרעך וגו'. אמרו: שנים עשר אלף זוגים תלמידים היו לו לרבי עקיבא, מגבת עד אנטיפרס, וכולן מתו בפרק אחד מפני שלא נהגו כבוד זה לזה, והיה העולם שמם, עד שבא ר"ע אצל רבותינו שבדרום, ושנאה להם ר"מ ור' יהודה ור' יוסי ורבי שמעון ורבי אלעזר בן שמוע, והם הם העמידו תורה אותה שעה. תנא: כולם מתו מפסח ועד עצרת"

ויש להתבונן מתי אירע זה המעשה, אם קודם החורבן או לאחריו.

והיו מן החוקרים שהציעו שתלמידי ר"ע נהרגו במרד בר כוכבא, אולם דעת רבותינו, וכמפורש בגמ' הנ"ל שהם מתו מאסכרא, [יבמות סב, ב אמר רב חמא בר אבא, ואיתימא ר' חייא בר אבין: כולם מתו מיתה רעה. מאי היא? א"ר נחמן: אסכרה]

והיו מרבותינו (אני נפגשתי בזה למשל בספרו של הגר"א מילר) שהוכיחו שמתו בפני הבית.

והנה יש להביא ראיה לכל הפחות שהתלמידים היו קודם החורבן מההקשר של כלבא שבוע. שהרי כלבא שבוע התיר את נדרו לאחר שהיו לר"ע כ"ד אלף תלמידים כמ"ש בנדרים נ, א "הדר אזל הוה תרתי סרי שני אחרנייתא. אתא בעשרין וארבעה אלפין זוגי תלמידי, נפיק כולי עלמא לאפיה. ואף היא קמת למיפק לאפיה, אמר לה ההוא רשיעא: ואת להיכא? אמרה ליה: יודע צדיק נפש בהמתו. אתת לאיתחזויי ליה, קא מדחן לה רבנן, אמר להון: הניחו לה, שלי ושלכם שלה הוא. שמע (בר) כלבא שבוע, אתא ואיתשיל על נידריה ואשתריי ואשתרי."

וכלבא שבוע ככל הנראה נהרג בחורבן, שאינו מוזכר בתלמוד לאחר החורבן. ורמז לכך מצאתי בתוספות הרא"ש וברשב"א במסכת מגילה דף ב עמוד א שכתבו על שפירש רש"י דהא ר"ע אחר חרבן הבית היה, שאין זו הוכחה דכמו כן היה קודם החרבן שנשא בת כלבא שבוע שהיה עשיר בפני הבית. כלומר שהוכיחו שר"ע היה קודם החורבן מכך שהסיפור עם כלבא שבוע היה בזמן הבית דייקא.

ויתירה מכך, לכאורה שהרי הבריונים שרפו את מחסני אוצרותיו של כלבא שבוע לפני החורבן.(גיטין נו ב) וממילא בודאי שלא היה עשיר לאחר החורבן. והסיפור המסופר בגמרא בנדרים מגולל כיצד ר"ע העשיר מכך.

עד כאן ראיות לכך שהתלמידים היו בפני הבית.

אולם אם נעשה חשבון לפי מנין השנים זה מאוד קשה-

שהנה ידוע שר"ע נולד בשנת 1 לספירה"נ ז"א כ52 שנה לפני החורבן. וממילא לכאורה אם נוסיף לכך שנישא לרחל בת כלבא שבוע ארבעים שנה ועוד 24 שנה לאחר מכן עד שנהיו לו 24 אלף תלמידים הרי שיוצא שרק לאחר החורבן הגיע למנין כ"ד אלף תלמידים?
 
וכלבא שבוע ככל הנראה נהרג בחורבן, שאינו מוזכר בתלמוד לאחר החורבן.
איני מבין כיצד ניתן להוכיח שנהרג מכך שלא הוזכר, ויתכן שלא היתה להם סיבה להזכירו.
ויתירה מכך, לכאורה שהרי הבריונים שרפו את מחסני אוצרותיו של כלבא שבוע לפני החורבן.(גיטין נו ב) וממילא בודאי שלא היה עשיר לאחר החורבן. והסיפור המסופר בגמרא בנדרים מגולל כיצד ר"ע העשיר מכך.
שרפו את מחסני התבואה/השמן/העצים שהיו לו בירושלים, ויתכן שהיו לו נכסים נוספים במקומות רבים.
 
איני מבין כיצד ניתן להוכיח שנהרג מכך שלא הוזכר, ויתכן שלא היתה להם סיבה להזכירו.
אני גם לא מספיק בקיא בראיות אך זכור לי שכך הוא הוכיח.
בכל אופן הרשבא והתוראש כך למדו.
שרפו את מחסני התבואה/השמן/העצים שהיו לו בירושלים, ויתכן שהיו לו נכסים נוספים במקומות רבים
קשה להניח
 
עיין לשון הריטב"א במגילה ב. ואיכא למישמע מניה דכלבא שבוע לא היה לאחר החורבן וז"ל:
איבעית אימא כדפרש"י ז"ל דר"ע אחר חורבן הוה כלומר היה עיקר עניניו, דאע"ג דחתניה דכלבא שבוע היה שהיה קודם חורבן כדאיתא בכתובות (ס"ב ב') מ"מ עיקר ישיבתו של ר"ע לאחר חורבן הוה שהרי רבו ריב"ז נמשך עד לאחר חורבן עכת"ד
 
עיין לשון הריטב"א במגילה ב. ואיכא למישמע מניה דכלבא שבוע לא היה לאחר החורבן וז"ל:
איבעית אימא כדפרש"י ז"ל דר"ע אחר חורבן הוה כלומר היה עיקר עניניו, דאע"ג דחתניה דכלבא שבוע היה שהיה קודם חורבן כדאיתא בכתובות (ס"ב ב') מ"מ עיקר ישיבתו של ר"ע לאחר חורבן הוה שהרי רבו ריב"ז נמשך עד לאחר חורבן עכת"ד
הרשבא קדם לריטבא, והובא שגם הוא אמר כן
ורמז לכך מצאתי בתוספות הרא"ש וברשב"א במסכת מגילה דף ב עמוד א שכתבו על שפירש רש"י דהא ר"ע אחר חרבן הבית היה, שאין זו הוכחה דכמו כן היה קודם החרבן שנשא בת כלבא שבוע שהיה עשיר בפני הבית. כלומר שהוכיחו שר"ע היה קודם החורבן מכך שהסיפור עם כלבא שבוע היה בזמן הבית דייקא.
ומסתבר שכן הוא אף בשאר ראשונים
 
מה המקור לזה?
כמדומני שבספר יוחסין כתוב שחי עוד נב' שנים אחר החורבן ואז א"ש
אתה צודק כך כתוב שם ספר יוחסין מאמר ראשון אלף בית אות העי"ן וחיה ק"כ שנה כמשה והלל וריב"ז, והיה חנן בן פנחס תלמידו ור' יהושע הגרסי חוץ מהחמשה הידועים ר' יוסי ור"מ וכו', והיה בזמן הבית ואחר חרבנה כמו נ' שנה ולא יכיל ספר להגיד דבריו
ואני גם קצת טעיתי בשנים, ולכאורה הבית חרב בשנת 68 לספה"נ בערך
ולפי זה יוצא שאכן ייתכן ותלמידי ר"ע היו בזמן הבית ועמי תלין משוגתי!
 
מדוע? הרי מפורש ששרפו רק את מחסני המזון של שלושת העשירים, ומדוע שלעשיר גדול כל כך יהיו רק מחסנים אלו?
בכל אופן הרשבא והתוראש כך למדו.
איני יודע אם ניתן להוכיח מדבריהם שלא היה כלבא שבוע לאחר חורבן הבית, או שלא היה עשיר לאחר מכן.
או שהניחו מכח מעשה זה, שלא לאחר את זמן ר"ע עד כדי כך, וה' יאיר עיני.
 
עיין לשון הריטב"א במגילה ב. ואיכא למישמע מניה דכלבא שבוע לא היה לאחר החורבן וז"ל:
איבעית אימא כדפרש"י ז"ל דר"ע אחר חורבן הוה כלומר היה עיקר עניניו, דאע"ג דחתניה דכלבא שבוע היה שהיה קודם חורבן כדאיתא בכתובות (ס"ב ב') מ"מ עיקר ישיבתו של ר"ע לאחר חורבן הוה שהרי רבו ריב"ז נמשך עד לאחר חורבן עכת"ד
ובעיני יפלא, שהרי אם נאחר את ישיבתו של ר"ע מכח ריב"ז, הרי שיש לנו לאחרה גם עד לאחר ר"א ור"י שהיו רבותיו, וכנודע.
כמדומני שבספר יוחסין כתוב שחי עוד נב' שנים אחר החורבן ואז א"ש
דומני שנחלקו בזה האם נסתלק בזמן חורבן ביתר, או כמה שנים לאחר מכן.
ואם כך, הרי שהדבר תלוי בזה האם זה אפשרי שיהיה זה קודם החורבן.

ואגב, גם אם נניח שנפטר בזמן חורבן ביתר, והיה בזמן חורבן הבית בן ס"ח, עדיין בחשבון השנים זה גבולי.
שהרי בגיל ס"ד חזר ועמו כ"ד אלפי תלמידי, ונצטרך לומר ששנים מעטות לאחר מכן כבר מתו כולם.
 
ובעיני יפלא, שהרי אם נאחר את ישיבתו של ר"ע מכח ריב"ז, הרי שיש לנו לאחרה גם עד לאחר ר"א ור"י שהיו רבותיו, וכנודע.

דומני שנחלקו בזה האם נסתלק בזמן חורבן ביתר, או כמה שנים לאחר מכן.
ואם כך, הרי שהדבר תלוי בזה האם זה אפשרי שיהיה זה קודם החורבן.

ואגב, גם אם נניח שנפטר בזמן חורבן ביתר, והיה בזמן חורבן הבית בן ס"ח, עדיין בחשבון השנים זה גבולי.
שהרי בגיל ס"ד חזר ועמו כ"ד אלפי תלמידי, ונצטרך לומר ששנים מעטות לאחר מכן כבר מתו כולם.
לכאורה ייתכן והיו לו תלמידים בזמן הבית ומתו לאחר הבית.
שכל הראיות שהבאתי הם לכך שהיו בזמן הבית, ומשנתסרה טענתי אפשר לומר שהיו בזמן הבית ונתקיימו עד לאחריו.
כלומר שהקושיא הייתה מתוך הבנה שיצא שהבית נחרב לפני שהיה בן ס"ד, ומשזה נפרך כבר פחות קשה.
(אולם על דברי הדורות הראשונים ק' שהעמיד שאף מתו בזמן הבית, וזה דחוק כדבריך)
 
ולגוף הנדון, ראיתי שישנם ויכוחים אימתי היה מעשה זה, ואצרף מעט

הרי"א הלוי כותב
HebrewBooksOrg_20127_page_334.jpg

ואילו לדעת הר"א הימן היה ר"ע בן נ"ב בשעת החורבן
HebrewBooksOrg_43958_page_156.jpg
 
ולגוף הנדון, ראיתי שישנם ויכוחים אימתי היה מעשה זה, ואצרף מעט

הרי"א הלוי כותב
HebrewBooksOrg_20127_page_334.jpg

ואילו לדעת הר"א הימן היה ר"ע בן נ"ב בשעת החורבן
HebrewBooksOrg_43958_page_156.jpg
יש"כ על המקורות (הכונן אוצה"ח שלי לא עובד כבר תקופה)
בדורות הראשונים לא כתוב שנהרגו אז (אך כך צוטט ממנו ב"עם סגולה" לגר"א מילר)
ודעת הר"א הימן לכאורה אינה כדעת היוחסין ור"ד גנז בצמח דוד ועוד.
ובייחוד שהיא מוקשה כנ"ל.
ושוב תודה שאתה מביא מקורות לקושייתי שנשאלה בטעות (אולי כי מישהו הכניס לי כהר"א הימן)
 
ולגבי כלבא שבוע, הרי"א הלוי אכן מצדד כדבריך שהיה חי רק או בעיקר קודם החורבן.
אמנם נראה שאין הדברים מוכרחים בעיניו כ"כ
HebrewBooksOrg_20127_page_31.jpg

ואילו הר"א הימן כותב
HebrewBooksOrg_43958_page_159.jpg


ובל"נ, אם יהיו עיתותיי בידי לעסוק בנושא זה, אעיין בו בהרחבה.
 
נגעו בזה כאן בעבר מהודעה זו ואילך
לא מהכיוון הזה בכלל. (ודאי שלא עם ראיות)
 
ולגוף הנדון, ראיתי שישנם ויכוחים אימתי היה מעשה זה, ואצרף מעט

הרי"א הלוי כותב
HebrewBooksOrg_20127_page_334.jpg
ובאבות דר"נ מבואר שארבעים שנה ע"ה, וארבעים שנה למד, וארבעים שנה לימד.
וצ"ע טובא, שהרי ר"ע היה בזמן בר כוכבא, ובר כוכבא מלך שנתים וחצי, ולכאור' מת בזמן חורבן ביתר שהיה 52 שנים אחר חורבן הבית, וע"כ ר"ע ודאי לא היה בן יותר מ 70 בזמן חורבן הבית.
 
ובאבות דר"נ מבואר שארבעים שנה ע"ה, וארבעים שנה למד, וארבעים שנה לימד.
וכ"ה בחז"ל בכמה מקומות.
אלא דיש לדון מה נחשב 'לימד', והרי בלאו הכי תיקשי מדברי הגמ'

ר"ע רעיא דבן כלבא שבוע הוה חזיתיה ברתיה דהוה צניע ומעלי אמרה ליה אי מקדשנא לך אזלת לבי רב אמר לה אין איקדשא ליה בצינעה ושדרתיה שמע אבוה אפקה מביתיה אדרה הנאה מנכסיה אזיל יתיב תרי סרי שנין בבי רב כי אתא אייתי בהדיה תרי סרי אלפי תלמידי שמעיה לההוא סבא דקאמר לה עד כמה קא מדברת אלמנות חיים אמרה ליה אי לדידי ציית יתיב תרי סרי שני אחריני אמר ברשות קא עבידנא הדר אזיל ויתיב תרי סרי שני אחריני בבי רב כי אתא אייתי בהדיה עשרין וארבעה אלפי תלמידי שמעה דביתהו הות קא נפקא לאפיה אמרו לה שיבבתא שאילי מאני לבוש ואיכסאי אמרה להו (משלי יב, י) יודע צדיק נפש בהמתו כי מטיא לגביה נפלה על אפה קא מנשקא ליה לכרעיה הוו קא מדחפי לה שמעיה אמר להו שבקוה שלי ושלכם שלה הוא.​

הרי מבו' שאחר שישב י"ב שנים בבי רב כבר היו לו י"ב אלפי תלמידי, ובהכרח שזה עדיין לא נחשב 'לימד'.

ואף למאי דאיתא בנדרים בנו"א​
ר' עקיבא איתקדשת ליה ברתיה (דבר) דכלבא שבוע שמע (בר) כלבא שבוע אדרה הנאה מכל נכסיה אזלא ואיתנסיבה ליה בסיתוא הוה גנו בי תיבנא הוה קא מנקיט ליה תיבנא מן מזייה אמר לה אי הואי לי רמינא ליך ירושלים דדהבא אתא אליהו אידמי להון כאנשא וקא קרי אבבא אמר להו הבו לי פורתא דתיבנא דילדת אתתי ולית לי מידעם לאגונה אמר לה ר' עקיבא לאנתתיה חזי גברא דאפילו תיבנא לא אית ליה אמרה ליה זיל הוי בי רב אזל תרתי סרי שנין קמי דר' אליעזר ור' יהושע למישלם תרתי סרי שנין קא אתא לביתיה שמע מן אחורי ביתיה דקאמר לה חד רשע לדביתהו שפיר עביד ליך אבוך חדא דלא דמי ליך ועוד [שבקך] ארמלות חיות כולהון שנין אמרה ליה אי צאית לדילי ליהוי תרתי סרי שנין אחרנייתא אמר הואיל ויהבת לי רשותא איהדר לאחורי הדר אזל הוה תרתי סרי שני אחרנייתא אתא בעשרין וארבעה אלפין זוגי תלמידי נפוק כולי עלמא לאפיה ואף היא קמת למיפק לאפיה אמר לה ההוא רשיעא ואת להיכא אמרה ליה (משלי יב, י) יודע צדיק נפש בהמתו אתת לאיתחזויי ליה קא מדחן לה רבנן אמר להון הניחו לה שלי ושלכם שלה הוא שמע (בר) כלבא שבוע אתא ואיתשיל על נידריה ואשתריי ואשתרי​
עכ"פ אחר כ"ד שנים בוודאי מוסכם שהיו לו כ"ד אלף תלמידים.
 
וכ"ה בחז"ל בכמה מקומות.
אלא דיש לדון מה נחשב 'לימד', והרי בלאו הכי תיקשי מדברי הגמ'



הרי מבו' שאחר שישב י"ב שנים בבי רב כבר היו לו י"ב אלפי תלמידי, ובהכרח שזה עדיין לא נחשב 'לימד'.

ואף למאי דאיתא בנדרים בנו"א​

עכ"פ אחר כ"ד שנים בוודאי מוסכם שהיו לו כ"ד אלף תלמידים.
טעיתי.
זה לא מאבות דר"נ אלא מספרי (וזאת הברכה, שנ"ז), וז"ל "רבי עקיבא למד תורה מ' שנה, ופירנס את ישראל מ' שנה".
והובאו הדברים בתוס' (בכורות דף נח.) וזה"ל:
"חוץ מן הקרח הזה - פ"ה היינו ר"ע ור' יהושע בן קרחה הוא ר' יהושע בנו של ר"ע
וקשה מי סני ליה להזכיר ר"ע בשמו שמזכירו בלשון גנאי כדכתיב (מ"ב ב) עלה קרח ובפ' שואל (שבת ד' קנב.) אמר מהכא לקרחינאה כמה ולגנאי נתכוין ובמס' מגילה (דף כח.) רבי שאל את רבי יהושע בן קרחה במה הארכת ימים [וכו'] ואמר לו רבי ברכני ואמר לו יהי רצון שתגיע לחצי שני ואילו ר"ע כשנשא בת כלבא שבוע בן מ' שנה היה וקבל עליו לעסוק בתורה ועסק מ' שנים ומ' שנה פרנס ישראל ובספרי (פרשה ברכה) תניא ד' חיו ק"כ שנה משה והלל ורבן יוחנן בן זכאי ור"ע וביום שמת ר"ע (קדושין דף עב.) נולד רבי ואפילו נולד ר' יהושע בשנה ראשונה שנשא בת כלבא שבוע לא היה כי אם שמונים כשנולד רבי ולכל הפחות היה ר' יהושע בן ק"מ שנה כשבירך רבי דבפחות מע' שנה לא היה מברכו שהן חיי שנות סתם אדם דכתיב (תהלים צ) ימי שנותינו ע' ואז היה רבי בן ס' שנה נמצא כשברכו להגיע לחצי ימיו לא ברכו ר' י' שנה ומה ברכה היתה זו
ועוד לכאורה מסתבר שלא נולד עד שעשה בי רב תרתי סרי ותרתי סרי שנין נמצא כשהיה ר' יהושע בן ק"מ שנה היה רבי יותר מחצי שניו ורבינו נסים פי' (קרחה) רבי אלעזר בן עזריה דאמר בירושלמי שהיה קרח (וא"ר יהושע מהכא לקרחינא) ור"ת מפרש שם אדם:
ובבן יהודע (כתובות סג.) כתב שלימד כ"ד אלף תלמידים כשהיה בן ס"ד, וז"ל:
"בגמרא אמרו על רבי עקיבה חי ק"ך שנה, וארבעים שנה היה עם הארץ, וארבעים שנה למד, וארבעים שנה לימד, ואין זה סותר למאמר דהכא דקאמר באותם כ"ד שנה למד ולימד כ"ד אלפים תלמידים, דלעולם אלו הכ"ד שנים הראשונים דנקיט כאן המה היו בארבעים שנה האמצעיים, ובעת שבא עם כ"ד תלמידים היה בן ס"ד שנה. ומה שאמרו ארבעים שנה למד, היינו מאחר שבמשך הארבעים שנה היו רבותיו קיימים, ולא יבצר מהיות לומד איזה חידוש כל זמן שהם בחיים, להכי קאמר ארבעים שנה למד, דנקיט על חלוקה זו של ארבעים שנה בלימוד של עצמו, ולעולם באלו הארבעים שנה לימד גם כן לאחרים, דאחר שעבר מהם כ"ד שנים היה לו כ"ד אלף תלמידים, אך אחר ארבעים שנה נפטרו כל רבותיו, ולא נשאר אחד מהם, ואז הוא לא היה לו ממי ללמוד, ומעתה לא היה אלא ללמד לאחרים דוקא, ולכך עשה חלוקת ארבעים שנה האחרונים על שם לימוד שהיה מלמד לאחרים, ולזה אמר ארבעים שנה לימד".

ובאמת שבאבות דר"נ (ו' ב') נכתב כך בפירוש, וזה"ל:
"בן ארבעים שנה הלך ללמוד תורה. סוף שלוש עשרה שנה לימד תורה ברבים."
 

חברים מקוונים לאחרונה

משתמשים שצופים באשכול הזה

חזור
חלק עליון