חנוכה תמיהה בדין אכסנאי בנר חנוכה - רבינו הגרחי"ש שרייבר שליט"א

[היושב בישיבה]

מצו"ב

 

[בן עזאי]

מלבד מה שיל"ד בדמיון למי שירד להציל וכו', יל"ע האם בשאר מצוות יצטרך לשלם מדין נהנה, האם שמעתי תקיעת שופר בביהכנ"ס אני צריך לשלם לבעל תוקע על מה שעלה לו השופר?

 

[חיים ארוכים]

שאני התם דמציל חמורו והיה יכול להשאירו שם והצלה הוי נהנה ולא איכפ"ל דבין כך יורד להציל חמורו,
אך בחנוכה אין כאן הדלקה עבור חבירו (אני לא יודע אם צריך כוונה להוציא יד"ח, אך גם אם צריך אין זה יותר מכוונה),

ודומה לבונה כותל יפה לביתו וחבירו נהנה מכך דאין נהנה

 

[מרכז]

מצו"ב

לחץ כדי לכווץ...

אני בעניי לא כ"כ הבנתי הדמיון להך דינא דפסק הרמ"א (אין זה סי' רמד, אלא רסד). דהא התם מיירי בהציל על דעת שניהם, כלומר דיכל אמנם להמנע מלהציל ולוותר ע"כ, ובחר להציל, ובזה אמרינן דהיות ובחר כן לא רק ע"ד עצמו אלא ע"ד שניהם חייב להשתתף עמו בהוצאות. אך הכא הרי מחויב הי' להדליק מ"ע ואין זה נתון לבחירתו, וממילא ודאי דאפשר לדונו כמי שאין חייבים לו אילולא דינא דאכסנאי דהוי זה נהנה וכו'.

ובעקר הקושי' אמאי נימא דבלא פרוטה לא יצא האכסנאי י"ח, נראה פשוט דהוא משום מה דאמרינן (שבת כא:) דמצוות נ"ח "נר איש וביתו", וכתב הפנ"י וז"ל : "נראה דמה שנשתנה מצוה זו משאר מצות שהן חובת הגוף שהיה חיוב על כל יחיד ויחיד דקיימא לן נמי [קדושין מ"א ע"א] מצוה בו יותר מבשלוחו אלא דשאני הכא שאין הכא עיקר המצוה אלא בסמוך לרה"ר שהוא משום פרסומי ניסא משום כך הטילו חובת מצוה זו כאילו היא חובת הבית ועדיין צ"ע:". ואף אי לא נימא דהוי כחובת הבית, מ"מ י"ל דגדר דינא דנ"ח הוא דבני הבית יוצאים בו י"ח, דכך נתקן שיהא כל בית ובית מדליק (לכה"פ לולא דינא דמהדרין), וממילא לא שייך דיצא בזה אכסנאי אילולא דנחשב חלק מהבית דווקא ע"י פרוטה. ופשוט.