המקור לתענית בער"פ:
מקור נוסף בירושלמי:
ונראה שיש כאן מחלוקת האם בכור מתענה בער"פ, דברישא אמרו דמשו"ה התענה רבי, שהיה בכור, ואח"כ העיד רב מנא על אביו שאע"פ שהיה בכור היה אוכל, ואפשר שכך המסקנא, דלהכי פירשו בסוף דרבי לא היה אוכל משום שהיה איסטניס, ולא משום שהיה בכור. אבל אפשר שאי"ז מסקנא, אלא אפשרות נוספת, דאין הטעם שרבי התענה משום שהיה בכור, אלא שהיה איסטניס. [ואף על ר"ג הזקן מצינו שהיה איסנטיס, ואפשר שהעידון מחמת עשירותם גורם לזה].
ועי' בפר"ח שאכן הבין דמסקנת הירושל' דאין בכור מתענה בער"פ, אבל הפוסקים כן הביאו את הירושל' כמקור שמתענים, ופירשתי דבריהם, ומ"מ ודאי מבואר שיש אמוראים דסברי שאין הבכורות מתענים.
אח"כ ראיתי ברא"ש [פסחים י' יט'] שהביא את הירו' וכתב: ומכאן יש סעד למה שנהגו הבכורות להתענות בערב פסח למאי דאמר רבי בכור הוה וכן יש במסכת סופרים (פ' כ"א הל' ג') הבכורות מתענין בע"פ. עכ"ל. ופירש הק"נ שלא הביא את הירו' כמקור שחובה להתענות שהרי יש אמוראים שלא התענו, אלא כמקור שאין איסור להתענות מהטעם שאין מתענין בחודש ניסן. וא"כ נראה ברא"ש דהעיקר סמכי' על המנהג, ולא על המ"ס או על הירו'. [אבל בב"י ועוד ל"נ כן, אלא כן הביאו את הירו' כמקור].
ועי' בפר"ח שאכן הבין דמסקנת הירושל' דאין בכור מתענה בער"פ, אבל הפוסקים כן הביאו את הירושל' כמקור שמתענים, ופירשתי דבריהם, ומ"מ ודאי מבואר שיש אמוראים דסברי שאין הבכורות מתענים.
אח"כ ראיתי ברא"ש [פסחים י' יט'] שהביא את הירו' וכתב: ומכאן יש סעד למה שנהגו הבכורות להתענות בערב פסח למאי דאמר רבי בכור הוה וכן יש במסכת סופרים (פ' כ"א הל' ג') הבכורות מתענין בע"פ. עכ"ל. ופירש הק"נ שלא הביא את הירו' כמקור שחובה להתענות שהרי יש אמוראים שלא התענו, אלא כמקור שאין איסור להתענות מהטעם שאין מתענין בחודש ניסן. וא"כ נראה ברא"ש דהעיקר סמכי' על המנהג, ולא על המ"ס או על הירו'. [אבל בב"י ועוד ל"נ כן, אלא כן הביאו את הירו' כמקור].