“לכל בחור ישיבה יש חלק משמעותי בהגנה על עם ישראל”

[סלבודקאי]

שו"ת עם הגאון רבי חיים פרץ ברמן שליט”א, שהציג תובנות חדות על תפקידו של בן ישיבה בדורנו, האתגרים שמציבה המציאות החיצונית, והחובה להעמיד את התורה והאמונה במרכז.

הגרח”פ נשאל בתחילת הראיון על ההבדלים בין בחורים מוכשרים לבין אלו שנחשבים בינוניים, וענה בצורה נחרצת: “כל אחד יכול לגדול בתורה. זה כתוב במשנה – יגעת ומצאת, תאמין. אין דבר כזה ‘לא יכול’. הכישרון האמיתי הוא לא רק מהירות תפיסה, אלא היכולת לדבוק במטרה ולהתמיד. ראינו מקרים רבים שבהם דווקא הבחורים שנראו בינוניים בתחילת הדרך, התעלו על כולם בזכות התמדה ודבקות”.

לדבריו, הישיבות לא נועדו רק למצוינים, אלא גם לחלשים – אך לא במחיר של הורדת הרף: “אנחנו לא מורידים את הרמה כדי להתאים לחלשים. להיפך – אנו שואפים שכל בחור ירים את עצמו למעלה, בלי להתפשר. הישיבה היא קרקע שמאפשרת לכל בחור לצמוח, אם רק ירצה”.

הרב ברמן התייחס לניסי ה’ בדורנו, שבו מאות אלפי לומדי תורה חיים בכבוד יחסי, בניגוד לעבר: “אם היית מספר לפני מאתיים שנה שיהיה דור שבו כל מי שירצה ללמוד תורה יוכל לעשות זאת בלי לחשוש לפרנסתו, היו חושבים שזה חלום. והנה, הקב”ה נתן לנו את ההזדמנות הזו, דור שכולו אוכלי מן. אבל אף אחד לא מבטיח שזה יישאר לנצח. אנחנו חייבים להעריך את המתנה הזו, להחזיק בה בשתי ידיים, ולהמשיך להתפלל שהקב”ה ימשיך לשמור עלינו כך”.

כשנשאל הרב על בחורים שמתרשמים מהשילוב של לימוד תורה וצבא בציבור הדתי לאומי, הוא ענה בצורה חדה: “יש לנו דרך ברורה שעוברת דרך חכמי ישראל. כל מקום שבו לא הלכו אחרי החכמים בכל ליבם ובכל כוחם – בסופו של דבר התקלקלו. זה לא עניין אישי נגד אף אדם, אלא עניין עקרוני: התורה חייבת להיות מחוברת למסורת החכמים בכל הדורות. מי שמנסה להפריד בין הדברים, ממציא תורה משלו – וזה לא שייך לדרך ישראל סבא”.

הגרח”פ דיבר על תפקידו של כל בחור ישיבה בימינו, כשהקריאות מבחוץ נראות מושכות יותר מתמיד: “בחור בישיבה צריך לדעת שהוא כאן לא רק כדי ללמוד תורה, אלא כדי להגן על עם ישראל ברוחניות. חז”ל אמרו שלימוד תוספות אחד מבטל גזירות רבות. מי שלא מבין את זה – מפספס את כל העניין של להיות בן תורה. הבחירה להיות כאן חייבת להיות מתוך רצון אמיתי והבנה של האחריות המונחת על כתפיו”.

הרב מספר על ספרות ההשכלה שהשפיעה לרעה על דורות קודמים: “בעירו של הרב דוד פוברסקי זצ”ל, כמעט כל התושבים ירדו מהדרך בעקבות ספרי ליצנות ומשכילים, חוץ ממנו. למה? כי אביו לקח אותו לספרייה, נתן לו לקרוא את הספרים הללו, ושאל אותו: למה לדעתך המחבר המציא את הסיפור הזה בצורה כזו? הילד ענה: ‘כי הוא נגד הרבנים’. כך, במבט פשוט, הוא הבין את השקר שבתעמולה – וניצל.

היום, הליצנות של המדיה היא אתגר מסוג אחר. היא לא עוסקת בשכל אלא בתחושות, בקריקטורות ובדמגוגיה. הדרך להתמודד עם זה היא אחת: להעמיד את האמת בפשטותה ובעוצמתה, בלי להתבלבל. כי כשעומדים מול האמת – הכול מתפוגג”.

הרב ברמן סיכם בקריאה לעולם הישיבות: “אנחנו חיים בדור של ניסים, דור שבו התורה זוכה לכבוד שלא היה בעבר. זה הזמן להעריך את מה שיש לנו, להחזיק חזק במסורת שלנו, ולזכור שכל בחור ישיבה הוא חלק משמעותי בהגנה על עם ישראל. עם אמונה ודבקות במטרה – אפשר להתגבר על כל אתגר”.

 

[דוד רוטנברג]

הרב מספר על ספרות ההשכלה שהשפיעה לרעה על דורות קודמים: “בעירו של הרב דוד פוברסקי זצ”ל, כמעט כל התושבים ירדו מהדרך בעקבות ספרי ליצנות ומשכילים, חוץ ממנו. למה? כי אביו לקח אותו לספרייה, נתן לו לקרוא את הספרים הללו, ושאל אותו: למה לדעתך המחבר המציא את הסיפור הזה בצורה כזו? הילד ענה: ‘כי הוא נגד הרבנים’. כך, במבט פשוט, הוא הבין את השקר שבתעמולה – וניצל.

באחת השיחות של הרב נתן קמינצקי ז"ל הוא מזכיר שמות של רבנים בזמנם שפסע בינם ובין עזיבת הישיבה.