חנוכה 30 ספיקות (לע"ע) בגדר התקנה להדליק נרות מפני החשד (2 צופים)

[נדיב לב]

בגמ' שבת כג. איתא אמר רב הונא חצר שיש לה שני פתחים צריכה שתי נרות עיי"ש. וכך נפסק להלכה בשו"ע (סימן תרעא סעיף ח) חצר שיש לו שני פתחים משני רוחות, צריך להדליק בשתיהן מפני החשד.

ובגדר התקנה להדליק בב' פתחים מפני החשד, כבר חקרו האחרונים האם זו תקנה חדשה של הדלקה ואינה בגדר התקנה של הדלקת נרות חנוכה, או שזו תקנה שצריך להדליק בעוד מקום בדיני וגדרי נר חנוכה, ואף שטעם ההדלקה השניה הוא רק כדי להסיר חשד מכל מקום לאחר שתקנוה, תקנו שזו תהיה הדלקה נוספת של חנוכה עם כל הגדרים והפרטים של נ"ח.

ובחקירה זו אפשר לתלות כמה נפק"מ וספיקות הנוגעים לפרטי דינים שנאמרו בנר חנוכה.

א. נחלקו הראשונים בדין ברכה על נר חשד. הר"ן (שבת י. מדפי הרי"ף) כתב דמסתברא דכיון שאינו מדליק אלא משום חשדא לא יברך אלא אחד פתחא, וכ"כ בחי' הר"י מלוניל, וכ"כ המאירי בסוגיא שם כג. דאף כשמדליקין בב' פתחים מפני החשד אין מברכים אלא על ההדלקה הראשונה. אמנם בארחות חיים חנוכה אות יג' כתב כשמדליק בב' פתחים מפני החשד אין צריך רק ברכה אחת דכיון דקימ"ל דחובת גברא הוא, אמרינן דשתיהן מצוה אחת שאין החיוב אלא מפני חשד, ואפילו נימא דשתי מצות הן כיון שעושה שתיהן בבת אחת די לו בברכה אחת דומיא דתפילין של יד ושל ראש שאין מעכבין זו את זו ודי להם בברכה אחת, וכעין זה איתא בכלבו חנוכה סימן מד. ולהלכה כותב הרמ"א (סימן תרעא סעיף ח) ואם מדליק בשני פתחים אינו מברך רק באחד מהם ובשני מדליק בלא ברכה עיי"ש. ובפשטות י"ל דפלוגתתם תליא בחקירה הזו דהר"ן ס"ל דכשחיבו להדליק מפני החשד תקנו תקנה חדשה שאינה מגדרי הדלקת נר חנוכה ומשום כך אין לברך על הדלקה זו (אמנם י"ל דלעולם ההדלקה מפני החשד היא הדלקה של נר חנוכה ואעפ"כ ס"ל דאין מברכים עליה כיון שסוף סוף אין כאן מצוה שלימה אלא סניף של מצות ההדלקה העיקרית, ועל זה אין מברכים גם עם עושה זאת בפ"ע. וכעין זה כתב הלבוש. ועיין בשפ"א בסוגיא שם מה שביאר לפי דברי הר"ן הללו) משא"כ הארחות חיים והכל בו משמע מדבריהם דהטעם שאין מברכין על ההדלקה השניה אינו משום שעל הדלקה של חשד אין מברכים אלא משום שההדלקה השניה נפטרה בברכה שבירך על הראשונה, אבל בלא"ה היה צריך לברך על ההדלקה השנייה אע"ג דהוי רק משום חשד. ולפ"ז י"ל דס"ל דהויא תקנה בגדרי נר חנוכה ממש, ומשום הכי אם לא בירך על ההדלקה הראשונה אפשר לברך על הדלקה זו.

ב. יש לה"ס האם בהדלקה מפני החשד יש דין של מהדרין ומהדרין מן המהדרין או די להדליק נר אחד, דבזה מסלק את עיקר החשד. וככל שיוסיף נרות אין להם דין נ"ח ולא חל על זה שם מהדרין מכיון והחשד הסתלק בנר הראשון.

ג. בנוסף לנ"ל יל"ע כשהדליק בפתח אחד נר אחד, ובפתח השני כדי לסלק את החשד הדליק גם נרות מהדרין. או שהדליק בלילה השני ב' נרות אחד בפתח אחד והשני בפתח השני כדי לצאת יד"ח מהדרין. (ומיהו במקרה השני לפמש"כ הרמ"א (סימן תרעא סעיף ב') דכשיש כמה בני בית המדליקים יזהרו ליתן כל אחד ואחד נרותיו במקום מיוחד כדי שיהיה היכר כמה נרות מדליקים מבואר שצריך שיהיה היכר למנין הימים, וכשנותן ב' נרות בב' פתחים ליכא להאי היכרא). וכן ילה"ס אם אחד מבני ביתו הדליק שם אם יוצאים בכך יד"ח מהדרין כנגד בני הבית או שאין כאן עוד הדלקה של מהדרין כיון שאותה הדלקה עולה לדין החשד.

ד. שמן זית מצוה מן המובחר ראה רמ"א ריש סימן תרעג. ויש לדון אם צריך להדר גם בפתח השני בשמן זית. ואם צריך להדר בשמן דצליל נהוריה.
וכן ילה"ס לשיטת המהר"ל ששמן מעכב ואין יוצאים בנר שעוה, אם זה מעכב גם בנר של חשד, ושמא אם מדליק בנר שאין ראוי לנר חנוכה עדיין יחשדו אותו שיאמרו שאין זה נר חנוכה. ומאידך מכיון ורוב הפוסקים ס"ל שזה נר חנוכה אם כן אף שראוי להדר, אבל בנר שמדליקים משום חשד אין לחוש.

ה. כשמדליק נר חנוכה, הדלקה עושה מצוה ולכן צריך שיהיה ראוי לדלוק חצי שעה, ולא מועיל מה שמוסיף לאחר ההדלקה. וכנפסק בשו"ע (סימן תרע"ה ס"ב). ויש לדון בנר מפני החשד אם זה מעכב. כמו"כ ילה"ס אם זה מעכב כמו בנ"ח, להדליק אותו במקום אחד (לדוגמא בבית) ולהעביר אותו לפתח השני.

ו. בנ"ח השמן הוקצה למצוותו ואסור להשתמש בשמן לצורך חול מעיקר הדין אבל ילה"ס בנר שמדליק משום החשד מעכב. ונפק"מ שיהיה מותר להשתמש בשמן לצורך חול.

ז. ילה"ס אם מותר להשתמש בנרות חנוכה מפני החשד. ומה שמצינו בנר בית כנסת שאסור להשתמש, יש לחלק ולומר דבנר של חשד לא מברכים משא"כ בנר ביהכנ"ס ויש לעיין דסו"ס אם משתמש יחשדו שאינם נ"ח. ולכאו' גם לשיטות שאסרו בנר חנוכה להשתמש לאחר חצי שעה כך שיטת המהרש"ל הובא בט"ז סימן תרע"ב סוסק"א, כל זה בנר חנוכה אבל בנר שמדליק להסיר חשד יש מקום להקל לאחר ח"ש.

ח. ילה"ס האם אפשר לברך ברכת הרואה על נר של חשד. ולכאו' מזה שלא מחויב לבדוק לפני ברכת הרואה משמע דמותר ויל"ע.

ט. לשיטת הרמ"א ריש סימן תרעד דאין מדליקין מנר לנר, יל"ע בנר שהדליקו משום חשד אם שייכת הלכה זו. (וממ"נ אם לא שייך מהדרין כהנ"ל, ממילא אין מעכב ואם שייך מהדרין לכאו' מעכב ויש לדון).

י. ילה"ס האם עני מוכר כסותו ולוקח שמן להדליק נר להסיר את החשד כמו בנ"ח וכמבואר בשו"ע ריש סימן תרעא. בפרט לשי' שצריך למכור אף בשביל נרות ההידור. עיין או"ש פ"ד מחנוכה הי"ב ובביה"ל שם ד"ה ואפילו משמיה דהחמד משה.

יא. בגמ' שבת כג: איתא נר חנוכה עדיף מקידוש היום משום פרסומי ניסא, ויש לדון האם גם נר של חשד עדיף מקידוש היום. ובזה יש להסתפק אף לפי הצד שהדלקה של חשד היא מעיקר דין הדלקת נר חנוכה דאפשר דמכל מקום רק נר אחד עדיף מקידוש היום ולא יותר.

יב. יש לדון האם מותר להדליק את הנר של חשד טרם הגיע זמן ההדלקה, כך שהנר נשאר דלוק עד זמן ההדלקה. ובחי' מהרא"ל צינץ (יו"ד י"ג סק"ה) כתב דאפשר. ויש להעיר דסו"ס כשיראו אותו דולק מבעוד זמן, יחשדו שאינו עבור נ"ח שמדליקים בזמנו ושוב אין זו הדלקה שמסירה את החשד ויל"ד.

יג. יל"ע אם מועיל חש"ו להדליק נר של חשד. ובספר חוט שני כ' דאפשר לסמוך בזה על קטן שהגיע לחינוך משום דאיכא ס"ל דקטן מוציא בהדלקה ובחי' מהרא"ל צינץ הנ"ל כתב שם דאפילו הדלקת חש"ו מהניא דתו ליכא חשדא. ובלשון הגמ' יש קצת לדקדק שבשני פתחים צריך ב' נרות, ואי"ז דין על הגברא שידליק ויל"ע. וכן יש לדון לפי זה אם יכול להדליקו על ידי גוי. אמנם יש להעיר דסו"ס כשיראו את החש"ו מדליק, יחשדו שאינו עבור נ"ח שמדליק בר חיובא ושוב אין זו הדלקה שמסירה את החשד ויל"ד.

יד. יל"ע אם המדליק נר משום חשד יש לו פטור של עוסק במצוה פטור מן המצוה. לדעת הסוברים דבמצות דרבנן גם נוהג דין זה. ובפשטות מכיון וזה חלק מהחיוב של האדם בנ"ח הרי זה לא גרע מכל מצווה דרבנן (אף אם נאמר שאין בנר חשד משום נ"ח).

טו. יש לדון אם הפסיק בדיבור לאחר ברכת הדלקת נרות חנוכה קודם קיום המצוה כדי שיכינו נר שצריך להדליק מפני חשד, אם זה נחשב הפסק לצורך המצוה, וממילא לא הוי הפסק, ולכאו' הדברים תלויים בנידו"ד.

טז. יש לדון לצד שחובת ההדלקה של נר חשד אינו בגדרי נר חנוכה אלא הדלקה של סילוק חשד בלבד, האם סגי שיכתוב פתק שהדליק בצד השני או שיעשה סימן אחר שהדליק במקום אחר וכעין מש"כ הרמ"א (יו"ד פז סעיף ג') לגבי הנחת שקדים אצל חלב שקדים שאוכל עם עוף משום מראית עין. (וכן ראיתי מש"כ כך לדינא ואינני זוכר את שמו). אבל יל"ע בזה דסו"ס תקנו להדליק בב' פתחים ולא לעשות סימן בעלמא, והספק הוא רק בגדר והעניין של הדלקה זו.

יז. יש לדון באונן שפטור מנ"ח (אמנם עיין מ"ב סימן תר"ע ס"ק י"ב שאשתו מדליקה עליו), האם צריך שידליקו עליו גם נר לסלק החשד. (ולכאו' הטעם שמדליקים עליו אף שפטור הוא כדי להסיר חשד אם כן אין מקום לחלק).

יח. יש לעיין באופן שהדליק נ"ח בפתח אחד, ובתוך זמן זה נפתח לו פתח חדש. ולכאו' אם נאמר שזה מכלל התקנה של נ"ח יש מקום לומר שלא ייתחייב.

יט. ילה"ס האם אפשר להסתמך על שי' הפוסקים להדליק נר חשמלי עכ"פ בפתח השני לסלק את החשד.
דהנה רוב הפוסקים נקטו שאין יד"ח נרות חנוכה בהדלקת נר חשמלי. בשו"ת בית יצחק כתב שתי סיבות: "חדא, ששמן זית מצוה מן המובחר. ועוד, כיון שנעשים להדליק בכל ימות השנה לא הוי פרסומא ניסא". והגרצ"פ פראנק בספר מקראי קודש חנוכה כתב נימוקים נוספים שאין יוצאים בזה יד"ח: האחד, כי צריך לתת שמן "שיעור הדלקה", ובנורת חשמל אין זרם למשך זמן ההדלקה, כי החשמל נוצר בכל רגע בתחנת הכח, ולכן אין בנר "שיעור" הדלקה.
ולכאו' באופן שמדליק נר חשמלי במצבר המספיק לפחות לחצי שעה (בשונה מרם החשמל שמתחדש בכל רגע, ונמצא שבשעת הדלקת המנורה החשמלית אין בגוף המנורה את כמות ה"שמן" הנדרש אבל במצבר החשמל טעון ואינו מתחדש), וזה מסודר בצורת חנוכיה, לא שייך את הסיבות הללו, ומצד דאינו דולק בשמן הלא גם בשעוה וכדומה יד"ח (ודומיא דמנורה שנת' בראשונים זה רק לכתחילה). ובאמת כך פסקו הגריש"א (קונטרס הליכות והנהגות עמ' י"ד) והגרב"צ אבא שאול (בשו"ת אור לציון י"ח, י"ב) שבשעת הצורך במקום שאין שום אפשרות במה להדליק, עדיף להדליק בפנס או במצבר, המספיקים לפחות לחצי שעה, כיון "שכל שיעור ההדלקה נמצא לפנינו, וצריך שהנרות יהיו מסודרים בצורת חנוכייה".
ולפי זה אפשר לכתחילה להדליק נר שדולק ממצבר וכדומה בפתח השני להסיר החשד.
אמנם הגרצ"פ כתב שם סברא נוספת שלא יד"ח "דכאן אין אור של שמן דולק, אלא מתכת שמתחממת על ידי כח החשמל והמתכות שהוא בתוך כלי זכוכית חתום מאיר לעיניים, אבל באמת אין כאן שמן וגם אש לוהטת אין כאן, רק שהוא נראה לעיניים כמאיר, ואין בזה דמיון לנר דולק, ולכן אין סברא לצאת על ידו במקום שצריך להדליק נר" עיי"ש. וכ"כ הגרש"ז אויערבאך בספרו מאורי אש כתב "אמנם נראה דאף אי שמן בלי פתילה כשר, מ"מ פתילה בלא שמן אפשר דלא, משום דעיקר הנס היה בשמן ולא בפתילה, ואם כן אפשר דבעינן דווקא שמנים". ובסיום דבריו כתב: "בנדון דידן נראה לפסול מטעם אחר, כיון דעיקר הטעם דהדלקה עושה מצוה הוא משום דבעינן דומיא דמנורה שבמקדש, ושם היתה עיקר המצוה לעשות שלהבת, כדכתב רחמנא "בהעלתך" את הנרות, ולא "בהדלקתך", ואם כן דילמא הכי נמי בנר חנוכה בעינן דווקא שלהבת ולא ליבון החוט לבד. ואף כי פשוט הוא דלא לכל הדברים הצריכו דומיא דמנורה, מ"מ נראה דאפשר דנכלל במאי דאמרו הדלקה עושה מצוה, דבעינן הדלקה כדי שתהא שלהבת עולה מאליה" עיי"ש. ויש לדון לשי' האם עכ"פ אפשר להקל בזה כשמדליק להסיר החשד. (אמנם יש להעיר כפש"נ לעיל דסו"ס כשיראו נר הדולק מחשמל יחשדו שאינו עבור נ"ח ושוב אין זו הדלקה שמסירה את החשד ויל"ד). וכן יש להסתפק לפי הפוסקים שכתבו לחלק בין נר הדולק מחשמל ישיר או בעקיפין (מצבר או חשמל) כשמדליק בפועל בחשמל רגיל.

כ. ילה"ס במקרה שמינה שליח שידליק לו נ"ח, והדליקם השליח בפתח השני שמורגל בעה"ב להדליק נר לסלק החשד, האם יד"ח. ובפשטות יצא.

כא. בשו"ע סימן תרע"ג ס"ב מבואר שנר חנוכה שכבה בתוך חצי שעה יד"ח ואי"צ להדליקם שוב. ויש לדון מדוע לא נחייבו להדליק עכ"פ משום החשד. וראיתי שנחלקו בזה האחרונים, בשו"ת שואל ומשיב (מהדו"ת כב סי' עא) כתב שאי"צ להדליק כשכבו משום החשד, שהרואה שכבו הנרות יחשוב שמא עדיין לא הדליקם אבל ידליקם בהמשך, וגם יראה שבשאר הלילות הוא מדליקם. אמנם הבית הלוי עה"ת (ד"ה כבתה זקוק לה) כתב שצריך לחזור ולהדליק משום חשד. ויש לדון לפי הביה"ל אם כבו בפתח השני אם חייבו אותו או שמא דהוי ספק רחוק שיחשדו אותו ויל"ע.

כב. כתב בשערי תשובה (סימן תרעג ס"ק יב) שצריך להשאיר את הנר במקומו לאחר שכבה כדי שלא יחשדוהו. וילה"ס אם גם בנר שמדליק לסלק החשד חשו כל כך. (אמנם בעיקר דין זה כתב הגרשז"א בהליכות שלמה שלא חייבו חז"ל להדליק מפני החשד אלא בשעה שבא לקיים את מצוות ההדלקה, אבל אם כשקיים את מצוות ההדלקה לא היה בו חשד ורק לאחר מכן התחדש בו חשד כגון שכבו נרותיו, לא חייבו לחזור ולהדליקם מפני החשד ואף יכול מעיקר הדין לסלק אותו משום. וכעין זה דעת מרן הגר"ח).

כג. בזמנינו שיש המדליקים בפנים יש לדון כשמדליק בחוץ אם צריך להדליק בפתח השני משום חשד (ראה ברמ"א סימן תרעא סעיף ח). וראיתי שנחלקו בזה אחרוני זמנינו. הגרשז"א והגר"ש וואזנר נקטו שליתא חיוב להדליק משום חשד כיון שיש שמדליקים בפנים. אמנם דעת הגריש"א (וכן דעת הסטייפלר בארחות רבינו ח"ג עמוד ד') שבפתח יש חיוב הדלקה משום חשד גם בזמנינו. ולכאו' יש לתלות פלוגתתם בחקירה הזו.

כד. יש להסתפק האם בפתח השני צריך להניח אותו בטפח הסמוך לפתח שמאל כדי שתהא מזוזה מימין ונר חנוכה משמאל (כמש"כ השו"ע סימן תרע"א ס"ז), ולכאו' גם תלוי בחקירה הזו.

כה. יש להסתפק לפי מה שכתב בשו"ע ריש סימן תרע שאין לנשים לעשות מלאכה בעוד שהנרות דולקות. וכתבו האחרונים שגם כשהדליק בפתח החצר ולא בבית אין לעשות מלאכה. ולכאו' כשכבו הנרות מותר, דסיבת האיסור הוא כמש"כ שם במ"ב ס"ק ד' "בעוד שהנרות דולקות בביתו כדי להכיר שאסור להשתמש לאורה והוא כחצי שעה". וממילא כשכבו אפשר ושרי. ולפ"ז יש להסתפק כשכבו הנרות בפתח אחד ולא כבו בפתח השני שדולקות משום חשד. וגם אם נאמר שאסור להשתמש בתוך חצי שעה אף בכבו, יש להסתפק האם האיסור חצי שעה כולל את נרות החשד וכגון שהדליקם זמן מה אחרי ההדלקה בפתח הראשון.

כו. ידוע מה שנחלקו הגרי"ז והחזון איש כשיש עוברים ושבים עד שעה מאוחרת אם צריך להדליק יותר מחצי שעה. ויש להסתפק לדעת הגרי"ז האם צריך להקפיד גם בנר שמיועד לסלק החשש, דשמא לא חייבו אלא משום פרסומי ניסא ולא כדי להסיר חשד.

כז. לשי' שיש פרסומי ניסא לגויים (וראה רש"י שבת כא: ד"ה רגלא ויש לדחות) וכך נקטו הגריש"א ומרן הגר"ח, ילה"ס קצת אם יש צורך להדליק בפתח השני משום חשד ויל"ד.

כח. משהגיע זמן הדלקת נרות חנוכה אסור ללמוד וכ"ש לאכול (ראה במ"ב סימן תרעב ס"ק י ובשעה"צ אות יד). וילה"ס אם הדליק נ"ח בפתח אחד ולא הדליק בפתח השני. ותלוי בחקירה הזו.

כט. בנר שהוא מאוס נפסק בשו"ע (סימן תרעג ס"ג) שאין מדליקין כגון חרס שהדליק בו. וילה"ס לגבי נר חשד.

ל. יש להסתפק אם אכסנאי שמשתתף בפרוטה (שו"ע ריש סימן תרעז) לפמש"כ האחרונים (הובא במ"ב שם סק"ג) דצריך בעל הבית להוסיף מעט שמן בשבילו חוץ מהשיעור שצריך לתן לצורך חצי שעה בשביל עצמו עיי"ש. ולפ"ז יש לדון אם גם בנרות חשד צריך בעל הבית להוסיף מעט שמן. ולכאו' תלוי בחקירה הזו ויל"ד.​

 

[נדיב לב]

לא. הסתפקתי עכשיו, מה הדין בנשבע שלא להדליק נר חנוכה דקיי"ל שהשבועה חלה (ראה שו"ע יו"ד סימן רלט סעיף ו'), האם עכ"פ מתחייב להדליק נר להסיר החשד. לפי הצד שנר זה אינו נכלל בתקנת חז"ל הכללית, י"ל שהשבועה חלה על נ"ח ולא על נר החשד. וממילא עכ"פ יצטרך להדליק כדי לסלק החשד.