נשא נפלאות המספר 'מאה שבעים וששה' (1 צופה)

[התורה]

שוב ושוב חוזר על עצמו המספר 'קע"ו', במספר הפסוקים בפרשת נשא; בפסוקי פרק קי"ט בתהלים, בדפי מסכת בבא בתרא, ועוד | גל עיני ואביטה נפלאות מתורתך​

פרשתנו, פרשת נשא, היא הפרשה הארוכה ביותר בתורה במספר הפסוקים, עם סך של 176 פסוקים [אמנם כאשר מטות-מסעי הן מחוברות, הרי הן יחד 244 פסוקים]. למרבה הפלא, אנו מוצאים בעוד כמה וכמה עניינים, מספר זה [או קרוב למספר זה, בחסרון של מספר אחד, או ביתור של מספר אחד, שאינו נחשב לחסרון על פי כלל חישוב גימטריא עם 'הכולל'].​

תהלים והלכות שבת​

א. פרק התהלים הארוך ביותר, פרק קי"ט, גם הוא מכיל בתוכו 176 פסוקים.
ב. המסכת הארוכה ביותר בש"ס, במספר הדפים, מסכת בבא בתרא, יש בה 176 דפים [אמנם כל מסכת מתחילה בדף ב', כך שיש בפועל 175 דפים, אבל כך נהוג להחשיב את מספר דפי המסכת כולל דף א', וכבר נאמרו בזה רמזים ועניינים שהדף הראשון בכל מסכת הוא כנגד 'דרך ארץ קדמה לתורה'].
ג. המעיין במדרש רבה בפרשתנו, פרשת נשא, יראה שהמדרש בפרשה זו מאריך יותר מכל הפרשיות, ויש בו סך הכל 175 פסקאות.
ד. מובא במסכת סופרים (פרק ט"ז ה"י) ובתלמוד ירושלמי (שבת פרק טז, ה"א) שיש בתורה 175 פרשיות [וכתבו המפרשים שהכוונה לפי מנהג בני ארץ ישראל שהיו מסיימים את התורה רק פעם אחת בשלש שנים].
ה. הלכות שבת בשלחן ערוך אורח חיים, כולל הלכות עירובין ותחומין, יש בהם 175 סימנים, מסימן רמ"ב עד סימן תט"ז.
ו. גם בשלחן ערוך אבן העזר יש 178 סימנים.
ז. בספר 'אבן השהם' (פרק ס"ג) לרבי יוסף צייח זי"ע (חי לפני 500 שנה, ונדפס לראשונה מכתב יד בשנת תשע"ט) כותב שיש קע"ה ימים בשנה שקוראים בתורה, ושיש בכל החומש קע"ה פעמים לשון ציווי ודיבור, וגם שמו של אברהם אבינו מוזכר 175 פעמים בתורה, וכל אלה כנגד קע"ה שנות חייו של אברהם אבינו.

נוכח הצטברות של כמה וכמה עניינים בתורה שבכתב ושבעל פה הקשורים למספר 176, אי אפשר שלא לראות בחוש כי יש כאן איזה סוד נעלם, והלא דבר הוא! ואף כי אין לנו עסק בנסתרות לה' אלקינו, אך נביא כאן כמה עניינים שגילו לנו חכמי וצדיקי הדורות, מפיהם ומפי כתבם.​

ביטול קליפת 'צפו'​

משמו של הרה"ק רבי דוד מסקווירא זי"ע מובא שביאר בזה על פי דברי המקובלים, שהקליפה הגדולה ביותר מכל אלופי עשו הוא האלוף 'צפו' (בראשית לו, מו), ועל ידי שלומדים פרשת נשא, שיש בה קע"ו פסוקים כמניין 'צפו', ממתיקים ומבטלים קליפה זו, וכן על ידי אמירת מזמור קי"ט בתהלים, ולימוד מסכת בבא בתרא.

כשני נביאים המתנבאים בסגנון אחד, כותב כדברים האלה גם רבינו החיד"א בכמה מקומות בספריו (לב דוד פרק ט"ו; כסא דוד דרוש ה; יוסף תהלות על תהלים קיט, ועוד) שהקליפה הראשונה של שבעים אומות נקראת צפ"ו, ולכן תיקן דוד המלך בפרק קי"ט בתהלים קע"ו פסוקים, כמנין צפ"ו, להכניע קליפה זו.

בדבריו מציין החיד"א לדברי הספה"ק 'קב הישר' (פרק ק"ב) המביא בשמו של הגה"ק רבי העשיל צור זי"ע, כמה סודות בענין קליפת 'צפו', וכותב שממשלת קליפה זו היתה בפולין, ובשנת ת"ח התגברה קליפה זו ולכן בשנת ת"ח ות"ט היו גזירות קשות בפולין, ובהמשך דבריו כותב הקב הישר שאחרי שקליפות אלו התגברו לשרוף ספרי תורה, מאותו היום התמעט הכח של קליפות אלו.​

צוף התורה​

אמנם החיד"א כתב כן רק לגבי פרק קי"ט בתהלים, אך ממנו יש ללמוד גם לגבי פרשת נשא ומסכת בבא בתרא, ושאר חלקי התורה שנקבעו לפי מספר זה. וראה גם לרבינו הבן איש חי זי"ע בספרו בן יהוידע (גיטין דף נז, ד"ה אין לך מלחמה) שלכן התורה נקראת (משלי טז, כד) צוף דבש אמרי נועם, כי 'צוף' אותיות 'צפו', והתורה מכנעת את קליפה צפו.​

נשא, שער, אשרי​

כנזכר בתחילת דברינו, ישנם שלשה עניינים שנקבעו לפי מספר מדויק של קע"ו, הלא הם: פרשת נשא, פרק קי"ט בתהלים, ומסכת בבא בתרא (שאר העניינים הם מספר קע"ה או קע"ח). רמז נפלא על כך כתב בספר 'טעם הצבי' שהם רמוזים בתיבת 'נשא', ראשי תיבות: נ'שא ש'ער [שער פירושו בארמית 'בבא', היינו בבא בתרא] א'שרי תמימי דרך [פרק קי"ט בתהלים המתחיל בפסוק אשרי תמימי וגו'].

בספר 'לחם עני' כתב בסגנון אחר, שתיבת 'נשא' ראשי תיבות: נ'שא, ש'ותפין [פרק השותפין, הפרק הראשון במסכת בבא בתרא], א'שרי תמימי.

והג"ר מאיר מאזוז זצ"ל אמר רמז לכך בפסוק (תהלים יט, יא) וּמְתוּקִים מִדְּבַשׁ וְנֹפֶת צוּפִים, 'נפת' ראשי תיבות: נ'זיקין [-בבא בתרא], פ'רשה, ת'הלים [ויש להוסיף שזהו המשך הכתוב 'צוּפִים', ששלשה עניינים אלו של 'נפת', מבטלים קליפת 'צוף'].
תורה שבכתב​