מאמרים חדשים
א. קושיית הטור וביאורו של חג הסוכות כהמשך לימי הרחמים והסליחה
הנה יש להתבונן בטעם מצוות סוכה כפי שכתבה התורה במפורש:
"לְמַעַן יֵדְעוּ דֹרֹתֵיכֶם כִּי בַסֻּכּוֹת הוֹשַׁבְתִּי אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּהוֹצִיאִי אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם" (ויקרא כג, מג).
מפשט המקרא עולה כי ישיבת הסוכה נועדה להעלות...
בס"ד
קונטרס תיקון גדול
תוכן עניינים
פרק א'- מבוא: מדברי רבותינו בענין מדה כנגד מדה והלימוד ממנה.
פרק ב'- עיקרי הדינים בענין הפרדה במקומות תפילה ועוד מקומות.
פרק ג'- תשובות הפוסקים בענין צורת ההפרדה המחויבת בין עזרת הנשים לעזרת הגברים...
א. לחג הסוכות יש בתורה שני שמות, 'חג הסוכות' ו'חג האסיף'. בפרשת אמור נאמר, "דבר אל בני ישראל לאמר, בחמשה עשר יום לחדש השביעי הזה חג הסכות שבעת ימים לה'" (ויקרא כ"ג, לד), וכן בפרשת ראה נאמר, "חג הסכת תעשה לך שבעת ימים באספך מגרנך ומיקבך" (דברים ט"ז, יג). לעומת זאת, פעמיים מכונה החג בתורה בשם 'חג...
איך שמחים (א) - לגלות את השמחה ברגע הארעי כשהשמחה קורסת בגלל משהו קטן
במבואי השער של חג האסיף, כשהסכך פורס צלו והקירות מעוטרים במילים "ושמחת בחגך", מתעוררת תהיית הלב הנוקבת של בן העלייה: כיצד נכבשת שמחה פנימית מכל הלב, הממאנת להתפוגג מול משברי הזמן? במאמר שלפנינו נרד אל שורש הנפש ונבקש לנפץ את...
בס''ד חג סוכות: האם בארץ ישראל יש ליטול לולב בחג ראשון שחל בשבת
פתיחה
מעיקר הדין כפי שכותבת התורה, המצווה ליטול לולב כל שבעת ימי החג נוהגת רק בבית המקדש, וכלשון הפסוק: ''וּלְקַחְתֶּ֨ם לָכֶ֜ם בַּיּ֣וֹם הָרִאשׁ֗וֹן פְּרִ֨י עֵ֤ץ הָדָר֙ כַּפֹּ֣ת תְּמָרִ֔ים וַעֲנַ֥ף עֵץ־עָבֹ֖ת וְעַרְבֵי־נָ֑חַל...
![קצת אודות העוף שנקרא 'חול' [הואיל משה]](/data/attachments/23/23644-bc4469858b81777380be6615947697c6.jpg?hash=CoMrviMVTm)
וַתֵּרֶא הָאִשָּׁה כִּי טוֹב הָעֵץ לְמַאֲכָל … וַתִּקַּח מִפִּרְיוֹ וַתֹּאכַל וַתִּתֵּן גַּם לְאִישָׁהּ עִמָּהּ וַיֹּאכַל
מה הכוונה ותתן גם לאישהּ, לשון ריבוי, שהביאה לכל מיני החייה והעוף בעולם, ולבעלה גם כן. אך היה יצור פלאי אחד, אשר לא חטא בחטא זה;
אוֹדוֹת הַבְּרִיָּה הַמֻּפְלָאָה עוֹף הַחוֹל...
ד' טעמים מדוע נשים לא תברכנה 'לישב בסוכה', אף שמברכות על שאר מצוות שהזמן גרמא:
בספר חתן סופר (לרבי שמואל ארנפלד, נכד החת"ס, בן חתנו רבי דוד צבי ארנפלד) ח"א עמוד קא כתב: "והמנהג נתפשט דמברכות בשופר ולולב, אבל בסוכה כתב בספר ישועות יעקב סימן תרמ דאין נוהגות לברך בעירו, ולא כתב טעם הדבר. וכן אמרה...
גדרי טרימא
[א] ברכות לח. "ואמר מר בר"א האי דובשא דתמרי מברכינן עלויה שהכל נהיה בדברו, מ"ט זיעה בעלמא הוא וכו', א"ל ההוא מרבנן לרבא טרימא מהו, לא הוה אדעתיה דרבא מאי קאמר ליה, יתיב רבינא קמיה דרבא א"ל דשומשומי קאמרת או דקורטמי קאמרת או דפורצני קאמרת, אדהכי והכי אסקיה רבא לדעתיה א"ל חשילתא ודאי...
בתוס' בב"מ בסוגי' דב' אוחזין בטלית, לכאו' מתבאר דהחלוקה נעשית מחמת עצמה - מכוח התפיסה, שתפיסה מהווה סיבה וזיקה להיות מוחזק כבעלים על כל הממון, ובשניים אוחזין שסיבתו וכחו של זה לא יותר מן חבירו שוב מחזקינן שני הכוחות בשווה, וע"כ דינא הוא שכ"א מוחזק בחצי.
ויש לדון אם מועלת התפיסה לבדה ממש לנפעלות...
מהותו של חג הסוכות- חג ההשגחה וחג הדביקות
א
מהותו של חג הסוכות צריכה ביאור באשר לכאורה בדברי המקרא נדרשים בה ב' תכנים שונים במהותם בהשקפה ראשונה
בפרשת משפטים [כ''ג ,ט''ז] מבואר שמו של החג
''וְחַ֤ג הָֽאָסִף֙ בְּצֵ֣את הַשָּׁנָ֔ה בְּאָסְפְּךָ֥ אֶֽת־מַעֲשֶׂ֖יךָ מִן־הַשָּׂדֶֽה''
וכן בפרשת...
איפה היינו ואיפה אנחנו היום?
למה תמיד, שבועות ספורים אחרי שתמה תפילת 'נעילה' ונעלמו קולות השופר, האור הגדול דועך? איך קורה שמי שעמד ביום הכיפורים כמלאך ה', מנותק מן החומר, מרומם מעם ומלא בכיסופים ודמעות, מוצא את עצמו ביום חול רגיל של שגרה נאבק על שורה בגמרא, מתמודד עם עייפות קיומית, ומרגיש...
הנורמה הבסיסית המקובלת בכל העולם, שבכל סיטואציה שאדם או חברה נזקקים להלוואה, עליהם לשלם ריבית - תשלום שנתי/חודשי/יומי, על כל רגע ורגע שהכסף נמצא אצלו למלווה.
ואילו בתורתנו הקדושה הדבר נאסר באיסור חמור כמה פעמים. דברים חמורים מאוד נאמרו על המלווה בריבית, כאילו כפר ביציאת מצרים ובאלוקי ישראל...
בס''ד יום כיפור: האם מותר ללבוש נעל מגומי ביום כיפור
פתיחה
המשנה במסכת יומא (עג ע''ב) מונה חמישה איסורים מרכזיים החלים ביום כיפור, אכילה ושתייה, רחיצה, סיכה, נעילת הסנדל ותשמיש המיטה. כפי שמציינת הגמרא אף אחד מהאיסורים אינו כתוב בפירוש במקרא, אך הם נלמדים מדרשות שונות. בעוד שהראשונים הסכימו...
עיונים ע''ס הרמב''ם הלכות תשובה
פרק א' ה''א
כָּל מִצְוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה בֵּין עֲשֵׂה בֵּין לֹא תַּעֲשֶׂה אִם עָבַר אָדָם עַל אַחַת מֵהֶן בֵּין בְּזָדוֹן בֵּין בִּשְׁגָגָה כְּשֶׁיַּעֲשֶׂה תְּשׁוּבָה וְיָשׁוּב מֵחֶטְאוֹ חַיָּב לְהִתְוַדּוֹת לִפְנֵי הָאֵל בָּרוּךְ הוּא שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר ה ו)...
בענין אכל ביוה"כ חצי שיעור בהיתר וחזר ואכל חצי שיעור באיסור
ילה"ק, הנה נאמר בגמ' בכ"ד (כריתות יג:, שבת קב., ובשבועות כד:, ויבמות לד.): "יש אוכל אכילה אחת וחייב עליה ד' חטאות ואשם אחד. הטמא שאכל חלב, והוא נותר מן המוקדשין ביום הכיפורים". ופרש"י (ד"ה אכילה אחת) וז"ל: זית אחד. ולכאורה צ"ע, הרי...