הלכה ומנהג
מאמרים בעניני הלכה ומנהג
-
פת הבאה בכסנין - ד' (הערה למאמר 'לחמניית מזונות' ברכתה 'מזונות'?)
השיעור משתנה. בגוף המאמר הובא שאף אם ברכת 'לחמניית מזונות' היא אכן 'מזונות' – עדיין שיעור קביעות הסעודה בה הוא מינימלי מאוד, אך לא הארכתי בסברא זו כלל, ועל זה ברצוני לדון כעת. ועוד יש להוסיף, דאף אם נימא שדין 'פת הבאה בכסנין' אף על פי שנועדה מאפייתה לשביעה, עדיין ברכתה 'מזונות', ישנו טעם נוסף לחייב את האוכלים שיעור ניכר מלחמנייה זו בברכת 'המוציא', אף אם אין כוונתם לקבוע סעודה ולא אכלו כשיעור... -
הלכות סת"ם. מי הוא הקלף ומי הוא הדוכסוסטוס?
מי הוא הקלף ומי הוא הדוכסוסטוס תוכן הענינים א. המחלוקת הקדומה בקלף ודוכסוסטוס. ב. טמוני חול. ג. שמות חלקי העור. ד. איזה חלק בעור יותר שימושי. ה. לשון הירושלמי בביאור קלף. ו. סוגיא דנימא מחלחלא. (עיוני) ז. עור עוף. (עיוני) ח. האי קילפא דתפילין ט. מזוזה על קלף משתמרת. י. שרטוט. יא. מה מתאים למה. יב. מה המקום הראוי לכתיבה. יג. דעת הגאונים. א. המחלוקת הקדומה בקלף ודוכסוסטוס הנה במאמר...- אולפן חדת
- 22 דקות זמן קריאה
- צפיות: 654
- תודות: 10
- הערות: 4
-
מלאכת בונה ב' בגדרי בונה בכלים
בעיקר גדר בנין בכלים אימת הוא אסור יש להרחיב הרבה בפשט הסוגיות המדברות מענין בנין בכלים וכאן נבוא להעמיד את עיקרי שיטות הראשוים בזה מצד כללי המלאכה וביאור הגדרים בזה. הנה הראשונים בסוגין ק''ב נתקשו היאך נחלקו רב ושמואל אם חיב בעיל שופתא בקופינא דמרא, דלפו''ר נחלקו האם חייב בנין כל דהו וכמש''כ התוס'. והנה בדברי הר''ח בסוגין מבואר דהא גופא פליגי האם איכא בנין בכלים, וצ''ל דזהו גופא ענין...- אברך קלאסי
- 4 דקות זמן קריאה
- צפיות: 210
- תודות: 9
- הערות: 3
-
הלכה לתשב"ר - ה
מאכלים הבאים מחמת הסעודה ברכת "המוציא" שמברכים על הלחם בתחילת הסעודה, פוטרת מברכה את המאכלים והמשקים הבאים מחמת הסעודה, ולכן לא מברכים ברכה נוספת לפני אכילתם. ומאכלים הבאים מחמת הסעודה, הם מאכלים שרגילים לאכול אותם עם הלחם, או מאכלים שאוכלים אותם כדי לשבוע, וכגון, בשר, דגים, ביצים, ירקות, גבינות, ועוד כגון מאכלים אלו. יוצא מן הכלל היין, שמחמת חשיבותו מברכים עליו גם כאשר שותים אותו בתוך...- שירת העשבים
- 5 דקות זמן קריאה
- צפיות: 234
- תודות: 6
- הערות: 2
-
הגנת התורה והגנת כלי מלחמה
הגנת התורה והגנת כלי מלחמה[1] יש הטוענים שלפי דעת התורה אם הציבור עוסק בתורה, התורה לבדה מגינה ואין צורך בצבא ובכלי מלחמה, והראיה לזה שהרי בדורו של חזקיה כולם היו עוסקים בתורה ועל כן היה סיוע משמים שהובס צבא סנחריב, ועל כן הכל תלוי רק בלימוד התורה וקיום המצוות, ומחמת כן אין לומדי התורה צריכים לשמוח במעשי אנשים שטורחים להגן על ישראל, כי הכל תלוי רק בלימוד התורה ואם אותם אנשים לא יטרחו להגן ריוח...- כמעיין המתגבר
- 4 דקות זמן קריאה
- צפיות: 322
- תודות: 6
- הערות: 2
-
חמשה לשונות בברכת הרב את ריבנו, מה משמעותם?
ברכת "הרב את ריבנו" ברוך אתה ה', אלקינו מלך העולם, הרב את ריבנו. והדן את דיננו. והנוקם את נקמתנו. והמשלם גמול לכל אויבי נפשנו. והנפרע לנו מצרינו: ברוך אתה ה', הנפרע לעמו ישראל מכל צריהם האל המושיע: ישנם כאן חמשה לשונות של "מלחמות ה'" כנגד צרינו ואויבי נפשנו. והנה יש לשאול על נוסח הברכה כמה שאלות (ע' בב''י במהדורות החדשות מה שפירש בה' לשונות אלו). א) הרב את ריבנו – הלשון "ריב" מסמל...- כהנא דמסייע
- מעודכן:
- 5 דקות זמן קריאה
- צפיות: 514
- תודות: 11
- הערות: 2
-
בדין סמיכת גאולה לתפילה - חלק ח'
בדין סמיכת גאולה לתפילה - חלק ח' 'הפסקים שהם חלק מהתפילה בתפילת ערבית בשבת ויום טוב – חלק שני' במאמר הקודם נתבאר שבשבת מותר לומר ושמרו או משום שמותר להפסיק בין גאולה לתפילה, או משום שהוה כגאולה אריכתא. אמנם גם לסוברים שבשבת מותר להפסיק בין גאולה לתפילה, ביום טוב לכו"ע צריך לסמוך כמו שכותב הדרכי משה, וז"ל: וכן מוכיח הפרי חדש מהרא"ש, וז"ל: ואם כן ביום טוב יקשה לכו"ע איך מותר להפסיק בין...- אחד יחיד
- מעודכן:
- 1 דקות זמן קריאה
- צפיות: 552
- תודות: 2
- הערות: 2
-
בכללי המלאכות - אינו מתכוין ומלאכה שאצל''ג
מצינו ב' מחלוקות בין ר"י לר"ש- חדא גבי אינו מתכוין וכגון שגורר ספסל וע"י הגרירה נוצר גם חריצים בקרקע וזהו דין "אינו מתכוין", ואי"ז רק בדיני שבת אלא בכל איסורי התורה ולכך התיר ר"ש למוכרי כסות ללבוש כלאיים והתירו לזלף יין ע"ג האישים אליבא דר"ש כדאיתא בזבחים צ"א. והתוס' בשבת מ"א ע"ב חדשו דאף דלר"י בכל התורה אסור באינו מתכוין מדאורייתא מ"מ בשבת דאיכא סיבה נוספת לפוטרו משום "מלאכת מחשבת" כל איסורו...- אברך קלאסי
- 6 דקות זמן קריאה
- צפיות: 424
- תודות: 4
- הערות: 5
-
אמר מוריד הגשם וצריך לחזור לראש אם מותר לענות על דברים שבקדושה ששומע
אמר מוריד הגשם וצריך לחזור לראש אם מותר לענות על דברים שבקדושה ששומע שאלה: מי שטעה ואמר "מוריד הגשם" בקיץ, או שכח לומר "מוריד הגשם" בחורף ולא אמר שום הזכרה גם לא "מוריד הטל", שההלכה בזה (עיין שו"ע סימן קי"ד) שצריך לחזור לתחילת שמו"ע, מה הדין אם קודם שהתחיל פעם שניה שמו"ע שומע קדושה או כל דבר שבקדושה, האם מותר לענות או לא? תשובה: מסברא היה נראה שאפשר לומר דברים שבקדושה, כיון שכעת הוא לא באמצע...- שלום הלוי
- מעודכן:
- 8 דקות זמן קריאה
- צפיות: 574
- תודות: 4
- הערות: 2
-
בדיקת שעטנז | חובת בירור - חלק ג'
חיוב בדיקת בגדים משעטנז מאמר ראשון בסדרה מאמר שני בסדרה אין ספק שאם אחוז השעטנז הוא מעל חמישים אחוז – חובה לבדוק את הבגד, אפילו אם הוא כלאים דרבנן, אך יש לדון האם יש חובה לבדוק אחר שעטנז כשידוע שאיננו חמישים אחוז, שבזה מצאנו שחייבו בדיקה מדרבנן כאשר שיעור האיסור הוא 'מיעוט המצוי', כגון בבדיקת סירכות הריאה (בפרק זה נעזרתי במאמרו של הרב יהודה פפויפר שליט"א בגדרי חיוב הבדיקה, וכן במאמרו של הרב...- יואל שילה
- מעודכן:
- 11 דקות זמן קריאה
- צפיות: 848
- תודות: 5
- הערות: 2
גדרי טרימא
[א] ברכות לח. "ואמר מר בר"א האי דובשא דתמרי מברכינן עלויה שהכל נהיה בדברו, מ"ט זיעה בעלמא הוא וכו', א"ל ההוא מרבנן לרבא טרימא מהו, לא הוה אדעתיה דרבא מאי קאמר ליה, יתיב רבינא קמיה דרבא א"ל דשומשומי קאמרת או דקורטמי קאמרת או דפורצני קאמרת, אדהכי והכי אסקיה רבא לדעתיה א"ל חשילתא ודאי...
בתוס' בב"מ לכאו' מתבאר דהחלוקה נעשית מחמת עצמה - מכוח התפיסה, שתפיסה מהווה סיבה וזיקה להיות מוחזק כבעלים על כל הממון, ובשניים אוחזין שסיבתו וכחו של זה לא יותר מן חבירו שוב מחזקינן שני הכוחות בשווה, וע"כ דינא הוא שכ"א מוחזק בחצי.
ויש לדון אם מועלת התפיסה לבדה ממש לנפעלות החלוקה או בעינן ל'טענה'...
הנורמה הבסיסית המקובלת בכל העולם, שבכל סיטואציה שאדם או חברה נזקקים להלוואה, עליהם לשלם ריבית - תשלום שנתי/חודשי/יומי, על כל רגע ורגע שהכסף נמצא אצלו למלווה.
ואילו בתורתנו הקדושה הדבר נאסר באיסור חמור כמה פעמים. דברים חמורים מאוד נאמרו על המלווה בריבית, כאילו כפר ביציאת מצרים ובאלוקי ישראל...
בס''ד יום כיפור: האם מותר ללבוש נעל מגומי ביום כיפור
פתיחה
המשנה במסכת יומא (עג ע''ב) מונה חמישה איסורים מרכזיים החלים ביום כיפור, אכילה ושתייה, רחיצה, סיכה, נעילת הסנדל ותשמיש המיטה. כפי שמציינת הגמרא אף אחד מהאיסורים אינו כתוב בפירוש במקרא, אך הם נלמדים מדרשות שונות. בעוד שהראשונים הסכימו...
ס''ד פרשת האזינו: האם מותר לעזוב את הסעודה לפני הזימון
פתיחה
בפרשת השבוע כותבת התורה את הפסוק ''כִּ֛י שֵׁ֥ם יְקֹוָ֖ק אֶקְרָ֑א הָב֥וּ גֹ֖דֶל לֵא-לֹהֵֽינוּ'', פסוק ממנו נדרשים הלכות רבות. כפי שראינו שנה שעברה (האזינו שנה ז'), הגמרא במסכת ברכות (מה ע''א) לומדת מפסוק זה גם את החובה לזמן לפני ברכת...
בגמרא יש פלוגתא אם פשרה צריכה קנין, והק' תוס' א"כ מה כונת רשב"ג שאמר יפה כוח פשרה מכוח דין, שפשרה בשנים ודין בשלשה, הלא דין בקנין ג"כ מהני בשנים. ותי' תוס' "דמיירי כגון דאתו לבי תרי ואמרי להו דונו אותנו כמו שרגילים לעשות הדין או עשו לנו פשרה כמו שרגילין לעשותה דבכה"ג יפה". ואין כונתו דיש איזה...
בס''ד ראש השנה: האם מותר לאכול לפני התקיעות
פתיחה
כפי שראינו בעבר (ראש השנה שנה ד'), מדין תורה ראש השנה חל רק יום אחד, בא' בתשרי. אמנם, ומבלי להיכנס לפרטי הדין בהם עסקנו, במהלך הדורות, מכיון שראש השנה הוא היום הראשון שבחודש, הזמן בו העדים היו מגיעים להעיד עדותם על קידוש החודש, היה משפיע...
לכבוד הגאון רבי גמליאל רבינוביץ שליט"א, בעמח"ס גם אני אודך ושאר ספרים, ומגדולי מזכי הרבים בדורינו. בדבר מה ששאלתם, על חתן ביום חופתו, האם יוכל להיפטר מהתענית על ידי שיעשה סיום מסכת.
שלחתי שאלה זו למרן פוה"ד הגר"י זילברשטיין שליט"א, והשיב לי בכת"י: אם החתן תכנן לצום כרגיל, אך ביום החתונה היה לו...
בס''ד פרשות נצבים - וילך: האם יש עניין לחפש את השבטים האבודים
פתיחה
בפרשת השבוע מבשרת התורה: ''כִּ֚י הַמִּצְוָ֣ה הַזֹּ֔את אֲשֶׁ֛ר אָנֹכִ֥י מְצַוְּךָ֖ הַיּ֑וֹם לֹֽא־נִפְלֵ֥את הִוא֙ מִמְּךָ֔ וְלֹ֥א רְחֹקָ֖ה הִֽוא... כִּֽי־קָר֥וֹב אֵלֶ֛יךָ הַדָּבָ֖ר מְאֹ֑ד בְּפִ֥יךָ וּבִֽלְבָבְךָ֖ לַעֲשֹׂתֽוֹ''...
בעניין טבילת קופסאות שימורים
שאלה: ישנם אנשים שאחרי שגמרו להשתמש בקופסאות השימורים (העשויות פח) הם לא זורקים אותם אלא שומרים אותם לשימוש חוזר, כגון לבשל בהם ביצים קשות וכדו'. השאלה היא האם הקופסאות האלו צריכות טבילה לפני השימוש הרגיל שלהם, ואם לא האם כשמשתמשים בהם שימוש שלא לכך הם נועדו, האם...
ב"ה
בעניין מזיק הקדש.
א.
בחיוב התורה לשלם מן המיטב נחלקו ר"ע ור"י מן איזה מיטב חייבה התורה ממיטב דמזיק או ממיטב דניזק, והוסיף ר"ע שלא זו בלבד שהמזיק נכסי הדיוט משלם מן המיטב דמזיק אלא אף המזיק נכסי הקדש משלם ממיטב דיד' וד"ז נלמד מק"ו מנכסי הדיוט, והעולה מדבריו שיש חיוב נזיקין בהקדש, וע"כ...
בס''ד פרשת כי תבוא: האם המברך 'אדמה' על פרי העץ יצא ידי חובה
פתיחה
בפרשה השבוע כתובה מצוות הביכורים, הכוללת הבאתם למקדש, וקריאת פרשיית הביכורים: ''וְלָקַחְתָּ֞ מֵרֵאשִׁ֣ית׀ כָּל־פְּרִ֣י הָאֲדָמָ֗ה... וּבָאתָ֙ אֶל־הַכֹּהֵ֔ן אֲשֶׁ֥ר יִהְיֶ֖ה בַּיָּמִ֣ים הָהֵ֑ם''. המשנה במסכת ביכורים (פרק א')...